היזם הותיק שמכר את הסטארטאפ הראשון שלו בחצי מיליארד דולר: ”החיים של יזמים שלא הגיעו מ-8200 קשים יותר”

רוני צארום לא עבר ב-8200, אבל זה לא הפריע לו למכור סטארטאפ בחצי מיליארד דולר, לרכוש חברת נדל”ן ולהוביל עכשיו 2 סטארטאפים. בראיון עם גיקטיים מספר היזם הסדרתי מה דעתו על היוניקורנים, השכר בהייטק, האם אפשר בכלל ”לעצור את הטירוף”, ואיך יוניסטרים, העמותה שהקים לפני 20 שנה יכולה לסייע בהגדלת היצע העובדים בהייטק

צילום: יחצ

הוא סיים שני תארים בארה”ב ושב ארצה, היה מהראשונים להביא לארץ את בשורת האינטרנט ואז הפך לאחד מהיזמים הראשונים שחתומים על אקזיט ענק עוד לפני שישראל נחשבה ל”סטארטאפ ניישן”‘, זה רוני צארום – יזם, משקיע וגם המייסד של עמותת יוניסטרים, שמנסה להפוך בני נוער מהפריפריה ליזמים. בראיון עם גיקטיים חושף צארום את התובנות שלו על התפקוד של קרנות ההון סיכון בישראל, המחסור בטאלנטים בחברות ההייטק היום ואיך אפשר לפתור אותו. ספוילר: לא צריך לצאת מחוץ לארץ, רק מחוץ לת”א.

האיש שחלם על נטפליקס, והביא לנו את האינטרנט לטלפונים

רוני צארום חזר לישראל בשנות ה-90, אחרי שני תארים שעשה בארה”ב במסגרתם גם כתב תזה על תחום רשתות הנוירונים – הרבה לפני שאלו הפכו למילת באז בכל פיץ’. צארום הפך ליזם הבית בחברת ההייטק הצעירה אלרונט, שלימים תהפוך לנטוויז’ן, אחת מחלוצות תשתית האינטרנט בישראל של שנות ה-90 המוקדמות. צארום מספר כי בפעם הראשונה שחיברו את ישראל לרשת שלא דרך הרשתות האוניברסיטאיות החיבור נעשה בעזרת מודמים, במהירות שוברת השיאים – 64K. “ראינו את האינטרנט גדל ממש מההתחלה”, נזכר צארום. משם המשיך למיזם אינטרנט נוסף בשם הראלנט, שהונפק לבסוף באחד-העם ואז המשיך להרפתקה הבאה שלו – סטארטאפ חדש שהקים ב-1999 בשם אקסלינק.

אקסלינק היתה אחת ממהחברות הראשונות, שהבינה שהאינטרנט צריך לצאת מהמחשבים האישיים ולהגיע לניידים שלנו. הימים, רק נזכיר, היו ימי הזוהר של חברות כמו אריקסון, מוטורולה ונוקיה עם דגם ה-3210, כך שכדי לדבר על אינטרנט של ממש בטלפונים ניידים (הרבה לפני שהיו “חכמים”) היה די פורץ דרך. מי ששם עין על החברה והפיתוחים שלה היתה קומברס, וזו רכשה את הסטארטאפ תמורת חצי מיליארד דולר – סכום אסטרונומי לאותה התקופה, והאמת, אפילו היום – בטח עבור סטארטאפ בן שנתיים. צארום מספר לנו שהרעיון המקורי לחברה בכלל היה משהו שמאוד מזכיר את כל שירותי הסטרימינג של ימינו: “הרעיון הראשוני לסטארטאפ דווקא לא היה בתחום הסלולר, אלא בייצור של מערכת בענן ומאפשרת צריכת סרטים דרך הענן. משהו שדומה לנטפליקס לצורך העניין”. אולם ביקור בתערוכה בלאס וגאס סימן לצארום שהתחום רווי, ושאין לו מספיק מה לחדש שם – מה שהוביל לפיבוט. צארום מספר כי הסתכל על הטלפון הנייד שלו וחשב כי היכולת לחבר אותו לאינטרנט ולצרוך מידע תשנה אותו לחלוטין: “בא לי הרעיון לקחת את הטלפון ולהפוך אותו למשהו אחר לגמרי – שמאפשר לא רק לשיחות, אלא לסוג של מחשב כף יד”.

לדבריו, לגייס הון לרעיון כזה היה לא פשוט, מה שהוביל לכך שהישועה הגיעה דווקא לא מקרנות ההון סיכון אלא מאנג’לים. “זה אולי התפקיד הכי חשוב שלהם – לבוא ולממן רעיונות מטורפים ולתת להם את ההזדמנות להצליח בזמן שהקרנות יותר שמרניות ומחכות להשקעות יותר בטוחות”, הוא אומר ומספר כי אחרי האקזיט, פנה אליו בכיר באחת מהקרנות שדחתה אותו קודם והתוודה על הטעות שעשה.

קיבלתם הצעה רכישה מוקדם מאוד. לא היה עדיף לכם להישאר עוד קצת במשחק ואז לקבל יותר או אולי לבנות חברה גדולה או להנפיק?

“תפיסת העולם שלנו הייתה לנוע באגרסיביות, מכיוון שמדובר בתחום חדש עם טרנד רציני ואימוץ משמעותי על ידי החברות. יצרנו אבטיפוס ומערכת, והייתה לנו דריסת רגל רצינית בעולם הטלקום. המערכת שלנו נחשבה לטובה ביותר בעולם בתחומה והיינו על סף גיוס, היו term sheets לגיוס של 25 מיליון לפי שווי של 125 מיליון דולר. קיבלנו הצעה מפתה מקומברס שהיו צריכים את הטכנולוגיה הזו, אז החלטנו למכור”.

“החיים של יזמים שלא הגיעו מ-8200 קשים יותר”

בניגוד לרבים מהיזמים כיום, ולמרות שלמד מדעי המחשב, צארום עצמו הוא לא היזם הטיפוסי שניתן למצוא היום, או במילים אחרות, הוא לא בוגר 8200 או 81, ושירת בצה”ל כקצין בצנחנים ובגבעתי. אבל האם רקע של חייל קרבי למשל או חייל שלא שירת ביחידות הללו עלול לפגוע בדרכו היזמית? צארום מאמין שכן: “אני חושב שהחיים של יזמים שלא נופלים על הפרופיל של 8200 או יחידות אחרות הם יותר קשים, כי קרנות באופן כללי מאוד מנסות לצמצם סיכונים. יש המון יזמים מדהימים שסובלים מהעניין הזה, ההתייחסות אליהם פחות רצינית והמעמד שלהם מייד יורד כשהם מגיעים לקרנות. ברוב המקרים אם אתה רוצה באמת להרשים קרן, אתה בעיקר צריך להיות ב-8200. נותנים לך קרדיט מיידי על הרזומה הקטן הזה, באופן שיוצר פער גדול מאוד בין אותם יזמים שמגיעים מחוץ ליחידה לבין אלו שהגיעו ממנה. זה לא היה קיים אז”, אומר צארום.

לדבריו, כשהקים את המיזם הראשון שלו, היה זה עולם אחר והאינטרנט רק התפתח. היה מקום לכל אותם אנשים שלמדו תארים במדעי המחשב – מתואר ראשון ועד דוקטורים – שקיבלו קרדיט על העובדה שהתעסקו בתחומים האלה, ולא על שירותם הצבאי. “היום הדברים האלה (הגעה מהאקדמיה למשל) פחות מהותיים בעיני הקרנות בארץ מאשר הגעה מ-8200 או מיחידה שמתחילה ב-8. ולכן בהשוואה למצב הקודם, החיים של אותם יזמים שלא הגיעו מהיחידיות קשים יותר”, הוסיף.

הפוסט “לעצור את הטירוף” שעורר סערה | צילום מסך

“בוודאות יהיה פיצוץ של בועה”

צארום הספיק לחוות כיזם שתי בועות: בועת הדוטקום – רגע אחרי שעשה את האקזיט שלו; ומשבר הסאב-פריים ב-2008, שאמנם לא היה היה קשור ישירות להייטק, אבל השפיע משמעותית על כל המערכת הכלכלית. האם האקוסיסטם המקומי ותעשיית הטכנולוגיה בעולם על גיוסי ענק, הוליואציות המשוגעות, ההנפקות והספאקים – היא בועה נוספת?

צארום אינו אופטימי: “קשה מאוד לתזמן את זה, אבל אם אתה שואל אם יהיה פיצוץ בועה – בוודאות יהיה פיצוץ של בועה. המצב היום הכלכלי הוא אנומליה אחת מוחלטת, מדובר בהרבה כסף שהודפס והדולר ירד ביחס למטבעות אחרים. כמעט כל מדינה מתגברת על החוסר בהון ע”י הדפסת עוד ועוד כספים, ואין עלייה משמעותית בריבית ובשכר העובדים. כששכר העובדים, האינפלציה והריבית יעלו – הבורסה תשקף את זה”.

צארום גם מביע זהירות בכל הקשור לסכומי הגיוס האסטרונומיים, והערכות השווי חסרות התקדים שמתלוות אליהם: “צריך עוד לראות אם חדי הקרן הישראליים יהיו יציבים, כי המכפילים לא הגיוניים. בסופו של דבר אי אפשר לתחזק ווליואציה ביחס להכנסות, וכשיהיה לחץ על הבורסה, אלו שלא יצליחו להצדיק אותה באמצעות גדילה משמעותית בהכנסות יסבלו הכי הרבה ויסבלו בצורה תהומית”. לדבריו.

אי אפשר לעצור את שכר העובדים, אבל הוא מנופח​

לאחרונה אנחנו שומעים קולות בהייטק הישראלי ובעיתונות הכלכלית שקוראים “לעצור את הטירוף” של משכורות העובדים בענף. מה דעתך? באמת יש טירוף במשכורות? באמת צריך לעצור אותו? 

“בשוק חופשי אי אפשר לעצור כלום. אבל מה שקורה הוא שאתה משלם יותר על איכות נמוכה יותר, זה מה שקורה. כי כשלא מוצאים את הטובים ביותר, שכבר נחטפו ע”י חברות גדולות, נשארו איכויות פחות טובות ועליהן אתה מוכן לשלם עוד יותר. היחס בין איכות ותפוקה לבין תשלום עבור העבודה הופך להיות בעייתי מאוד, ויהיו כאלה שיגידו שהעלות-תועלת הופכת להיות שולית, ואולי כדאי לעבור למדינות אחרות”.

לדברי צארום, זה יוצר מצב בעייתי במיוחד עבור הסטארטאפים, מכיוון שהחומר האנושי האיכותי הולך ונעלם, וגם אם הוא קיים בהיצע – השכר כל-כך גבוה, שאי אפשר להתחיל איתו, וכך חברות לא מצליחות לטפס לגבהים הפוטנציאליים שלהן – כי הן לא יכולות להעסיק את האנשים הללו.

צארום ועובדי סייבוול | צילום: ע. שמואל

יש לא מעט קולות בתקשורת שמציירים את ההייטקיסטים בתור מי שמעלים את מחירי הדיור והמחיה פה בישראל ולכאורה “מתעשרים בן לילה”. בתור מי שחווה את העולם הזה כיזם שעשה אקזיט וכיום כיו”ר של חברות ומשקיע – האם לא נעשה עוול לעובדים בענף?

“המתעשרים המהירים, אין ספק, מייצרים כאן פערים גדולים בין כאלו שלא נמצאים בברנז’ה של עולם ההייטק והבועה המטורפת הזו, לבין כל היתר שרק יכולים להסתכל עליהם ולקנא. לכאורה זו ‘בעיה טובה’ לישראל, בעקבות העובדה שמושקעים כאן מיליארדי דולרים וישראל מרוויחה המון כסף ממיסוי ברמה האישית של עובדים שמממשים”.

הבעיה, כפי שצארום מציג אותה, היא שהמדינה עדיין לא מצאה את הדרך לעזור לשכבות שלא מצליחות להגיע לעולם הייטק: “נוצר מעמד של עולם ההייטק שגדל וצומח וזה טוב, אבל הוא עדיין קטן מול שאר האוכלוסיה”.

הבן שהחזיר אותו לישראל, ולהייטק

אחרי שנים בחו”ל, שב לאחרונה צארום לישראל בעקבות בנו שהתגייס לצבא – חזרה שכללה רצון להפוך ליותר אקטיבי בעולם ההייטק. מלבד היותו בעל השליטה בחברת הנדל”ן הציבורית אספן, צארום אוחז בתפקידים בשני סטארטאפים בתחומים שונים לחלוטין: סטארטאפ הסייבר Cybowall וסטארטאפ הקהילות wiv.club.

צארום מספר כי סייבוול, שהיא ספין-אוף של חברה אחרת שבה השקיע במשך שנים בשם סייבונט, משלבת המון מהאלמנטים שהוא אוהב לעסוק בהם – ובייחוד עולם הבינה המלאכותית. סייבוול מפתחת מערכת לניטור איומי סייבר בעזרת AI. הוא גם זה שכתב את הפטנט למוצר של החברה – הכולל מערכת היושבת במחשבי לקוחות החברה ואלמנט מבוסס רשת נוירונים בענן. הוא מספר כי כיום החברה יצאה לגיוס סבב על פי שווי של 25 מיליון דולר. אל הרעיון לסטארטאפ השני, wiv.club, הגיע צארום דרך הכובע הנוסף של חברת הנדל״ן שלו אספן גרופ, שנסחרת כיום באחד-העם בשווי של למעלה מ-150 מיליון דולר. צארום מספר כי הוא פעיל בשתי החברות, גם בחברת הסייבר וגם ב-wiv, שפיתחה פלטפורמה לניהול קהילות הכוללת בין היתר כלים ייעודיים שמסייעים למחלקות ה-HR לדאוג לרווחת העובד.

מתוך אתר Unistream

הפתרון: הפריפריה

בתור מי שמכיר את עולם ההייטק כיזם אי שם בתחילת המילניום, כמשקיע לאורך השנים וכמי שחזר בתקופה האחרונה לאקוסיסטם כיזם שוב – לצארום יש רעיונות כיצד ניתן יהיה לענות על הביקוש לכח אדם. הרעיונות הללו מגיעים מאחד מהכובעים שבהם הוא הכי מתגאה – עמותת יוניסטרים – אותה הקים לאחר האקזיט הראשון שעשה, ומטפחת יזמים צעירים ביישובים בפריפריה מכל רחבי הארץ.

“הבעיה האמיתית כאן היא ש-80% מהאוכלוסייה שלא גרים באזור ת”א סובלים מכך שהם רחוקים ממרכז העושר – איך יכול להיות שאין שם את הטאלנטים, יזמים, מתכנתים, באזורים הללו? במקום להביא מחו”ל, צריך להביא את האנשים מהפריפריה – ולהכניס אותם לסטארטאפ ניישן”, אומר צארום.

בתור יליד העיר לוד, הוא מודע היטב להיעדר התנאים לפיתוח צעירים בפריפריה והיעדר היכולת למוביליות חברתית, תפקיד ששואפת לקחת העמותה. כיום היא מהווה מסגרת לכ-3,500 בני נוער, ועד היום עברו תחתיה כ-12 אלף בוגרים – שנהנו ממפגשים עם יזמים בכירים מהאקוסיסטם הישראלי, ליווי בהקמת המיזם וטיפוחו במשך מספר שנים. לדברי צארום, היכולות של החניכים בעמותה אפשרו לכמה מבוגרי יוניסטרים להגיע לכמה מהחברות הגדולות בשוק, בהן – בין השאר – פייסבוק, פאלו אלטו נטוורקס וחברות מתחום הפיננסים.

הוא מדגיש כי המטרה של יוניסטרים היא לפתח את יצר היזמות בבני הנוער שמשתתפים בה, אך לא שייצא ממנה חד הקרן הבא. “הכוונה היא לא ליצור את הסטארטאפ המוצלח הבא, אלא להעצים את בני הנוער וליצור מוביליות חברתית. המדד עבורנו הוא עד כמה הפכת להיות יזם ששולט בחיים שלך ולהניע את עצמך למקום שבו אתה רוצה להיות. בסופו של דבר, בשורה תחתונה המדד הכי חשוב הוא לראות את מה שאותם בני נוער מחזירים לקהילות שמהן הם יצאו”, הוא מסביר ומדגיש כי חלק משמעותי הוא לקחת את בני הנוער הללו ולייצר מעגל של שיפור והחזרה לסביבה – במטרה לשנות את המצב בפריפריה.

בכלל, נראה שאצל צארום, השנים האחרונות הצליחו להפגיש בין תפיסות העולם והפעילות הפילנטרופית לבין הפעילות היזמית והעסקית. עולם ההייטק רעב לטאלנטים, הביקוש לאנשי מקצוע בשיא, ויכול מאוד להיות שהפתרון יגיע מהפריפריה עם הכשרות רחבות היקף ופתיחת התחום לקהלים שלא היו נגישים אליו בעבר – בדיוק כפי שצארום טען במשך שנים.

 

אושרי אלקסלסי

Your Friendly Neighborhood Geek. יש לכם סיפור טכנולוגי? דברו איתי: Oshry@geektime.co.il

הגב

9 תגובות על "היזם הותיק שמכר את הסטארטאפ הראשון שלו בחצי מיליארד דולר: ”החיים של יזמים שלא הגיעו מ-8200 קשים יותר”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יואב
Guest

איש יקר כן ירבו כמותו

רחלי
Guest

מדהים ומעורר השראה !! הפתרון של להרחיב את העסקים מחוץ לתא לא רק יביא כח אדם איכותי וישראלי גם יגרום לכולנו לעמוד פחות בפקקים.
תודה לך רוני היקר !

אבגדהו
Guest

אולי די לפמפם את השקר של הייטקיסטים שמעלים את שכר הדירה?
בכל מחקר שמבצעים, רואים שוודרא עובדי המגזר הציבורי הוותיקים, הם אלה שמחזיקים הכי הרבה דירות.
מדוע לא לדבר על זה כל הזמן?

פולי
Guest

מתעשרים = מישהו שלא היה עשיר והצליח לטפס למעלה. זה בעצם תיקון של העיוות שנוצר כשקמה המדינה.
“עשיר” אתה כן או לא. “מתעשר” כל אחד יכול להיות. כן ירבו, ויקחו את המקום של העשירים של פעם

דוד
Guest

כל הכבוד על היוזמה היפה והברוכה, ירבו כמותך!

פולי
Guest

אי אפשר למצוא תותחים תמורת משכורת? יש הרבה תותחים שישמחו לעבוד מאד קשה כשותף להקמה. מה לעשות. הגענו לזמנים שבהם חברה טכנולוגית צריך להקים עם טכנולוג :)
ובהצלחה עם המיזמים היפים

בלשצר
Guest

קוראים לזה אופציות, וגם את זה העובדים מקבלים בנוסף למשכורת. אם עובד מאמין בחברה וברעיון שלה הוא יכול לבקש הרבה אופציות ופחות משכורת, וההתלבטות הזו חוזרת בכל מו”מ על התנאים לא רק בקליטה

פולי
Guest

ממש לא אופציות.
אולי תקבל אופציות בדירה ותגיד שקנית בית

אאא
Guest

חייב להגיד ש8200 כיחידה הם ממש בדיחה. מלבד כמה תתי יחידות, כל השאר פשוט באיכות נמוכה ובושה לתייג אותם כמוצלחים. כל מי שניסיתי לגייס משם התברר כחרטטן שלא יודע כלום.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: