המשחק החדש של ספיידרמן הוא כל מה שהמעריצים רצו, ויותר

אחרי שנים של המתנה, שיחקנו ב-Spider-Man לפלייסטיישן 4, והוא הצליח להזכיר לנו בדיוק למה אנחנו כל כך אוהבים את ספיידרמן

תמונה: Playstation

משחקים המבוססים על מותגים כמו קומיקסים, סדרות טלוויזיה או סרטים, לרוב ידועים לשמצה בעולם משחקי המחשב והקונסולות, משום שהם נחשבים כמסחור מהיר שקופץ על רכבת ההצלחה של מוצר אחר, וגם התוצאה היא לרוב משחקים בינוניים עד גרועים. אבל מאז סדרת משחקי Arkham של באטמן המגמה הזו התהפכה, ועכשיו הגיע הזמן של אחד מגיבורי העל האהובים בכל הזמנים לקבל משחק משלו. אנחנו מדברים כמובן על איש העכביש – ספיידרמן, והמשחק עם השם המקורי: Spider-man.

סיפור מקורי, עם כתיבה מדויקת וסוחפת

צילום מסך

המשחק שם אתכם בנעליו של פיטר פארקר כמובן, הלוא הוא ספיידרמן, אך הוא כבר לא נער בתיכון אלא פועל כגיבור על למעלה מ-8 שנים. הוא עובד במעבדה ומתנדב בבית תמחוי יחד עם הדודה מיי. אין כאן סיפור Origin קלאסי, וזה דבר מעולה כי למי יש כוח לשמוע בפעם השמונים על עקיצת העכביש וההתמודדות עם הסופר-רשע הראשון. במשחק הזה העיר כבר מכירה את ספיידרמן ומגיבה אליו; חלק מהתושבים מעריצים אותו וחלקם שונא אותו. כעת פיטר מגלה כי תא טרוריסטים עוטי מסכות בהנהגת אויב חדש ומסתורי מתכנן להכות בניו יורק באמצעות כלי נשק רב עוצמה בשם “נשימת השטן”, הוא יוצא לחקור ולעצור את המתקפות על העיר ובדרך נתקל באויבים ישנים וחדשים.

מעכשיו גיקטיים גם בטלגרם מעכשיו גיקטיים גם בטלגרם להצטרפות לערוץ הטלגרם שלנו לחץ כאן

המשחק עצמו כתוב בצורה כמעט מושלמת עבור חובבי ספיידרמן. הכתיבה מצחיקה ומושחזת והדמויות חמודות להפליא וחולקות סצנות שלעיתים הן מרגשות עד מאוד, מצחיקות עד דמעות ומותחות בצורה מעניינת למדי (לפעמים אפילו הכל בו זמנית). הדיבוב של כמעט כל הדמויות הוא על גבול המושלם: כל דמות מקבלת קול ייחודי ומלא אישיות, שמתאים כמו כפפה לדמויות שעליהן גדלנו. האקשן שמתרחש בסצנות המעבר לוקח השראה מסצנות אקשן סוחפות כמו במשחקי Uncharted וטומב-ריידר, והוא בהחלט יכול להעלות לכם את רמות האדרנלין ולגרום לכם לקום מהספה בהתרגשות. באופן כללי האקשן כאן טוב יותר לעיתים מרוב סרטי הספיידרמן הקודמים, וסצנות המעבר מעניינות יותר מרוב הגרסאות של ספיידרמן שראיתי עד כה בקולנוע או בטלוויזיה. אך זה לא מפתיע כשמגלים שההסטודיו שפיתח את המשחק הוא סטודיו Insomniac האמריקאי, שאחראי על ספיידרמן לפלייסטיישן ופיתח בעבר את סדרת Ratchet & Clank האגדית וקלאסיקות נוספות לקונסולה של סוני כמו Spyro ו-Resistance.

צילום מסך

במשחק לא תשחקו רק את פארקר או ספיידרמן, אלא לפרקים קצרים גם את מרי ג׳יין, מושא האהבה הנצחי של פארקר, במשימות התגנבות שלעיתים מעיקות ולעיתים יצירתיות למדי.

להתעופף ברחבי ניו יורק בקלות

צילום מסך

אבל בואו נגיע ישר לעיקר ולסיבה שבגינה אתם קוראים את הכתבה הזו וממש רוצים את המשחק: ב-Spider-man תוכלו להתעופף ברחבי מנהטן על גבי הקורים המפורסמים של איש העכביש, וזה כיף. ממש ממש כיף. ההתעופפות המהירה בין בניין לבניין היא פשוט תענוג, ומאפשרת לכם לבצע פעלולים מדהימים בקלות. אתם אפילו יכולים לרוץ לצד או על גבי בניין, לשגר את עצמכם בין נקודות ולזחול לאן שרק תרצו – הכל נשלט בקלות. ההתעופפות עצמה היא מהירה מאוד ומספקת, ולמרות זאת בזמן שתבצעו אותה פיטר יבצע שיחות טלפון לדמויות מוכרות, ידבר לעצמו ותוכלו אפילו לשמוע את תוכנית הרדיו של ג’יי ג’ונה ג’יימסון, עורך העיתון לשעבר של פיטר שכעת מנחה תוכנית בסגנון “שפטל עצבני” בה הוא קוטל את ספיידרמן. המשחק הזה לא משעמם לרגע הודות למנגנון ההתנדנדות המדויק, וכמעט שאין שום סיבה להשתמש באופציות ה-Fast Travel שנפתחות בהמשך המשחק, פשוט כיוון שהוא כל כך כיפי ומספק.

צילום מסך

ניו יורק עצמה משוחזרת באופן מעורר התפעלות, עם כל האתרים המוכרים (שאפילו תצטרכו לצלם במשימות צד) והיא נראית פשוט נהדר. אפקטי התאורה השונים בשקיעה ובלילה גורמים לכל התנדנדות בין בניין להראות כמו שוט קולנועי מושלם, ורק לעיתים נדירות תיתקלו באיזו טקסטורה יחסית לא מוצלחת. הגרפיקה של המשחק נעה בין סגנון ריאליסטי לקומיקסי כך שהדמויות לא נראות היפר-ריאליסטיות, אבל בזכות עבודת ה-Motion Capture שנעשתה על דמויות כמו מרי ג’יין, פיטר פרקר, מיילס מורלס ורבות נוספות, מנעד הרגשות של הדמויות זורח בעיקר בסצנות המעבר, שמצליחות להעביר הרבה מבלי שהדמויות יצטרכו להגיד הכל. זהו הישג מרשים למדי, ודאי עבור משחקי קומיקס, שלמעט משחקי Arkham סבלו משם רע בעבר בכל הנוגע להשקעה בהם. תוסיפו לכל זה את מצב התמונות שאפשר למצוא בעיקר במשחקי דגל, ותוכלו לייצר בעצמם רגעים יפהפים שתרצו לחלוק עם כל העולם.

מערכת קרבות והתגנבות כמעט זהה לזו של משחקי באטמן

מערכת הקרבות לא רק נראית דומה באופן כמעט זהה לזו של משחקי Arkham, אלא היא פחות או יותר העתק מוחלט שלה. לרוב תתמודדו מול קבוצות הולכות וגדלות של אויבים, תקפצו בין אויב לאויב ובקלות תוכלו לבצע פעלולים ומהלכים מרשימים בלחיצות כפתור בודדות. לאורך המשחק תאספו ותפתחו גאדג׳טים שונים ומשונים שיאפשרו לכם לחשמל אויבים, להדביק אותם לקירות, להכין להם מוקשי כורים, לשלוח רחפנים שירו עליהם ועוד, ממש כמו במשחקי באטמן. גם מערכת ההתגנבות זהה כמעט לזו של האביר האפל, כאשר תוכלו להתגנב על גבי קורות ועמודים מעל לאויבים ולמשוך אותם בשקט ובמהירות כדי לא להזעיק את חבריהם.

תמונה: Sony

באופן כללי ספיידרמן הזה הוא סוג של לקט של כל מה שעבד במשחקים כמו Arkham ואפילו Assassin’s Creed. כך למשל תצטרכו להגיע לאזורים שונים בעיר, לטפס על מגדלים ו״לפתוח״ את המפה כדי לראות את הפעילויות ומשימות הצד השונות שמחכות לכם באזור הזה. למעט מנגנון ההתנדנדות, המשחקיות של המשחק היא קצת משהו שכבר ראינו ושיחקנו בו בעבר, אבל זה לא בהכרח דבר רע.

יש המון מה לעשות בניו יורק של ספיידרמן, אבל לא הכל שווה את הזמן

צילום מסך

חלק ממשימות הצד שדיברנו עליהן הן כיפיות ומקוריות, אבל חלק נכבד מהן מרגיש לחלוטין כמו ניסיון למתיחת זמן המשחק שלכם. בפעמים הראשונות שתבצעו כל משימה אתם תיהנו, אין ספק, אבל חלק מהמשימות הללו חוזרות על עצמן שוב ושוב (שלא לדבר על המוזיקה שלהן), והן גם הולכות ונהיות ביזאריות: חיפוש יונים, ניקוי תעלות אוורור, פינוי מזהמים בים, מציאת פסלוני חתולים, ואפילו חידות ופאזלים שנלקחו ממשחקי מובייל ופחות ממשחק בתקציב ענק. מפתחי המשחק השכילו לתבל את רוב המשימות הללו בדיבוב ייחודי של ספיידרמן ודמויות נוספות, מה שנותן תחושה קלה שלפחות יש בהן ערך בידורי קטן. בסוף המשימות תרוויחו מטבעות שיאפשרו לכם לרכוש חליפות חדשות, גאדג’טים חדשים, שיפורים, יכולות ובונוסים נוספים, זאת כמובן נוסף על הבונוס של הסובלים מ-OCD שחייבים להשלים את המשחק ב-100%. חשוב לציין שמשימות הצד הרפטטיביות הן לא בדיוק בגדר חובה. לאחר כמעט כל משימת סיפור ראשית, פיטר יגיד שהוא בזבז קצת יותר מדי על המרדף האחרון או המאבק ברשע האחרון, ואז תצטרכו להשלים משימת צד או שתיים כדי שהמשימה הבאה תיפתח.

החליפות שתוכלו לרכוש במהלך המשחק הן חליפות איקוניות מכל התקופות של הסדרות והקומיקסים של ספיידרמן, כך שהמעריצים המושבעים של איש העכביש (בעיקר בקומיקסים) ישמחו לגלות שיש כאן את חליפת ה-Noir; ההיאבקות; אפילו את החליפה של ספיידרמן מ״מלחמת האינסוף״ (כולל הזרועות הרובוטיות!); ועוד עשרות חליפות שונות. עם כל חליפה גדולה שתקנו, תקבלו כוח גדול (לא שכחנו אותך בכל זאת, הדוד בן) שיכול לעזור לכם לשרוד בקרבות קצת יותר מסובכים או בסיטואציות מסוימות. תוכלו להחליף בין הכוחות הללו ולהחליף בין חליפות כאוות נפשכם, כדי ליצור את המערך הטוב ביותר עבורכם.

צילום מסך

בניגוד למשחקי עולם פתוח מתקדמים אחרים שכבר ראינו, בספיידרמן תצטרכו לסבול ממסכי טעינה במעברים בין משימות, בין המשחק לסצנות מעבר, ואפילו בין סצנות מעבר לסצנות מעבר. זו אולי בעיה קטנה, אבל היא קוטעת את הרצף של המשחק שלרוב מרגיש מאוד כמו מסע ארוך וחזק. שוב, זה נקרא בעגה המקצועית Nitpicking, אבל לאור משחקי מופת אחרים שהצליחו לפצח טכנית את המנגנונים של עולם פתוח וסצנות מעבר, פתאום קשה קצת לראות בעיות שכאלו במשחק דגל. זו לא בעיה שבאמת מפריעה למהלך המשחק, אבל היא שם.


אורך המשחק עומד על כ-20 שעות למצב הסיפור עם כמה משימות צד לצורך שדרוג, אך אלו שיתעמקו במשימות הצד וינסו להשלים את כל האתגרים והפרטים לאיסוף, יגלו שהמשחק אורך עוד שעות ארוכות. מן הסתם, למשחק אין מצב מולטיפלייר ועל כן אין לו ערך משחקיות חוזר גדול במיוחד, אבל עשרות השעות הללו הן ראויות, כיפיות ובהחלט מספקות. יוצרי המשחק אפילו הגדילו לעשות והודיעו על שחרור שלוש תוספות במהלך החודשים הקרובים שיציגו משימות חדשות, רעים חדשים ותוכן חדש שיעסיק אתכם אף מעבר לשעות המשחק שתשלימו.

יזכיר לכם בדיוק למה אהבתם או אתם עדיין אוהבים את ספיידרמן

צילום מסך

המשחק של ספיידרמן לפלייסטיישן 4 מצליח ליצור שיר הלל לגיבור ילדותי, והצליח להזכיר לי בדיוק למה כל כך אהבתי את ספיידרמן: הוא מצחיק, הוא אקרובטי, הוא קצת ילדותי, הוא לא לוקח את עצמו או את האויבים שלו ברצינות מוחלטת, והוא פשוט משדר דבר אחד יותר מכל: כיף.

מעריצי המותג פשוט יתמוגגו לנוכח מערכות היחסים השונות בין הדמויות, כמויות החליפות מהקומיקסים, הסיפור המעניין, הרפרנסים לדמויות אחרות, הבחירה והשינויים בתפקידים של חלק מהדמויות ומהכתיבה המדויקת והמוצלחת שיוצרת משחק פשוט כיפי עד מאוד. זה משחק שמעריצי הסרטים והקומיקס לא יכולים להפסיד, וגם החובבים שנחשפו בעבר לדמות האהובה ייהנו. בואו נקווה שזוהי רק ההתחלה, וממש כמו סדרת משחקי באטמן, נזכה לראות עוד מספר משחקים בסדרת ספיידרמן.

נקודת ציון עבור סוני

צילום מסך

מכירות הקונסולות של החברות הגדולות נמצאות בהאטה משמעותית ואנחנו מתקרבים לסוף הדור הנוכחי שלהן. כעת המלחמה העיקרית היא על משחקים בלעדיים שאמורים למשוך את הקהל שנותר לבחור דווקא בקונסולה אחת על פני השנייה. לרוב החברות ישנם מותגים מקוריים שאמורים לשמח את הקהל הקיים, אבל קשה להם למשוך קהל חדש כיוון שהם אינם מכירים אותו. פה סוני עשתה מהלך חכם למדי: היא לקחה את אחד המותגים המוכרים ביותר בעשורים האחרונים, ויצרה לו משחק אקסקלוסיבי. ההצלחה של המשחק הזה עשויה להכריע את הכף באופן סופי לטובת סוני.

סוני תפסה לה כאן עוד שלל נאה בדמות ספיידרמן. המשחק הזה אקסקלוסיבי לקונסולות הפלייסטיישן 4, וזהו אולי המותג החזק ביותר שהיא הייתה יכולה לנכס לעצמה. השילוב של Insomniac ו-Marvel יצר משחק שחובבי הקומיקס לא יכולים לוותר עליו, ורבים בסביבתי שוקלים לקנות פלייסטיישן רק בשבילו. מה שמותגים מקוריים כמו God Of War ו-Uncharted לא בהכרח הצליחו לעשות, סביר להניח שהכוח של Marvel על תעשיית הבידור יצליח.

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

1 תגובה על "המשחק החדש של ספיידרמן הוא כל מה שהמעריצים רצו, ויותר"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
סוחר
Guest

משחק מדהים על סף המושלם. רק עם דבר אחד אני פחות מסכים- העתיד. הייתי רוצה שמשחקי “ההמשך” יהיו של שאר הavangers, כל שנה- שנתיים נקבל משחק של דמות אחרת.. ת’ור, איירוןמן, האלק וכו’. יש להם פה ביצת זהב שיכולה למשוך אותם שנים רבות קדימה

wpDiscuz

תגיות לכתבה: