"אני לגמרי בעד שילדים בני 21 יקבלו צ'ק של 10 מיליון דולר וילכו לבנות חברות"

כמה מהמשקיעים הישראליים הבולטים ביותר ונציגים של קרנות ענק אמריקאיות התכנסו כדי לדבר על התקופה חסרת התקדים שעוברת על ההייטק הישראלי. מעל לכל ריחפה כמובן השאלה – "האם אנחנו בבועה". התשובות, כצפוי, מורכבות

תמונה: בר כהן

נדמה שאם השאלה הכי מעניינת בשנה החולפת היתה "מה יהיה החד-קרן הבא", הרי שב-2022 השאלה הכי פופולרית תהיה כנראה "מתי תיגמר החגיגה". השאלה הזו, בין רבות אחרות, עמדה במרכזו של כנס "טרנדים ותחזיות" השנתי שנערך השבוע ביוזמת קרן Fusion LA ומשרד פרל כהן, והפגיש בין כמה מהמשקיעים הבולטים בישראל.

על הבמה דיברו נציגים של קרנות הון סיכון ישראליות בהם גיא קצוביץ' מקרן Fusion, גיגי לוי-וייס מ-NFX, קובי סמבורסקי מגלילות קפיטל, סיון שמרי דהן מקומרה קפיטל, טל מורגנשטרן מלייטספיד, עמית קרפ מקרן בסמר ואיה פטרבורג מ-S Capital; ובנוסף השתתפו בו גם כמה מנהלי פעילות מקומית של קרנות הון סיכון אמריקאיות כמו יפעת אורון, המובילה את פעילות ההשקעות של קרן בלקסטון בשוק הישראלי, וליעד אגמון, שותף באינסייט פרטנרס, ועד לאחרונה יזם בעצמו.

"תמצא את החברות הכי בולטות ודחוף להן 60 מיליון דולר לגרון"

אחת המגמות הכמעט בלתי-נתפסות עד לפני שנה הייתה שבמקום שהיזמים ירדפו אחרי הכסף, הכסף רודף אחרי היזמים. קובי סמבורסקי, שותף-מייסד בקרן גלילות קפיטל, מספר שלמשקיעים היום אין יותר מדי זמן לבצע Due Diligence לעסקות: "מה שפעם לקח לנו חודש, עכשיו חייבים לעשות הרבה יותר מהר, והשאיפה היא לא לחפף. יש לקרנות 3-4 ימים להעביר Term Sheet (מסמך תנאים ראשוני לפני השקעה, י.א.) שזה בסדר עם חברות בסבבי A ו-B, כי אנחנו מגיעים כבר עם מידע ותובנות ומאתגר בשלבים מוקדמים יותר, אבל מצד שני, זה גורם לכולם להתמקצע". גם עמית קרפ מבסמר מסכים, "בינינו, לא צריך את כל הזמן הזה אז לא בטוח שזה רע, אבל אנחנו עכשיו במצב קיצוני, שאם אני לא מכיר את התחום, אין לי הרבה הזמן, ואני לא אוהב להיות בלחץ". סיוון שמרי דהן, מ-Qumra, הוסיפה שאחד המימדים שעלולים להיפגע בתהליך Due Diligence מואץ הוא הצד האנושי – כלומר בדיקות ושיחות עם הפאונדרים עצמם, הלקוחות וההנהלה: "אנחנו אוהבים להסתכל ללקוחות בלבן של העין ולהבין את השוק והאם זו חברה שתגיע להכנסות של 100 מיליון דולר… אין כמו זה, וחשוב לא לאבד את הפן הזה".

בכלל, אם יש משהו אחד שהמשקיעים בכנס הסכימו עליו הוא שעולם ההשקעות – כולל כל השחקנים בו – משתנה לנגד עינינו ולא יחזור להיות מה שהוא היה. טל מורגנשטרן למשל טען ש-2 סוגי משקיעים יהיו דומיננטים: משקיעי ה"בוטיק" בשלבים המוקדמים – "שהפאונדרים ירצו אותם לידם, כאילו שהם שותפים-מייסדים שלהם, מתחת לאלונקה מיום ההשקעה הראשון – כמו גילי רענן מ-Cyberstarts, קרן YL Ventures או גלילות; ומהצד השני, הקרנות שפועלות כמו קרנות גידור: "שב על הבלומברג טרמינל, תמצא את החברות הכי בולטות ודחוף להן 60 מיליון דולר לגרון". מורגנשטרן טען שמי שצריך לחשוש אלו הקרנות שנמצאות באמצע "הקרנות הגנריות הן אלו שלא מספיק גדולות או משוגעות מצד אחד, ומצד שני הן לא מספיק בוטיקיות".

"היום היזמים עושים על הקרן Due Diligence"

לדברי מורגנשטרן הכסף הרב שנמצא בשוק מוביל לכך שקרנות מגוונות את ההשקעות שלהן: "אני לגמרי בעד שילדים בני 21 יקבלו צ'ק של 10 מיליון דולר וילכו לבנות חברות. בסופו של דבר, זה משחק של היצע וביקוש, ואני מעדיף את זה מאשר שהם יעבדו במוקד שירות של סלקום". עם זאת, הוא מודה שחוסר הבשלות ניכר לעיתים בזמן ה-Due Diligence, והצלילה למספרים שמובאים בפני הקרנות עם כ-20 אחוז אי-דיוקים שמצא בנתונים שקיבל. "אבל בכל רגע נתון אני מעדיף את השוק של עכשיו על פני זה של לפני עשור עם 'שומרי הסף' שמנידים את ראשם… הייתי שם, בצד שגייס כספים, וזה היה נוראי" סיכם.

תמונה: בר כהן

גם איה פטרבורג מ-S Capital תיארה כיצד המצב השתנה בשטח. "היום היזמים עושים על הקרן Due Diligence. בודקים איך התנהגנו בימים גשומים. בכלל, ההמלצה שלי לכל יזם היא לעשות בדיקת נאותות על המשקיע ולראות לא רק איך היתה הפגישה, אלא איך הוא מתנהג בימים גשומים". על כך הוסיפה סיוון שמרי-דהן מ-Qumra: "פעם המשקיעים חיו במגדל שן. היזמים זרמו, היו אינסוף פגישות וכשהכסף ניתן ליזמים, המשקיעים הרגישו שהם עושים לו טובה. היום התחדד התפקיד שלנו, המשקיעים, להיות השותפים וזו התפיסה שגם תישאר למשך שנים"


אז בועה או לא? מחכים לשמוע אתכם בקבוצה הרשמית של גיקטיים


"לא הגיוני שאנשים עושים פי 10 על הכסף שלהם"

כמובן שמעל לכל ריחפה בחלל השאלה – האם אנחנו נמצאים בבועה. המספרים הבלתי-נתפסים רומזים שכן, אבל מצד שני, גם על מחירי הדירות לפני עשור אמרו שהם מופרכים, וראינו היטב לאן הם צמחו מאז. גם המשקיעים, לפחות אלו שהשתתפו בפאנל, לא אדישים לעסקאות החריגות. עמית קרפ למשל טען שלא הגיוני שחברה עם 5 מיליון דולר ב-ARR (הכנסות שנתיות חוזרות, י.א.) תגייס על פי שווי של חצי מיליארד דולר, כש-Wix, עם למעלה ממיליארד דולר ARR שווה "רק" 7 מיליארד דולר: "יש דיסוננס בין חברות פרטיות לציבוריות, ומתישהו צריך להגיע התיקון". גם קובי סמבורסקי מגלילות מצביע על הפער, למרות שלדבריו הוא "אופטימיסט ללא תקנה".

לדברי סמבורסקי, התעשיה עוברת מהסתמכות על מכירות ומיזוגים להנפקות ועסקאות SPAC, כי זה הנתיב היחיד שמאפשרות הערכות השווי כיום, אבל יהיו גם נפגעים בדרך: "נראה גם יוניקורנים שחוטפים כאפות ונסגרים, אבל זה לא סוף העולם. זה חלק משוק שעובד". אבל לא רק היוניקורנים יספגו מכה, טוען סמבורסקי, גם הקרנות והתשואות שלהן לא יישארו כך לנצח: "לא הגיוני שאנשים עושים פי 10 על הכסף שלהם ברמת סיכון נמוכה יחסית, יהיו כאלו שיחטפו, וגם זה בסדר". סיוון שמרי דהן מ-QUMRA הצביעה על ההבדל בין השוק הציבורי לשוק הפרטי וטענה כי למרות תיקון של 40 אחוז למטה, עדיין קיים נתק: "אנחנו משקיעים בסטארטאפים, בחלומות, ולמרות שאנחנו נאלצים לשלם על וליואציות שקודם לא שילמנו עליהן, בסופו של דבר אנחנו עדיין מסתכלים על ה-Product-Market-Fit, האם המוצר באמת נדרש, האם לקוחות לא נוטשים אותו בשנייה שיש להם פחות כסף נגיש, והאם היזמים מוכנים לתקופות קשות יותר". לעומתם, טל מורגנשטרן טען שלא, אנחנו לא בבועה. "יש כיוון מאוד ברור של טיסה למאדים, אבל זה כי העולם זז מהר לטכנולוגיה ולחדשנות. תראו את ההרכב של חברות ה-S&P 500 לפני 15 שנה והיום. נכון, יש גרף סינוס ויהיה תיקון, אבל הכיוון ברור". לדברי מורגנשטרן, הציבור חושב שמניות טכנולוגיות יותר בטוחות מאשר השקעות בזהב, גז או חיטה: "ההורים רוצים שהילדים שלהם יהיו מדעני נתונים או מהנדסי בקאנד – זה כבר נחשב ג'וב בטוח".

גם יפעת אורון, מנהלת הפעילות הישראלית של ענקית ההשקעות האמריקאית Blackstone שאחראית על השקעות בגובה 600 מיליארד דולר, מאמינה שאנחנו עומדים בפני תיקון, "הסטטיסטיקה אמורה להתיישר ולשים 'באמפים', אז קשה מאוד לצפות את השוק וחברות יחטפו". לדברי אורון, הקרן מחפשת חברות שיוכלו לשרוד את אותן מהמורות וגם אם לא לצאת חסינות לגמרי, לפחות לא יקרסו.

 

יניב אביטל

עורך אתר גיקטיים. יש לכם רעיון לכתבה? טיפ סודי? הדלפה? מחכה לכם ב[email protected]

הגב

5 תגובות על ""אני לגמרי בעד שילדים בני 21 יקבלו צ'ק של 10 מיליון דולר וילכו לבנות חברות""

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
Bruh
Guest

ממש מעצבן שקוראים לבני 21 "ילדים" אנחנו מבוגרים בדיוק כמוכם. כן אנחנו לא צעירים אבל זה לא אומר שצריך לקרוא לנו ילדים.

ברדוגו תרשום
Guest

גם כשהייתי בן 13 חשבתי שאני גדול

אמיל
Guest

מה בדיוק גדול בך? עבדת בחברה? מכרת לאמריקאים? קיבלת צרחות מלקוח? בנית משהו שהשפיע על אלפי לקוחות? או שפשוט היית ב8200 3 שנים ומצאת כמה חולשות? לא מזלזל בסייבר, אבל רד מהעץ.

מוטי
Guest

תגיד תודה שאתה ילד
מוכן לשלם הרבה כסף כדיי לחזור להיות ילד כמוך

אלינור
Guest

או שיש לך את זה או שזה לא קיים …גיל זה רק מספר אז בהצלחה לכל הילדים חחח

wpDiscuz

תגיות לכתבה: