האם ההזדמנויות הגדולות של הסטארטאפים נמצאות דווקא בתעשיית הספייס-טק?

כנס SpaceTech Summit יעסוק במהפכת החלל הפרטית-אזרחית ובעתידה של ישראל כפורצת דרך בטכנולוגיות החלל. באירוע תתקיים גם תחרות נושאת פרסים ליזמיות וליזמים המבטיחים בתחום

מה צפוי בעתידה של ישראל כפורצת דרך בטכנולוגיות החלל? (צילום: יח"צ)

ענף ה-SpaceTech (ספייס-טק) הגיע לנקודת רתיחה כלכלית, היסטורית וטכנולוגית. שימו לב לאירועי השנים האחרונות: הפרטת תעשיית החלל מנאס"א לחברות שיגור פרטי (המובילה שבהן היא SpaceX); שיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב, שעשוי לגלות חיים בחלל ובכך לשנות את פני המדע; והתפתחויות טכנולוגיות משמעותיות – מהפכת המחשוב הקוונטי, גילוי של גלי כבידה במצפה LIGO בארה"ב ופיתוח אמצעי ייצור אנרגיה מדור חדש (Fusion).

תעשיית הספייסטק שייכת לטכנולוגיה עמוקה (Deep Tech) – תחום שנמצא בשנים האחרונות בנסיקה בהשקעות הון סיכון ומדעי החיים. לפי Boston Consulting Group, ההשקעה בטכנולוגיה עמוקה הוכפלה פי ארבעה בין 2016 ל-2020: מ-15 מיליארד דולר ל-60 מיליארד דולר. השקעות סיכון גלובליות גדלו ב-70% באותה תקופה והצפי להמשך הגדילה הוא עד 2030 לפחות.

סטארטאפים ברחבי העולם הפועלים בתחום עוסקים ביישומים מגוונים: מחשוב קוונטי, מזון ואגריטק, תעופה וחלל, אנרגיה וקלינטק, טכנולוגיות תעשייתיות, טלקום, חומרים חדשים וכימיה. אלו התעשיות הרווחיות ביותר עבור יישומי טכנולוגיה עמוקה, הכוללת בינה מלאכותית, למידה עמוקה ולמידת מכונה.

ניתן לסמן כמה הזדמנות כלכליות מרכזיות ומגוונות עבור סטארטאפים בתעשייה זו:

  • מחשוב ענן, תוכנה ו-SaaS. בהקשר הזה מדובר בפיתוח מערכות מוניטורינג לאפליקציות ספייסטק, ויש כבר כמה חברות שעשו זאת: Tommorow שגייסו 200 מיליון דולר לפיתוח מערכת לוויין וניטור מדויק של מזג האוויר; Azure Space, הפלטפורמה של מיקרוסופט שמאפשרת חיבור בין ביג דאטה, תקשורת והמשכיות עסקית; ועוד. כבר היום ניתן לראות יישומי ספייסטק בתעשיות כגון חקלאות, אנרגיה, טלקומוניקציה וממשל.
  • ביוטק ופארמה: נאנו לוויין המצויד במיקרוסקופ זעיר יכול לאפשר חקר של מולקולות ומינרלים החיוניים להפקת תרופות בתנאי מיקרו כבידה. פיתוח כזה מאפשר להגיע לרמת דיוק גבוה יותר של חומרים, עמידות ואפקטיביות של הדור הבא של הפארמה, שבבים, פולימרים, ומטא חומרים מדויקים.
  • סייבר בחלל: הדור הבא של תשתיות האינטרנט וה-IT יכיל רכיבי קוונטום להצפנת מידע אופטי בין שרתי ענן, חישובים קוונטים לצרכי ניתוח נתוני ביג דאטה וכן יכולות חישה מדויקת בהרבה ממה שקיים היום, במטרה למנוע הונאות תקשורת (Spoofing attack), מידע ושיבושי GPS. פיתוח יכולות סייבר הגנתיות או התקפיות בעידן שבו התקשורת מאובטחת ומבוזרת בחלל ובקרקע, בשילוב התפתחויות ב-AI וטכנולוגיות דור הקוונטום, יאתגרו את מהנדסי הסייבר ומפתחי ההגנות של הדור הבא באבטחת המידע.

הטכנולוגיות שיהפכו את ישראל לספייס ניישן

"SpaceTech Summit", ועידת ספייסטק חדשה, תעסוק בתעשיית האירוספייס האזרחית בחלל והשפעותיה על החיים בכדור הארץ, ותפגיש על במה אחת את מיטב חברות הטכנולוגיה והמרצים בתחום שידברו על מה שקורה היום – ומה שצפוי בעתידה של ישראל כפורצת דרך בטכנולוגיות החלל.

מוקד הוועידה יהיה טכנולוגיות הדור הבא ומהפכת החלל הפרטית-אזרחית (SpaceX ,Blue Origin ,Virgin Galactic ואחרות). האירוע יעסוק בטכנולוגיות אירוספייס, דיפ-טק (קוונטום, אקלים, תחבורה, עתיד האינטרנט במטאברס, בלוקצ'יין), אתגרים כלכליים-גיאופוליטיים, תוכנית ארטמיס של נאס"א ליישוב הירח, מקומה של ישראל בתעשיה 5.0 והטכנולוגיות והיזמים שיהפכו את ישראל מאומת הסטארטאפ לספייס ניישן.

האירוע, "SpaceTech Summit", יתקיים ב-12 במאי (09:00-17:00) באקספו גני התערוכה בתל אביב. הוא מיועד למנכ"לים, מנהלי מכירות, מהנדסי מוצר, סמנכ"לי שיווק, מפתחים, אנשי טכנולוגיה, בנקאים, אקדמיה, מעצבי UI UX, מחנכים, מהנדסי אווירונאוטיקה ויזמים.

במרכז האירוע תיערך תחרות ה-SpaceTech Awards, שבה יחולקו פרסי הוקרה ליזמיות וליזמים המבטיחים בתחום הספייסטק. התחרות תיערך בשיתוף EY וקרן ההון סיכון לאירוספייס TYPE5, יזמית האירוע, והמנצחים יעלו לוועידת ההשקעות של הקרן. להרשמה (ללא עלות).

באירוע יתקיימו שישה פאנלים מעשירים בנושאים מגוונים:

1. משימת רקיע: פאנל בהובלת ענבל קרייס, יו"ר משימת רקיע של איתן סטיבה, ומנכ"ל קרן רמון רן לבנה, שיעסוק באתגרי המשימה של הישראלי השני בחלל, הניסויים המדעיים והמעבר לפיתוחי הטכנולוגיה של המחר.

2. שוק של טריליון דולר: פאנל בהובלת EY וקרן ההון סיכון TYPE5, שיעסוק בהזדמנות האדירה והיישומים הפרקטיים של תעשיית הספייסטק העולמית.

3. תחבורה: המעבר לתחבורה היברידית, שיתופית ומעופפת, יחד עם התפתחויות מדעיות בטילים בין יבשתיים ועד שיטות להנעה של הדור הבא.

4. קוונטום: הדור הבא של המחשוב יאפשר להצפין מידע באופן מבוסס מפתחות אופטיים פיזיקליים שלא ניתן לפרוץ, לגלות סימני חמצן בכוכבים מחוץ למערכת השמש, להנדס תרופות לסרטן ולייצר מערכות הדפסה ב-3D בדיוק מולקולרי.

5. עתיד האינטרנט: המעבר למטאברס ישנה את ענף הגיימינג, הקמעונאות והתקשורת מבוססת מיקום ורשתות חברתיות.

6. אמנת ארטמיס של נאס"א ליישוב קבע בירח: המדע הבדיוני נהיה מציאותי. בשנתיים האחרונות סוכנויות החלל של ארה"ב, אירופה, יפן, ישראל, מקסיקו, איחוד האמירויות, אוסטרליה ועוד חתמו על אמנת ארטמיס לפיתוח כלכלי של החלל סביב כדור הארץ והירח. שווי הפרויקט מוערך ב-40 מיליארד דולר, כאשר השוק הכלכלי העולמי סביב הפיתוח הוערך ב-50 טריליון דולר עד שנת 2050. המשימות הראשונות כבר נמצאות בפיתוח והמטרה ב-2024 היא להחזיר אסטרונאוטים לירח, הפעם לבסיסי קבע.

7. מסלול אמזון למפתחים: Aaerospace and Satellite – סדנה בהובלת ארכיטקט ענן בכיר למפתחים לתשתיות לווייניות ואפליקציות אירוספייס.

8. ClimateTech – פאנל שיעסוק בשילוב טכנולוגיות חלל בעולמות האקלים ויענה על שאלות כגון: כיצד ניתן להתמודד עם אתגרי שינויי האקלים באמצעות טכנולוגיות מבוססות ספייסטק? וכיצד מרחיבים את פעילות החלל הישראלית אל עולמות האקלים, כלומר, איך רותמים את החדשנות לתחום עשייה מהבוערים בעולם? את הפאנל תנחה יעל וייס, מנהלת תחום קליימט-טק ב-Start-Up Nation Central.

את האירוע ינחה דני קושמרו, ובין הדוברות והדוברים באירוע ניתן יהיה לשמוע את אורית פרקש, שרת המדע והחלל; ד"ר אליעד פרץ, מנהל תוכניות פיתוח בנאס"א; רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון; עינת ברקוביץ', מייסדת שותפה בקרן TYPE5; ענבל קרייס, יו"ר משימת רקיע; אהרון אהרון, לשעבר מנכ"ל אפל ישראל ורשות החדשנות; ד"ר תומר סיימון, מדען ראשי במיקרוסופט; אלי ברדה, שותף בפירמת EY ומנהל תחום האירוספייס; אורי שנידר, מנהל פיתוח עסקי בחטיבת אירוספייס ב-AWS; וירון שגיא, אודי דנהירש וליאור הרמן, שותפים בקרן TYPE5.

קוראי גיקטיים ייהנו מהנחה של 150 שקלים בהכנסת הקוד geekspace

לפרטים נוספים והרשמה

מערכת גיקטיים

גיקטיים, אתר חדשות הטכנולוגיה הגדול בישראל, פועל משנת 2009, ומהווה הבית של קהילת ההייטק, הסטארטאפים והטכנולוגיה בישראל

הגב

רוצה להיות הראשון להגיב?

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: