מחקר בארה”ב: עליית מפלס מי הים תסכן תוך 15 שנה את האינטרנט

נגישות לרשת מכל מקום ובכל עת היא משאב חשוב ביותר לאדם המודרני, אך התשתית שעליה היא מושתתת, כבלים, פגיעה לתאונות, תקיפות ואסונות טבע. ממשל טראמפ (שהרשת היא דלק עבורו) צריך כעת לפעול מהר כנגד נושא שאליו הוא מתכחש: התחממות גלובלית

מקור: Pixabay

מאת: פדריקו גריני

אין זה סוד שרשת הכבלים שמהווה את התשתית הפיזית לאינטרנט ברחבי העולם פגיעה פוטנציאלית למתקפות, לתאונות ולחבלות. ב-2008, מול חופי אלכסנדריה, מצרים, עוגן של ספינה פגע בשני כבלים תת-ימיים מרכזיים, FLAG ו-SeaMeWe-4. ההשלכות הורגשו בערב הסעודית, באיחוד האמירויות, בפקיסטן ובהודו, כש-60 מיליון בני אדם לא יכלו יותר להתחבר לאינטרנט.

התאונה דרבנה כמה מהמפעילים המרכזיים בעולם של רשתות טלקומוניקציה לחשוב על נתיבים אלטרנטיביים, ובמרוצת השנים שחלפו מאז נפרס מספר רב של כבלים נוספים, תת-ימיים ויבשתיים.

ועדיין, כל המערכת עדיין מאוד שברירית, וככל שהחברה המודרנית הולכת והופכת לתלויה בקישוריות לאינטרנט, הדבר הופך למדאיג יותר ויותר, הן מבחינת אנשי העסקים והן עבור הפוליטיקאים; עד כדי כך שמנהל ה-GHCQ לשעבר (המקבילה הבריטית של ה-NSA האמריקאית – הסוכנות לביטחון לאומי), רוברט הניגן, הזהיר לאחרונה מפני הסכנה שרוסיה תחתוך כבלים תת-ימיים מרכזיים שפרוסים במים עמוקים, על מנת לשבש את כלכלות המערב.

אבל לא הניגן, וגם לא אף מרגל אחר, בפועל או לשעבר, יוכלו לעשות משהו כדי להתמודד עם איום מסוג אחר שמרחף מעל לרשת: שינוי האקלים, או ליתר דיוק, אחת מההשפעות של שינוי האקלים: עליית מפלס מי הים.

לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה ובוצע על ידי אוניברסיטת וינסקונסין-מדיסון ואוניברסיטת אורגון, עד לשנת 2033 יותר מ-4,000 מייל (כ-6,440 ק”מ) של תעלות סיבים אופטיים, הקבורות ברחבי ארצות הברית, תמצאנה מתחת למים, ולמעלה מ-1,100 מרכזי תעבורת תקשורת שאליהם מתנקזים הכבלים השונים יהיו מוקפים במים. סיאטל, מיאמי וניו יורק הן שלוש הערים שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לשיבושים ברשת האינטרנט.

החוקרים ניסו גם לכמת את מידת ההשפעה שתהיה לשיבושים על התשתיות של ספקיות השירותים האינדיבידואליות השונות ומצאו ש-CenturyLink, Inteliquent ו-AT&T הן ככל הנראה החברות שתושפענה במידה הכי גבוהה.

“הניתוח שלנו הוא שמרני יחסית, במובן הזה שהתבוננו על הנתונים הקבועים של עליית מפלס מי הים והצלבנו אותם עם מפת התשתיות, על מנת לקבל מושג לגבי רמות הסיכון”, אומר החוקר המוביל של המחקר, רמקרישנן דוריירג’אן. “עליית מפלס מי הים יכולה להיגרם ממשתנים נוספים – צונאמי, הוריקן, רעידות אדמה באזורי מפגש של לוחות טקטוניים בקרבת החוף – וכולם יכולים להוסיף לחצים נוספים שעשויים להיות קטסטרופליים לתשתיות, שממילא נתונות כבר בסיכון”.

כמובן שמי שנתונים בסכנה הם לא הכבלים התת-ימיים, שעמידים במים, אלא אלו שנמצאים בנקודות הנחיתה היבשתיות, שלא יכולים לספק את אותה רמת עמידות.

המחקר, שהעריך את רמת הסיכון אך ורק לתשתיות בארצות הברית, הוצג באמצע חודש יולי בכנס חוקרים של האיגוד למען מיכון ממוחשב, איגוד חוקרי האינטרנט והמוסד להנדסת חשמל ואלקטרוניקה. על מנת להגיע למסקנות שלהם, החוקרים השתמשו במפות של עליית גובה פני הים החזויה של המנהל הלאומי לימים ואטמוספירה בארצות הברית, וניתחו מולן את מפות הכבלים.

הם לא הציעו פתרונות או אמצעי מניעה, כי בכל מקרה חומרת הפגיעה קשה כעת לאומדן, אלא שאפו בעיקר לעורר תחושת בהילות, היות שנראה שהזמן אוזל מהר מהצפוי.

“מרבית הנזק שהולך להיגרם במאה השנים הקרובות יגרם ככל הנראה בשנים המוקדמות יותר מאשר במאוחרות”, אומר חוקר בכיר נוסף מאחורי המחקר, פאול ברפורד (פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת וינסקונסין-מדיסון. דוריירג’אן, כעת באוניברסיטת אורגון, היה אחד מתלמידיו).

“כבלי הסיבים האופטיים המוטמנים, מרכזי נתונים, צמתי תעבורת מידע ונקודות מסוף מהווים למעשה מרכזי העצבים, העורקים והטבור של רשת המידע העולמית כולה. זה הפתיע אותנו. הציפייה הייתה שיהיו לנו כ-50 שנה להתכונן לרגעים האלה. אין לנו 50 שנה”.

בעוד שהדו”ח של החוקרים, הנפרס על 7 עמודים, הוא קצר מכדי לתאר לעומק את ההשפעות הקונקרטיות של הפגיעוּת הזו על הגישה לאינטרנט ברחבי ארצות הברית, ניתן בכל זאת לראות רמזים קלים לכך אם נזכרים בהצפות שהתלוו להוריקנים סנדי וקטרינה, או לחלופין, בהפסקות הארוכות שגרם בשנה שעברה ההוריקן ירמה.

זה לא חייב להיות כל כך חמור: אבל כמה בעיות חמורות כן עשויות להתעורר אם הרשויות לא ינקטו פעולה, מכיוון ש-15 שנה מעכשיו הן לא הרבה זמן בכלל.

 פורסם לראשונה בפורבס ישראל

לקריאה נוספת:

אסטרטגיה למנהיגות: 7 טעויות שאתם עושים במהלך ראיון עבודה

הכירו את הבנקאיות המורדות שמובילות “כלכלה נשית” בעולם

פורבס ישראל

להגיב

3 תגובות

  1. צוק הגיב:

    התחממות גלובלית היא פעולה מחזורית, בצורת זה לא משהו חדש בהיסטוריה, המדידות לא רלוונטיות במיוחד לפי הטענה שהעולם קיים מילוני שנים. לחזות את האקלים לפי מה שאנו רואים היום, זה כמו לתת תחזית שנתית ע”פ כמה חם היה בחוץ לפני שנייה.

  2. משתמש אובונטו הגיב:

    מכל סכנות ההתחממות, זאת שולית וחסרת משמעות.

    מה יעשו? זה לא שהדאטה סנטר יוצפו בבוקר בהיר אחד. כשהמפלס יתחיל לעלות יעתיקו מרכזים שקרובים לחוף לפי הצורך. ואיפה שצריך יחליפו לכבלים תת ימיים.

    בדיוק כמו שעושים ברעידת אדמה, הוריקן, הצפה או כל אסון טבע אחר.

  3. David הגיב:

    ה״התחממות הגלובלית״ היא מונח שמוטל בספק גדול כמה הוא רלוונטי ובכלל אם הוא נכון… לא צריך להאמין לכל שטות של הדמוקרטים, אפשר לבחון דברים ברצינות ולתת מענה במקרה הצורך, לא לפי איזו פאניקה מדומיינת.

תגיות לכתבה: