סדקים בממלכת הקוד הפתוח
המעבר הגורף לתוכנות קוד פתוח אצל סטארטאפ וחברות מבוססות נשען בעיקר על השימוש החינמי והנגיש. אבל חינם הוא לא מודל עסקי ולתוכנות הללו דווקא יש עלויות, שלפעמים אף עולות על השימוש בתוכנה קניינית. אז מה הפתרון המנצח?
קרדיט צלם\תמונה: svetikd, Getty Images Israel
מאת: אריק לב, מנהל תחום OEM ב-SAP ישראל
המעבר לפיתוח תוכנה באמצעות כלי קוד פתוח הולך והופך לברירת המחדל של רוב החברות שמפתחות תוכנה. השימוש בתוכנות אלה הפך כל כך פופולרי הן בחברות סטארטאפ והן בחברות ותיקות ומבוססות, שלעיתים יש תחושה שנוסדה דת חדשה ושעוד ועוד חברות “ממירות את דתן” משימוש בתוכנות קנייניות לשימוש בתוכנות קוד פתוח.
לשימוש בקוד פתוח יש יתרונות רבים, ולא בכדי רבים כל כך עוברים לפתח באמצעותו. היתרון הגדול הוא העובדה שקיימת קהילה של מפתחים, מה שאומר שיותר אנשים מסתכלים על הקוד. המשמעות היא הגדלת הסיכויים לזהות ולתקן באגים ופגמי אבטחה, למצוא מה עובד ומה לא ומה ניתן לשנות כדי להפוך את התוכנה לטובה יותר.
בנוסף, רווחת התפיסה שהשימוש בקוד פתוח מאפשר גמישות גדולה בהרבה בהתאמת התוכנה לצרכים הספציפיים של הארגון, ובו בזמן מבטלת את הקשר התלותי בתוכנות קנייניות של יצרן תוכנה זה או אחר. אך הטיעון המוביל והחזק מכל הוא כמובן שהשימוש בכלים של קוד פתוח הוא חינמי ונגיש לכולם, ועל זה ראוי להתעכב.
חינם הוא לא מודל עסקי, והרעיון שתוכנות קוד פתוח הן חופשיות וחינמיות לחלוטין הוא מיתוס שלא עומד במבחן המציאות. יותר ויותר חברות מבינות שהשימוש בקוד פתוח כרוך בלא מעט עלויות, חלקן גלויות וחלקן נסתרות. לכולם ברור וידוע שפיתוח תוכנה כרוך בעלויות יישום, תחזוקה ותפעול ושאם חברה רוצה להיות בטוחה שהיא מסוגלת לספק את רמת השירות והתמיכה שלקוחותיה דורשים, אין שום דרך להימנע מתשלום עבור קבלת תמיכה ושירות של תוכנות הקוד הפתוח.
האמת היא איפשהו באמצע
אין ספק שהשימוש בקוד פתוח הוא נכון ונמצא כאן כדי להישאר, אך לצד היתרונות קיימים גם חסרונות. למשל, עקומת הלימוד של עובדים היא ארוכה יותר בהשוואה לתוכנה קניינית, ובמקרים רבים נדרש להשקיע זמן רב ומשאבים על מנת לתמוך בפרויקט של קוד פתוח, ואז העלויות הופכות ליקרות יותר לעומת החלופה של שימוש בתוכנה קניינית.
כמו כן, היכולת לשנות את קוד המקור היא אחד החסרונות העיקריים כיוון שיש צורך להעסיק אנשים שיתמכו בקוד, במיוחד אם מבוצעים בו שינויים, מה שאומר הוצאות כספיות נוספות שלא תמיד ניתן להעריך אותן מראש. קיים גם חשש לקניין רוחני – כדי להבטיח תאימות מלאה עם כל תנאי הרישוי של הקודים הפתוחים השונים, לרוב נדרש מאמץ נוסף שכרוך גם הוא בעלות נוספת.
הגישה הטוטאלית הנפוצה כיום, לפיה השימוש בקוד פתוח הוא חזות הכול, מתחילה להיסדק כשיותר ויותר גופי פיתוח מבינים שכמו כל דבר בחיים האמת היא איפשהו באמצע, ושהמפתח הוא שילוב בין היתרונות של תוכנה קניינית ובין אלה של תוכנת קוד פתוח.
צלם/תמונה: Photofusion/ Getty Images
שיקול העלות לא צריך להיות המכריע
המאפיינים הבולטים של תוכנה קניינית הם יציבות ובעלות: יצרן התוכנה מחויב למוצר בכל הנוגע לביצועים, לאיכות ולתהליך קבוע של שיפור מתמיד לאורך חיי המוצר; היצרן גם מחויב לספק תיעוד מפורט, עדכונים, הדרכות והכשרה מקצועית. בנוסף, ברוב המקרים לתוכנה קניינית יש ביצועים טובים יותר בחומרה בגלל שיתוף הפעולה הקרוב עם יצרני החומרה, בעוד שתוכנות קוד פתוחות האינטגרציה עם החומרה לא תמיד מלאה.
אז כן, חברות תוכנה מסחריות גם רוצות להרוויח כסף. אבל זה בדיוק העניין – אין בושה להרוויח כסף עבור מתן ערך רב ושירות. הרי גם חברות שפועלות בשוק הקוד הפתוח רוצות להרוויח כסף, אך הן עושות זאת במודל עסקי שונה ומתפרנסות מתשלום עבור השירות והתמיכה, ולא עבור התוכנה.
בסופו של דבר שיקול העלות לא צריך להיות המכריע בפתרון המתאים ביותר לשימוש. יש צורך לשלב גם שיקולים שקובעים אילו תוכנות יהיו יותר יעילות בהתבסס על המתודולוגיה שלהן ובהתבסס על המודלים העסקיים שהן מאפשרות. יתרה מכך, המעבר לפלטפורמת ענן ציבורי או פרטי הופך את הענן למכנה המשותף הגדול ביותר, ומחייב את חברות התוכנה הקניינית וחברות הקוד הפתוח לעבור למודלים עסקיים מבוססי שירות, מה שמכנס אותן למעשה לאותו מודל עסקי.
ברור שיש הבדלים מסוימים בין מקור פתוח ותוכנה קניינית, אך לדעתי בשורה התחתונה הם קטנים מאוד כשמשווים בין העלות והאיכות של התוכנות. אולי הגיע זמן לשקול באופן ענייני את האפשרות לשלב ביניהן במקום שהשילוב נותן את התמורה המלאה לכך, במטרה להעשיר את הפלטפורמה בכלים מובנים יותר, עם אוריינטציה של תוכנות אנטרפרייז ולשרת נאמנה את צורכי הארגון ולקוחותיו.
הכתבה בחסות SAP
פתרונות ה-Original Equipment Manufacturer) OEM) מבית SAP מציעים Real-Time Analytics המשתלבים בכל פלטפורמת Open Source ומאפשרים קיצור זמני פיתוח באופן משמעותי.
ענקית הטכנולוגיה SAP נחשבת לאחת החברות המובילות בעולם ובישראל בתחום ה-OEM בזכות מגוון פתרונותיה, מודלים עסקיים גמישים ותוכניות שותפים שפיתחה עבור חברות לקידום שיתופי פעולה.
כתב אורח
אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.
אל תפספסו:
להגיב
25 תגובות
-
-
משהי? הגיב:
SAP מוכרת שירותי התקנה ותמיכה עד כמה שאני יודע חלק מתוכנות הERP של הן קוד פתוח (ואני לא לדעת הרבה ^^”)
-
-
גלעד הגיב:
אין שום סיבה להשתמש במוצר קנייני ולא קוד פתוח – נקודה. ״יצרן התוכנה מחויב למוצר בכל הנוגע לביצועים, לאיכות ולתהליך קבוע של שיפור מתמיד לאורך חיי המוצר״ – ומה יקרה לכם מחר כאשר החברה תפשוט רגל או תעלם? או תזנח את המוצר לגמרי? אתם יודעים שיש קופות רושמות שעדיין רצות על בסיס דוס? האם מייקרוסופט תומכת בזה? לא. ואם יש תקלה? חפשו את החברים שלכם. אם היה מדובר בקוד פתוח, לפחות יכלתם לקחת איזה מתכנת שיוכל לתקן משהו.
חברות קוד פתוח מתפרנסות ממתן תמיכה ושרותים נלווים. לא פעם ולא פעמיים פניתי למפתח שכתב משהו בקוד פתוח ושכרתי אותו כדי שיוסיף לי פיצ׳ר חדש או ירחיב את המוצר שלו לצרכים שלי – זה המודל הראוי. אני לא *חייב* לשלם לו, אבל כנראה אעדיף לקחת אותו מכיוון שהוא מכיר את המוצר הכי טוב. הנקודה החשובה היא שאם מחר הוא נדרס ע״י אוטובוס – אני לא תקוע ועדיין יכול להמשיך.
בקיצור SAP – לכו תמכרו את השטויות האלו לגופים מטומטמים – הם כנראה יהיו הלקוחות שלכם. אם המוצרים שלכם היו בקוד פתוח מלא והייתם מבצעים אינטגרציה – זה היה סיפור אחר וכנראה שהיה לנו על מה לדבר. עד אז – להתראות…
-
Arik Lev הגיב:
היי גלעד, ראשית תודה שטרחת לקרוא את המאמר ולהגיב
כפי שאתה מבין המאמר אינו מביע דעה נגד השימוש בקוד פתוח, ההיפך הוא הנכון,
אנחנו בהחלט תומכים בשימוש בקוד פתוח, אולם מהנסיון המצטבר של עבודה מול לא מעט חברות שמפתחות בקוד פתוח ברגע שאתה מגיע לשלב שבו הפלטפורמה גדלה וגם אתה נידרש להתאים את עצמך לקיצור לוחות זמנים של פיתוח, ואז יש בהחלט בשוק לא מעט פתרונות תוכנה קניינית שיכולים להעשיר כול פלטפורמה של קוד פתוח ולקצר זמני פיתוח וכן תתפלא גם SAP מציעה כיום פתרונות בעולם הזה, נשמח לארח ולעדכן אותך בנושא, אריק לב-
תודה על התגובה אריק.
לא טענתי שאתם לא תומכים בקוד פתוח, אבל אתם משלבים קוד סגור תוך כדי – שם הבעיה. בתור אחד שמתעסק בתשתיות בעיקר – אני בחיים לא ארים תשתית שמבוססת על קוד סגור, ולו בגלל התמיכה העתידית וחוסר הגמישות. יתרה מזה – אני לעולם לא ארים שרתים שמבוססים על חלונות מכיוון שאני לא יודע מה יקרה איתם בעתיד ומתי מייקרוסופט תחליט לבטל לי את התמיכה בהם. בלינוקס לפחות, נשאר לי קוד המקור ובמקרה חרום – אני תמיד יכול למצוא מישהו שיוכל לתקן לי בעיות.
נניח ואטמיע מוצר קנייני שלכם ומחר המחלקה העסקית שלכם תחליט שלא משווקים אותו יותר. נכון, תמשיכו לתמוך עדיין למשך שנה-שנתיים, ואז מה? תשחררו את קוד המקור לכל הלקוחות? אני בספק…
הרי גם ככה אני כנראה אשלם למישהו שיטפל בהטמעות ובתחזוקה בשבילי. אם הייתי יודע שבמקרה חרום, אני עדיין לא תקוע – כנראה שהייתי משלם לכם על זה, אבל רק בגלל הספק שמתישהוא משהו יכול להשתבש – זה יימנע מראש כל התקשרות בינינו.
-
-
דן הגיב:
“המעבר הגורף לתוכנות קוד פתוח אצל סטארטאפ וחברות מבוססות נשען בעיקר על השימוש החינמי והנגיש”
באמת? מה עם עם מעבר לקוד פתוח בגלל תוכנות מעודכנות יותר, עם אקוסיסטם חי ומשתנה, המתאים את עצמו דרך ניסוי וטעיה על ידי השוק ולא נשלט מונוליטית על ידי מיטב המוחות של חברה קניינית? -
שאול הגיב:
חחח,
סאפ כותבים המלצה טכנולוגית, זה כמו שהחמאס יכתוב המלצות למקרים של ירי טילים, כמו שהומלס יכתוב את “המדריך לתחזוקת הבית”, כמו שקצב יכתוב כללי אתיקה בהעסקת נשים, כמו שאולמרט יכתוב את החוק לטובות הנאה.
גיקטיים, בדרך כלל התוכן הממון שלכם הוא אחלה, כי הוא נותן לנו ערך מוסף. וזה לגיטימי שתרוויחו כסף. הפעם הגזמתם :) -
סטארטאפיסט הגיב:
אח אח, סאפ… איפה הימים שהייתי עובד אצלכם ברעננה והיה איסור גורף להשתמש בקוד פתוח במוצרי החברה? לא תאמינו איזה דברים הזויים נאלצנו לממש (ואיזה מימושים גרועים יצאו) בגלל ההוראה הארכאית ההיא (שנת 2001-2005).
אגב, יש לי לקוח מסכן שהשתמש בפאוור בילדר והיה מאוד מרוצה. אבל סייבס קנו את PB וסאפ רכשה את Sybase ונחשו מה? סאפ הכריזה על הפסקת התמיכה וביטול המוצר. נו נו, אם רק היו משתמשים בקוד פתוח אולי היה מי שיתחזק את זה…
-
אני הגיב:
מסכים. מניסיון בארגון גדול – למרות היתרונות של הקוד הפתוח, יש לכך הרבה חסרונות וגם לא מעט עלויות, בעיקר כאשר מדובר במערכות קריטיות. חברות התוכנה הגדולות משקיעות הון בעדכונים, חידושים ואבטחת מידע. כל אחד שיעשה את החשבון מה נכון לו
-
מתכנת הגיב:
קוד פתוח חינמי נגד קוד סגור מיסחרי זה טרמינולגיה ישנה
עולם הקוד הסגור זז לכיוון של קוד פתוח מיסחרי שנותן את הערך המוסף של חברה מיסחרית שתומכת בקוד יחד עם הגמישות וכל שאר היתרונות של הקוד הפתוח
אפילו מיקרוסופט השמרנית מתחילה להראות סימני שבירה/שינוי -
משה הגיב:
ואוו. מישהו במערכת גיקטיים טרח לקרוא את השטות הזו טרם פרסומה, או שאתם פשוט מוכנים כל דבר שישלמו לכם עליו?
-
אורח קבוע הגיב:
ממש עלוב, הכאילו אמיתות שמוכנים לעשות בשביל כסף עם אמתלה מקצועית. ממש מאוכזב מהרמה של האתר
-
-
ליאור קיסוס הגיב:
כתבה די מקושקשת שמפזרת FUD (fear uncertainty and doubt) – לגביי התנועה החשובה והגדולה ביותר בתוכנה ב30 שנים האחרונות.
הסיבה שלדעתי הקוד פתוח הצליח זה יכולתו להיות כל כך נגיש והעובדה שהוא הוציא הרבה אוויר (והוריד הרבה תקורות) מהבלון הזה שנקרה תוכנה.
פעם הכל היה קדוש – רצית דאטהבייס הלכת לשכור או להתייעץ עם dba והוא היה דוחף לך את מה שהוא שמע שאמרו לו בכנס האחרון שהטיסו אותו לאילת ללמד -sql-server – oracle .האמרה הכה הרסנית – no one was ever fired for picking IBM – גרמה לשמרנות ולבזבוז כספים אדיר.
אבל אז פתאום דאטהבייס כמו mysql/mongo/redis/elastic שאתה פשוט מניח במקום בלי להיות מומחה, מערכות ניהול תוכן כמו דרופל, וורדפרס, מוודל – דפדנים כמו פיירפוקס וכרום.
וכמובן שאנדרוריד ולינוקס בכל מקום שיש קוד פתוח אין סיכוי לקוד קנייני לאורך זמן כי הפתרון הפתוח בדרך גלל נותן לך פי 3 ביצועים, פי 2 אבטחה ובגרסאות הקהילתיות הוא בכלל לא עולה כסף.
זה גרם לשכבות על גביי שכבות של חדשנות טכנולוגית שעונה על כל מצב וצורך באקוסיסטם דבר ששטף את השוק ושינה את הכל.
מארק אנדרסין מנטסקייפ, opsware ומanderseen-horvitz תבע את המונח *software is eating the world* על השינויים שמפליגים שתוכנה עושה בכל תחום בקיום שלנו אבל זה בעצם תוכנת קוד פתוח שאוכלת את העולם…
http://venturebeat.com/…/its-actually-open-source…/ -
ליאור הגיב:
הכתבה מבוססת על אי-הבנה. באנגלית, קוד פתוח נקרא Free Open Source Software, אבל משמעות ה-Free בשם איננה “חינם” אלא “חופשית”. בדר”כ אומרים Free as in speech, not free as in beer. ראה https://fsfe.org/freesoftware/basics/4freedoms.en.html
המיתוס לכאורה שקוד פתוח הוא חינמי הוא פשוט תוצאה של אנשים שלא מבינים מהו קוד פתוח. אין בשום מקום בעולם הקוד הפתוח אמירה שקוד פתוח צריך להיות בחינם. ההפך הוא הנכון – חברות גדולות כמו RedHat, Google, Microsoft ועוד רבות עושות כסף טוב מאוד מעולם הקוד הפתוח. הדגש בקוד פתוח הוא החופש שבא יחד עם הקוד. החופש לראות מה קורה מאחורי הקלעים, החופש לתקן בעיות, החופש להוסיף יכולות. אין מודל עסקי שנקרא “חינמי” בעולם הקוד הפתוח, המודל העסקי בעולם התוכנה הופך להיות מבוסס שירותים, ולא מבוסס מכירת מוצרים.
נושא הקניין הרוחני הוא מסובך יותר. יש הטוענים שפטנטים בתוכנה אינם הגיוניים, מכיוון שתוכנה היא צורת כתיבה חדשה למתמטיקה. קניין רוחני בעולם התוכנה הוא בעייתי בצורה שבה הוא קיים היום, מכיוון שבמקום לעודד חדשנות, קניין רוחני משמש ככלי ניגוח ומניעת תחרות הוגנת. מספר הפטנטים שמוגשים הוא לא פרופורציונלי לחדשנות אמיתית בתחום. עולם הקוד הפתוח מחולק בתוכו לפלגים רבים. ניתן למצוא מספר רשיונות קוד פתוח המטפלות בנושא הקניין הרוחני, וכן גם כאלה שאינם. למשל, רישיון ה-GPL האחרון דואג לוודא שיחד עם הקוד, מקבל המשתמש רישיון להשתמש בקניין רוחני שבא יחד עם הקוד. לחברות שמשתמשות בקוד עם רישיון זה יש את השקט לדעת שלא יתבעו אותם עבור שימוש בקוד כזה.
הטענה כאילו שספריות קוד במודל קנייני הוא פשוט יותר לשימוש מגוחכת. בכל מקרה צריך ללמוד להשתמש בקוד – בין אם הוא נקנה מחברה אחרת או הורד מאתר באינטרנט. עלות השימוש בקוד פתוח לא שונה מעלות השימוש בקוד קנייני – בסופו של דבר כסף יחליף ידיים. פעם הוא יעבור בין חברה אחת לשנייה, ופעם בין חברה אחת לעובדים שלה.
-
guest הגיב:
מי כתב את זה? מנהל משנות ה-80?
לקוד פתוח אין שום חיסרון והיום ניתן לראות את זה מיושם אצל החברות הגדולות ביותר.
לא מאמין שפרסמתם כתבה כזאת.
איש חכם 
מישהו 
Head of ass department 
גולש מאוכזב 
משה 
כככ 
טים 
סוס טבריאני 
e e 
cut the middle-man
נשמע הגיוני