המשחק החדש של Tomb Raider הוא סיום בינוני מדי לסדרת משחקים מבטיחה

לארה קרופט חוזרת ב-Shadow Of The Tomb Raider, המשחק השלישי בסדרה החדשה, והפעם בג’ונגלים של פרו. למרות ההתחלה המאוד מבטיחה שלו, המשחק לא מחדש מספיק כדי לעמוד בפני עצמו

תמונה: SE

לצד המשחקים הקבועים והמוכרים כמו פיפ”א וקול אוף דיוטי, דור המשחקים הנוכחי הביא גם ריבוטים – ניסיונות להפיח רוח חיים חדשה במותגים ישנים, ולהביא אותם בחזרה למאה שלנו עם טוויסט חדש ובדרך כלל בוגר יותר. אחד הריבוטים המוצלחים ביותר של הדור הזה הוא ללא ספק Tomb Raider. לארה קרופט כבשה את לבבות הגיימרים באמצע שנות ה-90 והפכה לאחת הדמויות המזוהות ביותר בעולם משחקי המחשב.

כמעט 20 שנה לאחר יציאת המשחק הראשון, הושק המשחק Tomb Raider שהציג את הדמות הארכיאולוגית האהובה מחדש כדמות פגיעה, הססנית ויש שיגידו אפילו פאסיבית. הפעם לקחנו לסיבוב את Shadow Of The Tomb Raider, הפרק החדש (ואולי האחרון) בסאגה כדי לראות האם לקרופט נשארו עוד קלפים בשרוול.

לארה בוגרת יותר, ובסביבה עשירה יותר

תמונה: צילום מסך

ב-Shadow Of The Tomb Raider אנחנו מקבלים לארה מנוסה למדי (שאין לה כבר שום רגשות אשם על הרג אנשים או חיות). היא כבר שרדה את ההתרסקות על האי וחשפה את הארגון טריניטי בשני משחקים הקודמים בסדרה. כעת היא יוצאת בניסיון למוטט את הארגון שאחראי למות אביה. המסע שלה מוביל אותה לג׳ונגלים של פרו כדי לנסות ולמנוע את האפוקליפסה, ולעצור בדרך את המנהיג של טריניטי, ד״ר דומינגז, אשר רוצה לבנות את העולם החדש בדמותו. בדרך היא תגלה פרטים נוספים על העבר שלה וכמובן ערים נסתרות ותרבויות עתיקות.

הגרפיקה של המשחק היא פשוט משובחת, עם סביבות אדירות, יפהפיות ומגוונות להפליא. סופסוף יצאנו מהקור הסיבירי והנוף המושלג של המשחק הקודם, ונחתנו שוב במקום האמיתי של לארה, ג’ונגלים מלאים במצוקים, סכנות, צמחיה ובעיקר, המון המון חיות. הסביבות של המשחק מרגישות מאוד חיות, ומאוד פראיות. זו התקדמות עיצובית משמעותית משני המשחקים הקודמים.

תמונה: צילום מסך

המשחק הזה, לפחות בסצנות הסיפור הראשי שלו, כתוב היטב ומדובב בצורה מצוינת. סצנות המעבר נראות לרוב מצוין, עם אנימציות פנים נהדרות של דמויות ראשיות כמו לארה וג׳ונאס שממש קמים לתחיה עם המדובבים המאוד מוצלחים שלהם. גם הכתיבה של סצנות המעבר המרכזיות היא מעולה ובוגרת למדי, עם טון אפילו יותר אפל לעיתים מהמשחקים הקודמים בסדרה, כאשר לארה נאלצת להיאבק עם שדים מהעבר ורגשות אשם לפני שהיא הופכת להיות הארכיאולוגית המפורסמת בעולם.

משימות צד רפטטיביות ולא נחוצות

עם זאת, בכל הנוגע לדמויות המשנה שצצות לכם בכל מיני ערים במהלך הסיפור, הדיבוב והכתיבה כבר ברמה הרבה יותר נמוכה ומזכיר דמויות משנה ממשחקים כמו Assassin’s Creed שם גם הכתיבה וגם הביצוע של הדמויות הללו לעיתים מכאיבים עד כדי Cringe. ישנם לא מעט רגעים מביכים שכאלו, שאין שום סיבה כמעט שתגיעו אליהם, כיוון שהם קשורים בדרך כלל למשימות הצד. בניסיונות הלא מוצלחים למלא את העולם בעוד סכנות, אתם אפילו תצטרכו להתחמק מדגי פיראנות ולהתחבא בתוך צמחים מתחת למים (למה, למען השם, למה?).

תמונה: צילום מסך

המפה של המשחק מלאה בהמון אלמנטים של משחקי עולם-פתוח. יש לכם המון משימות צד שבהן תצטרכו לאתר חפצים, למצוא אוצרות, לפענח כתבים עתיקים, לצוד חיות בר מסוכנות (ולא תמיד זה מגיע להן), למלא אתגרים שונים ועוד שלל משימות צד שלעיתים הן חביבות, ולעיתים הן קצת מעיקות.

במסגרת החידושים למשחקיות, מלבד השדרוגים לנשקים והחליפות השונות, תוכלו לאסוף כל מיני צמחים ולרקוח סוגי סמים שונים (בואו לא ננסה לייפות את זה תחת תירוצים אחרים) שנותנים ללארה השפעות זמניות שונות כמו האטת הזמן, ראייה של אויבים, חסינות מוגברת לפגיעות ועוד. תוכלו גם להתלות על סלעים ולרדת באמצעות חבל, ואפילו לטפס על תקרות בהמשך. הפעם תוכלו לתקוף אויבים מעצים כאילו הייתם באטמן, ולגרום ללארה לשים על עצמה בוץ (קריפים, תרגעו) ולהיצמד לקירות כדי שאויבים לא יוכלו לראות אתכם.

בשביל מה אספתי את כל זה?

תמונה: צילום מסך

וכיאה לשם המותג, יש לכם כל מיני קברים שתצטרכו למצוא, ולפתור. כל קבר כזה הוא בעצם סוג של חידה מורכבת שברגע שתפצחו ותגיעו לקצה שלו, תזכו ביכולת חדשה שניתן לפתוח רק באמצעות הקבר הזה. על פניו, נשמע מגניב. אבל לאורך חלק ענק מהמשחק, אתם תמצאו את הקבר מוחבא אי שם, רק כדי לגלות שעוד לא קיבלתם את הכלי המיוחד שמאפשר גישה אליו. את הכלים הללו תקבלו בשלבים מאוחרים הרבה יותר, וזה אלמנט מתסכל למדי שבעקבותיו תצטרכו לנסות להזכר לאיזה קבר צריך איזה נשק והאם כבר קיבלתם אותו. וזו אפילו לא הבעיה הכי גדולה של הקברים ומערכת משימות הצד.

אתם תאספו את כל היכולות, המשאבים, והנשקים החדשים הללו לאורך כל המשחק, תזבזו זמן בלפתור קברים ואתגרים כדי להשיג אותם, אבל בסופו של דבר יש כל כך מעט אקשן במשחק ומשימות התגנבות שאפשר להשתמש בהם, שלא ברור בכלל מה הייתה המטרה של כל האיסוף הזה. אני מאמין שרגעי האקשן שבהם תשתמשו ביכולות התגנבות עומדים על מספר חד ספרתי (לפחות במשימות הסיפור), ונגמרים מאוד מהר. זה מגניב מאוד שאפשר לשים בוץ על לארה (קריפים #2, תרגעו) ולהיצמד לקירות כדי שאויבים לא יוכלו לראות אתכם, אבל בפועל זה פשוט לא משנה יותר מדי ולא נותן לכם תחושת שליטה גדולה יותר על הסיטואציה הנדירה גם ככה.

תמונה: צילום מסך

במהלך המשחק נתקלתי גם בבאגים רבים. דמויות שנבלעות בתוך שולחנות בזמן סצנות מעבר, גופות מרחפות באוויר, ציפורים שנוחתות על עצמים בלתי נראים, מצלמה שיוצאת משליטה דווקא בקרבות בוסים ועוד. זה אפילו לא מקרה של המתנה קצרה לקובץ תיקון (מה שנקרא “Day One Patch״), אלא באגים שנשארו גם אחרי 3 קבצי תיקונים שונים. לראות משחק ברמה כל כך גבוהה, אבל עם חוסר שיוף בפרטים הקטנים זה פשוט…מוזר.

המעריצים יהנו, אבל זה לא מרגיש כמו משחק בפני עצמו

Shadow of the Tomb Raider

זה לא שאין ממה להנות במשחק. זה משחק כיפי ודי מספק, שבו הפאזלים הם לעיתים מורכבים למדי אבל ניתנים להשלמה אחרי דקות ארוכות של מחשבה (ופתרון שלהם ימלא אתכם בתחושה שאתם הייתם צריכים להיות משובצים בכיתת מחוננים), האקשן לרוב סוחף ומגניב (בעיקר בסצנות המעבר), הרגעים הרגשיים עובדים בצורה מצוינת והסיפור עצמו הוא כיפי ומסכם בצורה טובה את כל המסע של לארה לאורך שלושת המשחקים השונים. עם זאת אני חייב להודות שציפיתי להרבה יותר ממה שאמור להיות הגראנד-פינלה הענק של סדרת טומב-ריידר החדשה.

בפועל, Shadow Of The Tomb Raider לא מחדש מספיק כדי להרגיש כמו משחק בפני עצמו. הוא מרגיש כמו סוג של הרחבה למשחק הקודם אפילו מבחינת הסיפור, ובעיקר מבחינת המשחקיות. הוא מתחיל על 100 ומאט במהרה, ממש כמו המשחק הקודם בסדרה (ועם בטן לא קטנה לקראת האמצע-סוף שלו). הוא מאפשר לכם לעשות הרבה ברחבי המפות הדי גדולות שלו, ואלו שמאוד אוהבים למלא את כל משימות הצד יהנו מאוד מכמויות הדברים שניתן לאסוף ולחפש. מי ששיחק במשחקים הקודמים בסדרה ואהב אותם, יאהב גם את Shadow, אין כל ספק בנוגע לכך, אבל אתם עלולים לגלות שמדובר בעוד מאותו דבר שאהבתם, ואחרי כל כך הרבה שנים של המתנה, אני חושב שמגיע לנו קצת יותר.

המקום שלכם לעדכן ולהתעדכן המקום שלכם לעדכן ולהתעדכן להצטרפות לקבוצת הפייסבוק הסגורה של גיקטיים, לחצו כאן

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: