סטארטאפ 101: סטארט-אפ ניישן או אקזיט ניישן?

מזה שנים אנו שומעים מגוון רחב של טענות כלפי מייסדי החברות הישראליות, על כך שהם בוחרים במסלול “האקזיט המהיר”. האם זה באמת כל-כך גרוע ומי בכלל מפסיד מזה?

עיבוד תמונה. cc-by-jon.lai.yexian. flickr

סדרת הפוסטים “סטארטאפ 101” מאגדת סיפורים ותובנות שונות שלנו כמו גם של יזמים, משקיעים ומובילי דעה בקהילת הסטארטאפים והיזמים בישראל. כל מה שיפורסם במסגרת סדרת הפוסטים “סטארטאפ 101” נכתב בצורה סובייקטיבית, מנקודת מבט אישית של הכותב ומהניסיון שהוא ו\או אנחנו צברנו. אתם יכולים להסכים עם הדברים ואתם בהחלט יכולים שלא (ואפילו נשמח לשמוע אתכם בתגובות).

בשבוע שעבר רעשה זירת הסטארטאפים הישראלית – תוך ארבעה ימים הודיעו שלוש חברות סטארטאפ ישראליות (סנאפטו, פרוביג’נט וסנטריגו) על מכירתן לחברות אמריקאיות גדולות.

מזה שנים אנו שומעים מגוון רחב של טענות כלפי מייסדי החברות הישראליות, על כך שהם בוחרים במסלול “האקזיט המהיר” ולא ממתינים בסבלנות ומנסים להפוך לחברות גדולות,  כדי ליצור עוד צ’ק-פוינט, אמדוקס או טבע. אין ספק שיצירת עוד חברות גדולות הפועלות בשוק בינלאומי תעלה את קרנה של ישראל, תייצר עוד מקומות עבודה רבים ותשלשל לכיסה של המדינה לא מעט כסף, אך האם זה אומר שאקזיט “מהיר” הוא לא דבר נכון לעשות? לא בהכרח.

לגדול מהר יותר

אחת מהדוגמאות הטובות ביותר אם לא האידיאלית לכך, היא חברת סנאפטו הישראלית, שנרכשה בשבוע שעברה על-ידי הרשת החברתית הגדולה בעולם, פייסבוק, תמורת סכום המוערך בכ-70 מיליון דולר. סנאפטו, אשר פיתחה פתרון המאפשר למשתמשי טלפונים ישנים לגשת ליישומי אינטרנט ולרשתות החברתיות, נרכשה על-ידי פייסבוק במחיר המשקף מכפיל רווח גבוה למדי ביחס למה שהחברה מרוויחה כיום. הגב הפיננסי של הרשת החברתית הגדולה בעולם יחד עם בסיס משתמשים של מעל ל-600 מיליון (מתוכן מעל ל-200 מיליון משתמשים במובייל) יקפיץ את הטכנולוגיה של סנאפטו ויביא אותה להמונים בתור פרק זמן קצר יחסית.

בניגוד לכך, אם סנאפטו הייתה בוחרת לסרב להצעת הרכישה ולהצעות דומות בעתיד, סביר להניח שהיא הייתה ממשיכה לגדול ולהגדיל את נתח השוק שלה עד לגבול מסוים. הגבול המסוים הזה יכול להגיע מכמה מקומות, אך העיקרי שבהם הוא העובדה ששוק הטלפונים הישנים, עד כמה שהוא גדול כיום, רק הולך ומצטמצם וככל הנראה זאת תשאר המגמה גם בשנים הקרובות. לכן סנאפטו עשו את הבחירה  הנכונה ונמנעו ממצב בו החברה לא הייתה מספיקה להגיע לנתח שוק מספיק גדול בשביל לבסס את עצמה ולייצר מקור הכנסות גדול מספיק והשוק כבר היה הופך ללא רלוונטי.

מנטליות אחרת

למרות שקיימות בישראל מספר מצומצם של חברות שהצליחו לצמוח למימדים הנחשבים למכובדים בסדרי גודל בינלאומיים, אחד הדברים שחסרים בתרבות הישראלית הם הסדר, הארגון ואולי אפילו הבירוקרטיה ההכרחית לניהול ארגונים הפועלים ומוכרים לשוק בינלאומי עם מספר רב של עובדים. תרבות ה”סמוך” ו”יהיה בסדר” עובדת לא רע בכלל כשמדובר בחברה קטנה, שיכולה לתמרן מהר ולהתאים את עצמה למצב. אנחנו מצויינים בלהמציא, לייצר ולעמוד בדד-ליינים בלחץ, אבל בניהול תהליכים מורכבים הדורשים תיאום בין מספר רב של גורמים, עבודה עם תרבויות שונות והתמודדות עם בירוקרטיה, קצת פחות.

החיבור של סטארטאפ ישראלי צעיר לחברה אמריקאית מספק ליזמים את המעטפת שיכולה לעזור להם להתמודד עם כל אותם גורמים שהם פחות אוהבים להתמודד בדרך כלל. אם מדובר בשיתוף פעולה (אשר בדרך כלל מותנה בעמידה בכללים ובהסכמים מסוימים) ובין אם מדובר ברכישה פר-סיי, השילוב של הגז הישראלי והברקסים האמריקאים, ייצר בדרך כלל מכונית לא רעה בכלל.

אף אחד לא באמת מפסיד

אחת הטענות המרכזיות שמפנים אנשים כלפי יזמים המבקשים למכור את החברות שלהם היא שה”אקו-סיסטם” של הסטארטאפים וההיי-טק בישראל מפסיד. אז מי זה בעצם ה”אקו-סיסטם”? מי הוא זה שמפסיד פה? בואו נעבור לרגע על כל בעלי העניין המעורבים ונבדוק את הטענה הזאת.

המייסדים – במצב שלפני האקזיט הם ישארו לרוב עם אחוזים בודדים עד כמה עשרות אחוזים מהחברה, כך שאקזיט בינוני מינוס (כמה עשרות מיליונים), יעשה להם טוב בכיס, יתן להם קצת שקט לשנים הקרובות (אם לא עד הפנסיה) וזמן להתחיל ולהתכונן לאתגר הבא.

משקיעים וקרנות הון סיכון – כאן האפשרויות מתחלקות לשתיים ונובעות בעיקר התזמון והערך של האקזיט. אם האקזיט היה מוקדם יחסית ותמורת סכום לא מספיק גדול, סביר להניח שקרנות הון סיכון לא יקבלו את ההחזר שהם ציפו לקבל על הכסף (פי 5 עד 20, תלוי בקרן) אבל הן עדיין מרוויחות. אף על פי כן, משקיעים פרטיים שבדרך כלל השקיעו בשלב הראשונים של החברה, יוכלו להנות מהאקזיט גם אם מדובר במכפיל חד ספרתי על סכום ההשקעה שלהם, בייחוד מאחר ומדובר בפרק זמן קצר יחסית.
במידה ומדובר באקזיט בסדר גודל בינוני עד גדול, אין ספק שמבחינת כל משקיע מדובר בהצלחה ולכן גם כאן, אף אחד לא באמת מפסיד.

העובדים בסטארטאפ – רוב הטוענים כנגד האקזיטים בדרך כלל נוקטים את עמדת העובדים, שטוענים כי הם המפסידים העיקריים מכל מהלך שכזה. חשוב להבין שברוב הגדול של הסטארטאפים, בייחוד בשלבים המוקדמים יותר, כל העובדים נהנים מתוכנית מניות או אופציות, המזכה אותם בפיצוי כספי שיכול לעיתים להגיד למאות אלפי דולרים בעת אקזיט בינוני או אפילו מליונים באקזיט גדול במיוחד, כך שלרוב הם לא יצאו “מסכנים”.

מה קורה עם העובדים לאחר מכן? זה כבר שאלה שתלויה בחברה הרוכשת. לעיתים העובדים לא יחוו שינוי, למעט בשם החברה המופיעה על התלוש ופשוט יעבדו תחת החברה החדשה, מאותם משרדים ובדרך כלל גם עם העלאה קטנה במשכורת. בחלק מהמקרים, עובדים יפוטרו או יתבקשו לבצע רילוקיישן למשרדים של החברה בחו”ל, אך ברוב המקרים העובדים הללו גם יפוצו בהתאם.

המדינה – אומרים שבעת אקזיט של סטארטאפ ישראלי, המדינה מפסידה מקומות עבודה פוטנציאליים והכנסות עתידיות. לעומת זאת, המדינה מקבלת מוניטין ויחסי ציבור חיוביים כשבמצב הנוכחי אין הרבה דברים אחרים שיכולים לעשות זאת. בואו לא נשכח שגם מהמכירה הזאת רשויות המיסים לא ישכחו לגזור נתח מכובד עבור המדינה. אותם עובדים שפוטרו, ילכו להקים או לעבוד בסטארטאפ הבא, שימכר שוב, ויכנס למדינה עוד כסף. סדרי הגודל אולי קצת שונים, אבל שוב, אף אחד לא באמת מפסיד.

חברות גדולות זה לא דבר רע

חשוב להבין שבשום מקום במהלך הדרך אני לא חושב כי להקים חברה גדולה זה דבר רע, או שלעשות אקזיט בכל שלב שהוא במהלך החברה זה דבר טוב. אף על פי כן, כדאי לכל אותם מבקרים שנהנים לעמוד מהצד ולהגיד ליזמים שעובדים ימים כלילות מה לעשות ומתי למכור או לא למכור, או במילים אחרות – תרדו ליזמים מהגב.

אם הם עבדו מספיק קשה כדי להגיע למצב שבו מישהו מוכן לקנות אותם והם מאמינים שהסכום שמוצא מספק ערך גבוה מספיק לעבודה הקשה שהם וכל העובדים שלהם ביצעו, תנו להם לעשות את האקזיט שלהם, תשמחו בשבילם ובעיקר חשוב שתבינו, שאף אחד לא באמת מפסיד מזה.

יניב פלדמן

לשעבר העורך הראשי של גיקטיים ומייסד שותף של האתר. יזם, טכנולוג, כלכלן בהשכלה והיסטוריון חובב. התחביב האהוב עליו הוא מציאת פתרונות מסובכים לבעיות פשוטות במיוחד.

הגב

8 תגובות על "סטארטאפ 101: סטארט-אפ ניישן או אקזיט ניישן?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
דורון
Guest

כתבת יפה
בתור אחד שהתמזל מזלו לעבוד בשתי חברות שעשו אקזיט (לא הייתי מהמייסדים סתם עובד)
העובדים תמיד מרווחים אולי לא הרבה אבל תמיד נחמד

יוסי
Guest

נכון שאף אחד מהנוכחים (עובדים, יזמים, משקיעים) לא מפסיד, אבל הטוענים נגד האקדמיים מדברים על אובדן הרווחים הפוטנציאליים. האם אנחנו יכולים להשוות את התרומה למשק של טבע כיום, לעומת תרחיש בו היא היתה נמכרת תמורת 70 מיליון דולר לפייזר כשנתיים לאחר הקמתה?
זו טענה כבדת משקל, ואתה מרפרף עליה בפתיחה, אבל מתעלם ממנה בהמשך.

יוסי
Guest

האקדמיים צ”ל האקזיטים (סלולר…)

מתן
Guest
קודם כל, אציין שאין לי מילה נגד היזמים. הם עובדים קשה מאוד בשביל להגיע לאקזיט, והלוואי עליי. אבל להגיד שאף אחד לא מפסיד מזה זה לא ממש מדויק. המצב קצת יותר מורכב: קרו לא מעט מקרים שבהם היו אקזיטים והעובדים קיבלו גרושים אם בכלל. מישהו שעבד בחברה שעשתה אקזיט אמר לי שהוא יכל “לסגור מרפסת” עם הכסף שהוא קיבל, ובהתחשב בזה שלפעמים מוותרים על שכר בשביל האופציות, זה לא תמיד כזה להיט. מבחינת המדינה, נכון שבטווח הקצר רשות המיסים מקבלת קופה יפה, אבל החל מעכשיו כל ההכנסות יילכו לחו”ל. בנוסף, זה שהעובדים שיוצאים מסטארט-אפ שעשה אקזיט הולכים לעבוד במקום אחר… Read more »
יוסי
Guest
עכשיו כשאני על מחשב, אני יכול לכתוב תגובה קצת יותר מפורטת :) יניב, אתה מתייחס בפוסט שלך לטענות שאני בספק אם הן באמת מושמעות, כאילו “מתנגדי האקזיטים” מטיפים ליזמים שהם לא מרוויחים מספיק, או שהם דופקים את העובדים שלהם. אני בטוח שאף אחד לא מודאג ממצב הרווח של היזמים, ואני בספק אם בסוגיה הזו (שהיא בסופו של דבר מקרו-כלכלית) העובדים בסטארט אפ בכלל מעניינים מישהו. עצם העניין, כמו שמתן ציין, הוא מה ההשפעה של החברה על הכלכלה הישראלית. כשחברה נמכרת בשלב מוקדם הכלכלה לא מרוויחה כמעט כלום. ברור שליזם זה משתלם (20 מיליון עכשיו מול סכום לא ידוע בזמן לא… Read more »
אילן
Guest
לדעתי בתגובות יש ביקורת ממש לא נכונה כלפי היזמים. הרבה פעמים זה בכלל לא תלוי בהם עניין המכירה במיוחד שהשליטה שייכת למשקיעים השונים או שהם בכלל מוכרים את החברה במחיר הפסד ואז הם לא מקבלים כלום. העובדים בשום מצב לא הפסידו הם הרוויחו משכורות יותר גבוהות מהממוצע ונפתחו להם אפשרויות נוספות לתעסוקה עם כל הקמת מיזם חדש. לרוב החברות עדיין לא חזקות פיננסית כדי לפתח סניפים נוספים או לפנות לשווקים חדשים ולכן היזמים מחפשים אחר השקעה או מכירה. ובכל השקעה הם מסתכנים באיבוד השליטה על החברה ולכן מעדיפים למכור אותה ובצדק. סתם נקודה למחשבה: כמה פעמים בתור מפתחים מציעים לכם… Read more »
אלי
Guest

יצא לי להשתתף בשני אירועים ליזמים שאורגנו על ידי אונברסיטת תל אביב ו MIT
אתה רואה את היזמים, את הראש שלהם ואת אופק המאמץ – הם לא רצים למרחקים ארוכים יש להם רעיון, רוצים לפתח ולמכור.
יש לנו רעיון מצויין, אנו לא מגייסים כסף אלא נותנים שירותים בנוסף לפיתוח, יש לנו הבנה שזו ריצה ארוכת טווח עם הרבה דאון ומעט אפ, אבל אנו נחושים.
אנו מפתחים אקו סיסטם שלם לחברה ולא להמכר מיידית.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: