ישראל היא סטארטאפ מבריק, אבל הגיע הזמן שתהפוך לחברה גדולה

מה באמת מסתתר מאחורי הכותרות הנוצצות על האקזיטים והאם היזמים הישראליים צריכים לחפש חלומות אחרים?

מקור: Pixabay

מאת: תות שני

בשנה האחרונה היו בישראל אקזיטים בשווי 23 מיליארד דולר. בממוצע בכל שלושה ימים מתפרסמת כאן בגיקטיים כתבה שמספרת בגאווה על סטארטאפ ישראלי אחר שעשה אקזיט – נמכר מבעלי המניות הקיימים שלו לבעלים חדשים, בדרך כלל, לתאגיד זר שמתעניין בטכנולוגיה של הסטארטאפ או במוחות המבריקים שפיתחו את הטכנולוגיה של הסטארטאפ.

היזמים הופכים להיות כוכבים של התעשייה, מקבלים הכרה לאומית, צל״ש על התרומה שלהם לכלכלה הישראלית, לתל״ג ולמותג הסטארטאפ-ניישן. הם מקבלים כמה מיליוני דולרים בעצמם, מזינים את המשקיעים שלהם בכמה עשרות או כמה מאות מיליוני דולרים ופעמים רבות מחזירים לתעשייה כשהם הופכים לאנג׳לים ומשקיעים ביזמים מבריקים שמפתחים מוצר מצויין וטכנולוגיה יוצאת דופן וחולמים על האקזיט לתאגיד זר ועל מיליוני הדולרים שמתלווים אליו.

האקזיט מתואר ונתפס כפסגת השאיפות של היזם. רק שהסיפור האמיתי של 80% מהאקזיטים, הסיפור שלא מדברים עליו ושאף אחד לא מכיר חוץ מהיזמים שמכרו את הסטארטאפ שלהם הוא שאם החברה לא הייתה נמכרת, היא ככל הנראה הייתה נסגרת כמה חודשים אח״כ. כי נגמר לה הכסף. כסף מזומן הוא האוויר שמאפשר לחברה להתקיים. אין כסף, אין משכורות, אין צוות, אין משרדים, אין ספקים, אין שרתים, אין חברה.

מוזר? כן. מוזר. אפילו עצוב. אבל אמיתי. אז למה נגמר לה הכסף? איפה משקיעי ההון סיכון כשצריך אותם?

חברה בלי הכנסות היא לא יותר ממחלקת מחקר ופיתוח עצמאית

סטארטאפ בשנים הראשונות שלו מבוסס על העובדה שהוא מוציא יותר כסף ממה שהוא מכניס. אין לקוחות או הכנסות, ויש הוצאות: צוות, משרדים, ספקים. לכן משקיעי הון סיכון נכנסים לתמונה. הם מממנים את השנים הראשונות של ההוצאות ומחכים בסבלנות שהסטארטאפ יסיים להשתמש בהשקעה שלהם כדי לפתח מוצר וטכנולוגיה, ויתחיל להשתמש במימון כדי להשקיע בשיווק, לרכוש לקוחות, לייצר תזרים ולהפוך את הסטארטאפ ממכונה ששורפת כסף, לחברה שמייצרת כסף. הם משקיעים בכם כי הם באמת מאמינים שהמוצר שלכם יכול להפוך לחברה מצוינת אם הוא יגיע לשוק, ואם ישתמשו בו מספיק לקוחות. רק שמוצר ≠ חברה ו-טכנולוגיה ≠ לקוחות. אפילו חברות SaaS טהורות עם מוצר שהוא 100% פלאג-אנד-פליי משקיעות תקציבי עתק בשיווק, מכירות, ושימור ושירות לקוחות. כי חברה בלי הכנסות היא לא יותר ממחלקת מחקר ופיתוח עצמאית.

לצערנו, וזה באמת חבל, משקיעים הם לא בור ללא תחתית, אם הסטארטאפ שלכם לא מגיע לשוק ולא מתקדם לעבר יצירת תזרים, הם לא ימשיכו לממן את מחלקת המחקר והפיתוח שלכם. ובלי מימון ממשקיעים או תזרים מלקוחות אין כסף, אין משכורות, אין צוות או ספקים, אין חברה. אתם יכולים לסגור את השאלטר וללכת לעבוד בחברה של מישהו אחר.

עכשיו דמיינו שאתם במצב כזה, יש בבנק כסף לעוד 4 חודשי פעילות. יש לכם שלוש חברות ישראליות נחמדות שמשתמשות במערכת שלכם כפיילוט, למרות הבאגים והפיצ׳רים המוגבלים. אתם רחוקים חצי שנה ממוצר שלקוחות אמיתיים יהיו מוכנים לשלם עליו. המשקיעים הקיימים שלכם כבר הכניסו עוד כמה עשרות אלפי דולרים כדי לאפשר לכם למשוך עוד כמה חודשים ולגייס כמה מפתחים מאלבניה כדי לקדם את הפיתוח. אתם מתרוצצים בארץ, באירופה, בארה״ב ואפילו בסין כדי לשכנע משקיעים חדשים שהחברה הגרמנית שאתם עכשיו במשא ומתן איתה (שבעצם פגשתם באיזה כנס לפני שנה והם לא עונים לכם מאז) נמצאת ממש לפני חתימה והיא תכניס את המוצר שלכם למיליוני הלקוחות שלה מה שיקפיץ את השווי שלכם פי 5…

ובעצם בעצם. אתם כבר מרגישים את ההתחלה של הסוף. המשקיעים הקיימים שלכם מראים סימנים שהם רוצים להציל את ההשקעה, ואתם, שעבדתם ופיתחתם ובניתם כבר שנתיים וחצי מוצר וטכנולוגיה שאתם יודעים שהם שנות אור ממה שיש למתחרים להציע מתחילים להתייאש. ולו רק היו לכם עוד כמה מאות אלפי דולרים – זהו! אתם במקום אחר.

תחשבו שעכשיו פונה אליכם תאגיד בינלאומי ומציע 150 מיליון דולר.

זה לא מרגיש זוהר. זה אפילו כואב ומאכזב. אבל זה מציב אתכם בצומת. או למכור או לזרוק שנתיים וחצי לפח ולפטר את הצוות שנשאר והאמין בכם לאורך הדרך. והנה האקזיט שלכם.

ובאמת, מגיעים לכאן בכל שנה מאות תאגידים זרים שמסתכלים מתחת לכל אבן ירושלמית ואריח תל אביבי כדי למצוא ולרכוש את הסטארטאפים שנמצאים עדיין במצב ״מחלקת מחקר ופיתוח״, לקנות אותם בזול ולהטמיע את המוצר ואת הצוות הטכנולוגי שלהם בתוך התאגיד. עכשיו השאלה מה יקרה לסטארטאפ שלכם אחרי שהוא נרכש ע״י תאגיד בינלאומי. אז במקרה הטוב, הסטארטאפ מוסב להיות יחידת המחקר והפיתוח של התאגיד. במקרה הסביר, הוא נותר כחברה עצמאית, מועתק כפי שהוא לניהול תחת התאגיד, ברוב המקרים מחוץ לישראל ודועך לאיטו בגלל התרבות הארגונית או משתנה ב-180 מעלות. במקרה הרע, הטכנולוגיה נרכשת ונקברת ללא כל שימוש רק על מנת להרחיק אותה מהמתחרים.

בכל אחד מהמקרים, אקזיט הוא הסוף של הסטארטאפ והסוף של יתרון יחסי אדיר, שפותח במדינת ישראל על ידי מוחות ישראליים משובחים, ונמסר בלית ברירה למרבה במחיר – מחו״ל.

למה? כי יש רק מוצר וטכנולוגיה. אין ביזנס. ותאגיד זר שעושה הרבה ביזנס, מגיע עם כסף וקונה מוצרים וטכנולוגיות.

מדינת ישראל היא סטארטאפ

מדינת ישראל היא סטארטאפ. בין מדינות בנות מאות ואלפי שנים. ישראל היא ״מחלקת מחקר ופיתוח״ בת 70 שנה בסך הכל. כמו בכל מדינה, יזמים הם הכוח שמניע את הכלכלה, בונה את ההווה והעתיד, מייצר מקומות עבודה ומוכר מוצרים ושירותים בחו״ל כדי להכניס כסף למדינה ולפתח את התעשייה המקומית.

רוב היזמים כאן בישראל הם עילוי טכנולוגי ומוצרי שמייצר הצלחות מסחררות בפיתוח ומכירה של טכנולוגיות אבל נכשל בבנייה של תאגידים ישראלים בינלאומיים, שכיום אפשר לספור אותם על יד אחת, שתיים אם מורידים קצת את הקריטריונים. עם זאת, אין יזם טכנולוגי אחד שלא יתרגש אם יצליח לבנות חברה גדולה, עם לקוחות משמעותיים, תזרים של מיליארדי דולרים, עשרות אלפי עובדים ונציגויות בכל העולם.

שותף בקרן סקויה אמר לי פעם: “אני לא מחפש להשקיע בחברות שרוצות להימכר לגוגל. אני מחפש להשקיע בחברות שרוצות להיות גוגל”.

ברוח בן-גוריון ולכבוד יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, אפשר להוסיף לחלום היזם הישראלי ״חתמתי הסכם אסטרטגי עם דויטשה טלקום״, ״סגרתי שיתוף פעולה עם מייקרוסופט העולמית״, ״פתחתי נציגות מקומית בסין״ או ״גייסתי את העובד ה-1,000״. כי החלום של היזם הישראלי היום הוא המציאות של מדינת ישראל מחר. ואם נרצה – אין זו אגדה.

הכותבת היא מנהלת הפיתוח העסקי של שרונה ונצ’רס ומנכ“לית 365x.io

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

7 תגובות על "ישראל היא סטארטאפ מבריק, אבל הגיע הזמן שתהפוך לחברה גדולה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אישה שמבינה
Guest

איזה התנשאות גועל נפש

רונן
Guest

אקזיט של 150 מליון דולר ירגיש זוהר. מאוד זוהר.
ומנין הטענה שזו אינה שאיפתו של היזם? יש מוצרים שהroadmap שלהם בנוי בצורה כזו שאין ברירה אלא להשתלב בפעילות תאגיד מסוים או להימכר לאותו תאגיד. וזה בסדר.

כוכב לכת
Guest

וכאן ראוי לציין את גיל שוויד, מייסד צ’ק פוינט (שיקבל היום את פרס ישראל), שבנה ובונה במו ידיו תאגיד ישראלי, תוך סירוב לאין ספור הצעות אקזיט מפתות (או לצעות להעתקת חלק מהפעילות לחו”ל, שהיו חוסכות לו המון כסף).

יוני
Guest

אם העתקת הפעילות לחו”ל היתה חוסכת לו כסף הוא היה עובר…אף אחד לא פראייר

דרור
Guest

מאוד מעניין
תודה על הכתבה

פיתה עם חומוס
Guest

זה כמו ריצת מרתון לעומת ריצת 1000 מטר
בטח שכל אחד רוצה להפוך לגוגל או מיקרוסופט אבל לא כל אחד יכול
יש מצב שעדיף לכוון על האקזיט הבינוני בסבירות גבוהה יחסית במקום לחיות בחלומות שסביר שלא יתגשמו
במבט מלמעלהעל ההיטק הישראלי -נראה לי שהרבה אקזיטים בינונים מהירים שקולים לתרומה למשק של חברות גדולות שהצליחו ושלא נמכרו( דוגמת checkpoint )
לא לשכוח שלרב היזמים לא פורשים אלא לוקחים את הכסף ועוברים ישר לסטארטאפ הבא

גבי
Guest

נקודה טובה.
מעניין באמת מה ההבדל בינינו לבין המדינות בנות מאות ואלפי שנים? כמה הוא בתרבות (אכן יש איזו גישה שאקזיט הוא הפסגה האולטימטיבית, אנחנו הרי הסטארטאפ ניישן) וכמה הוא בפקטורים אחרים כמו הימצאות מקצועות מגוונים מספיק בכמות ואיכות מספקת (יש מלא מהנדסים ומפתחים, פחות אנשי שיווק וניהול איכותיים).

wpDiscuz

תגיות לכתבה: