פה קבור הסטארטאפ [דעה]

חשבתם על רעיון מבריק, גייסתם כסף, השקעתם שעות רבות של פיתוח, אבל אז הופיע מישהו אחר שפשוט עשה את זה טוב יותר והפך אתכם לבלתי רלוונטים.

הפוסט נכתב על ידי ארי גוטסמן, יזם הייטק ומנכ”ל חברת Nomadigo.

תמונה: flickr, cc-by, ben.chaney, עיבוד תמונה

איך קמה חברת סטארטאפ ישראלית ומדוע לרוב היא מתרסקת במקרה הרע ונמכרת במקרה הפחות רע? תלוי מאיזה זווית בוחנים זאת. שאלה זו מתבקשת בחברה חדשנית שריבוי הסטארטאפים שנולדו ממנה זיכו אותה בהגדרה המוכרת “מדינת הסטארטאפ“. אין, מן הסתם, תשובת ספר לסוגיה הזו, ויזמות בהגדרתה צריכה להתמודד עם סיכונים שונים שעלולים לחבל בהצלחתה להתרומם לכדי חברה בשלה. יחד עם זאת, יש כמה תובנות שיזם מתחיל יכול לאמץ על מנת לצמצם את הסיכון מחד ולהגדיל את פוטנציאל ההצלחה מאידך.

מרעיון, לפיתוח ומשם להתרסקות

לרוב, מגיע היזם עם פתרון חדש לבעיה קיימת שאף אחד לפניו לא הצליח או לא ניסה לספק לה פתרון. בשקט ובחשאיות רבה, מחשש לגניבה של הרעיון, הוא מפתח את הפתרון המבוסס על חזונו האישי וכאשר הטכנולוגיה הבסיסית מוכנה, הוא מגייס משקיעים, משיק את הפתרון בשוק ומתרסק בטווח זמן כזה או אחר. מדוע זה קורה? לרוב, הסיבה היא אי קבלת משוב מהשוק עוד במהלך הפיתוח. במקרים מסוימים, בעוד יזמנו טורח על פיתוח הפתרון שלו בסוד, יזם אחר, קשוב יותר לצורכי השוק, עובד במקביל ומצליח לצאת לשוק עם פתרון נכון יותר. רבים מהמוצרים החדשים עליהם עובדים הסטארטאפים, מתוכננים על סמך ההנחה שיש “בעיה” ומפתחים לה “פתרון”, כשלמעשה הדרך היחידה להבין את צורכי השוק ולספק לו את הפתרון המתאים, היא באמצעות תהליך של משוב וסינון, ניסוי ותעייה, עד הגעה לפתרון.

כדי לצמצם את “בית הקברות לסטארטאפים ישראלים” דרוש שינוי בתפיסתם של היזמים ושל המשקיעים, והתאמתה למציאות החדשה. כמה חברות ישראליות כבר אימצו את התהליך והחלו בהטמעת צורכי הלקוחות כבר במהלך הפיתוח, ואסטרטגיה זו היא שממצבת אותן גבוה, עם סיכויי הצלחה בשוק. החברות הללו חולקות את החזון שלהן עם לקוחותיהן, מקבלות משוב ובהתבסס עליו יוצאות עם גרסה ראשונית של המוצר מבלי להמתין עד לתום כל שלבי המו”פ. בהתבסס על היזון חוזר מהשוק לגרסה הראשונית, מפותחות הגרסאות הבאות, במודל של ניסוי בזמן אמת המבטיח מענה מדויק לצרכים המידיים והמשתנים של השוק.

איך עושים את זה?

מתחילים עם פנייה למספר הרצוי של לקוחות. החל משלושה-ארבעה לקוחות עבור חברות גדולות, דרך כתריסר כשמדובר בחברות הפונות לשוק העסקי ועד מאות אנשים פרטיים כאשר מדובר בחברה הפונה לשוק הצרכני. במונחי משתמש הקצה, יש לפנות למינימום שלושים על מנת לקבל תוצאה רלוונטית מבחינה סטטיסטית. תהליך זה אינו ארוך, ואמור להסתיים באופן אידיאלי תוך כחודש וחצי כאשר הוא מבטיח לחשוף תובנות חדשות לגבי מה הלקוחות עצמם מעדיפים, ולא היזם בינו לבין עצמו.

בנוסף, יש לבחון את הנחות היסוד, של היזם כמו גם את אלו שהגיעו מהלקוחות עצמם. לשם כך יש לעשות ניסוי שתוצאתו ידועה מראש – ולא קודם לעשות ואז לבחון את התוצאה. לא משנה עד כמה המצב גרוע, תמיד יהיו תוצאות והשאלה היא – עד כמה הן קרובות לתחזית שנקבעה מראש.

למשל, אם מדובר במוצר ויראלי – מה שיעור הצמיחה הצפוי לו? אם המוצר אמור לשמש לצריכה יומיומית, יש למדוד כמה זמן וכמה פעמים יהיה בשימוש במהלך יום, שבוע וחודש. כל פיתוח של תכונה חדשה במוצר צריכה להיבחן בצורה זו, ואם אין שיפור בנתונים אז ההשקעה בתכונה החדשה אינה נדרשת, ועדיף להפנות אותה לכיוונים אחרים.

החדשות הטובות הן, שהטמעה של כל המשובים הללו לתוך המוצר, תייעל את תהליך הפיתוח של המוצר, תחסוך במשאבים והון, וכמובן תעלה את הסיכוי להצלחה של היזם.

 

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 תגובות על "פה קבור הסטארטאפ [דעה]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אורון
Guest

המיתוס: צריך לפנות לשוק ולבדוק מה כואב ללקוחות ורק אז להתחיל לבנות מוצר.
המציאות: להוציא מקרים מובהקים ונדירים, הלקוחות בכלל לא יודעים מה הם רוצים. הם יזהו משהו טוב כאשר יניחו אותו בכף-ידם.

Picaro
Guest

בתור חברה שעיקר עיסוקה הוא גיוס לחברות סטארטאפ (לא גיוס משקיע… גיוס מועמדים :) ) אני חייבת לציין שקל מאוד לזהות מי הולך להעלם ולמי צפויה הצלחה. כפי שציינתם, באמת בלקוחות שפונים למשתמשי קצה, (למשל מוצרים אינטרנטיים) הרבה לקוחות שהשכילו לעשות בהתחלה והפיצו את המוצר באופן ויראלי בחינם בשלבים הראשונים, בהמשך קצרו רווחים יפים מאותו קהל גולשים שרכשו. העצה לגבי הבחינה התוצאה הרלוונטית מבחינה סטטיסטית, נראית לי חשובה ביותר

wpDiscuz

תגיות לכתבה: