”בעוד 5 שנים נראה מאסה קריטית של יוצאי אתיופיה בעולם ההייטק”

חברות ההייטק אוהבות להתהדר במילת הבאז של השנים האחרונות – ‘גיוון’. אבל במקביל ממשיכים לסבול יוצאי אתיופיה מתת-ייצוג בתחומים הטכנולוגיים השונים. אבל יש גם גופים ואנשים שמנסים לשנות את המצב והחדשות הטובות: הם אופטימיים

כיתת לימוד של טק קריירה

גיוון היא כנראה מילה הבאזז התורנית בעולם ההייטק. בענף שמתבסס על חדשנות ועל מציאת פתרונות לבעיות קיימות, זה לפעמים קריטי שבכל חברה יישמעו מגוון של דעות וקשיים, וקשת רחבה של הצעות ופתרונות. ואכן, רבות הן החברות כיום שרוצות לצאת מהקופסה של ההייטקיסט בוגר 8200, ולהעסיק גם נשים, חרדים, יוצאי אתיופיה ועוד מיעוטים.

אך המכשול הגדול שעומד בפני השינוי המבורך הזה הוא ההכשרה שחסרה למי שלא עבר את המסלול המסורתי שמוביל לקריירה בהייטק, והדבר נכון שבעתיים אצל צעירים יוצאי אתיופיה. על פי דוח מדד הגיוון לשנת 2017, שערכה נציבות שיוון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה, בקהילת יוצאי אתיופיה נרשמו פערי השכר הגבוהים ביותר מבין כל הקבוצות שנבחנו, בני החברה האתיופיות אינם משולבים בענפים רבים בשוק העבודה ונמצאים בייצוג יתר בענפים בהם רמת ההשתכרות נמוכה.

אחד הגופים שהוקמו כדי לשנות את המצב הזה הוא עמותה בשם ‘טק קריירה’, ששמה לה למטרה לקדם את בני העדה בתחום ההייטק. שוחחנו עם תקלה מקונן, מנכ”ל העמותה, כדי לנסות להבין האם לא מדובר בקרב אבוד, ומה בדיוק אפשר לעשות, כדי לשנות את המצב.

האם מדובר באפליה מתקנת?

“אפליה מתקנת נתפסת כצורך לעשות ‘הנחות’ לקבוצה מסוימת ואנחנו ממש לא שם”, אומר מקונן. “אנחנו מאמינים שחשוב לתקן את הפער הקיים במספר העובדים בהייטק בין כלל החברה לבין יוצאי אתיופיה, אבל לא על ידי ‘הנחות’ לבני הקהילה. אנחנו מכשירים מועמדים בעלי יכולות גבוהות, אשר לרוב קיים פער לימודי-טכנולוגי בינם לבין בני גילם בני מעמד הביניים, ולכן הבקשה היחידה שלנו מהמעסיקים היא לא לבחון רק את רמת הידע שהבוגרים שלנו הספיקו להשלים בתקופת ההכשרה, אלא גם את פוטנציאל ההתפתחות שלהם והתרומה העתידית לחברתם. אנחנו מאמינים מאוד בבוגרים שלנו ובמבחן התוצאה רובם משתלבים היטב בתעשייה ומתקדמים בה”.

תקלה מקונן, מנכ”ל טק קריירה

אילו חברות משתפות אתכם פעולה ומעסיקות את הבוגרים?

“יש המון חברות ממגוון תחומים. בין החברות הטכנולוגיות נמצאות נס טכנולוגיות, צ’ק פוינט, IBM, WIX, קלטורה ואורקל, אבל גם בזק, בנק דיסקונט והפועלים, ביטוח ישיר ואפילו משטרת ישראל קולטות את הבוגרים שלנו”.

ומה השכר הממוצע של הבוגרים בחברות האלה?

“ברוב הפעמים השכר יהיה זהה לבוגרי קורסי הכשרה מקצועית דומים בשוק החופשי, שהוא נמוך מהשכר שמקבלים בוגרי תארים אקדמיים במדעי המחשב. יחד עם זאת לאחר כשנתיים בתעשייה השכר משתווה לשכר הממוצע בתחום. ובמספרים, זה אמנם משתנה בין הקורסים, אך הטווח הוא 13,000-7,500”.

מממנת גם לימודים ומחיה

העמותה הוקמה בשנת 2002 על ידי אשר אליאס, יזם חברתי ואיש הייטק יוצא אתיופיה, והיא מציעה תוכנית מקיפה שכוללת הכשרה טכנולוגית איכותית, סדנאות העשרה לפיתוח אישי ושירותי השמה בעולם ההייטק. היא הקימה קמפוס להכשרה במקצועות ההייטק, שהשנה הושלמה העברתו אל העיר לוד, ובליבו מרכז ההכשרה Microsoft IT Academy. בקמפוס יש מעבדות מחשבים מתקדמות שבהן מתקיימים קורסים אינטנסיביים ברמה גבוהה לצעירים בני 30-21 עם תעודת בגרות מלאה ולאחר שירות צבאי או שירות לאומי מלא.

מדי שנה נפתחים קורסים בארבעה מסלולי לימוד: פיתוח תוכנה, בדיקות תוכנה, ניהול רשתות תקשורת ואבטחת מידע, שבסיומם המשתתפים ניגשים לבחינות הסמכה בינלאומיות, וחלק מהקורסים מתקיימים במתכונת של “כיתה במפעל” בשותפות עם חברת הייטק המתחייבת לקלוט 50% מבוגרי הקורס.

כיתת לימוד של טק קריירה

מה מידת ההיענות לתוכנית בקהילה האתיופית? יש חשש להיכנס למקצוע כל כך תובעני?

“בוודאי שיש חשש, אבל במקביל יש גם רשימת המתנה ארוכה של מועמדים. כיום אנחנו מוכרים מאוד בקרב הצעירים בקהילה, וההצלחה של בוגריה משנה בקצב מהיר את תפיסת המסוגלות העצמית שלהם לגבי עולם ההייטק. האתגר העיקרי שלנו הוא לקבל אישורים באופן סדיר שיאפשר לנו פתיחת קורסים במועדים המתוכננים”.

הלימודים עצמם הם חינם (מלבד דמי הרשמה של 350 שקל) והסטודנטים מקבלים מגורים בקמפוס, מלגת מחיה, גישה למעבדות מחשבים 24 שעות ביממה, חניכה אישית של מנטורים ועוד. במהלך הקורס מתקיים גם קורס הכנה לקריירה שנועד להכין את התלמידים לשוק העבודה, למשל על ידי הכנה לראיונות עבודה.

איך אתם מממנים את כל זה?

“מימון שעות ההוראה ניתן על ידי האגף להכשרות מקצועיות של משרד העבודה או משרד הביטחון, את המגורים והשימוש במעבדה אנחנו מממנים מתרומות והמשתתפים זכאים לרוב להבטחת הכנסה, דמי אבטלה ולעיתים גם למלגות חיילים משוחררים. התרומות מתחלקות ל-25% מהממשלה ו-75% מקרנות ובנקים בישראל, פדרציות וקרנות משפחתיות בצפון אמריקה וחברות הייטק”.

“רחוקים מלנצל את הפוטנציאל”

מאז הקמתה הכשירה העמותה מעל 550 צעירים יוצאי אתיופיה במקצועות ההייטק, ו-93% מהבוגרים שסיימו את לימודיהם בארבע השנים האחרונות שולבו בהצלחה במשרות איכותיות בתחום ההייטק, חרף התחרותיות הגבוהה הקיימת בתחום זה.

ענף ההייטק, מלבד המשרות האיכותיות והמשכורות הגבוהות שבו, ידוע גם ככזה שיודע לתרום ולהתנדב. אתם מרגישים את זה?

“בהחלט יש נכונות גבוהה בקרב חברות ואנשי ההייטק להתנדב יותר מאשר מענפים אחרים, ואנחנו גאים במיוחד שגם רבים מבוגרינו מתנדבים כמנטורים או כמתרגלים במסגרת פעילותנו. ועם זאת אנחנו עדיין רחוקים מלנצל את הפוטנציאל. היינו שמחים לעוד מתנדבים שיסייעו לנו בליווי מקצועי של הקורסים, חברות שיאמצו קורסים או יתנו פרויקטים אמיתיים לתרגול והעשרה. היינו גם שמחים לשתף פעולה בליווי מקצועי לעמותה”.

מה החזון שלכם לעוד 5 שנים? מה יהיה אז חלקה של העדה האתיופית בעולם ההייטק?

“מאסה קריטית של יוצאי אתיופיה בעולם ההייטק – לפחות בהתאמה לחלקה היחסי בכלל האוכלוסייה (1.5%). אנו גם מצפים לראות יותר ויותר יוצאי אתיופיה בתפקידי ניהול, ולפחות שני סטארטאפים פעילים שבין היזמים שלהם נמצאים יוצאי אתיופיה.

“לגבי העמותה, בעוד 5 שנים נרחיב את הפעילות שלנו גם לאוכלוסיות נוספות המצויות בתת-תעסוקה בעולם ההייטק, ונתאים את המודל לצרכים השונים של הקהילות השונות ולצרוכי השוק העדכניים. אנו מאמינים כי בעוד 5 שנים לא יהיה צורך בקיום קורסים נפרדים לבני הקהילה ונוכל לקיים קורסים משותפים למגוון אוכלוסיות”.

רונה חזקיה

עורכת וכותבת על כל תחום חוץ מכדורגל. עיתונאית בעשור האחרון, בעלת תואר ראשון בספרות ולשון עברית ומגיהה גם את הגב של אריזת הקורנפלקס. כתבת מגזין והעורכת המסחרית של גיקטיים

הגב

16 תגובות על "”בעוד 5 שנים נראה מאסה קריטית של יוצאי אתיופיה בעולם ההייטק”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
זהבה אביב
Guest

חשש למאסה קריטית של יוצאי אתיופיה בעולם ההייטק בעוד 5 שנים

איתן
Guest

לא הבנתי אם זו בדיחה גזענית או אמירה גזענית…

דני
Guest

אתיופים זה סבבה לגמרי. אבלי להיות מנכ”ל שקוראים לו תקלה???

איתן
Guest

אוי אתה קורע. בטח אתה מה זה מבסוט על עצמך!

דני
Guest

וואלה נכון, איך ידעת?

מורית
Guest

האמת היא ששמו טקלה – Takele, וזה שם באמהרית!

אבי
Guest

כפרעליו

אסי
Guest

המונח “מאסה קריטית” לא אומר את מה שאתם חושבים שהוא אומר…

אורח
Guest
אני
Guest
אתה סתם מנסה להשמע חכם. קריטיות זה מושג שמשמש הרבה במדעים ופיסיקה בפרט. הכוונה לכמות שבה יש שינוי מהותי. לדוגמה רכבת הרים שיש לה לופ במסילה. אפשר לשאול מה המהירות הקריטית בתחילת המסלול שהרכבת תשלים סיבוב בלופ בלי ליפול באמצע. מסה קריטית יכולה לקבל משמעויות שונות. בהקשר של פיסיקה גרעינית (אני מניח שזה מה שעבר לך בראש) הכוונה לכמות למסה שבה תתחיל תגובה גרעינית באופן ספונטני. אבל למסה קריטית יכול להיות משמעות שנה לפי ההקשר. בכל מקרה מובר ב”השאלה” והכוונה היא לכמות יוצאי אתיופיה בתעשיית הייטק שכבר לא יהיה צורך בעזרה של מיזמים כאלה וזה יראה טבעי לכולם. כלומר שהתהליך… Read more »
שמעון
Guest

מה זה האפליה הזאתי?? מה בגלל שהם אתיופים אז נותנים להם דברים בחינם!! יש עוד מלא עדות בארץ ולא מביאים להם דברים בחינם ? למה רק לאתיופיה כן ?

איתן
Guest

חבר תאמין לי שאתה לא רוצה לחוות מה שהם חווים ברמה היום יומית

אני
Guest

פשוט כל הכבוד!
מגיע לו להדליק משואה.
או פרס ישראל.
פשוט כל הכבוד

גלעד
Guest

אתיופים הם אנשים זהב.
כל הכבוד לכל מי שלוקח חלק בזה

shai
Guest

בינתיים , אצלנו רק בקיו איי

MisterCoder
Guest

איזה יופי!
תמיד תהיתי אם יש או יהיה כזה גוף שיקדם את העדה האתיופית בעולם ההייטק מבלי לעשות ה-נ-ח-ו-ת! (בדיוק כפי שהמנכ”ל אמר!)
כן צריך לעזור לרוב האוכלוסיה מבחינה כספית, לחשוף אותם לעולם הטכנולוגיה מעבר לסתם תפעול והכרות עם מחשב וכו’, אבל, בסופו של דבר, כשאותם חבר’ה יגיעו לחברות ההייטק ההתמודדות לתפקיד בחברה חייבת להיות שווה בדיוק כמו אצל שאר המתמודדים!
שיהיה בהצלחה!

wpDiscuz

תגיות לכתבה: