האם כדאי לי לפנות כעת לקרן הון סיכון ?

בעקבות התגובות על הפוסט הקודם שלו, גיל קרבס החליט להבהיר עובדות חשובות על קרנות הון סיכון. קריאה חשובה לכל יזם.

stock.xchange

אחד הדברים שראיתי בפוסט הקודם שלי הוא שסיבה אחת בגללה אנשים ממורמרים על קרנות ההון סיכון היא שהם פשוט לא מבינים מתי להגיע אל הקרנות. אנשים חושבים שהון סיכון הוא משהו מסוג של One stop shop – “צריך מימון? לא משנה מתי, בוא אלינו!”. אמנם יהיו אנשים שינסו למכור לכם אחרת, אבל לא כל מקרה רלוונטי להשקעת הון סיכון ולא לכל יזם בכל שלב כדאי להגיע אל הקרנות.

“יש לי רעיון מבריק”

הרעיוני הוא טיפוס מעניין. יש לו רעיונות מבריקים והוא יודע לכתוב מצגות מלהיבות. אבל כאשר שואלים אותו מה בפועל קורה בחברה שלו, מגלים שהוא לא באמת עשה סקר שוק או דיבר עם לקוחות (חוץ מחיפוש של שעתיים בגוגל), הוא לא רשם פטנט (אבל הוא יודע שאפשר!) , אין לו צוות וגם המוצר שלו – הוא רעיון בלבד. אם אתה יזם בשלב של אותו הרעיונאי, או שאתה קופץ מרעיון לרעיון ומציג אותם לקרנות ההון סיכון “עד שאחד מהם יתפוס” נכונה לך אכזבה.

קרנות הון סיכון לרוב אינן משקיעות ברעיונות אלא בחברות.

יש דרך ארוכה בין רעיון טוב לבין מוצר והקרן רוצה לראות שהיזם ידע להוביל את התהליך. תפתח את הרעיון, תחקור את השוק, תשקיע כמה חודשים של עבודה בבניית התוכנית העסקית (ובטח – תרשום פטנט ראשוני אם אתה יכול). אפילו רצוי להגיע עם צוות התחלתי, או לפחות תראה שלכשהכסף יגיע יש לך אנשים על הכוונת. רעיונות יש הרבה, אך יש מעט אנשים שיהפכו אותם לחברות מצליחות. תראה לקרן התקדמות שתגרום לה להאמין שקורצת מהחומר הנכון.

“אני צריך 250 אלף דולר”

יש בארץ אנשים רבים שחושבים שבשביל 250 אלף דולר צריך ללכת לקרן הון סיכון – וזו חשיבה שגויה: זה לא אינטרס של הקרנות ולא של היזמים. בואו נעזוב את הקרנות – גם אם תצליחו לשכנע את הקרן להשקיע, אני אומר שלא כדאי לכם.
ראשית, השווי שתקבלו יהיה נמוך יחסית ובמילא בשלבים הראשונים של בניית חברה הערך הגדול של קרן הון סיכון אינו מורגש.

לפיכך, עדיף להביא איינג’ל מהתחום שיהיה הרבה יותר רחום בשווי. יתרה מכך, אם תצטרכו לגייס סיבוב נוסף בעתיד (וכנראה שתצטרכו) – לכו אל הקרנות עם חברה מוצקה ביד – את האימפקט המשמעותי של הקרנות – בגב הכלכלי, בפיתוח העסקי ובקישורים האסטרטגיים תצטרכו בעיקר בשלבים המאוחרים יותר, אבל אז יהיו לכם תנאים הרבה יותר טובים למשא ומתן.

בעיני, יזמים שהולכים מהר מדי אל הקרנות מובילים את שני הצדדים למבוי סתום – הקרנות ינסו כמובן להשיג את הנתח הכי גדול שיוכלו בכל סיבוב ולאחר סיבובי המימון המספיקים היזם יישאר עם אחוזים כה מועטים בחברה עד שלעסק לא יהיה באמת אבא. ואני לא מאמין גדול בחברות ללא אבא.

“אפשר לעשות פה אחלה כסף! “

קרן פנסיה תנסה להשיג תשואה גבוהה בתנאי שהיא סולידית ולא יכולה לגרום להפסדים משמעותיים. קרנות פרייבט אקוויטי יהיו מוכנות לקחת סיכון משמעותי יותר להפסד, אך ירצו סיכוי לתשואה גבוהה יותר. עם זאת, גם קרנות הפרייבט אקוויטי לא יהיו מוכנות לקחת את הסיכון אשר לוקחות קרנות ההון סיכון: סיכויי הצלחה של 1 ל-10. זה נכון שאפשר להעלות את הסיכויים עם ניהול נכון, אך גם בהינתן תנאי התחלה מעולים, הסיכויים של סטארטאפ להצליח נמוכים.

המתמטיקה פשוטה, אם מכל 10 השקעות 9 נכשלות, אז ההשקעה הנותרת חייבת לעשות פי 10 רק כדי להחזיר את הכסף. מי שמבין את המשוואה הזאת, גם חייב להבין מדוע קרנות הון סיכון דוחות ללא היסוס יזמים שמציעים להם “דרך בטוחה לעשות פי 4 על הכסף תוך 7 שנים”. נכון, מדובר בתשואה פנטסטית של למעלה מ-20% לשנה – הרבה מעבר למה שרוב הקרנות משיגות, אך מניסיון מנהלי הקרנות, השקעה ב-10 פרויקטים כאלה תניב הצלחות בודדות אשר לא יצליחו אפילו להחזיר את הכסף.

לסיכום, אין לי ספק שהקרנות לעיתים צריכות להתגמש וגם שיש הרבה מקום ליותר איינג’לים בישראל. אבל לפני שיוצאים למסע אבוד מראש אצל קרנות ההון סיכון, כדאי שגם היזמים ינסו להבין מתי באמת כדאי להם לבוא. הבנה הדדית היא תמיד דבר מבורך, לא ?

גם לכם יש סטארטאפ? רוצים לדעת איך מגייסים כסף מקרן הון סיכון? בואו לשמוע מאדן שוחט, שותף בקרן ההון-סיכון ג’נסיס ומיזמים שכבר עשו את זה באירוע GeekU שיערך ב-26 בינואר.

גיל קרבס

גיל קרבס הוא Associate בקרן ההון סיכון תעוזה ובין השאר אחראי על בדיקת פרויקטים חדשים בקרן.

הגב

4 תגובות על "האם כדאי לי לפנות כעת לקרן הון סיכון ?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אילן
Guest

סוף סוף משהו באמת הרבה יותר ברור ופשוט.
קצת מהקרביים של השיקולים שעומדים בפני משקיעים.

אבל בתכל’ס אחרי המאמר הקודם ,חשבתי שבסופו של דבר צריך לנסות לחשוב כאילו היזם הוא המשקיע…ואז מתוך הגישה הזו אפשר להבין הרבה על משקיעים.
פשוט להחליף כובע.

ליאור
Guest

ממש מעניין ופוקח עיינים :)

ג'ו
Guest

יש כאן דו-שיח של צודקים (וחירשים). היזמים ממאנים להבין שהקרנות פועלות במנגנון של סינון, ושבהכרח הרוב המכריע של התשובות יהיה, תמיד, שלילי.
הקרנות אולי מבינות, אבל אין להן מודל עסקי המסוגל לתמוך ביזמים בעיני עצמם.

ולהלן הקריטריון האכזרי, המפריד בין יזמים לבין wannabes : צלחתם את המכשול הזה (ואחרים נוספים) – אתם יזמים, וכנראה שתצליחו לגייס עוד ועוד. לא צלחתם – פשפשו במעשיכם.

gil kerbs
Guest
ג’ו , אתה צודק , זה אכן נכון – מאוד קשה לשמור על מוניטין טוב כשלרוב הפונים אתה אומר “לא” – בדיוק מהסיבות שציינת. עם זאת, אם היזמים ינסו להבין יותר טוב את הקרנות ומתי להגיע אליהן (Cדיוק כמו שצריך להבין את הלקוח כדי לדעת מה למכור לו ומתי) אז יש סיכוי שהם יגיעו בתזמון הנכון. ולמרות שזה נשמע רע, יזם שבא אלי פעם “בשביל להתגלח עלי” בשלב לא מתאים – יש לי הרגשה שההערכה שלי איליו קצת תרד וזה יקשה עליו לגייס כסף כשהוא יבוא כבר בשלב טוב … אני כמובן מאוד מנסה לשפוט עניינית , אבל כולנו בני… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: