סטארטאפ 101: יש לי רעיון ואני הולך לגייס מיליון דולר מסקויה

ההבדל המשמעותי בין לתכנן טיול למזרח לבין לתכנן סטארטאפ הוא שטיול מסתיים אחרי כמה שבועות או חודשים והדרך של הסטארטאפ שלכם, בתקווה לפחות, תהיה ארוכה הרבה יותר. אז אם אתם מקדישים שעות וימים לתכנן את הטיול, לא מן הראוי שתקדישו לפחות את אותו זמן כדי ללמוד את העולם שאליו אתם נכנסים?

סדרת הפוסטים “סטארטאפ 101” מאגדת סיפורים ותובנות שונות שלנו כמו גם של יזמים, משקיעים ומובילי דעה בקהילת הסטארטאפים והיזמים בישראל. כל מה שיפורסם במסגרת סדרת הפוסטים “סטארטאפ 101” נכתב בצורה סובייקטיבית, מנקודת מבט אישית של הכותב ומהניסיון שהוא ו\או אנחנו צברנו. אתם יכולים להסכים עם הדברים ואתם בהחלט יכולים שלא (ואפילו נשמח לשמוע אתכם בתגובות).

גם לכם יש רעיון לסטארטאפ? חושבים שיש לכם את הדבר הגדול הבא? בואו להכיר יזמים חדשים ולייצר סטארטאפים בסוף שבוע באירוע Startup-Weekend שיערך השבוע, מיום רביעי ה-23 עד יום שישי, ה-25 בפברואר.

אחד מהנושאים שיזמים שאינם מכירים את תעשיית ההון-סיכון והסטארטאפים (ורוב ה-First Timers – יזמים בפעם הראשונה – בדרך כלל לא מגיעים מהתעשייה) הוא חוקי המשחק של העולם הזה. כל מטייל מנוסה יגיד לכם, שעל-מנת להפיק את המירב מהטיול, חשוב לעשות מחקר, ולבדוק את השטח שבו אתם הולכים לטייל. צריך להכיר את הנקודות תצפית הכי טובות, את האטרקציות המעניינות ביותר וכמובן גם היכן נמצאות הנקודות המסוכנות.

ההבדל המשמעותי בין לתכנן טיול לבין לתכנן את הסטארטאפ הבא שלכם יהיה בדרך כלל שטיול מסתיים אחרי כמה שעות, ימים, שבועות ואולי חודשים. הדרך של הסטארטאפ שלכם, בתקווה לפחות, תהיה ארוכה הרבה יותר.

אז אם כבר הבנתם שאתם הולכים לבלות חלק מאוד משמעותי מהזמן הקרוב שלכם בסטארטאפ הבא שלכם, כדאי שתלמדו קצת את העולם שאליו אתם נכנסים.

“יש לי רעיון ואני הולך לגייס מיליון דולר מסקויה”

אני מודה ומתוודה שגרסה קצת מעוותת של המשפט הזה יצאה לפני כמה שנים גם מהפה שלי, אך אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את המשפט הזה רק בחצי שנה האחרונה אז הייתי היום אדם עשיר. טוב נו, אז אולי לא עשיר אבל לפחות הייתי יכול לממן איזה ארוחה טובה בשניצליה כאן למטה.

אם הסטארטאפ שלכם נמצא בתחום התוכנה, רוב הסיכויים שבשלבים הראשונים של הסטארטאפ שלכם, אתם לא באמת זקוקים למימון כספי, לפחות לא משמעותי. את ההרצאה שמסבירה מדוע לא צריך מיליון דולר ו-5 מפתחים כדי לפתח אפליקצית אייפון נדחה לפעם אחרת (אבל אם אנחנו כבר בנושא, אמליץ לכם בחום לקרוא קצת על מתודלוגיית ה-Lean Startup, של אריק ראייס).

נניח שהגעתם למסקנה שאתם רוצים להתחיל לעבוד על הסטארטאפ החדש שלכם. כדי לשרוד את מספר החודשים הדרושים לכם כדי להגיע למצב שבו יש לכם משהו מוחשי ביד ואתם יכולים להתקדם לשלב הבא (עליו נדבר בהמשך) אתם זקוקים קודם כל לכמות מסוימת של זמן, שלא תמיד ניתנת להשגה בהתחשב בעובדה שאתם עובדים במשרה מלאה. אז נניח שהצלחתם לעשות את הצעד הפסיכולוגי הקשה ולהתפטר מהעבודה (או לפחות לחשוב מה אתם עושים אחרי שהתפטרתם), אתם עדיין זקוקים ל-X אלפי או עשרות אלפי שקלים, בעיקר לצורך המחייה השוטפת שלכם בחודשים הקרובים. מה עושים עכשיו?

Show me the money. cc-by-Hanumann flicker

בדרך כלל, רוב האנשים יוותרו על המיזם שלהם כבר בשלב הזה. אבל אלו מכם שהצליחו לקפוץ מעל המשוכה הראשונה מגרדים בראשם ומנסים להבין מהיכן הם יביאו את סכום הכסף שיעזור להם לעבור את החודשים הראשונים של המיזם הזה. זהו בדיוק השלב שבו אותם אנשים שלא מכירים את התחום ולא טרחו לעשות מחקר יחליטו שהם רוצים לגייס כסף מקרן הון סיכון. למה? כי זה המקור היחידי שהם שמעו ש”מחלק” כסף לסטארטאפים.

מיותר לציין שכל מי שישקיע דקה וחצי בחיפוש בגוגל על מושגים בעולם ההון סיכון יכול להבין די מהר שקרנות ההון סיכון כמעט ולא מסתכלות על מיזמים בתחילת דרכם, בטח לא כשאין להם משהו מוחשי, איזה מוצר להראות ועדיף שהוא יהיה כבר עם כמה עשרות אלפי (או מאות אלפי) משתמשים או לפחות כמה לקוחות גדולים שיביעו בו אמון.

אף על פי כן, תעשיית ההון סיכון, בעולם בכלל ובישראל בפרט, עוברת בשנה האחרונה סוג של מטהמורפוזה שגורמת גם לקרנות להתייחס בצורה קצת שונה ליזמים ולהופעתם של גופי השקעות מסוגים חדשים שמיועדים לספק תמיכה יותר הולמת למיזמי דור האינטרנט בשלבים הראשונים שלהם. בין אם המצב ישאר כפי שהוא היום ובין אם הוא ישתנה, אם תבינו את שרשרת המזון של העולם אליו אתם מבקשים להיכנס, הדרך שלכם פנימה תהיה הרבה יותר פשוטה.

על חברים, משפחה ופראיירים

טווח השקעה ממוצע: 0-עשרות אלפי שקלים.

חברים אין רק באגד. cc-by-redcargurl flickr

בדרך כלל, הכסף לשלב הראשון של המיזם מגיע מהמעגל הראשון, היזם עצמו. חלק גדול מהיזמים, לפחות בשלבים הראשונים של המיזם, חי על חשבון החסכונות של עצמו. חלקנו עבדנו בהיי-טק לפני זה ולרובנו יש חסכונות ששמנו בצד “לעת הצורך” ומשם בדרך כלל יגיע המימון הראשוני של הסטארטאפ שלכם.

מה עושים אם אין לכם חסכון בצד, או שנקודת ההתחלה שלכם לא באמת מאפשרת לכם לשרוד מספר חודשים ללא משכורת? בשלב הזה בדרך כלל ניגש לחפש את הכסף במעגל השני – חברים, משפחה ו”פראיירים” (באנגלית מוכר המעגל השני בתור שלושת ה-F, או Friends, Family Fools). אלו הם האנשים הקרובים אליכם ביותר, אותם אתם יכולים לנסות ולשכנע ביכולת להקים לתחייה את הרעיון החדש שלכם ולהפוך אותו לדבר הגדול הבא (או לפחות למשהו שיכניס הרבה יותר כסף ממה שאתם רוצים שהם ישקיעו).

חשוב לציין כי לגיוס כסף מ-FFF ישנם לא מעט יתרונות, אך גם לא מעט חסרונות. מצד אחד, כשאתם לוקחים כסף ממישהו קרוב, היחס שלכם אל הכסף הוא אחר ואתם בדרך כלל תרגישו מחויבים יותר להצליח ולהחזיר לו את הכסף. מצד שני, כשהמצב יהיה גרוע והכסף “יעלם”, שינוי היחסים עם האנשים הקרובים שלכם עלול להיות מעיק במיוחד. כך או כך, האנשים הקרובים אליכם אמורים להיות האנשים שהכי קל לכם לשכנע אותם ביכולותיכם, כי אם הם לא יאמינו בכם, אז לשכנע מישהו שלא מכיר אתכם שיאמין בכם יהיה לכם הרבה יותר קשה.

בחלק גדול מהמקרים, סכומי ההשקעה שהמעגל הראשון והשני יוכלו לסייע לכם איתם הם נמוכים יחסית (אלא אם באמת עבדתם כמה שנים טובות בהיי-טק והצלחתם לחסוך, יצאתם לפנסיה, או שיש לכם דוד מאוד עשיר) ומסתכמים לרוב בכמה עשרות אלפי שקלים. אם תצרפו כמה חברים וקרובי משפחה ביחד, אפשר גם לחצות את מחסום המאה אלף, אבל גם להכנסתם של מספר גדול של גורמים לתוך העסק כמשקיעים, יש השלכות לא פשוטות לעתיד המבנה הפיננסי של החברה.

מלאכים משמיים (אנג’לים)

טווח השקעה: 0-מאות אלפי שקלים.

לא רק בשביל הכסף. cc-by- metropilot flicker

אחרי החברים והמשפחה מגיע המעגל השלישי של הכסף. המעגל הזה, למרות שברובו אינו מוגבל מבחינת סכום השקעה וישנם משקיעים, או אנג’לים, שישקיעו גם סכומים נמוכים של עשרות אלפי שקלים, טומן בחובו חיות אחרות לגמרי. בחלק לא קטן מהמקרים, אנג’לים הם אנשים המתייחסים להשקעות כמקצוע (גם אם לא מקצוע ראשי) ולכן ליכולת שלכם לשכנע אותם שהכסף שלהם יחזור אליהם עם ריבית כפולה ומכופלת, יש משקל הרבה יותר גבוה במעגל השלישי.

אם החברים שלכם והמשפחה שלכם כבר מכירה אתכם בתור אנשים מאז שהייתם ילדים קטנים והם מכירים את היכולות שלכם ואת סוג האנשים שאתם, הרי שאת כל זה תצטרכו להוכיח מחדש לאנג’ל. אף על פי כן, להוכיח את עצמכם ולמכור את עצמכם למשקיע יכול להיות בחלק מהמקרים פשוט יותר מאשר בכלל להגיע לפגישה. חלק גדול מהאנג’לים עובדים רק באמצעות המלצות, כלומר, הדרך היחידה להגיע לפגישה עם אותו משקיע-אנג’ל היא באמצעות המלצה של אחד ממכריו.

גם לעבודה עם אנג’לים יש יתרונות וחסרונות ורובם מאוד תלויים באופיו של המשקיע שאיתו אתם עובדים, אך חלק ניכר מהם יוכלו לסייע לכם ולמיזם שלכם בדרכים נוספים מעבר להשקעה הכספית.

גוף של אריה עם כנפיים של נשר  (קרנות וסופר-אנג’לים)

טווח השקעה ממוצע: ממאות אלפי דולרים ועד מיליוני דולרים

בעקבות השינויים בעולם הסטארטאפים בשנים האחרונות ותחילת עידן האינטרנט, גם תעשיית ההון-סיכון נדרשה להתאים את עצמה לעולם החדש. כתוצאה מכך, בשנים האחרונות נוצרו מספר בני-כלאיים המשלבים בתוכן אלמנטים שונים מהמעגל השלישי והרביעי, דוגמת סופר-אנג’לים, “מיני-קרנות הון-סיכון” (Micro VCs) ועוד, שמקומם בשרשרת המזון נמצא איפשהו בין המעגלים או אולי אפילו בשניהם יחדיו.

ברוב המקרים, גם סופר-אנג’לים וגם קרנות קטנות, בדרך כלל משחקות עם כסף של מישהו אחר (בניגוד לאנג’ל רגיל שמשקיע בדרך-כלל מכספו האישי) ולכן אופי המשחק שלהם יהיה הרבה יותר דומה לזה של קרנות ההון סיכון מאשר לזה של אנג’לים. אף על פי כן, מאחר וגופי ההשקעות הללו מגייסים ממשקיעים סכום כולל הנעמד בדרך כלל בעשרות מיליוני דולרים (ולא במאות מיליונים כמו קרן הון-סיכון סטנדרטית), מודל העבודה שלהם הוא קצת שונה.

בעוד קרנות הון סיכון רגילות יחפשו לעשות יחסית מעט השקעות בסיכון כמה שיותר נמוך, מיני-קרנות וסופר-אנג’לים עובדים לרוב לפי מתודולוגיה של לירות לכמה שיותר כיוונים בתקווה שלפחות אחד יפגע. אותם גופים יחפשו לעשות מספר השקעות גדול יותר, בשלב מוקדם יותר של המיזמים, עם רמת סיכון גבוהה יותר ולפיכך יהיו פתוחים יותר להשקעות גם בשלבים המוקדמים יותר של המיזם. זה לא אומר שתוכלו להגיע אליהם עם רעיון ולקבל כסף, אבל גופי מהסוג המדובר יהיו יותר פתוחים מחשבתית בכל הקשור לדרישות המינימום המוחשיות ובהנחה אכן מדובר ברעיון שמגובה בנתונים מספיק טובים, הם יבקשו לראות את המינימום שיוכיח להם שאתם מספיק רציניים ושאתם גם אנשי מעשה ולא רק דיבורים (יכול להגיע בצורה אב-טיפוס, דמו ראשוני או אפילו מוצר קודם שפיתחתם כצוות או כיחידים).

נאחזים בקרנות ההון-סיכון (והמזבח)

טווח השקעה ממוצע: מיליוני דולרים ומעלה.

באופן לא רציונאלי במיוחד, רוב האנשים שמחפשים לגייס כסף לסטארטאפ החדש שלהם מתחילים ישר מהמעגל הרביעי, קרנות ההון-סיכון. אותן קרנות, המגייסות כסף מקבוצות גדולות של משקיעים פרטיים ומוסדיים בארץ ובחו”ל, מנהלות בדרך כלל סכומי כסף המגיעים למאות מיליוני דולרים ועקב סיבות לוגיסטיות (מחסור בכוח אדם) ופיננסיות (החזר השקעה לא פרופורציונאלי ביחס לכמות הזמן והכסף הכולל של הקרן) וכמובן רמת הסיכון של מיזמים בשלב המוקדם, בוחרות בדרך כלל שלא להתעסק עם מיזמים שאינם נמצאים בשלב מתקדם מספיק ונמצאים בשלב בו עליהם לגייס כמה מיליוני דולרים לפחות.

איך קובעים מה זה מתקדם מספיק ומי באמת צריך מיליוני דולרים? התשובה לשאלה הזאת באמת משתנה מקרן לקרן, אבל ברוב הגדול של המקרים, כשאתם ניגשים לקרן אתם נדרשים להציג חברה פועלת, רצוי רווחית (לפחות אם אתם רוצים לקבל תנאי השקעה טובים), מוצר פעיל ונמכר (או לפחות עם כמות משתמשים או לקוחות משמעותית) ומודל רווח הניתן לגדילה (Scalable). כל זה, רק כדי שיסתכלו עליכם ברצינות. כמובן שיש יוצאים מן-הכלל על כל אחד מהסעיפים, בעיקר אם אתם יזמים שזהו לא המיזם הראשון שלכם ויש לכם כבר אקזיט מוצלח אחד או יותר, אבל באופן כללי, אם אין לכם את הדברים שצוינו להלן, אין לכם מה לחפש אצל קרן הון-סיכון.

קו ישר אחד

בין נקודה א’ לנקודה ב’ אולי עובר קו ישר אחד, אבל יש גם הרבה קווים עקומים. רוב היזמים המוצלחים עוברים דרך כל המעגלים שציינתי (או לפחות הראשון, השלישי והרביעי) בדרכם ליצירת חברה מצליחה, אבל אף אחד לא אמר שזאת הדרך היחידה להצליח (אולי רק זאת שיש לה את הסיכויים הגבוהים ביותר).

ובכל זאת, בכל דרך שלא תבחרו, חשוב שלפחות תבינו את השלבים השונים של שרשרת המזון של תעשיית ההון-סיכון והסטארטאפים. זה אולי לא יחסוך לכם כסף, אבל זה בהחלט יחסוך לכם לא מעט בזבוז זמן ויתרום להערכה של האנשים מהצד השני, כשתגיעו אליהם מוכנים.

בינתיים, בואו למצוא את השותף לסטארטאפ הבא שלכם, להכיר יזמים חדשים ולהקים את הסטארטאפ הבא שלכם בסוף שבוע אחד באירוע Startup-Weekend שיערך השבוע, מיום רביעי ה-23 עד יום שישי, ה-25 בפברואר.

Avatar

יניב פלדמן

לשעבר העורך הראשי של גיקטיים ומייסד שותף של האתר. יזם, טכנולוג, כלכלן בהשכלה והיסטוריון חובב. התחביב האהוב עליו הוא מציאת פתרונות מסובכים לבעיות פשוטות במיוחד.

הגב

10 תגובות על "סטארטאפ 101: יש לי רעיון ואני הולך לגייס מיליון דולר מסקויה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
שלומי
Guest

כיזם מתחיל, העושה את צעדיו בעולם היזמות אני מרותק מן הכתבות שלכם.
גם אני, כמו רבים, עובד על המיזם שלי בין עבודה במשרה מלאה, 3 ילדים ולימודים
ודי ברור לי שאני צריך להקדיש את כל כולי למיזם שלי כדי שהוא יצליח.
שאלתי היא, איך אני מוצא את האנג’לים \ סופר אנג’לים ומציג להם את הרעיון שלי והצוות שלי.
תודה.

אריק
Guest

אני חושב שהסיכוי הטוב ביותר שלך הוא אינקובטור, שם אתה מקבל עזרה ותנאים, שהרבה פעמים קשה אפילו לכמת אותם בכסף.

לקרן הון סיכון לא הייתי מתקרב בכל מקרה, חבורה של תולעים שמחפשים תפוחים טובים לעקל. בכלל אני חושב שצריך להוציא את המילה “סיכון” מהמושג “קרן הון סיכון” ולהשאיר רק את ה-“קרן הון”.

יש בישראל מספר אינקובטורים, והדרך להכנס אליהם יותר קלה בהרבה מאשר האלטרנטיבות, כמובן בתנאי שיש לך ביד משהו טכנולוגי אמיתי, שעונה על צורך אמיתי.

שלומי
Guest

אריק היי,
תודה על תשובתך. האם יש לך שמות \ דרכי קשר עם אינקובטורים בישראל?

אריק
Guest

אתה יכול אגב לנסות גם אתרים כמו Kickstarter.com ואם הציבור יאהב את הרעיון שלך הוא עלול לממן לך את הרעיון. החיסרון היחידי זה שאתה צריך חשבון בנק בארה”ב אבל בימינו זאת לא ממש בעיה גדולה. עם הכסף, תממן פרילנסרים כדי לבנות דגם עובד של הרעיון שלך, ולהריץ אותו עד שהוא מקבל מספר משתמשים / לקוחות, שהוא משמעותי מספיק כדי להרשים חברת השקעות.

N
Guest

שכחת שלשיחות עם קרנות ואינג’לים מקצועיים בשלב מוקדם יש גם מטרה אחרת – לקבל פידבק על המיזם. יש בהם (גם) אנשים חכמים עם ראיה רחבה של התעשיה, ופידבק שלהן שווה הרבה מאוד ליזם מתחיל.

עומר
Guest

כתבה מוצלחת מאד!
הצלחת לדחוס חומר שמספיק לפחות ל-5 מאמרים שונים, לפוסט אחד ברור.
תודה!

אודי רייטר
Guest

כתבה מעולה ,
בהחלט נכון לעבור שלבים ולא לקפץ מעליהם בייחוד למי שאין הרבה מזומנים בכיסים.
קרנות הון סיכון לא רק דורשות מוצר והצלחות התחלתיות אלא גם תוכנית עסקית
דבר שעולה לא מאט ודורש תכנון מקיף שלא לדבר עם גרפיקה איכותית למוצר
ומערכת ללא באגים קשים.
לא לשכוח שכדי לעבור הצלחה ראשונית לפי המשקעים צריך השקעה במיתוג וזה
דורש עוד זמן וכסף…..
עוד כתבה מהסוג שהכי מעניין אותי בנושא סטארטאפ מבית היוצר של יניב.

אודי

אלרואי
Guest

פוסט מעניין – ושימושי.
הייתי שמח לפוסט שמקרר קצת את עניין גיוס הכסף.
מההתעסקות שלי עם מיזמים, משקיעים בשלבים התחלתיים של מיזם לא ששים לתת המון כסף. לחשוב במליונים על ההתחלה זה מתכון די בטוח לאכזבה.
יותר מזה – אין דבר כזה פשוט לקבל כסף. מקבלים השקעה תמורת אחוזים נכבדים ביותר מהמיזם.
ואף יותר מזה – השקעה ראשונית מספיקה לרוב כדי לעורר תאבון. אחרי זה צריך לפחות עוד סיבוב השקעה כדי ליצר ערך – וזה מוביל לעולם של דילולים.
לסיכום – מיזם מונע לרוב מרצון בוער לפתור בעיה, אבל חייבים לגבות את הרצון במבנה עסקי מגובש היטב והבנה לגבי הבניה והתהליכים הנלווים.

אליאס
Guest

שלום חברים

כתבה טובה, כן ירבו.

מנסיוני האישי, קיימת פעילות חזקה מאוד בתחום היזמות בטכניון.
ישנם קורסים, קורסים מוקלטים, חוגים, מפגשים וגם תחרויות עם פרסים.
לדעתי זאת פלטפורמה מעולה לקבלת עזרה, יעוץ ואף חסיפה למשקיעים ואנג’לים.

אליאס

wpDiscuz

תגיות לכתבה:

נותרו עוד
00
ימים
:
00
שעות
:
00
דקות
:
00
שניות
לכנס המפתחים הגדול בישראל