רובוטים לומדים למשוך את תשומת ליבכם

בקרוב, לרובוטים תהיה אינטיליגנציה ריגשית מלאכותית. בג’ורג’יה טק עובדים על זה בימים אלה ממש.

מקור: ג'ורג'יה טק, יח"צ

המכון הטכנולוגיה של ג’ורג’יה, ארצות הברית, שוקד על פיתוח יכולת אינטראקטיבית לרובוט סיימון, אשר תאפשר לו לדעת האם האדם שיושב או עומד מולו מסתכל עליו ומרוכז בו, או שלא. מדובר בעוד אבן דרך למסע להעניק לרובוטים מראה אנושי יותר, ויכולת אינטראקציה עם אנשים, בצורה כמעט אנושית.

סיימון הרובוט

סיימון הרובוט הוא אחד הרובוטים החכמים היום. המפתחים שלו דאגו לצייד אותו במראה חיצוני מעודן, ויכולת לעקוב באמצעות שתי מצלמות השקועות בתוך עיניו, אחר המתרחש סביבו.

החוקרים ערכו מחקר, ובמסגרתו פיתחו לרובוט יכולת למשוך את תשומת ליבו של האדם היושב מולו, ולדעת מתי הוא אינו מצליח. בינתיים, אחוזי ההצלחה של הרובוט בהבנת הסיטואציה, כלומר היכולת שלו להבין האם הוא משך את תשומת ליבו או שלא, עומדים על כ-80%.

כדי לבדוק את היכולת של הרובוט, הם הושיבו מולו אדם אשר נדרש לבצע פעולה מסוימת בשולחן ומולו מוקם סיימון הרובוט. סיימון נדרש לבצע פעולה אשר תמשוך את תשומת ליבו של האדם, כגון נפנוף היד לשלום. אז, עוקבות המצלמות של סיימון אחר בן האדם שמולו ואוספות את הקלט של התגובה האנושית. התוכנה של סיימון יכולה אז לנתח האם משיכת תשומת הלב הצליחה, או שלא הצליחה, ובהתאם להנחות את סיימון לנסות שוב, או להמשיך את האינטראקציה.

אינטיליגנציה ריגשית מלאכותית

החוקרים מציינים כי אחד הגורמים שלהם למוטיבציה סביב הפרויקט היא ההנחה בעתיד רובוטים ייקחו חלק יותר ויותר פעיל בחיים שלנו. משכך, אנחנו צריכים להיות מסוגלים ללמד אותם כיצד לבוא איתנו במגע. במסגרת שיחה רגילה בין בני-אדם, למשל, בן-השיח שמקשיב שם גם לב לשפת גופו של הדובר, ומשדר בעצמו מסרים באמצעות שפת הגוף שלו. מסרים אלה הם חלק בלתי-נפרד מהשיחה, למרות שאינם מילוליים, והם חלק טבעי מהאינטראקציה האנושית.

לסיימון אמנם עוד אין את היכולת הזאת, ובשלב הזה נדרשת ממנו פעולה בסיסית הרבה יותר. אם הוא יצליח לדעת לאבחן מתי הוא משך את תשומת ליבו של האדם שמולו, הוא ידע טוב יותר האם הוא יכול להמשיך את האינטראקציה עימו, או שעליו להתאים את פעולותיו (ובעתיד אולי גם את אופן דיבורו) אל האדם היושב מולו.

גם אם השתלבות הרובוטים בחיינו רחוקה שנות אור, צעדים קטנים אלה שעושים חוקרים מרחבי העולם עוזרים לקדם את המחקר המדעי ולקדם את ענף הרובוטיקה כולו. זאת, ללא קשר לדיון הערכי האם זה נכון לשלב אותם, או האם זה נכון לעשות אותם בדמותנו ולשוות להם מראה כשל בן אנוש (ע”ע בליידראנר).

נדב דופמן-גור

עו"ד העוסק בתחומי דיני הטכנולוגיה, דיני פרטיות וקניין רוחני. מרצה ומנטור לסטארטאפים, ובעל ניסיון רב-שנים בפיתוח ווב (http://about.me/nadavdg).

הגב

רוצה להיות הראשון להגיב?

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: