הטוב הרע והממש מכוער: Secret מגיעה לישראל

האפליקציה שמאפשרת לכם לחשוף סודות בצורה אנונימית כבר התבססה בישראל וכעת היא מציגה עד כמה נמוך יכולה לרדת קהילת הסטארטאפים המקומית.

Secreut-Headshot

לפני קצת יותר מחצי שנה, השיקה Secret את אפליקציית הרשת החברתית האנונימית שלה שזכתה להצלחה שנויה במחלוקת בקרב קהילת הסטארטאפיסטים של סיליקון וואלי. בשלב הראשון, סיקרט הייתה פתוחה למשתמשים בארצות הברית (או לכאלו המשתמשים בגרסה האמריקאית של ה-Appstore), אך כמו כל דבר טוב, אחרי ארבעה חודשים, הגיעה האפליקציה באיחור אופנתי גם לישראל.

בדומה לוואלי, גם בישראל, הקהילה הראשונה שאימצה את כלי השיתוף החדש הייתה קהילת הסטארטאפים המקומית, אבל מה שקרה אחר-כך, יגרום לכם לקפוץ על הכיסא, אם לא מתדהמה אז מעצבים, אם לא מעצבים אז מכעס ואם לא מכעס אז פשוט מעצב על כך שהאנונימיות מאפשר גם לנו לרדת למקומות נמוכים. מקומות שלא ראויים לאף אחד, בטח לא לקהילה שאמורה הגאווה הישראלית של הסטארטאפ ניישן. מסתבר שאנחנו באמת כמו כולם, לא יותר גרועים ולא יותר טובים.

האנונימיות חוזרת לאופנה

לאלו שעדיין לא מכירים, אפליקציית Secret לוקחת את האנונימיות צעד אחד קדימה אל עולם השיתוף החברתי ומאפשרת למשתמשים לחלוק סודות עם רשת החברים הקרובה שלהם, אך מבלי שיזדהו או יזוהו על ידי המשתמשים האחרים.

לאחר ההשקה בתחילת השנה, הסבירו המפתחים כי כיום המשתמשים נוטים לשתף את התכנים שיציגו אותם באור הטוב ביותר, תוך כדי סינון תכנים רבים מידי שהופכים אותם למה שהם. זוהי הסיבה שהם החליטו לבנות פלטפורמה שתציע למשתמשים מקום בו הם יכולים להיות עצמם, מבלי לדאוג מה הסביבה הקרובה שלהם חושבת עליהם. השניים עשו זאת באמצעות הוצאת אלמנטים כגון שמות משתמש, תמונות פרופיל או כל סממן מזהה, תוך כדי התמקדות באלמנט החשוב ביותר לדעתם: התוכן עצמו.

עם זאת, ההרשמה לאפליקציה דורשת מהמשתמשים את שני הסממנים המזהים ביותר שלהם: כתובת האימייל ומספר הטלפון שלהם. החברה מבטיחה כי אלה לא יחשפו לציבור הרחב, אלא נועדו על מנת לבנות את הרשת החברתית בתוך האפליקציה עצמה.

המשמעות היא שהסודות שיחשפו אליהם המשתמשים יגיעו ישירות מחבריהם, כמו גם הסודות שיחשפו בעצמם יגיעו לרשימת אנשי הקשר שלהם שהורידו והתקינו את האפליקציה, אך ללא אפשרות לזהות אחד את השני. כלומר, במידה והמשתמשים יחשפו לתוכן גזעני, מזלזל או פוגעני – לצערם, סביר להניח שיהיה זה אחד מחבריהם שפרסם אותם.

במטרה לעזור למשתמשים להגיע אל מגוון רחב ומגוון של סודות ומשתמשים, הסודות השונים יחשפו גם בפני משתמשים מחוץ לרשימת אנשי הקשר שלהם, בהתאם לאינטרקציות השונות. כך לדוגמה, במידה ותאהבו סוד אליו נחשפתם שהגיע מאחד מחבריכם, הוא ישותף גם עם רשת החברים שלכם, וכך הלאה.

האפליקציה עצמה מינימליסטית ואינה כוללת יותר מידי פיצ’רים, גם כאן במטרה להתמקד באלמנט העיקרי: התוכן. המטרה של המפתחים הייתה להציג את הממשק הפשוט ביותר, שיהפוך את תהליך ההתוודות למהיר – כך שיעודד את המשתמשים לחשוף את עצמם.

עם מסכה על הפנים – כולנו ד״ר ג׳קיל

בוואלי היו אלה דייב מורין (מייסד ומנכ״ל Path ונחשב כאחד המייסדים של פייסבוק) ומייקל ארינגטון שחטפו לכלוכים וטראשינג על ימין ועל שמאל, והייתה גם שמועת האקזיט המפורסמת של Evernote שהחלה את דרכה בסיקרט, שלפחות בינתיים נראה שלא באמת הייתה קשורה למציאות.

את הדיון על אנונימיות ברשת ערכו רבים וטובים לפני. אף אחד לא הגיע למסקנות חותכות ואין ספק שיש מקומות שבהם מעטה האנונימיות מספק לאנשים הגנה ראויה ואת האפשרות לגשת למידע ולשאול שאלות שבאופן פומבי היה להם קצת יותר מורכב לשאול. אף על פי כן, העובדה שכשנותנים גם לאנשים הטובים, לחברים הטובים שאנחנו מכירים ובטוחים שאוהבים אותנו את האפשרות לפרוק כל עול במסווה של מסכה אנונימית, התוצאה ברוב המקרים לא תהיה חיובית.

בארץ היו אלה איילת נוף (מייסדת ומנכ״ל משותף של פירמת ה-PR בלונד 2.0) , הלל פולד (כיום סמנכ״ל השיווק של חברת הסטארטאפ זולה ודמות וותיקה ומוכרת בקהילת הסטארטאפים הישראלית), עומר פרצ׳יק (מייסד ומנכ״ל Any.Do) ויוסי ורדי שנבחרו כמטרות הטראשינג הראשונות. מאז כבר עברו רבים וטובים את טבילת הטראש הראשונה שלהם, לצד שמועות דווקא על חברות שעומדות בפני סגירה ולא כאלו העומדות בפני אקזיט, רובן ככולן התבררו כשטויות אחרי תחקיר עיתונאי קצר.

השימוש השני הפופולארי ביותר בסיקרט, אחרי הטראשינג, הוא הניסיון לנחש מי עומד מאחורי הסטטוסים והתגובות. בהתחשב בעובדה שכל האנשים שמסומנים כ-Friend באפליקציה הם אנשים שנמצאים ברשימת אנשי הקשר בטלפון שלך, אם אתה מספיק חכם ויודע לחבר אחד ועוד אחד, מספר האנשים שיכולים להתאים לקטגוריה הזאת ולהימצא בספר הטלפונים בנייד שלכם הוא מצומצם יחסית. משם ועד למציאת הפרצוף שמאחורי הסוד\סטטוס\שמועה המרחק הוא קצר, אז אולי כדאי בכל זאת לחשוב פעמיים לפני שאתם מפרסמים שהסטארטאפ שלכם עומד להימכר או כמה אתם אוהבים\שונאים את הבוס שלכם.

לחצו להגדלה.

לחצו להגדלה.

יש גם שימושים חיוביים

בין כל השמועות והטראש, היו גם מספר משתמשים שהשכילו לנצל את הפלטפורמה לדברים קצת יותר שימושיים. אחד השימושים המעניין שנתקלנו בהם היה מצידו של יניב גולן, שותף מנהל ואחד ממייסדי קרן Lool Ventures, שהזמין את המשתמשים באפליקציה לבקר בצורה אנונימית את ההתנהלות של הקרן אל מול יזמים ובכלל. בין התגובות השטותיות כמו הצעה לשמירה על המשקל, ניתן גם היה למצוא כמה משתמשים שהחליטו להתייחס לעניין ברצינות וביקשו לשפר את מהירות ואיכות הפידבק שמקבלים היזמים שמציגים את הסטארטאפים שלהם לקרן לצורך קבלת השקעה.

״אני משתמש בסיקרט, אני עוקב ומשתתף. אני מנסה לעמוד באמות המוסר שלי עם עצמי. להשתמש במערכת לדברים חיוביים וגם בשביל לאסוף מידע״ סיפר גולן בראיון לגיקטיים. ״תמיד כועסים על כל המשקיעים על חוסר התגובה. זה לא משהו שאנחנו לא יודעים או מכירים, אבל לפעמים זה טוב לקבל את את הסטירה הזאת בפנים כדי להבין את עוצמת הרגשות שבצד השני ולהבין כמה אנשים לוקחים את זה קשה. מצד אחד, אני לא ארוץ לספר לאנשים מה הקשיים שלי כי זה לא משהו שאמור לעניין אותם, אבל אותי כן מעניין מה הקשיים שלהם. ומאז אני מנסה לשמור על הדיאטה.״

שימוש פרודקטיבי נוסף שראינו היו יזמים שמחפשים אנשי מקצוע טכנולוגיים טובים. אחד הדיונים המקוריים שראינו בנושא היה ״Name the best CTO who you think is working in a shitty startup״. אין ספק שהאופי של הדיון בהחלט פותח פתח רחב מאוד גם לטראשינג (כפי שבאמת היה בסופו של דבר), אבל לפי השמות שפורסמו בפוסט, אין לנו ספק שכותב הדיון השיג את מטרתו.

האנונימיות היא מטוטלת של ההתנהגות האנושית

״בסופו של יום, האנונימיות היא חלק ממטוטלת של ההתנהגות האנושית. היא כל הזמן נעה בין נקודות הקיצון, בין תנועות אלימות בצדדים עד שהיא מתיישבת באמצע במקום הנכון הזמן.״ מסביר גולן את התנועות החדות בין מסכת האנונימיות שהייתה סימן ההכר של רשת האינטרנט לפני 10-15 שנה, לבין ההזדהות והשיתוף הקיצוני שהחל בעידן הפייסבוק. ״התחלנו באנונימיות, עברנו לקיצוניות השנייה ועכשיו אנחנו עפים בחזרה לקצה השני, למרות שכרגע עדיין מדובר בתופעה זעירה יחסית, בטח שבישראל״.

ומה יקרה הלאה?

״כרגע אנו בשלב של ההשתוללות חסרת הרסן, מה שקורה הוא שהשיחה נמצאת שם. אני מאמין בלא לברוח מהשיחה אלא להיות במקום שבו השיחה קוראת. כשהבנתי שהשיחה היא בכל מקרה באפליקציה, אני חושב שהדבר הכי נכון זה להזמין את השיחה אלי ולנסות להשיג מהמדיום הזה את הדבר הכי טוב שאפשר. פה זה המקום הראשון שבו אני יכול לשמוע ביקורת בצורה מסודרת ולנהל על זה שיחה – והפקנו מזה לא מעט ערך״ מציין גולן.

עוד הוא מוסיף כי ״אני מאמין שגם בהמשך הרכילות תמשיך להיות חלק בלתי נפרד מהפלטפורמה הזאת. זה לא דבר רע ובסופו של יום זה משרת אינטרסים של החברה האנושית. יהיה שם גם טראשינג מרושע וחסר ביסוס אבל כמו לכל דבר, גם לזה אנחנו נתרגל. אנחנו נלמד איך להתמודד עם זה ואז יעשו את זה פחות וכשזה כן יקרה, אז יקחו את זה בצורה פחות קשה ממה שלוקחים את זה כרגע. אז תהיה לכולנו הבנה למה לא כדאי לעשות את זה בצורה המכוערת״.

יניב פלדמן

צ'יף-גיק ועורך ראשי. יזם, סטטיסטיקאי חובב, טכנולוג בדם, בעל תואר ראשון במנהל עסקים ו-Microsoft MVP בתחום אבטחת מידע. התחביב האהוב עליו הוא מציאת פתרונות מסובכים לבעיות פשוטות במיוחד.

הגב

9 Comments on "הטוב הרע והממש מכוער: Secret מגיעה לישראל"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
MK
Guest

במה היא שונה מ-whisper שכבר פועלת..

שמעון
Guest

איפה התגובות שאמרו על המוזכרים בכתבה?

Geektime=secret
Guest

אבל למה לשים כ”כ הרבה דוגמאות ל”סודות” כל כך מרושעים, די בדוגמא אחת כדי להבהיר נקודה. לא יכול להיות שאתם נותנים במה לאותם “סודות” שמדברים בגנות כ”כ הרבה אנשים מדהימים.

כנ”ל – כתבות אנונימיות כמו שאור כתב מעליי לגבי YO, באות בדיוק מאותו DNA של אנשים שלא עומדים מאחורי דבריהם.

בימים האחרונים אתם מאכזבים מאוד, קודם האנשים שהתלוננו על הקמפוס ועכשיו זה.

קקי סגול
Guest

אני מבינה שיניב נעלב מזה שטינפו גם עליו בסיקרט לפני כמה שבועות, הא? באסה.

קקי אדום
Guest

איפה הגילוי נאות?? כמו למשל:
1) מחבר המאמר רץ כל יום עם הבן זוג של איילת נוף, שהוא גם במקרה המנכ״ל משותף השני של פירמת ה-PR בלונד 2.0
2) גיק טיים עושים או שעשו שת״פים עם בלונד 2.0

ניר עוזיאל
Guest

יש אתר דומה ישראלי… http://www.zesod.co.il

wpDiscuz

תגיות לכתבה: