
מדוע הירידה בשער הדולר צריכה להטריד את עובדי ההייטק בישראל?
נכון, הקניות באתרים בחו”ל הופכות לזולות יותר, אבל מסטארטאפים שחיים על גיוסים בדולרים ועד חברות הייטק מבוססות שההכנסות שלהן בדולרים – שער הדולר נוגע לכל אחד מהעובדים בהייטק
נכון, הקניות באתרים בחו”ל הופכות לזולות יותר, אבל מסטארטאפים שחיים על גיוסים בדולרים ועד חברות הייטק מבוססות שההכנסות שלהן בדולרים – שער הדולר נוגע לכל אחד מהעובדים בהייטק
חברות סטרטאפ רבות מגייסות במטבע חוץ ומוציאות את עיקר הוצאותיהן במטבע מקומי. חשיפה מטבעית כזו, עלולה להביא למצב קיצון ואף לסכן את קיומה של החברה. הפתרון הוא גידור סיכוני מטבע תוך מזעור הסיכון, אז מה זה בעצם?
אין ספק שעולם הפיננסים זקוק לחדשנות וזה מה שהופך את תחום הפינטק ל׳׳חם׳׳ מאוד. אבל עם הפוטנציאל האדיר להצלחה, סטארטאפים בתחום הזה נתקלים באתגרים ייחודיים שיכולים אפילו למוטט אותם. ממה צריך להיזהר ואיך אפשר להתמודד?
טכנולוגיית בלוקצ'יין מתעדת כל תנועה עסקית באופן מוצפן וללא גורם מפקח, וחוסכת זמן וכסף לעסקים קטנים וגדולים. בין השימושים העתידיים - לשבת באוטו חדש, לקבל אפשרויות מימון והצעות ביטוח ממושב הנהג, לקנות ולנסוע
תחום הפינטק מתחיל להתרומם בתעשיית ההייטק המקומית, אך כיצד ניתן למנף אותו ולהפוך את ישראל לאחד מהצירים המרכזיים בתעשייה?
שנה טובה לאפליקציית הפיננסים הישראלית, שחוגגת 10 מיליון משתמשים רשומים בארצות הברית.
כמו בסרט ''שדה החלומות'', הבנקים המובילים בעולם מגייסים את הרוח היצירתית והחדשנית כדי לספק ללקוחות את המצרך המבוקש ביותר בעידן החדש: איזון בין עודף מידע וחוסר בזמן.