מה סטארטאפיסטים יכולים ללמוד מספורטאים אולימפיים?

מסתבר שסביבת העבודה והערכים המאפיינים אתלטים אינם שונים בהרבה מאלו של הסטארטאפיסטים. אז כן, גם אם אתם בעלי כרס (וגם אם לא), אתם סוג של ספורטאים, הנה הסיבות

פוסט זה נכתב על ידי ערן לאניאדו, מייסד שיטת !BM Now ליצירת מודלים עסקיים, אסטרטגיה שיווקית וחדשנות. ערן הינו בעל ניסיון של למעלה מ- 15 שנים כמנהל, יועץ אסטרטגי וכמנטור ליזמים.

cc by flickr, adamKR

בימים אלה, בהם האולימפיאדה בלונדון מרתקת את העולם כולו, פרשנים מנתחים מה מביא מתמודדים מסויימים לנצח ואחרים להפסיד ומה הם גורמי ההצלחה – ניתוחים דומים מתקיימים גם בתחום שונה לגמרי, עולם הסטארטאפים, ובמיוחד למיזמים שזוכים לתמונה מחוייכת בעיתון תחת הכותרת “הסטארט אפ שכבש את העולם”. התבוננות בגורמי ההצלחה בשני עולמות שונים אלה – ספורט תחרותי מחד ויזמות מאידך – מגלה גורמי הצלחה משותפים רבים, וגם הבדל אחד גדול.

בפוסט זה נבחן, תוך שימוש באנלוגיה זאת, את דרכם להצלחה. נראה במה כדאי ליזמים מתחילים לחקות ספורטאים וגם מהו ההבדל בין שני העולמות ומהי משמעותו עבור יזמים.

5 פרמטרים משותפים לספורטאים ויזמים:

1. הסטטיסטיקה

בספורט: מתוך מיליוני חובבי ספורט, מעטים הופכים לספורטאים מקצועיים, ואחוז קטן מאוד מגיע לשיא המקצועי, המשחקים האולימפיים. הצלחתם נמדדת לעתים קרובות בפרמטרים נוקשים: העפלה לגמר, זכיה במדליות, זהב או “רק” כסף? וכך, טעות בתרגיל התעמלות, אובדן ריכוז רגעי בג’ודו, או פיגור של חלקיק שנייה במרוץ, יכולים, באופן אכזרי, להסתיים בספורטאי ממרר בבכי ומאמן שמדבר על כישלון גדול.

במיזמים: רוב הסטארטאפים לא מייצרים את התשואה המיוחלת, ואחוז קטן בלבד זוכה לשגשוג כלכלי אמיתי. אמנם במקרים רבים ניתן לטעון שהמיזם אינו ‘כישלון’ גם כשכלכלית לא עמד בציפיות: פיתוח מוצר חדשני; מכירה ללקוחות מרוצים; שלא לדבר על קידום המין האנושי (במקרים מסוימים), מהוווים הישגים מרשימים. אך בבחינה כלכלית טהורה, רוב הסטארטאפים נכשל (בנוגע למספרים המדויקים יש דעות שונות).

תובנות ליזם: הסטטיסטיקה לא צריכה לרפות את ידי היזמים אלא לשקף תמונה מציאותית, ומעבר לכך, להניע יזמים ללמוד מה נחוץ כדי ללכת בעקבות המצליחים.

2. מימוש פוטנציאל

בספורט: ישנם אינסוף סיפורים על הבטחות ספורטיביות גדולות שלא התגשמו. כדי להצליח בספורט לא מספיק מבנה גוף מתאים וכישרון טבעי, אלא חשובה המידה בה מפתחים את הספורטאים מבחינה פיזית, טכנית ומנטאלית; מחזקים נקודות תורפה; ומקנים כלים תחרותיים.

במיזמים: יזמים שמעוניינים במימון יודעים שצריך להציג מוצר מעולה, עם שוק גדול, ויתרונות תחרותיים בולטים (כגון, קניין רוחני, מפיץ בלעדי או שותף אסטרטגי). אך, בנוסף, המשקיעים מחפשים יכולת לממש פוטנציאל ולהפוך אותו לעסק מצליח, תוך התמודדות עם אתגרים רבים בדרך: שותף שמבטל הסכמה לפיילוט, עיכוב ביציאה לשוק; או תחרות מפתיעה.

תובנות ליזם: רעיון, מוצלח ככל שיהיה, אינו מספיק. המבחן הוא ביכולת היזמים לממש את הפוטנציאל ולהפוך מרעיון מבטיח לסיפור הצלחה חרף האתגרים. ואם הצוות הקיים לא מסוגל לכך, צפויים למיזם קשיים.

3. מחויבות

cc by flickr, adamKR

בספורט: ספורטאים מגיעים לתחרויות לאחר שנים של הכנות. חלקם מתרגלים מילדותם שיגרת אימונים מפרכת על חשבון חיי חברה, תחביבים, שינה, ועוד.

במיזמים: מרגע שהמיזם הופך מרעיון על הנייר לפרויקט אמיתי, דרושה מחויבות גדולה שלעתים מובילה למעשים דרמטיים: ג’ף בזוס עזב עבודה מכניסה בניו יורק כדי לייסד בסיאטל את אמזון; סרגיי ברין ולארי פייג’ ויתרו על לימודי דוקטורט בסטנפורד לטובת ייסוד גוגל; ביל גייטס ומארק צוקרברג פרשו מהרווארד כדי להקדיש עצמם למיקרוסופט ופייסבוק בהתאמה.

תובנות ליזם: דרושה מחויבות גדולה מבחינת זמן, אנרגיה, ואובדן הכנסה אלטרנטיבית. על היזמים להיות ישרים והוגנים בעניין זה עם עצמם ועם בני הזוג, השותפים, והעובדים.

4. צוות

בספורט: חשיבות עבודת צוות בענפים קבוצתיים, כמו כדורסל ושייט זוגות, ברורה מאליה. אך גם בענפי יחידים משמעות הצוות התומך אדירה. מאמנים, פיזיותרפיסטים, מאמני כושר, פסיכולוגים, רופאים, ותזונאים, מאפשרים לספורטאים להשתפר, למצות פוטנציאל ולהגיע לכושר שיא בזמן הנכון.

במיזמים: סטארטאפיסטים רבים עושים הכל לבד: פיתוח מוצר, עיצוב, בקרת איכות, גיוס לקוחות, ועוד. אך בהרבה מקרים איש מקצוע חיצוני מעולה יכול למנוע טעויות קריטיות ולהבדיל בין הצלחה לכישלון. למשל, יועץ מנוסה לשיפור ה- UI; עורכת דין לעריכת הסכם עם משקיע חיצוני; מנטור שיפתח דלתות למשקיעים.

תובנות ליזם: למרות תקציב מוגבל ונטייה ל-bootstrap, יזמים צריכים לגייס צוות תומך איכותי.

cc by flickr, adamKR

5. סביבה

בספורט: ספורטאים צעירים רבים נודדים בעולם כדי למצות את הפוטנציאל שלהם. מריה שראפובה עברה בגיל 7 מרוסיה לאקדמיית טניס נחשבת בפלורידה. אמני לחימה נוסעים ללמוד ממאסטרים ביפן. הם עושים זאת כדי ליהנות ממסורת רבת שנים, התמחות, מקצוענות, וניסיון עצום בפיתוח כשרונות.

במיזמים: גם בעולם העסקי ישנם אזורים שפיתחו התמחות. עמק הסיליקון הוא הדוגמה הבולטת: חברות ענק כמו אפל והיולט פקארד; אוניברסיטאות מעולות כמו סטנפורד וברקלי, קרנות הון סיכון מובילות, ועוד – כולם נוכחים ותורמים לחיזוקו. אך ברור שלא חייבים לעבור לעמק הסיליקון כדי ליהנות מסביבה מפרה: בערים רבות הוקמו מתחמים בהם יזמים חולקים שטח משותף, שם הם נהנים מפידבקים הדדיים, גישה לאנשי מקצוע ומנטורים, וחשיפה להתפתחויות עדכניות.

תובנות ליזם: על היזם לחפש סביבה מפרה, במקום להתנהל כאי בודד. למשל, לחלוק שטח עם יזמים אחרים, להשתתף בכנסים ומפגשים או להצטרף לקהילה אינטרנטית רלוונטית.

ההבדלים

בנושא אחד מהותי, קיים הבדל גדול בין ספורטאים ליזמים, והוא ההיצמדות לתכנית עבודה. ספורטאית המתכוננת לאולימפיאדה צריכה תכנית מפורטת בנוגע לכושר גופני, כוח, גמישות, תזונה, טקטיקה וכדומה. מכינים זאת חודשים ושנים מראש, כדי להגיע לתחרות ביכולת שיא, בכושר גופני אידיאלי ומצב מנטאלי חזק. התוצאה הסופית בתחרות אמנם תלויה גם בגורמים חיצוניים רבים כגון יכולת המתחרים, וכמובן יש לעדכן את התכנית כשיש פציעות. אך אין בכך כדי להפחית מחשיבותה של תכנית ספציפית ומפורטת להשגת יכולת שיא בזמן הרצוי.

במיזמים, סטארטאפים חדשניים פועלים, לעומת זאת, בחוסר ודאות רבה. התכנית העסקית של מוצר חדש, המסתמכת על הנחות היפותטיות רבות, לא יכולה בהגדרה להתממש במלואה. חוסר הודאות נובע בדרך כלל מאחת משתי קטגוריות. הקטגוריה הראשונה: חוסר ודאות לגבי ההיתכנות הטכנולוגית של המוצר (למשל במיזמי ביו-טק , ציוד רפואי, אנרגיה חלופית, ופיתוחים מורכבים אחרים). חוסר הודאות לגבי ההתכנות הטכנולוגית, דורש בחינה ייחודית לכל מיזם.

קטגוריה שנייה היא, הקושי לצפות התנהגות לקוחות (למשל במיזמי אינטרנט ואפליקציות לסלולרי), אפילו אם עושים מחקר שוק מראש. הצגת אבטיפוס ללקוח פוטנציאלי או שיחה עם קבוצת מיקוד בתנאי מעבדה, לא משקפים בהכרח התנהגות עתידית של לקוחות אמיתיים עם המוצר המוגמר.

כדי לפתור זאת דרושים הדברים הבאים:

  1. לוודא מוקדם שהלקוחות מרוצים מהמוצר: במידה ולא, לשפר. ובמידה ועדיין לא – שוב לשפר. בלי משתמשים מרוצים, הסטארט-אפ לא יכול יצליח.
  2. לבנות מודל עסקי חזק בשלב מוקדם, בהתאם ללקוחות, לסביבה העסקית, ולתחרות: יזמים רבים מקדישים תשומת לב מועטה בלבד למודל העסקי, מתוך כוונה לשפר אותו כשיסתיים הפיתוח והמוצר יצא לשוק. זה עלול להיות מאוחר מדי.
  3. לקבוע פרמטרים מתאימים לבדיקת ביצועים: מיזם B2C למשל, יעקוב אחר פרמטרים כגון כמות משתמשים, יחס המרה והפיכה לקוחות חינמיים למשלמים. במיזם B2B, לעומת זאת, הפרמטרים שונים ועשויים לבחון יצירת לידים ואת התקדמות תהליך מכירה ארוך.
  4. לבחון את התוצאות ולערוך שינויים: יש לנהוג קדימה, תוך כוונון מתמיד ועדין של ההגה בהתאם לתוצאות. למשל, לערוך שינויים קלים של הפיצ’רים, ממשק המשתמש או העיצוב. לאחר השינוי בודקים מחדש את התוצאות.
  5. לבצע, במידת הצורך, שינוי כיוון חד (פיבוט): כשברור שהדרך בה נוסעים לא תוביל להצלחה, יש לעצור, לנתח, לבחון אפשרויות קיימות, ולקחת את הכוון המתאים ביותר. לעתים זה אומר עריכת שינוי גדול במוצר, בערוצי ההפצה, או בשיתופי הפעולה.

cc by flickr, adamKR

אורן סימניאן מייסד ומנכ”ל מרכז היזמות,StarTAU מנוסה בליווי יזמים ושופט כדורגל בליגות הבכירות בישראל, מוסיף בנושא זה: “יש דמיון רב בין ספורטאי צעיר לבין יזם צעיר, מהתבוננות בשניהם, הגורמים להצלחה של יזם או ספורטאי הם מאוד דומים. הדמיון בעיקר בנקודות כמו מחויבות, התמדה, צמיחה, יכולת אישית, עקביות ויכולת לעבוד בצוות. כאשר אני מלווה יזמים היחס אליהם פעמים רבות דומה ליחס לספורטאי, אני דואג לא רק למיזם שלהם אלא גם לכל אורח החיים היזמי שלהם. אנו שמים דגש על כך שיזם יבין שיזמות היא המקצוע שלו ויאמץ לעצמו את סביבת החיים היזמית (אירועים, קורסים, מפגשים, סמינרים) בדומה לספורטאי שמנהל אורח חיים ספורטיבי ומקצועי”

גורם נוסף הוא השינויים בסביבה החיצונית שיכולים להפוך תכניות לבלתי רלוונטיות במהירות. למשל: התפתחויות ברשתות חברתיות, שינויים בסמארטפונים, משבר כלכלי, ורגולציה. על כן, היזמים חייבים להיות עם אצבע על הדופק ולעשות שינויים דרמטיים בתכנית העבודה בעת הצורך.

בשורה האחרונה

יזמים יכולים ללמוד הרבה מהצלחת ספורטאים, בדגש על מימוש הפוטנציאל, מחויבות אישית, בניית צוות תומך וחיפוש סביבה מפרה. עם זאת, ובשונה מספורטאים, קיימת חוסר ודאות לגבי הלקוחות, שוק והמתחרים, דבר המחייב “להיות בשטח” מול הלקוחות, לעקוב באופן קבוע אחר מדדי הצלחה רלוונטיים, לשנות תכניות בעת הצורך, וכמובן לוודא שהמודל העסקי הוא המתאים והחזק ביותר בכל רגע נתון.


הפוסט נכתב בחסות StarTAU


על מנת להעמיק בנושא ולקבלת תכנים נוספים אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בסמינר ‘בניית מודל עסקי מנצח לסטארט-אפ’, של מרכז היזמות של אוניברסיטת ת”א, StarTau בהובלת ערן לאניאדו.

להרשמה ופרטים נוספים.

במידה ותרצו לשמוע עוד על StarTau אנא פנו אלינו ישירות:

StarTAU, Tel Aviv University entrepreneurship center  |   03-6405544   |  orens@startau.co.il

 

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: