היזמים הישראליים נתקעו בסיישל, אז הם החליטו להקים משם סטארטאפ
לא כל סטארטאפ עושה את הצעדים הראשונים שלו במתחם עבודה משותף או עליית גג. תראו למשל את Apono שנחשף היום עם גיוס של 5 מיליון דולר ונולד באי אקזוטי
צוות Apono | צילום: Tomer Ben Avi
כשאנחנו שומעים על הקמה של חברה, אנחנו לרוב חושבים על בית קפה תל אביבי, עליית גג של ההורים, מוסך מעופש, או מסדרונות של בסיס 8200 אי שם במיקום סודי – לא על איים אקזוטיים כמו סיישל. אבל בזכות מגפה עולמית וסגר מפתיע, גם זה קרה. תשאלו את הפאונדרים של Apono, סטארטאפ חדש, שמסייע בניהול הרשאות גישה של עובדים לאפליקציות בענן ודאטהבייס ארגוני.
ניהול הרשאות מתי שצריך וכמה שצריך
חברות היום לא יכולות להרשות לעצמן שהרשאות גישה יפריעו לעובדים לתמוך בלקוחות, לתקן באגים או לפתח פיצ'רים חדשים. מצד שני, הן צריכות לעמוד בתקני אבטחה וקומפליינס מחמירים. הפיתוח של Apono מאפשר לנהל את הרשאות הגישה לאפליקציות הענן והדאטהבייסים של חברות, תוך כדי עמידה ב-Compliance ודרישות אבטחת המידע של הלקוחות. בשיחה עם גיקטיים אומר רום כרמל, מנכ"ל Apono, שהרעיון של המוצר הוא שכל עובד יקבל הרשאות בצורה של Just In Time ו-Just Enough, כלומר הרשאות מדויקות אליהם נדרש עובד או אפליקציה – ורק לפרק הזמן לו הם נדרשים לצורך עבודתם.
מוצרי אבטחה לניהול הרשאות וגישה לאפליקציות ודאטה בייס בענן יש הרבה – כולל של חברות הענן עצמן כמו מיקרוסופט ואמזון. למה שאני אשתמש בשירות שלכם?
"חברות הענן עצמן מאפשרות ניהול הרשאות לריסורסים שלהן בלבד, בדומה להרשאות של אפליקציות ודטאבייסים אחרים שמנוהלים היום בתוכן. ארגונים היום משתמשים בכמה עננים שונים, כמה חשבונות שונים בכל ענן, ועשרות אפליקציות ומסדי נתונים מסוגים נוספים, וההרשאות שלהם אינן מנוהלות כחלק מהענן. אפונו מציעה גישה ייחודית, שמאפשרת לנהל את ההרשאות של כל ענן, בכל מאגר מידע ובכל אפליקציה בצורה דינמית, שומרת Compliance ומקלה על אנשי ה-DevOps ועובדי החברה.
היזמים היו "תקועים" בסיישל והרימו את הסטארטאפ
Apono הוקמה ב-2021 על ידי רום כרמל, המשמש מנכ"ל ושירת בתפקידי ניהול מו"פ בחטיבת הסייבר במשרד ראש הממשלה; ואופיר שטיין, ה-CTO, ששירת כקצין ביחידת אופ"ק של חיל האוויר, והיה אחד מהעובדים הראשונים ב-Logz.io. היום (ג') נחשפת החברה עם גיוס של 5 מיליון דולר בהובלת קרן מירון קפיטל, ובהשתתפות הקרנות בוסטר ונצ'רס, YYM, וקבוצה של 15 משקיעים פרטיים, רובם מייסדי חברות אבטחת מידע ופיתוח, בהם אופיר ארליך, שלומי בוטנרו ודורון אלטר. אפונו מעסיקה 10 עובדים במרכז פיתוח בישראל ומגייסת בארה"ב. המוצר של החברה נמצא בשימוש של מספר לקוחות, בהם חברות טכנולוגיה וביטוח אמריקאיות, אירופאיות וישראליות.
אופן ספייס גרסת סיישל | מקור: Unsplash
כרמל מספר כי החברה קמה בימי הסגר השני של הקורונה, "שבועיים אחרי שאופיר ואני התחלנו לעבוד יחד על החברה, טסנו יחד לסיישל. זה התחיל מכך שהייתה לי טיסה שהוזמנה מבעוד מועד לסוף דצמבר ואז אופיר הציע להצטרף ואני כמובן שמחתי. בזמן שהיינו שם הכריזו בארץ על הסגר השני והטיסות צומצמו, מה שגרם לנו להאריך את השהות שם ולעבוד על הקמת החברה באווירה הטרופית". לאחר הקמת החברה והצעדים הראשונים, השניים תכננו לחזור לארץ ולהמשיך את העבודה, אולם אז הפכה סיישל למדינה אדומה, מה ששינה להם את התוכניות: "כשטסנו לסיישל היא היתה מדינה ירוקה ותוך כדי החופשה הוחלט על העברת החוזרים מסיישל לבידוד במלונית. אז החלטנו שסיישל הוא לא מקום נורא כל כך להיתקע בו, והמשכנו לעבוד על הקמת החברה משם" מספר כרמל.
יניב אביטל
עורך אתר גיקטיים. יש לכם רעיון לכתבה? טיפ סודי? הדלפה? מחכה לכם ב[email protected]
הגב
7 תגובות על "היזמים הישראליים נתקעו בסיישל, אז הם החליטו להקים משם סטארטאפ"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
המון בהצלחה!
אפל קארד יאפשר ללכוחות מהמעמד הבינוני לרכוש מחצרים גם שהם קצרים בכסף וההוצאותנשלהם גדולות שנקרא Apple Card+ למשל אייפון או להתחיל לשלם על המכונית בלי שאפל תהיה ערבה.
לא מבין את ההשקעות האלו.
מליון שנה יש מוצרי ניהול זהויות והרשאות – כולל מרמת ה devops
לרבות open source שקיימים שנים רבות כמו keycloack, forgerock, ory
לי זה נשמע כמו מתווה פונזי- "היי, אנחנו קב יזמים עם כוח, בוא נעשה יד ונדחוף מוצר קיים בגרון של מנהל א.מידע שאנחנו מכירים והקרנות משמנות"
מייצרים מכפילי רווח, מקבלים השקעה מקרנות שיש להן יותר השפעת "בוא נדחוף בגרון" והפונזי ממשיך
בסוף מה יוצא מזה? בלון נפוח גדול שמתפוצץ בבורסה
או במחיקת הון של חב קיימת או בהנפקה כושלת
אכן. מצד שני, תעשיית התוכנה הפכה להיות מתעשיה טכנולוגית לתעשיית צרכנות. הנה קרפור מגיעים לישראל. מה חסר לשופרסל, רמי לוי, יינות ביתן ו100 אחרים? כלום. אבל יש כסף? יש ביקוש? אז למה לא?
יש 700 מוצרי אבטחה שעושים אותו דבר. אז יהיה 701. טפשי אבל ככה עובד. רק חבל שתוך כדי הם מוחקים את כספי המשקיעים במכפילים הזויים שלא מצדיקים כלום.
עוד סייבר. מפתיע.
בהצלחה! נשמע מעניין!
משעמם וטרחני.