ההשפעה עוברת מהסלבריטאים אל משתמשי הרשתות החברתיות

עד לא מזמן הכוח להטות דעת קהל היה מצוי אך ורק בידי סלבריטאים ופוליטיקאים שכן רק להם הייתה גישה לתקשר עם ההמונים, באמצעות מדיה דיגיטלית. כיום לכל משתמש ברשתות חברתיות יש מידה כזו או אחרת של השפעה חברתית וזה משנה את התמונה כולה

הפוסט נכתב על ידי מיכל רובינזון, מרצה למדיה חברתית במרכז ללימודי מחשבים והשמה בתחום ההייטק HackerU. בנוסף מדריכה מיכל יזמים ומייעצת לעסקים בתחום הרשתות החברתיות, בעברה עבדה כמנהלת שיווק ופיתוח עסקי בחברת תדמור.

תמונה: צילומסך

לפני כ-100 שנים הפיזיקאי נילס בוהר, אבי תורת הקוונטים, אמר כי “החיזוי הוא מאוד קשה, במיוחד אם זה בנוגע לעתיד”.

תחזיות מדיה חברתית הן עסק מסוכן, על אחת כמה וכמה כשמנסים לחזות מגמות עתידיות במדינה שתעשיית ההיי-טק שלה היא מהמתקדמות בעולם ומנגד, לאותה מדינה צעירה וזעירה יש צרות שלעתים מזכירות את אלה של מדינות עולם שלישי.

על פי הערכות ונתונים המופיעים באתר Socialbakers, צרכני מדיה חברתית מהווים כמחצית מסך אוכלוסיית ישראל. נתון זה דומה לנתוני צרכנות מדיה חברתית של האוכלוסייה בארצות הברית, למשל, באופן יחסי, כמובן. יחד עם זאת, כשעוסקים במדיה חברתית, במידה רבה הגודל כן קובע, ובשל עובדה זו (וסיבות רבות נוספות שלא כאן המקום לפרטן) קצב ההתפתחות של מדיה חברתית שונה ממדינה למדינה והמגמות גם הן שונות ומשתנות בהתאם לנטיות ליבם של המקומיים.

איך בכל זאת מנבאים עתידות? מסתכלים לאחור ולצדדים, לומדים מהעבר ומהשכנים.

משפיעני מדיה חברתית (ממירים השפעה דיגיטלית לערך עסקי ומתוגמלים בהתאם)

מדיה חברתית משכתבת את כללי התקשורת בקצב המואץ משנה לשנה. עד לא מזמן הכוח להטות דעת קהל היה מצוי אך ורק בידי סלבריטאים ופוליטיקאים. רק להם הייתה גישה לתקשר עם ההמונים, באמצעות מדיה דיגיטלית. כיום לכל משתמש ברשתות חברתיות יש מידה כזו או אחרת של השפעה חברתית.

לפני שנתיים הכרנו את Empire Avenue, משחק המאפשר לסחור בחברים מרשתות חברתיות, כאילו היו הם מניות בבורסה. במסגרת המשחק השחקנים משקיעים בחבר על פי מדדי עניין שונים. ערכו של החבר גדל ככל שהוא פעיל ומרבה לגלות מעורבות חברתית ברשת וככל שמגלים בו עניין חברתי. משחק זה מהווה מודל לאומדן יכולת ההשפעה החברתית ברשת של אדם. אומדן זה הוא הבסיס לערכו של האדם ב”מטבע” חברתי. מרגע שיוחס ערך כספי להתנהגות של שחקן ברשת החברתית, אדם זה יכול לנסות להגדיל את ערכו ולנצל את יכולת השפעתו ברשת ליצירת הכנסה.

נתאר מקרה לצורך המחשה: החלטתי לעשות דיאטה ולתעד את התהליך שאני עוברת. בכל פעם שאני מבקרת במועדון כושר, אני מבצעת “צ’ק-אין” בפייסבוק. אני מצלמת את עצמי מדי שבוע ומשתפת את התמונה באינסטגרם. אני נשקלת ומצייצת בטוויטר את המשקל שלי. את כל אלה אני מתעדת ביומן מרגש שאותו אני מנהלת בבלוג, ובכל יום אני מעלה לבלוג בווידאו או בטקסט פוסט אשר מתאר מה עבר עליי היום. ככל שיש לי יותר עוקבים שאותם אני משתפת ומערבת בתהליך, כן גדלה השפעתי החברתית. ככל שגדלה השפעתי, כך עולה ה”מניה” החברתית שלי. במקרה כמו זה המתואר, רשת מועדון הכושר שבו אני רשומה תרצה לתגמל אותי על החשיפה שהיא מקבלת בחשבונות המדיה החברתית המקוונת שלי. היא תתגמל אותי בסולם תואם לגובה המניה.

יש הטוענים שאת ההשפעה האמיתית של האדם לא ניתן למדוד במספרים, אולם מומחי המדיה אומרים שמדידת השפעה חברתית תמשיך לשחק תפקיד גדול בשיווק במדיה החברתית ושאנחנו צפויים לראות בשנה זו הרבה מודלים מסחריים בסגנון המקרה המתואר למעלה.

Klout, Kred, PeerIndex – כל אלה ועוד הנם אתרים (יישומים) שהוקמו במטרה למדוד השפעה וסמכות של משתמשי רשתות חברתיות. אתרים אלה, כל אחד בדרכו, עוקבים, סופרים, מודדים, מנקדים ומציעים מודל המתגמל את מי שמפעיל את ההשפעה החברתית הגדולה ביותר. כל אחד מהאתרים הללו טוען כי הוא הקובע את הסטנדרט של ההשפעה החברתית.

הביקורת העיקרית שסופגים אתרים כמו Klout עוסקת בדיוק הנתונים ובנכונותם. גוגל ופייסבוק כבר שנים מדרגים אותנו מאחורי הקלעים עם אלגוריתמים שאינם שקופים למשתמשים. גם שיטת המדידה והניקוד של Klout סובלת מעמימות. על אף שפעמיים בשנה האחרונה יצאה בהצהרות על שינוי האלגוריתם ושיפור שיטת הניקוד, עדיין מתייחסים אל Klout בחשדנות רבה מחד, ומאידך, יש מי שמחשיב את הדירוג של Klout קצת יותר מדי. כך, למשל, ג’ו פרננדז, מנכ”ל Klout, ספג איומים על חייו לאחר שינוי האלגוריתם שבוצע בספטמבר אשתקד.

במיוחד לא מפתיע שאחד המבקרים המחמירים ביותר של Klout ודומותיה הוא יאן ריזאב, מנכ”ל Socialbakers, שהיא חברת דיגיטל אנליטיקס וותיקה ומוכרת: “…הרשת היחידה המהווה בסיס למדידה אפקטיבית של השפעה הנה טוויטר שכן מדובר ברשת פתוחה (מבחינת הגדרות פרטיות)… מדידה בפייסבוק ובגוגל+ לעולם תהיה פגומה אלא אם תקבל רשות וגישה לפרופיל של כל אחד מחבריו של הנמדד, וזה ממש לא מציאותי…”

תמונה: צילומסך. ליידי גאגא, צייצנית מספר 1 בעולם עם 30,575,396 עוקבים

מיקרוסופט ואתר Klout הודיעו לאחרונה על שותפות אסטרטגית שתאפשר למיקרוסופט להציג משפיענים ואת ניקוד ה- Klout שלהם בתוצאות חיפוש שנערכו במנוע החיפוש השייך למיקרוסופט, Bing, זאת בהתאם לתחומים שבהם למשפיען זה יש השפעה עיקרית על פי המדדים שנרשמים בפרופיל שלו ב-Klout.

תמונה: צילומסך

יתכן שכרגע מגוחך לחשוב שבעוד חמש שנים יוצעו לאנשים משרות והזדמנויות עסקיות שונות בהתבסס על הניקוד והדירוג שלהם ב-Klout, אולם שווה לעקוב אחר התופעה שכן אם יתגברו על מכשולים טכניים, תיאורטית זה יכול לעבוד מצוין. לסקפטיים שבינינו רק נאמר כי הרבה דברים שבעבר היו מדע בדיוני וכיום הם מובנים מאליהם, עוררו אצלנו אז גיחוך. דוגמה מצוינת למציאות המופלאה שעלתה על הדמיון היא אפליקציות ניידות, מבוססות מיקום.

כחלק מאסטרטגיית ההשקה של Windows Phone, מייקרוסופט חילקה בשנה שעברה טלפונים חכמים חדשים, המופעלים באמצעות מערכת ההפעלה של ווינדוס ל-500 משפיענים מובילים. הקריטריונים של ההשפעה נמדדו באמצעות Klout.

אפליקציות ניידות, חברתיות מבוססות מיקום – אין לאן לברוח, אין מקום מסתור

בעוד טלפונים חכמים ברחבי העולם מהווים רק 27% מהשוק הסלולרי, שיעורי חדירה באירופה ובארה”ב הם גבוהים בהרבה, 51% ו -63% בהתאמה. תחזיות החדירה של אנדרואיד לשוק האסייתי מדברות על שילוש אחוז האוחזים בסמארטפון. משמעות תחזיות אלה היא שבשנת 2013 יהיו יותר כניסות לדפדפנים ממכשירים ניידים מאשר ממחשבים אישיים. השוק הנייד הוא עולם הולך וגדל של פוטנציאל למדיה החברתית.

אנו נמצאים בעידן של צורך בזמן אמת למידע. יותר ויותר אנשים דורשים המלצות על עסקים כמו מסעדות בקרבת מקום, בארים, בתי מלון וכדומה. שיווק מבוסס מיקום וחידושים כגון Google Wallet, מעצב מחדש את התנהגות הצרכן.

להלן דוגמה: אישה צעירה מנסה להחליט לאיזו מסעדה ללכת הערב. היא תפרסם סטטוס בפייסבוק שבו היא מבקשת המלצות ממשפחה וחברים. ברגע שהיא תקבל המלצה, היא בטח תגגל את העסק המומלץ כדי למצוא כתובת, מספר טלפון, תפריט וביקורות נוספות של גולשים. ברגע שהיא מגיעה למקום, היא יכולה לבחור לעשוק צ’ק אין בפורסקוור, לצלם את המנה שלה באמצעות Instagram ולשתף אותה. בסוף כנראה שתעלה סטטוס בפייסבוק לסיכום הבילוי, ואז כנראה תשאיר ביקורת משלה.

שירותים מבוססי מיקום יהיו חלק מקמפיינים שיווקיים רבים. מידע מקומי, ביקורות, קופונים, תוכניות נאמנות לקוחות ועוד. אפליקציות מבוססות מיקום מהוות הזדמנות עבור עסקים לשווק את עצמם באמצעות הטבות מבוססות מיקום ובכך לעודד לקוחות לשוב ולחזור לאותם המקומות המתגמלים נאמנות. בארה”ב Path, Yelp, Foursquare כבר מוכיחות הצלחה בתחום זה. פייסבוק רכשה את gowalla, אבל מאז ועד לכתיבת שורות אלה האתר הושבת, ואפילו מארק צוקרברג הודה בראיון כי אסטרטגיית המובייל של פייסבוק הייתה שגויה מיסודה.

בארץ, למעט Waze שיש מי שנשבע שאינו יכול בלעדיו, טרם ראינו שחקן רציני בתחום שירותים מבוססי מיקום כמו Yelp. ב-Foursquare יש לנו בארץ בקושי 5,000 משתמשים, לעומת Waze שרשומות לה יותר מ-5 מיליון הורדות בארץ. בזק ו-פוקסי היו אמורים לשתף פעולה במיזם רציני להקמת אפליקציה מבוססת מיקום, אבל עושה רושם שכרגע הנושא נמצא בהקפאה. Echoer היא אפליקציה בפיתוח של חברה ישראלית, אולם היא פותחה לקנדה, ושם היא פעילה.

תמונה: צילומסך

אז מה יהיה אצלנו? – נראה. קיימות אפליקציות מבוססות מיקום שמטרתן המוצהרת היא היכרויות מבוססות מיקום, לצורך דייטינג או נטוורקינג. Youhoo ו-Blendr למי שרוצה לבדוק. מבחינת המפרסם, המודל הכלכלי כאן זהה לזה של שירותים מבוססי מיקום המתגמלים נאמנות באמצעות הטבות, רק עטיפת השיווק לצרכן שונה. הטלפון נמצא איתנו בכל מקום. הוא בשבילנו הכול: יומן, מצלמה, מראה, מחשב, סורק, בייביסיטר, עיתון, אה וגם טלפון. אז למה שלא ישמש אותנו לעוד דברים, למשל כארנק וכמפתחות?

התחזית היא כי עד 2015 הסמארטפון יחליף את הארנק כמעט לחלוטין. המפעילים הסלולריים כבר נערכים לכך, מובן מאליו שגם חברות כרטיסי האשראי ויצרניות הטלפונים. יצרניות מערכות ההפעלה הסלולריות ירצו לתפוס לעצמן נתח בשוק הגדל הזה. גם חברות הסליקה יצטרכו להיערך ולשנות את תפיסת העולם שלהן, ובוודאי גם את הטכנולוגיה שעליהן היא מבוססת. פוטנציאל כלכלי גדול טמון ביכולת לבצע תשלומים דרך המכשיר. התחזית לשוק התשלומים העולמי בסלולר עומדת על יותר מ – 50 מיליארד דולר בשנת 2015.

שבבי תקשורת שדה קרוב (NFC) אשר מותקנים במכשירים ניידים נהיים נפוצים יותר ויותר, והם סוללים את הדרך לעידן החדש של מסחר ותשלומים. מה זה NFC? – טכנולוגיה חדשה המאפשרת לסלולרי להחליף את כרטיס האשראי לחלוטין לצורך תשלומים. היא קוראת ומחליפה מידע עם מכשיר אחר (שבו מותקן שבב חכם) באמצעות נגיעה. תוכניות נאמנות לקוחות תתחלנה לנוע לכיוון NFC ופתרונות מבוססי מיקום. NFC יהיה הדרך הנוחה להתחבר, לשתף ולהגיב.

לגבי המפתחות…תנו לי לבדוק ולחזור אליכם עם זה.

טלוויזיה חברתית ופוליטיקה

אינטראקציה עם ובין צופים

עבור רבים מאתנו צפיה בטלוויזיה היא כבר מעשה חברתי. אם החבר אינו יושב לצידך ומסתכל על אותו המסך, הוא נמצא בקצה השני של הודעות טקסט סלולאריות או צ’אט אונליין, ציוצים, תגובות, שרשורים. בני אדם רוצים לחלוק את החוויה הרגשית שבצפיה, אם מדובר בצפיה בטקס שמעורר אסוציאציות מצחיקות או בתוכנית מסדרת טלוויזיה מותחת שגורמת לכולם לנסות לנחש מה הולך לקרות. בהתבסס על התנהגות זו של הצופים, הטלוויזיה הופכת לחוויה חברתית, ובשנה הבאה עוד תמשיך להיעשות חברתית במובן הרחב הרבה יותר. תוכניות טלוויזיה, במיוחד אלה המשודרות בשידור ישיר, חייבות לספק לגולשים הזדמנות להיות מעורבים במתרחש. מבחינה טכנולוגית טלוויזיות חכמות כבר עשו אינטגרציה בין צפיה בטלוויזיה וגלישה באינטרנט. כמו כן, יש שמועות שאפל מפתחת טלוויזיית אינטרנט – וברור שכשתהיה כזו, ישולבו בה אפליקציות חברתיות.

כבר ראינו בארה”ב שאפילו תוכניות טלוויזיה מסורתיות עשו שימוש במדיה חברתית, למשל באמצעות שילוב של ציוצים והאשטאג בשידורי טלוויזיה במטרה לשלב שיח בטוויטר בתוך שידורים חיים. הרייטינג של הצפיה מזנק, ומדד ה”ציוצים לשנייה” נוסק במהלך שידורים אלה. אינטראקציה בין צופים / גולשים קיימת גם במהלך צפייה בתוכניות ובסרטים שאינם משודרים בשידור ישיר. Get Glue היא רשת חברתית לתחום הטלוויזיה החברתית, המאפשרת לך לעשות צ’ק אין בזמן אמת לתוכנית שבה אתה צופה (או סרט), ובכך לתקשר עם צופים נוספים באותה תוכנית, לשמוע ולהשמיע תגובות.

בארץ ראינו זאת מעט מאוד: בתוכניות הבוקר, למשל, במקום להקריא בשידור תגובות אקראיות מהפורום, מקריאים תגובות גולשים בדף האוהדים בפייסבוק של התוכנית. לא נעשה שימוש מספיק נרחב במדיה חברתית בשידורי הטלוויזיה בישראל. נקווה לראות בזה שינוי כבר במהלך השנה הקרובה. אם הטלוויזיה שלנו לא רוצה לחוות משבר כמו זה שפוקד את העיתונאות המודפסת בארץ, היא מוכרחה להפוך כמה שיותר אינטראקטיבית. אנשים רוצים להיות מעורבים.

בחירות (לא מצביעים רק ב-The Voice)

האינטרנט יכול לשמש אדמה פוריה לזריעת ספינים תקשורתיים, והרשת כבר הוכיחה את איתנותה ואת האפקטיביות שלה בביצוע לינצ’ים ציבוריים באנשים שונים ש”חטאו” באמירה או בעשיה לא פופולארית.

שנת 2012 הייתה שנת בחירות לנשיאות ארה”ב, ולא הופתענו לראות שימוש נרחב במדיה חברתית ברשת לצורך הפצת המסר והשמצת היריב במסגרת הקמפיינים לנשיאות. דוגמה מצוינת היא שיתוף פעולה שעשו רשת NBC עם פייסבוק כשערכו דיבייט (עימות) לקראת הפריימריז של הרפובליקנים אשר שודר בטלוויזיה ובסטרימינג באתר MSNBC ובפייסבוק. הצופים שלחו שאלות ישירות למועמדים באמצעות אפליקציית פייסבוק שנבנתה למטרה זו והגולשים / צופים תקשרו בינם לבין עצמם על גבי עמודי האתר.

בישראל מתוכננות הבחירות לראשית 2013. מצד אחד, אנחנו קהל שבוי של רשתות מצומצמות – ארץ קטנה ומרוכזת, ומצד שני, ישנן אוכלוסיות שמצביעות בדיוק אותו דבר ובכלל לא גולשות. יחד עם זאת, המועמדים יטעו אם לא ינצלו את הבמה לשאלות ותשובות, לסרטונים מוקלטים או לשידורים ישירים באינטרנט, וכל האמצעים החברתיים המקוונים העומדים לרשות מי שרוצה להשפיע על קולות בוחרים.

www.socialbakers.com

המדיה החברתית תהפוך לשלוחה טבעית של עיתונאות – הכוח עובר להמונים

כבר שמענו לא מעט על Bambuser, האפליקציה הסלולארית המאפשרת שידור livestreaming באינטרנט של וידאו שמצולם באמצעות טלפון נייד של כל פלוני אלמוני שנרשם לאתר. Bambuser נעשה כלי חיוני לתיעוד מידע ולהפצתו, והוכיח שהוא יכול לפעול כחוד חנית למען צדק. למשל השידור החי מרחובות קהיר בשנה שעברה אשר תעד את מחאות האביב הערבי ושהביא בסופו של דבר למפלתו של שלטון חוסני מובארק ולבחירות לנשיאות במצרים. האפליקציה הזו מהווה שחקן מרכזי בקידום והפצת המסרים של המחאה הכלכלית-חברתית הגלובלית של התנועה המכונה “Occupy”. לאחרונה משמש Bambuser אמצעי לתיעוד פשעים נגד האנושות הממשיכים להתרחש בסוריה בקצב מדאיג. יש קטגוריה שלמה באתר המוקדשת לסיקור של זה. קטגוריות נוספות וסיווגים שונים מאפשרים לגולש לבחור לצפות בשידורים מהעבר או בשידורים ישירים בהתאם למה שמעניין אותו.

אילו היו שואלים אותי איזה שידור זכה עד כה למרב הצפיות הייתי מנחשת שזו תהיה בריטני ספירס עורכת קניות בסופר בכתונת לילה ונעלי בית או אלביס פרסלי חי ומלמד מתמטיקה בחטיבת ביניים או עב”מ חג מעל הקרמלין וברקע הסקורפיונס מנגנים “רוחות של שינוי”. הופתעתי לגלות כי מרב הצפיות נרשמו דווקא לסיקור שנעשה באנגלית למשפטם של מנהלי אתר The Pirate Bay בגין הפרת זכויות יוצרים. צפיתי בשני הצעירים השבדים מוסרים פרטים מהמשפט ודנים בהם, המשכתי להאמין שמשהו אחר, מעניין באמת הולך לקרות. אך לא, כנראה שאחרי הכול, מה שהכי מעניין את כל עולם הגולשים הוא שיהיה להם איך לצפות בנוחות בעונה האחרונה של “עקרות בית נואשות”. אגב, ההם, ה”פיראטים”, ריצו מאסר קצר, שילמו קנס גדול, שינו את סיומת הדומיין מ-org. ל-se, ומלבד זה…לי אישית לא ברור מה נשתנה באתר. הרגע סיימתי לצפות בטורנט של פרק חדש מהעונה הנוכחית של “פרינג”. שששש… לא נפתח פה לשטן.

הפוסט נכתב על ידי מיכל רובינזון, מרצה למדיה חברתית במרכז ללימודי מחשבים והשמה בתחום ההייטק – HackerU.

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

12 תגובות על "ההשפעה עוברת מהסלבריטאים אל משתמשי הרשתות החברתיות"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
Sophie Shachar
Guest

סקירה רחבה, מעמיקה ומעניינת

אלינור
Guest

כתבה מרשימה ומקיפה, כתובה בלשון חדה ברורה ובגובה העיניים. הרגשתי שזה מסביר לי כל מה שעוד לא ידעתי. ויותר מזה.

אריה חכים
Guest

מאמר מרתק של מיכל. ניתוח מעניין ומדוייק

Rotem Bassat רותם בסט
Guest

עצוב.

אריה חכים
Guest

למה רותם?

שרון ושלר
Guest

אחלה כתבונת מיכלי, שאפו!

Yariv Robinson
Guest

I found the article to be comprehensive and insightful. Great job summarizing trends, and highlighting potential future developments.

Ofir Shpigel
Guest

מעניין לקרוא

Tal Daniel
Guest

אולי אי אפשר לנבא אבל הראית את כל הכיוונים. כתבה מצויינת.

Peleg Kurland
Guest
כתבה מצויינת ומקיפה, מעניין יהיה לחזור אליה בעוד שנה מהיום, ולראות האם הרוחות אכן נשבו לכיוון שניתן לחוש בו מהמאמר שלך. ההשפעות של מי שאת קוראת "סליברטיאים" הן פחותות לפעמים חסרות כל משמעות, יחסית לאותם כל ה"חנונים" בעלי הבלוגים, עם מיליוני עוקבים (דוגמא מצויינת לכך היה לפני כמה חודשים בכתבה בערוץ 2 על בעלי בלוגים שונים בנושאי מסעדות שהובאו במיוחד מחו"ל על חשבון משרד החוץ כדי לקדם את התייירות). אם את מגדירה סליברטאים כליהיא גרינר, שהאורגזמה היחידה שהיא חווה זה כשהיא אומרת "OW MY GOD", וגם זה לא קורה לה בין הסדינים, משמע שמונח הסלבריטאי המשפיע הוא לא רלוונטי כבר… Read more »
מיכל רובינזון
Guest

@pelegkurland
נו, מה אתה אומר? : – )

Orian
Guest

נתקלתי במאמר במקרה והוא חזה בדיוק רב רבות מן התהפוכות של המדיות.
האם יש עוד כתבות עדכניות של הכותבת?

wpDiscuz

תגיות לכתבה: