מתי לרשום חברה וכמה זה באמת עולה לכם?

ישנו שלב בחייו של יזם בו הוא נדרש להקים חברה ולנהל את הפרוצדורה הבירוקרטית שבצידה. על החוקים, המיסוי ושאר מיני פרוצדורות חשובות שכדאי להכיר


פוסט זה נכתב בידי רחלי גוז-לביא, עו”ד (רו”ח), שותפה במחלקת המיסים במשרד עמית, פולק, מטלון ושת’.

תמונה: flickr, cc-by, 401K

השאלה האם ומתי להקים חברה היא שאלה שמעסיקה כמעט כל יזם בתחילת דרכו. מצד אחד מדובר בתהליך פרוצדוראלי (לא מסובך מדי) המחייב הוצאה כספית של כמה אלפי שקלים, כפיפות לרגולציה, פרוצדורות הקשורות להתנהלות כחברה, פומביות וכיוצ”ב, ומצד שני, מדובר בצורת ההתאגדות השכיחה ביותר ובצעד אשר ניתן לומר כי חובה לעשותו על מנת להתקדם לשלב הבא במיזם.

יזמים רבים המבקשים למזער את החסרונות הכרוכים בהקמת חברה נוהגים לדחות את מועד הקמת החברה קרוב ככל הניתן למועד קבלת השקעה לתוך המיזם שלהם. במסגרת הפוסט הנ”ל, נבקש להצביע על בעייתיות הכרוכה עם הפתרון המקובל הזה הנוגעת למיסוי העברת נכס הליבה (בד”כ מדובר על הקניין הרוחני) מידי היזם הפרטיות לידי החברה.

חבות המס במצב דברים זה מעוררת תמיהה בקרב מרבית היזמים, שכן העברת הנכס אותו הם יצרו במו ידיהם למסגרת חברה מדומה בעיניהם להעברה מ”כיס אל כיס” ועל כן התערבות רשויות המס היא בלתי נתפסת על ידם.

ברמה העקרונית, חבות המס המתוארת נובעת מהדין הקובע כי העברה של נכס מגוף נפרד אחד למשנהו נחשבת כ- “מכירה” (לא משנה אם ההעברה נעשתה בתמורה או לא), ולפי רשויות המס, מכירה של נכס מהווה אירוע מס המחייב בתשלום מס למדינה.

איך זה מתקשר למקרה של היזם שמקים חברה?

הנכס עליו עמלים היזמים בתחילת דרכם הוא אומנם חסר ערך ביום תחילת הפיתוח ואולם עם הזמן, וככל שמושקעת עבודה במיזם ערכו בד”כ עולה. בשלב מסוים, אם וכאשר מגיע משקיע אשר מסכים להציע סכום נכבד בעבור חלק מן הבעלות באותו הנכס, המשקיע בעצם מסמן את מחיר השוק של הנכס שפותח על ידי היזמים (השווי לפיו מוכן המשקיע להשקיע משקף בקירוב טוב את שווי הנכס שפיתחו היזמים). כדי לאפשר למשקיע להצטרף כמשקיע למיזם, היזמים נדרשים להקים חברה, להעביר את הנכס מידיהם לידי החברה ולהקצות מניות למשקיע בחברה החדשה שכעת מחזיקה בנכס. לפי החוק, לחברה בע”מ יש “יישות משפטית נפרדת” מהיישות של בעלי המניות בחברה, על כן, העברת הנכס מידי היזמים לידי החברה משמעה העברה מיישות משפטית אחת לאחרת של נכס בעל שווי “ריאלי”.

בכל זאת, לאור המאפיינים המיוחדים של הסיטואציה בה היזמים מעבירים את תוצרי עבודתם לחברה בבעלותם מבלי ליהנות מרווח או הכנסה שניתן להתחלק בה עם המדינה, בחר המחוקק להעניק הקלה במסגרת החוק ולא לראות בהעברה מסוג זה כיוצרת אירוע מס. אולם, ההקלה כפופה לתנאים המגבילים את יכולת החברה במשך תקופה של שנתיים (בד”כ) להקצות מניות למשקיעים בשיעורים העולים על אחוז מסוים שנקבע בחוק, היכולת של היזמים למכור את החזקותיהם מעבר לאחוז מסוים הקבוע בחוק, והיכולת של החברה להעביר את הזכויות בנכס.

על אף הוראות ההקלה, לעיתים התנאים ליהנות מההקלה לא תואמות את ההסכמות העסקיות במציאות (לדוג’ לעיתים החברה תרצה להקצות למשקיע אחוז גבוה מהאחוז המותר לפי התנאים), לכן, מומלץ להתעדכן לגבי המגבלות ולגבי העמדה העדכנית של מס הכנסה בנושא.

בנוסף, בכדי להימנע או לצמצם משמעותית את חשיפת המס מוצע ליזמים לשקול להקדים את הקמת החברה ואת העברת הנכס מידיהם הפרטיות לבעלות חברה. על הציר שבין תחילת העבודה על המיזם לתאריך ההשקעה, ככל שהקמת החברה והעברת הנכס קרובים לתחילת העבודה על המיזם (ורחוקים ממועד ההשקעה בחברה) ניתן לומר שהערך של הנכס נבנה לאחר ההעברה לחברה ואילו הערך של הנכס שהועבר לחברה על ידי היזמים היה קטן קטן/זניח.

לסיכומם של דברים, מס הכנסה פועל כיום במגמה להקל על יזמים בתחילת דרכם ולמעשה מאפשר להם לגייס הון לא מבוטל במהלך השנים הראשונות לחיי החברה באמצעות הוראות ההקלה. בכל מקרה, חשוב שיזמים השוקלים את התיזמון של הקמת החברה יקחו בחשבון גם את חשיפת המס הכרוכה בדחיית הקמת החברה עד למועד ההשקעה.

* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד. 


הפוסט נכתב על ידי משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות’


משרד עמית פולק מטלון ושות’ נוסד בשנת 1956 ומהווה אחד המשרדים המובילים בישראל בכל תחומי המשפט המסחרי. המשרד מונה צוות מקצועי ומיומן של מעל ל-70 עורכי דין מקומיים ובינלאומיים. מחלקת ההייטק של המשרד מייצגת, בין היתר, חברות טכנולוגיה מובילות, עשרות רבות של סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, קרנות אקוויטי, אנג’לים וחממות בתחומי התוכנה, חומרה, תקשורת, אינטרנט, מדיה חדשה, בטחון לאומי, קלינטק, מדעי החיים ועוד.

המשרד מלווה את היזמים וחברות ההייטק בפעילותם השוטפת החל משלב הרעיון דרך הקמת החברה, הסכמי מייסדים, הלוואות, הסכמי השקעות, קבלת תמריצים ממקורות ממשלתיים, קניין רוחני, הסכמים מסחריים, מיזוגים ורכישות, עסקאות אסטרטגיות ובינלאומיות ועוד.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

9 Comments on "מתי לרשום חברה וכמה זה באמת עולה לכם?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
חן
Guest

מעולה!

Uri Gordon
Guest

עד כה מכל מה ששמעתי הבנתי שכדאי לדחות הקמת חברה לשלבים מתקדמים יותר, והבנתי שגם משיקולי מס שווה להחזיק את הפטנטים והקניין הרוחני כרשומים על שם היזם ולא בבעלות החברה. זו פרספקטיבה חדשה שלא הכרתי… לעוד מישהו יש אמירהדעות בעניין?

Omer Golan
Guest

מאד מעניין

Leonid Fainberg
Guest

רישום הקניין הרוחני על שם היזמים ולא על שם החברה עלול להרתיע משקיעים, כי הרי בחברות טכנולוגיה הקניין הרוחני הוא חלק גדול מ"ערך" החברה והמשקיע צריך להבין שה"שלם" שאחוזים ממנו הוא מקבל בתמורה להשקעתו כולל את הקניין הרוחני.

Uri Gordon
Guest

להיבט המשקיעים הזה אני מודע, אבל עניין אותי העניין מההיבט של המיסוי והחוקים.

דותן (עמית, פולק, מטלון)
Guest
דותן (עמית, פולק, מטלון)
אורי, כפי שתואר בפוסט, לגבי השאלה מתי להקים את החברה ישנם שיקולים מכל מיני סוגים. מצד אחד: יש את עניין העלות (אגרת רישום של כ- 2,500 ש”ח), הכפיפות לרגולציה ולפרוצדורות הנוגעות לחברות וגם הפומביות. מצד שני, השימוש בחברה מראה על רצינות, מאפשר לייצר חלוקה של הזכויות במיזם בצורה טבעית ומוכרת, ומאפשר להגביל את אחריות היזמים לחובות/מחויבויות של המיזם. בצד כל אלה יש גם את שיקול המס שתואר בפוסט. בהנחה והחברה כבר הוקמה, הסטנדרט הוא שהקניין הרוחני מוחזק בבעלות החברה ולא נשאר בבעלות האישית של היזמים (בכל מקרה, באירוע של השקעה או צירוף של שותפים לחברה ידרשו כל המעורבים להעביר את… Read more »
Eitan Burcat
Guest

מהם האחוזים הקבועים בחוק?

אריק
Guest

לא כדאי להקים חברה בשלב מוקדם. זה סתם בזבוז זמן וכסף.
אם ישנם כמה יזמים, עדיף שיהיה הסכם מייסדים טוב, ללא הקמת חברה בפועל.
לגבי המס, אין שום בעיה, שכן, מס הכנסה אכן יחכה עד מימוש בפועל ולא ידרוש מזומן רק עקב הקצאת מניות.
מה שיותר רלוונטים ליזמים שעובדים על פרויקט הוא לשייך שכר שמתקבל בנקודת זמן עתידית – לשנים עברו, שכן זאת המהות של הסיכון ביזמות, לדחות את קבלת התמורה בגין המאמץ, תמורה שב95% מהמקרים לא מגיעה לעולם.

בועז
Guest
זה מאמר הדן בסוגייה חשובה אך כמו הרבה כותבים, הוא נטול עובדות ונתונים ואינו תורם לקהילת היזמים (אולי בגלל שהכותבת מעוניינת לתת ייעוץ משפטי בשכר). אני מצטט “להקצות מניות למשקיעים בשיעורים העולים על אחוז מסוים שנקבע בחוק, היכולת של היזמים למכור את החזקותיהם מעבר לאחוז מסוים הקבוע בחוק” ובכן, מהו האחוז המסויים המותר? הרי זה מאוד משנה אם מדובר באחוזים בודדים שאז אין בכלל משמעות להקלה, או שמדובר נאמר ב- 50% שאז זו אכן פותרת את הבעייה לרוב היזמים. הכותבת גם שכחה לציין את היקף המס המדובר (אחוזים) ואת העלויות הכרוכות ברישום חברה שהן לא מעטות: אגרת רישום חברה וחידוש… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: