”סטארטאפ הביכורים שלי”: יזמים סדרתיים נזכרים בתחילת הדרך

היום הם אמנם כבר נחשבים ליזמים מצליחים עם רזומה עשיר, אבל לפני כמה שנים הם היו בסטטוס אחר לגמרי עם הסטארטאפ הראשון שלהם. מה הם אהבו, מה הם שנאו ומה התובנות שיש להם לחלוק עם היזמים היום?

מקור: Unsplash

לא כל אחד יכול להיות יזם, וזה ממש לא משנה באיזה תחום. בין אם בתחום ההייטק, המלונאות, המסעדנות או הקמעונאות – דרושות לכך תכונות מאוד ספציפיות, ולא לכל אחד מתאים המסע הזה. מנגד, ישנם ״יזמים סדרתיים״, שלא משנה אם המיזמים שלהם נפלו או הצליחו בגדול – הם לא ינוחו לרגע ומיד יעברו להרפתקה הבאה שלהם. עכשיו, כשכולנו חוגגים את חג הביכורים, חשבנו שזו הזדמנות טובה לשוחח עם כמה מהם, להחזיר אותם בזמן ולקבל כמה טיפים שאולי יעזרו לאלו מכם שנמצאים כרגע בסטארטאפ הראשון שלהם.

המכנה המשותף: אוהבים ריגושים

לצערנו, אין עדיין מספיק יזמות בשוק ההיי-טק הישראלי, אבל אין ספק שאחת הבולטות שבהן היא אורית חשאי, שהתחילה את דרכה במקום הרחוק ביותר מעולם הסטארטאפים. חשאי נולדה למשפחה דתית, אך בגיל העשרה החליטה לעבור ללמוד במסגרת חילונית ובהמשך סיימה תואר בהנדסת מחשבים. המיזם הראשון שלה, mit4mit, היה אתר המאגד ביקורות של זוגות שהתחתנו על שוק החתונות בישראל.

אורית חשאי, Brayola

מאז, חלפו 15 שנים, היא הספיקה למכור את האתר ועברה למיזם החדש שלה – Brayola, אתר שמסייע לנשים לקנות חזיות אונליין באופן מדוייק נוח יותר. לדברי חשאי, במיזם הראשון היא בכלל לא ידעה שזה מה נקרא ״סטארטאפ״. כשהגיעה ההצלחה של האתר, היא הבינה שישראל היא שוק קטן וידעה שהיא רוצה לעשות משהו גדול יותר – והחליטה שהמיזם הבא שלה יפנה לנשים, אבל בשוק הרבה יותר גדול.

יזם סדרתי נוסף הוא ד״ר מיכה בריקסטון, אחד היזמים של Chorus.ai המנתחת שיחות מכירה כדי להבין מה עובד טוב יותר ומה פחות. החברה הוקמה שנה אחרי שחטיבה מ-Ginger Software בה היה שותף, נמכרה לאינטל ב-2014. לדברי בריקסטון הצדדים הפחות חיוביים בהקמת הסטארטאפ הראשון הם אי וודאות, חוסר תמיכה וחוסר אמונה מסביבו. לדבריו, הוא היה תמים מאוד ועוד לא הבין את ״הכוחות הפועלים והאינטרסים של כל הצדדים״. עם זאת, לדברי בריקסטון דווקא התכונה הזו איפשרה לו להרוויח לאורך השנים יכולות שלא היה לו בתחילת הדרך כמו ניסיון ואורך רוח. תחושה נוספת שליוותה אותו מימיו הראשונים היא תחושת השליחות והרצון להותיר חותם – גם אחרי האקזיט, תחושה שלדבריו עדיין בוערת בו. על פי חשאי, הצד הפחות חיובי בהקמת הסטארטאפ הראשון הוא הכסף, או יותר נכון המחסור שלו.

ד”ר מיכה בריקסטון, Chorus

לעומתם, לאמיר אורעד, היום מנכ״ל Sisense ומי שהקים בשנת 1999 את חברת האבטחה Cyota (לצדו של השר נפתלי בנט) שנמכרה תמורת 150 מיליון דולר זה פרספקטיבה; ״היום יש לי תובנות על השוק, תבניות שאני מזהה שאז היזם צעיר לא זיהה. כיום אני יכול ללמוד מטעויות וללמוד מהניסיון״.

מה השתנה?

אבל אולי דווקא לפני 15 שנה, כשהשוק היה בתולי יותר ורווי פחות היה קל יותר להקים חברה, לנהל אותה ולגייס כספים? האם משהו השתנה בשוק ההון סיכון מאותה התקופה? לדברי חשאי, אף פעם לא קל לגייס כסף. לבריולה היא גייסה כ-12 מיליון דולר במשך 6 שנים, ולאתר החתונות היא לא גייסה שקל, בעיקר כי היא בכלל לא ידע שיש דבר כזה ״משקיעים״. ד״ר בריקסטון מ-Chorus חושב שדווקא ההיפך. לדעתו, לא רק שהיום לא יותר קשה, אלא אפילו יותר קל יותר להקים חברה; “עולם היזמות התבגר ועבר מעין תהליך מתמשך של דמוקרטיזציה מבחינת נגישות למשאבים של ידע, ניסיון, ועלות הקמה. שיעורים שהיית צריך להקיז דם עבורם (לדוגמה איך עושים פיץ’ למשקיע) היום זמינים לכולם בספרים ובהרצאות מעולות”. לדבריו, גם היזמים היום עוזרים אחד לשני. “יזמים שמחים לחלוק מניסיונם במסגרת של חממות, אינקובטורים, ופורומים של יזמים מנוסים, וגם עלויות הקמת תשתיות מחשוב בענן צנחו בסדרי גודל”.

מי שלא מסכים איתו הוא אופיר דובובי, שהיה מבין המייסדים של Kaminario, סטארטאפ שפיתח טכנולוגיית איחסון וגייס יותר מ-200 מיליון דולר. דוביבי מוביל כרגע את המיזם הרביעי שלו – OpenValley, רשת יזמות וחדשנות. “אנחנו גייסנו את הכסף לחברה על סמך מצגת ורעיון בלבד בלי שום הוכחת היתכנות, כשהיום יש דרישה לדמו, לאיזשהו רפרנס ולעיתים ל-MVP. באופן כללי אני חושב שהיה אולי קל יותר, אבל הטיימינג שלנו היה נכון”. בכך מתייחס דוביבי לעובדה שסבב הגיוס הגדול של החברה היה לפני המשבר הגדול של 2008. עם זאת, לדבריו ישנם כמה גורמים שלא השתנו כמו החיפוש של המשקיעים אחר התמהיל הנכון לגיוס שכולל צוות טוב, מוצר פורץ דרך ופוטנציאל שוק גדול. ״אני חושב שכיום יותר קשה לגייס כי תנאי הכניסה יותר גבוהים״, מוסיף.

אופיר דוביבי, OpenValley. קרדיט צילום: עדי הלמן

ביחד או לחוד?

שאלה שבוודאי מעסיקה יזמים רבים היא האם לחפש שותפים למיזם שלהם או ללכת על דרך עצמאית. חשאי מספרת שבמיזם הראשון שלה השותף היה בן זוגה, והיא ״מאוד לא ממליצה להקים חברה עם בן זוג – זה מאד קשה ולא מומלץ ליחסים״. למרות שאת בריולה היא הקימה ללא שותפים, גם על ניהול סוליסטי היא לא ממליצה, שכן הדרך רצופה קשיים ומכשולים. “אני לא מצאתי שותף למרות שחיפשתי… ומי שפגשתי לא הבין את החלום שלי – בכל זאת הם היו בעיקר גברים ואני דיברתי על חזיות”. חשאי ממליצה ליזמים לא להפוך מיד לשותפים – אלא להגדיר תקופת ניסיון ולראות אם מסתדר: “קשה למצוא שותף טוב כמו שקשה למצוא בן זוג טוב לחיים”. על פי בריקסטון, שהקים את החברה הנוכחית שלו ביחד עם עוד שני שותפים, הדברים החשובים ביותר בבחירת שותפים הם שיהיה מדובר באנשים טובים, ערכיים, מסורים, בעלי תושייה, כוח רצון נדיר והתמדה. וגם, לא פחות חשוב מזה – ״אתם הולכים לרוץ יחד 5-7 שנים בממוצע… אז כדאי שיהיה לכם כיף יחד״.

דובובי אומר שהיום הוא בוחר שותפים ממקום אחר, ״אני מחפש את התכונות שישלימו את מה שלי אין, כמו למשל תחומי ניסיון מסוימים. היום גם יותר חשוב לי האמון והשותפות, לדעת שאני יכול לסמוך ב-100 אחוז על השותף שלי, הערכה הדדית, היכולת לשמוע ולהכיל דעות שונות משלי״.

יותר קל ליזם ותיק

חלק מהיזמים נזכרים בערגה במיזם הביכורים שלהם וחלקם קצת פחות מתגעגעים לקשיים. אבל בנוגע לשאלה האם עדיף להיות יזם אנונימי, בלי רזומה, עם קצת כסף בבנק, או יזם מוכר, שיש לו גם יותר מה להוכיח? כאן, שלושת היזמים מחזיקים בדעה די זהה; לדברי חשאי, לא קל להיות יזם בכל מקרה, אבל בהחלט מוטב להיות יזם עם שם מוכר שכן שם טוב – בדיוק כמו מותג, מוכר. ״ניסיון שווה יותר מכסף ומשקיעים יודעים את זה. הוא  לא צריך להוכיח כלום אם בנה משהו מרשים״.על פי בריקסטון ״כשאתה אנונימי הציפיות נמוכות והמטרות שאתה מציב צנועות יותר. עם הניסיון – התיאבון והציפיות גדלות״. גם בעיני דובובי יותר קל להיות יזם מוכר, שכן קבלת ההחלטות של משקיעים באה יותר בקלות אם מדובר ביזם סדרתי, שרשם כבר הצלחות בהשקעות. ״זה סממן חיובי עבורם. המשקיעים מחפשים את הדנ”א היזמי שיש לו סיכוי להצליח״. עם זאת, אמיר אורעד,טוען שהמצב לעיתים מורכב יותר, ואמנם נכון שיותר קל להצליח כשאתה יזם מנוסה, אבל זה גם מאוד פרסונאלי. ״כל עוד יש מוטיבציה, אנרגיות ואמונה, זה כל מה שצריך. זה לא סותר ואומר שיזם בראשית דרכו לא יוכל להצליח כי אין לו מה להפסיד״.

אמיר אורעד, קרדיט: Sisense

האנרגיות לנוע ממיזם למיזם

שלמה קרמר, ממקימי צ’ק-פוינט, אימפרבה ו-Cato, סיפר בעבר בראיון לגיקטיים שאצלו מתחיל הדחף לעבור לסטארטאפ הבא, כשהוא מגיע ל-200 מיליון דולר מכירות או כשהוא מעסיק 800 עובדים. אז מה גורם גורם ליזמים לזנק ולזנוח בייבי שגידלו במשך שנים ולעבור למיזם הבא? אצל חשאי מדובר בתשוקה לבנות משהו חדשני שיפתור כאב אמיתי, יעשה טוב ועולם, ובסופו של דבר – גם יהיה רווחי. דובובי, שנכנס לתפקיד המשקיע והמלווה עם OpenValley, מציין כי הוא מאוד אוהב את השלב ההתחלתי, שלב ההקמה של החברה: ״מלהיב אותי לקחת רעיון ולבנות חברה, שתהיה מסוגלת לגייס כספים ומוצר נכון לשוק. זה לא מתיש, האתגר החדש מניע אותי, ותמיד רציתי ליצור מקום שבו יהיו לי הרבה סטארטאפים לתמוך בהם ולקדם אותם״. אמיר אורעד מסייסנס חושב שזה דווקא הרבה יותר מתיש להישאר במקום אחד, מאשר לנוע ממיזם למיזם. ״יש משהו מדהים בלבנות ובליצור משהו חדש ששום תחושה לא משתווה אליו״. גם בריקסטון מדבר על הריגוש של ליצור יש מאין. ״אני לא מכיר עוד עיסוק מקצועי שמתגמל ברמה הזו מבחינת הגשמה עצמית. אתה זוכה להשפיע על העולם ולהפוך אותו למקום מעט יותר טוב״.

המקום שלכם לעדכן ולהתעדכן המקום שלכם לעדכן ולהתעדכן להצטרפות לקבוצת הפייסבוק הסגורה של גיקטיים, לחצו כאן

 

הילה חיימוביץ׳

גיקית, Deal With It

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: