יתרונות וחסרונות בקבלת כספים מהמדען הראשי

מהם היתרונות ומהם החסרונות שבקבלת כספים מהמדען הראשי ומהן ההשלכות של המהלך אם תחליטו לעבור לחו”ל או במידה ותחגגו אקזיט?

תמונה: flickr, cc-by, mars_discovey_district

פוסט זה נכתב על ידי עו”ד דניאל מרכוס, שותף בכיר במחלקת חברות וטכנולוגיה במשרד עמית, פולק, מטלון. דניאל עוסק בליווי יזמים וחברות סטארטאפ החל מהקמתן ובהתקשרויותיהן השונות, בייצוג משקיעים וקרנות הון סיכון, בעסקאות מיזוגים ורכישות ובייעוץ משפטי שוטף לחברות פרטיות וציבוריות. 

חברות סטארטאפ רבות זקוקות למימון לצורך קידום תכניותיהן העסקיות. המימון יכול להינתן על ידי גורמים שונים, כגון: היזמים, בעלי המניות הקיימים, גורמים המעוניינים להפוך לבעלי מניות בחברה, מלווים למיניהם, קרנות סיוע פרטיות וקרנות סיוע ממשלתיות או מעין-ממשלתיות.

בישראל, לשכת המדען הראשי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מהווה גורם משמעותי ביותר, אשר מספק מימון לצורך פעילות מו”פ של חברות סטארטאפ ואחרות. מסלולי המימון רבים ומגוונים, וייתכן מאוד שהסטארטאפ שלך יכול לעמוד בקריטריונים של אחד ממסלולי התמיכה של לשכת המדען הראשי.

המניות מחוץ לתחום

באופן כללי, היתרון המובהק של כספי המדען הראשי (שייקראו בהמשך פוסט זה “כספי מדען”), בהשוואה לכספי משקיע שמעוניין לקבל מניות בחברה תמורת כספי השקעתו, הינו בכך שלשכת המדען הראשי איננה מקבלת מניות בחברות הנתמכות על ידה. כלומר, כספי מדען אינם מדללים את שיעור אחזקותיהם של בעלי המניות בחברה. במובן הזה, כספי מדען הינם “זולים” מבחינתו של הצד המקבל (חברת הסטארטאפ).

יתרון נוסף של כספי מדען, ביחס להלוואה רגילה, הוא העדר צורך להחזירם במקרה של כשלון תכניותיה של החברה הנתמכת. כלומר, בעוד שגם הלוואה רגילה וגם כספי מדען אינם מדללים את שיעור אחזקותיהם של בעלי המניות בחברה (לעומת כספי משקיע), כספי מדען עדיפים על הלוואה רגילה, במובן זה שבמקרים רגילים, כספי מדען מוחזרים כתשלומי תמלוגים מתוך הכנסות החברה הנתמכת, ואין חובה להחזירם במקרה של כשלון החברה הנתמכת, העדר הכנסות כתוצאה מכך וסגירתה. במובן זה, כספי מדען הינם “בטוחים”, מאחר שהם לא חושפים את החברה או בעלי המניות שלה לסיכון חובת החזר הכספים במקרה של כישלון הסטארטאפ.

תמונה: flickr, cc-by, 401k

אבל יש גם חסרונות

לצד היתרונות של כספי מדען, ישנם גם מספר מגבלות וחסרונות שחשוב להכיר. המגבלות העיקריות הינן החובה (על פי חוק) שידע שפותח בתמיכת כספי המדען יישאר בישראל ולא יועבר לחו”ל, וגם ייצור המוצרים על בסיסו יבוצע אך ורק בישראל (כל זאת – בכפוף לחריגים מסוימים). בנוסף, ישנה מגבלה נוספת, שחלה במקרים רבים, הקובעת כי כל הזכויות בידע יישמרו בידי החברה הנתמכת, ולא יהיו – למשל – בבעלות משותפת עם גורם אחר.

המגבלות הנ”ל נראות סבירות מבחינתה של מדינת ישראל, אשר תומכת בפרויקטים של מו”פ באמצעות לשכת המדען הראשי על מנת “להעשיר” את המדינה שלנו (ולא מדינות אחרות) בידע ישראלי משובח, ועל מנת לעודד ייצור בישראל של מוצרים מבוססי ידע ישראלי. הבעיה היא, שמגבלות אלה עלולות להתנגש עם המסלול העסקי בו צועדת החברה הנתמכת, בין כתוצאה של מעשיה המכוונים ובין כתוצאה של אילוצים עסקיים בהם היא נתקלת לאורך דרכה העסקית. שתי דוגמאות קלאסיות (וישנן רבות נוספות) הינן: (א) מצב בו החברה הישראלית חייבת לייצר את מוצריה בחו”ל על מנת להוזיל עלויות ולהיות תחרותית מבחינה עסקית; ו- (ב) מצב בו החברה הנתמכת רוצה להירכש בעסקת אקזיט על ידי גורם בחו”ל, אשר מעוניין לשלם עבור החברה הנרכשת ואז להוציא את הידע הישראלי מחוץ לישראל, לשימושיו שלו.

במרבית המקרים שבהם המגבלות הופכות לחסרונות ממשיים, ישנו פתרון הקבוע בחוק לבעיה. אולם, הפתרון הינו בדמות תשלום מעין “קנס” למדינת ישראל בגין “יציאה” מהמסלול הרגיל. זאת אומרת, ניתן – בהסכמת המדען הראשי – להעביר פעילות ייצור לחו”ל ו/ או להעביר ידע לחו”ל, אך הדבר יהיה כרוך בתשלום או בתשלומים נוספים בגין הסרת המגבלות. במקרים רבים משמעות הדבר הינו שכספי מדען, שנראו עד לאותו רגע כ”זולים” ונוחים, הופכים ל”יקרים” יותר וקשים יותר. ייקור זה עלול לקרות בדיוק ברגע הקריטי, בו החברה מנהלת מו”מ לרכישתה במחיר גבוה מאוד (אולי מאות מיליוני דולרים או יותר) על ידי גורם ענק בחול.

מהאמור לעיל עולה, כי לכספי מדען ישנם יתרונות וחסרונות, בהשוואה לאלטרנטיבות מימון אחרות. בתור סטארטאפיסט, ייתכן וכדאי לך לבחון את היתרונות והחסרונות, בשים לב לעובדות הספציפיות הרלוונטיות לסטארטאפ שלך.

* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.


הפוסט נכתב על ידי משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות’


משרד עמית פולק מטלון ושות’ נוסד בשנת 1956 ומהווה אחד המשרדים המובילים בישראל בכל תחומי המשפט המסחרי. המשרד מונה צוות מקצועי ומיומן של מעל ל-70 עורכי דין מקומיים ובינלאומיים. מחלקת ההייטק של המשרד מייצגת, בין היתר, חברות טכנולוגיה מובילות, עשרות רבות של סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, קרנות אקוויטי, אנג’לים וחממות בתחומי התוכנה, חומרה, תקשורת, אינטרנט, מדיה חדשה, בטחון לאומי, קלינטק, מדעי החיים ועוד.

המשרד מלווה את היזמים וחברות ההייטק בפעילותם השוטפת החל משלב הרעיון דרך הקמת החברה, הסכמי מייסדים, הלוואות, הסכמי השקעות, קבלת תמריצים ממקורות ממשלתיים, קניין רוחני, הסכמים מסחריים, מיזוגים ורכישות, עסקאות אסטרטגיות ובינלאומיות ועוד.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 Comments on "יתרונות וחסרונות בקבלת כספים מהמדען הראשי"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
פבל
Guest

אלגוריתם פשוט להחלטה בדבר גיוס כספי מדען ללא קריאה של הכתבה:
1. היפגשו עם 10 אנג’לים וקרנות רלוונטיות ונסו לגייס.
2. אם לא הצלחתם -> פנו למדען

shirley tal
Guest

ומה בדבר שיקולים במיזוג חברות? מדוע אין פירוט לאופן התמלוגים הניתנים למדען-חממה ?

wpDiscuz

תגיות לכתבה: