מרגישים שהטכנולוגיה משתלטת עליכם? דן אריאלי מסביר כיצד תחזירו לעצמכם את השליטה בחיים

איך מהפכת המידע וכניסתם של כלים טכנולוגיים משפיעה על היומיום שלנו? איך אפשר להישאר פרודוקטיבי עם כל העומס הדיגיטלי מסביב? וכמובן – איך אפשר למזער את הנזק ולהחזיר לנו את השליטה? לפרופסור דן אריאלי יש את כל ההסברים

מקור: CC-BY-PopTech 2010

מאת תומי בראב, פודקאסט Supertools

קצת ויקיפדיה: דן אריאלי הוא פרופסור לכלכלה התנהגותית. חבר סגל באוניברסיטת דיוק וכיהן כראש קבוצת מחקר ב-Media Lab במכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס. שניים מספריו הפכו במהרה לרבי-מכר ברשימת “הניו יורק טיימס” ותורגמו לעשרות שפות.

דן גם מעורב בסטארטאפים כמו Timeful (שנמכרה לגוגל), Colu, Ganie ועוד. בעבודה עם הסטארטאפים, דן מביא את המומחיות שלו בכלכלה התנהגותית בשביל להבין איך ניתן לפצח טוב יותר את המוטיבציה של יוזרים כלפי הכלי הטכנולוגי. דן מגיע עם פרספקטיבה מיוחדת ומבוססת-מחקר על מוטיבציה ואיך אנשים מקבלים החלטות. לכן היה לי ברור שאם יש בן אדם שיכול להתחיל לפצח את השאלות שעולות בקהילת סופרטולז, זה בטח יהיה הוא.

האם אתה חושב שמהפכת המידע וכניסתם של כלים טכנולוגיים הביאו יותר תועלת או יותר נזק?

“יותר תועלת – אין שאלה. יש לנו הערכת חסר מהדברים הנפלאים שאנחנו מקבלים מטכנולוגיה. כפי שאתה יודע, נפצעתי לפני כמה שנים ונשארתי די נכה. מאד קשה לי לדוגמא להזיז את הידיים. אם היינו בעולם הפרי-טכנולוגיה, איך כוח היצור שלי היה יכול להתבטא? אם כך, טכנולוגיה נותנת לאנשים עם מוגבלויות פיזיות אפשרות מדהימה.

לפני כמה שנים, העלתי מאמר שדיבר על חובות אצל אנשים. בתקופה ההיא, גם היה לי מאד קשה עם אימייל והרגשתי שאני לא מצליח להתמודד עם כל העומס. אז כתבתי הודעה אוטומטית שאומרת שאני לא עושה יותר אימיילים ואפשר לפנות אליי רק דרך האתר. ממש באותו יום קיבלתי שני אימיילים משני סטארטאפיסטים שונים שקראו את המחקר שלי ורוצים לעשות כלי לאנשים שיעזור להם להחליט איזה הלוואות לשלם קודם. מאותו רגע אמרתי שאני לא מוותר על אימייל לעולם.

זה נכון שאפשר לראות את הדברים הקשים בטכנולוגיה, אבל מה שאנחנו לא רואים זה את מספר ההזדמנויות המטורפות שאנחנו מקבלים באמצעות כלים טכנולוגיים. אדם נכה רואה בזכוכית מגדלת את כל הדברים הנפלאים שאנחנו יכולים לעשות באמצעותה”.

עידן המידע הביא איתו כל כך הרבה הסחות-דעת דיגיטליות ועומס בכלים טכנולוגיים. אתה לא חושב שזה יוצר נזק?

“החשיפה שלנו לאינפורמציה היא נהדרת, אבל הדרך שבה אנחנו חושפים את עצמנו היא מאד לא טובה. יש כאן כמה נקודות שמשפיעות על קבלת ההחלטות שלנו בכל הנוגע לצריכת מוצרים דיגיטליים:

נקודה ראשונה: אמוציות. הטבע האנושי לא נועד לחשיבה לטווח ארוך. תחשוב איזה החלטות בחיים אתה עושה לטווח הארוך? אנחנו טובים בעיקר בחשיבה לטווח הקצר. ממש בכלליות, בקבלת החלטות יש לנו מערכת אמוציונלית וקוגניטיבית. אבל שהמערכת אמוציונלית מצטרפת למשחק היא מבטלת את המערכת הקוגניטיבית.

נקודה שניה: Choice Architecture. כאשר אתה משווק מוצר, אתה רוצה לעבוד בעיקר על המערכת האמוציונלית של הלקוחות שלך. בנוסף, אחת הנקודות הכי חשובות במדעי החברה, זה שהסביבה שלך משנה. צריך להבין שהסביבה לא דואגת לעתיד הרחוק שלנו. הסביבה שלנו יכולה להיות אפליקציה, מערכת הפעלה במכשיר הנייד, או אפילו סופרמרקט. אותם ״סוכנים״ (agents) שנמצאים בסביבתך ומוכרים לך דברים רוצים בעיקר מה שטוב לך בזמן הקצר. הם שולטים על הסביבה שלנו.

נקודה שלישית: תחרות לא תמיד טובה לנו. אם יש תחרות על משהו מוגבל, אפשר להרוס את האקוסיסטם. אני אתן לך דוגמא. יש חיה בשם פיל ים. כאשר הזכרים רוצים להתרבות, הם מתחרים מי יקבל את כל הנקבות. זה מקרה של ״המנצח לוקח הכל״. הבחירה על המנצח הוא לפי זה שיש לו את הגוף הכי גדול. בגלל התחרות, פילי הים הזכרים מנסים באובססיביות להיות יותר גדולים עד שהם נהיים גדולים מידי ומתים בגיל מוקדם מבעיות לב וספיקת דם. בשוק שבו ״המנצח לוקח הכל״, אנחנו לא מוכנים להיות ״מקום שני״ ולכן אפשר ממש להרוס את האקוסיסטם.

דוגמא נוספת היה ניתוח מאד עצוב שהיה על שוק הבתים בארה״ב. בארה״ב בתי הספר ממומנים באמצעות מיסים. בתור הורה אתה רוצה חינוך טוב לילדים שלך. חינוך טוב אומר שכונות יקרות. מה שהראו במחקר זה שהורים עברו לשכונות יקרות בשביל חינוך יותר טוב לילדים שלהם. כתוצאה מהלחץ הכלכלי המגיע עם המעבר הזה, המשפחות הגיעו לאלימות בבית, פשיטות רגל, וגירושין.

אז איך הכל משפיע עלינו? אנחנו נמצאים על הכוונת של גופים רבים שמתחרים על תשומת הלב שלנו, הם משתמשים באמוציות שלנו ושולטים בסביבה. בנוסף, הם מתחרים בניהם בשוק שהוא די ״המנצח לוקח הכל״. תחשוב כמה אפליקציות יכולות להיות לך למסרים מידיים? כמה אפליקציות לאימייל? והרשימה עוד ארוכה. בגלל זה, החלטתי לא לקבל יותר התראות ונוטיפיקציות”.

העברתי את הטלפון למצב של ״אל תפריע״. אני לא מקבל יותר התראות וטלפונים. למה? כי הם הורסים אותי. זה יותר מידי ואף אחד לא נותן לך כלים לנהל את זה בצורה טובה יותר.

לא מעט אני מנסה לעשות עם עצמי ״דיאטת התראות״. בגלל עקרון ההחמצה (FOMO) לא הצלחתי לכבות התראות בוואטסאפ מהחשש שאחמיץ משהו. מה אפשר לעשות?

“FOMO (״חרדת ההחמצה״) חושבים על זה כמו מסיבה שפספסתי, אבל זה משפיע עלינו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.

הגדרת ברירת המחדל בתהליך של ״דיאטת נוטיפיקציות״ מאוד חשובה. תנסה לקחת את הטלפון שלך ולכבות את כל ההתראות לשבוע. לא לקבל שום התראה לטלפון (כן, כולל וואטסאפ, סלאק, אימייל, טלפון וכו׳). לאחר שבוע תנסה לראות איך זה השפיע עליך ואז תחליט איזה התראות אתה רוצה להחזיר”.

זה כמו דיאטה רגילה בעצם?

“דיאטה זה עוד יותר קשה. אבל בשני המקרים להגדיר חוקים מאד עוזר למוטיבציה. הדיאטה הכי אפקטיבית כולל הגדרת חוקים כמו ״אני לא אוכל יותר גלוטן וסוכר.״ כך אין התלבטויות. גם בטלפון אתה יכול להגדיר חוקים כמו ״אני מכבה את כל ההתראות שלי.״ מתי זה כן קשה? כאשר צריך להגדיר מתי אתה עונה למיילים. או מתי אתה מפסיק לעבוד על המחשב. כלומר, חוקים בעולם הדיגיטלי אפקטיביים כאשר המערכת מחליטה בשבילך”.

התראות לטלפון פוגעות לנו אפילו באיכות השינה.

“במרכז המחקר שלי באוניברסיטת Duke קיבלנו כמה סטארטאפים, והתפקיד שלנו היה להאיט אותם. כלומר, לגרום להם לעשות מחקר יותר מעמיק על בסיס המוצר שלהם, לפני שהם יוצאים לשוק. אחת החברות נקראה Synapse (כעת Daywise) והמטרה שלהם היתה לטפל בהתראות בצורה טובה יותר. החלטנו לכתוב מערכת שעוצרת את כל ההתראות ומשחררת אותן פעם בשלוש שעות. ניסינו את הניסוי הזה על כמה מרווחי שעות נוספות, אבל הכי טוב היה שלוש שעות. לפי המחקרים, לקח שבועיים להתרגל לזה, אבל זה שינה לאנשים את איכות החיים, אפילו על השינה”.

בעידן היום, אנחנו כל הזמן קצת מוטרדים. אפילו כאשר אני עושה מדיטציה רשימת המטלות שלי עולה לאחר כמה שניות.

“יש לנו מעט מאד קשב בחיים והוא הולך מאד מהר. לדוגמא, עשו מחקרים בו לקחו לאנשים את הטלפון בזמן שהם ענו שאלות במתמטיקה. מידי פעם היו מתקשרים אליהם לטלפון. הנחקרים יכולים לשמוע את הטלפון שלהם אבל לא לראות. הוכיחו שיש ירידה משמעותית בתפקוד בפתרון השאלות. אבל מתי הריכוז חוזר לדעתך? רק אחרי רבע שעה עד שאתה חוזר לרמת הריכוז הקודמת. למה? כי המוח שלך עסוק במה פספסת. מחקר נוסף הראה שיש את אותו אפקט על הריכוז שלנו גם שהטלפון נמצא על השולחן הפוך, מבלי שאפילו יצלצל או שתראה את המסך”.

אז מה יכול לעזור לבעית הסחות־הדעת בעולם הדיגיטלי?

שימוש באפליקציות במסך מלא. אני מנסה לעבוד בעיקר על אפליקציות שאפשר לעבוד איתן במצב של ״מסך מלא״. כך אפשר לשמור בתוך מסך אחד ולא לקפוץ בין משימות. מה שעוד אני אוהב במצב הזה, שבשביל לצאת החוצה צריך ללחוץ על כפתור שומר ״לצמצם את המסך״. הכפתור הנוסף מאפשר לקבל החלטות מושכלות יותר (דן קורא לזה ״נקודת ההחלטה״.)

לעשות קפה ולכתוב דבר ראשון בבוקר. דבר ראשון שאני עושה כשאני מגיע בבוקר למשרד זה להכין לעצמי קפה, ישר לאחר מכן אני מתחיל לכתוב. קיבלתי את ההשראה מפרדריק סקינר אשר היה כותב בערך 700 מילים מידי בוקר. ספר באנגלית מכיל בממוצע 70,000 מילים. אתה מבין שאחרי 100 בקרים כאלה אתה יכול לכתוב ספר. אני משתדל להישאר נקי כל הבוקר מרשתות חברתיות, חדשות ואימיילים.

להימנע מדחיינות מובנית. יש מונח שנקראה Structured Procrastination. אתה נהנה מהדחיינות שלך. זה כמו לכתוב רשימת מטלות ולמחוק אותה. זאת רק תחושה של התקדמות, אבל היא פייק – כי אין מאחוריה עבודה משמעותית. אחת הבעיות של העולם הטכנולוגי הוא שאנחנו לא מרגישים שהתקדמנו. אימייל לדוגמא, זאת משימה סיזיפית. ככל שאתה שולח יותר אימיילים – אתה תקבל יותר.

בעולם הדיגיטלי אין לך את ההיסטוריה של המסע שעברת ולכן אי אפשר לראות התקדמות. לדוגמא, כאשר כותבים אפליקציה לא מסיימים לכתוב אותה אף פעם, תמיד מעדכנים אותה. אז מה אנחנו עושים? מצד אחד אין לנו מצד אחד תחושת התקדמות בדברים משמעותיים, ומצד שני אנחנו נשאבים לדחיינות מובנית ולאותן משימות קלות וסיזיפיות שבהן אנחנו רואים את ההתקדמות שלנו. כלומר, להישאב לאימיילים, אין להם משמעות אמיתית על החיים שלנו.

איך להימנע מדחיינות מובנית? לשים את המשימות ביומן ולהגדיר חוקים. לדוגמא, ״לכתוב כל יום 700 מילים״, ״משעה 20:00 מכבים התראות בנייד״. בנוסף, אני הוספתי את הקפה בבוקר בתור טקסיות. עכשיו ההנאה של הקפה כרוכה גם בכתיבה של לפחות 700 מילים. בנוסף, מפתחי אפליקציות צריכים גם לפתח דברים שעוזרים להימנע מזה”.

צריך להבין שהמטרה של רשתות חברתיות ואפליקציות לתקשורת עם אנשים היא שלא נצא משם. לכן אנחנו צריכים לחשוב איך לשלוט על זה.

לשים את הדברים שאתם רוצים לצרוך ראשונים ״במסך הבית״. בעולם הפיזי, אם אתה רוצה לראות פחות טלוויזיה ולקרוא יותר ספרים, יש לשים את השלט של הטלוויזיה בתוך המגירה בחדר שינה וספר טוב על הספה ממול הטלוויזיה כך שיהיה יותר נגיש. כאנלוגיה לעולם הדיגטלי, צריך לשים אפליקציות שטובות לפרודוקטיביות שלכם ראשונות על המסך הבית, כך שתראו אותן דבר ראשון כשאתם פותחים את הטלפון.

מה הרעיון מאחורי Timeful שפיתחת?

“הלוח שנה הדיגיטלי הוא בעצם נועד אך ורק לפגישות והוא לא מייצג את כל הדברים האחרים. יש לנו במהלך היום הרבה כוונות. חלק מהן זה פגישות עם זמן ומקום קבוע. אבל יש כוונות אחרות שאין להם זמן ומקום קבוע כמו לעשות כביסה או לכתוב ספר. הרעיון הבסיסי מאחורי האפליקציה היא לבקש מאנשים להגיד לנו מה הם רוצים לעשות – ואנחנו נחליט בשבילם איפה הכי נכון למקום את זה. אנחנו לוקחים את ההחלטות בשבילם.

לדוגמא, המזכירה שלי יודעת שלפני טיסה זה זמן טוב בשבילי לעשות שיחות טלפון. ניסינו לעשות מערכת שיודעת ללמוד עליך ולקבל החלטות טובות יותר לגבי הזמן שלך”.

איך לעזור לאנשים להגיד ״לא״?

“אנחנו אומרים ליותר מדי דברים כן. כשאמרת כבר ״כן״ – אז אתה תקוע. אחד מהדברים שאני רוצה לעבוד עליהם זה איך לעזור לאנשים להגיד ״לא״. אם תסתכל על היומן שלי השבוע תראה שהוא מלא לחלוטין. אם נסתכל עוד שנה היומן יהיה ריק. אבל הוא לא באמת ריק – רק הפרטים עוד לא התמלאו. זה בעצם ״עלות חלופית״. קשה לנו לראות עלות חלופית בכסף ובזמן. לפגישות שנקבעו שנה או אפילו חודש מראש, כמעט בלתי אפשרי לראות את ה-“עלות החלופית”.

כל כן שאתה אומר עכשיו, זה להגיד ״לא״ להזדמנות אחרת.

“אנחנו מנסים לעשות את זה דיגיטלית וליצור מערכת שתעזור לאנשים להגיד ״לא״. בינתיים, יש טיפ שאינו באמצעות מערכת דיגיטלית שאני משתמש בו ונקרא ״Cancel elation״, כלומר שמחת ביטול. אני מבקש מאנשים לעשות סימולציה עם עצמם לפני שהם קובעים פגישה עם מישהו, ולשאול ״מה היה קורה אם הפגישה הייתה שאני עומד לקבוע תתבטל יום לפני״. אם התשובה היא ״שמחה גדולה והקלה״, אז עדיף לא לקבוע אותה מראש”.

מערכות טכנולוגיות אוספות עלינו הרבה מידע בשביל לעזור לנו לקבל החלטות חכמות יותר. האם המידע שאפליקציות מנגישות לנו הופך אותנו ליותר חכמים או שאנחנו מאבדים משהו בדרך?

“הנתונים שיש לנו מראים שרק מתן אינפורמציה לאנשים, לא משפר להם את קבלת ההחלטות. לדוגמא, אין אנשים שלא יודעים שעישון מסוכן. גם זה שיש במוצרים כמות קלוריות לא שינה יותר מדי. צריך לתת לאנשים תובנות ודרכי-פעולה.

לדוגמא, יש לי חברה קטנה שמפתחת משקל חכם בשם Shapa. המשקל מיוחד בזה שבמקום להראות לך בקילוגרמים כמה אתה שוקל, אתה מקבל אינדיקציה לכמה התקדמת בתהליך. מה שגילינו זה שאנשים מתיאשים מהמשקל שלהם מהר מידי, כי הם קיבלו ממנו אינפורמציה שלא עזרה להם לחשוב על התהליך שבהרזיה, אלא רק על התוצאה. אז נתנו לאנשים פחות אינפורמציה. במקום להראות לאנשים את המשקל שלהם בקילוגרמים, נתנו להם חמש מגמות (אותו דבר, מגמה רעה, קצת טובה, טובה, מאוד טובה). מה שראינו זה שאנשים קיבלו את המשקל שלנו הם ירדו משמעותית במשקל בהשוואה למשקלים רגילים בשוק”.

אנחנו צריכים לחשוב איך להפוך את האינפורמציה להיות actionable, ולא להניח שהתפקיד שלנו נגמר רק בהנגשת אינפורמציה לאנשים.

איך יוצרים מוטיבציה אצל אנשים דרך כלים טכנולוגיים?

“לאחרונה עשינו מחקר על חולי סכרת בארה״ב. הסתכלנו מה גורם להם לשלוט על רמת הסכרת שלהם (A1C). להפתעתנו גילינו, שהדבר היחידי שמסביר את הגורם קשור לדבר שנקרא ״נקודות שבירה״. לפעמים החיים מבאסים, כשרע לנו הדרך הכי טובה להתנחם זה לקנות אוכל מטוגן ולא בריא. זה יוצר מלכוד לחולי סכרת. מהבחינה הזאת, אינפורמציה לא משנה כלום. צריך ליצור מערכת שתגיד לחולי סכרת ש-״בעוד כמה שעות אנחנו מנבאים שתרגישו חרא.״ לאחר מכן, צריך לבוא להם עם פתרונות.

יצרני האפליקציות והמזון קובעים את חוקי המשחק. יש להן מטרות שונות מאיתנו בחיים. אבל הם יותר מתוחכמים מאיתנו. איזה כוח אנחנו רוצים לקחת בחזרה ומה אנחנו מוכנים לוותר בחופש האנושי? זאת שאלה שתהפוך להיות רק יותר חשובה כי עולם הפיתויים רק ישתפר”.

הדרך היחידה להילחם בטכנולוגיה, זה באמצעות טכנולוגיה

“תחשוב כמו התקדמנו לסופרמן בעולם הפיזי. אנחנו יכולים לטוס עכשיו, עמידים לחום וקור, יכולים לרוץ למרחקים ארוכים וכו׳. מה עם העולם המנטלי? כמו שהמצאנו מטוסים אנחנו צריכים לחשוב מהם הכלים המנטליים שיעזרו לנו להתקרב עוד צעד להיות טובים יותר. אם לא נעשה את זה, אנחנו נמצאים בבעיה. אבל יש לי תקווה”.

פורסם במקור בבלוג של תומי בראב, Supertools, כלים לעל־אנושיות. הפודקאסט לעל־אנושיות מאת תומי בראב. הפודקאסט מביא מומחים בתחום הטכנולוגיה ופרודוקטיביות לחלוק את הכוחות-על שלהם בעידן הדיגיטלי

 

לשמיעת הפודקאסט במכשירי אפל | לשמיעת הפודקאסט במכשירי אנדרואיד | הצטרפות לקהילת סופרטולז בפייסבוק

תומי בראב

תומי בראב מוביל את התחום של Supertools, אומנות השימוש בטכנולוגיה. תומי גם היה בצוות ההקמה ואיש מרקטינג בחברת הסייבר לעולם הרכב Argus ו-MassChallenge בישראל

הגב

2 תגובות על "מרגישים שהטכנולוגיה משתלטת עליכם? דן אריאלי מסביר כיצד תחזירו לעצמכם את השליטה בחיים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
סיזיפוס++
Guest

אוף…שוב אני מוצא את עצמי מגיב בגיקטיים במקום לתקן באגים

ארתור
Guest

ממליץ

wpDiscuz

תגיות לכתבה: