מעמק הירדן לעמק הסיליקון: Taranis עוזרת לחקלאים לקבל החלטות טובות יותר

Taranis מחברת בין 2 התחומים הכי בולטים ביצוא הישראלי: חקלאות והיי-טק ומאפשרת לחקלאים להערך מראש לפגעי מזג האוויר ומזיקים בזכות ביג דאטה

מקור: Taranis

מקור: Taranis

אם נשאל אתכם מה הם התחומים שבהם מדינת ישראל בולטת מול שאר מדינות העולם, נדמה ששתי תשובות יחזרו שוב ושוב: חקלאות והייטק. לכן, סטארטאפ שמשלב בין 2 התחומים הללו חייב להיות מעניין. ואכן, Taranis מציע לרתום את הטכנולוגיה כדי לעזור לחקלאים לקבל החלטות טובות יותר, לשפר את היבול ולחסוך הרבה כסף.

קודם כל זורעים

Taranis הוקמה ב-2014. אופיר שלם, מנכ”ל החברה, מגיע ממשפחה ותיקה ממקימי קיבוץ גינוסר שעל הכינרת, שם תחום הגידול העיקרי הוא כותנה ובננות. שלם שם לב שהחלטות רבות שהתקבלו לגבי מועד הריסוס של הגידולים וההתמודדות עם מזיקים התבססו על תחושות בטן, ולא על מדע מדויק. שלם הבין שיש צורך בכלי שיעזור לאגרונום לקבל החלטות מושכלות, ולכן פנה לאלי בוקצ’ין, שמשמש כיום כ-CTO של החברה, ועסק בפיתוח מודלים ומערכות מטאורולוגיות לחיל הים והאוויר. לצוות המייסדים של החברה הצטרפו גם אייל כרמי, שהביא איתו מומחיות רבה בזיהוי אנומליות ואיפיון המוצר ואסף הורביץ, בעל ניסיון בפיתוח תוכנה, ניתוח ביג-דאטה ואופטימיזציה.

אחר כך מדשנים

המוצר של Taranis מאפשר לחקלאים להתמודד עם הגורם הכי קשה לניבוי – האקלים. מדובר בגורם שאחראי ל-90 אחוזים מהתוצרת שנהרסת ומכתיב את כל מה שקורה בשדה במהלך העונה; מהתפרצויות חרקים ומחלות, לתזמון אופטימלי של השקיה, ריסוס ודישון.

באמצעות ניתוח וחיזוי של מזג אוויר וניתוח מידע שמתקבל ממקורות כמו תמונות לוויין, חיישנים ומערכות השקיה, מספקת Taranis תובנות שמאפשרות לחקלאי, לאגרונום או למנהל החווה לקבל את ההחלטות היומיומיות המדוייקות ביותר. כל המידע, שזמין כמובן גם במחשב וגם במובייל, מאפשר לחקלאים לקבל החלטות נכונות יותר להגדלת התפוקה ולייעול החווה.

ממשק הניהול של החקלאי. מקור: Taranis

ממשק הניהול של החקלאי. מקור: Taranis

משקים

בשיחה עם גיקטיים מספר אייל כרמי, אחד מהשותפים ב-Taranis, שהמוצר הושק לפני כחצי שנה וכיום עושים בו כבר שימוש חקלאים בחוות ברוסיה, ברזיל, אפריקה וישראל. עם זאת, המוצר אינו מיועד למגדל הקטן, אלא לבעלי חוות ענק. לשם השוואה, ללקוח הראשון של החברה יש שטחים חקלאיים בגודל 200 אלף דונם והלקוח הרוסי של החברה חולש על שטח של 800 אלף דונם, כ-7 אחוזים משטחה הכולל של מדינת ישראל. במדינות אחרות כמו ברזיל וארצות הברית כ-5 אחוזים מהחוות שולטות על כמעט חצי מהשטח החקלאי במדינה, כך שהפוטנציאל של Taranis עצום.

מתמודדים מול מזיקים

אנחנו מתעניינים בתחרות. בתחום החקלאות החכמה פעילות כבר כמה חברות כמו Climate Corporation ו-Farm logs או Farm Dog הישראליים. כרמי מסביר שעיקר ההבדל הוא בסוג המידע והתובנות שהשירותים השונים מציעים. לדבריו: “אנחנו מסוגלים לספק חיזוי מזג אוויר ברזולוציה גבוהה לכל נקודה בעולם. רזולוציה זאת מאפשרת לנו לנבא הגעה של מזיקים ומחלות צמחים מסויימות ולהזהיר את החקלאים ולהמליץ מתי יש לרסס ריסוס מונע. כאשר פועלים לפי ההמלצות שלנו ניתן להגדיל את התפוקה ולהעלות את הרווחים משמעותית. ההפסד המצטבר של מחלות ומזיקים נאמד ב-300 מיליארד דולר. המתחרים שלנו ממוקדים בעיקר בלספק תובנות ארוכות טווח כמו מתי הכי כדאי לזרוע או לקצור ומתי לאורך העונה יש לדשן, אנחנו מתמקדים בקבלת החלטות בטווח הקצר בעיקר בתחום הגנת הצומח מפני חרקים ומחלות”.

ובסוף קוצרים

המודל העסקי של החברה הוא מינוי שנתי שעושה החקלאי או מנהל החווה. בתמורה הוא מקבל גישה לאפליקציה ולכל המידע, כולל בין השאר תמונות לוויין של השדות, מזג אוויר מדויק לחלקה, המלצות ואזהרות, שעל פי החברה מדוייקים פי 20 מהכלים שיש בידיו כיום. מבחינת המימון, החברה, שזכתה למענק “תנופה” של המדען הראשי, משלימה בימים אלו סבב גיוס ראשון, שבו משתתפים מספר קרנות ואנג’לים מישראל ומברזיל.

 

 

 

יניב אביטל

עורך אתר גיקטיים, ובזמנו החופשי גיק, קופירייטר, אבא, חולה על גאדג'טים וקוד, לא בהכרח בסדר הזה

להגיב

אין תגובות

תגיות לכתבה: