הכפר הירוק: שיחקנו ב-Resident Evil: Village, וקיבלנו סופסוף את מה שרצינו

אחרי שנים שקיבלנו רק חידושים ל-Resident Evil, מגיע סוף סוף כותר מקורי לגמרי שכבר הצליח לייצר הייפ בקרב חובבי הסדרה שמתגעגעים לימיה הטובים כסדרת אימה אמיתית. למרות שזהו לא משחק אימה קלאסי, הוא עשוי להיות אחד האיקוניים ביותר בהיסטוריה של הסדרה האהובה.

גילוי נאות: היה לי קשה מאוד עם מה ש-Capcom עשו עם Resident Evil בשנתיים האחרונות. גרסאות ה-Remake שהקלאסיקות בסדרה הזו קיבלו היו אמנם נחמדות ובהחלט נתנו את הכבוד הראוי לכותרים הכל כך מוכרים האלה, אבל בעיניי היו בעיקר מיותרים או עשויים בצורה לא מספקת, שהגיעה לשיא שהתקרב אף לחוצפה בעיניי כאשר הרימייק ל-Resident Evil 3 נמכר במחיר של משחק מלא עם קמפיין של 4 שעות בלבד שהוא גם אחד הקמפיינים הכי קלים ופשוטים ששיחקתי אי פעם, ובטח שבסדרה הזו.

גם הניסיון של Capcom לייצר מיני-משחק אונליין עם Resident Evil: Resistance היה לא יותר מנחמד, ולא מצאתי את עצמי חוזר לסשן שלו יותר מפעמיים. יחד עם זאת, למרות שהגעתי עם חששות, לא יכולתי לבוא עם ציפיות נמוכות באמת ל-Resident Evil: Village, שכן כבר מהרגע הראשון הובהר לנו שהוא המשך ישיר ל-Biohazard המצוין מ-2017 שהיה משחק אימה אמיתי עם קמפיין ארוך בעל סיפור מעניין. חשוב להתעכב על ההבדלים הללו, שכן מי מכם שכבר שיחק ואהב את הרימייקים של השנים האחרונות ואינו מעריץ מושבע של הסדרה, עלול להיות מופתע ממה שהוא יגלה בכותר הנוכחי, לטוב ולרע.

50 גוונים של אימה

צילום מסך

אנחנו חוזרים לגלם את דמותו של אית’ן, הדמות הראשית המוכרת לכם מ-Biohazard. רגע אחרי שהחיים של אית’ן מתחילים להסתדר, משהו קורה בלילה אחד שהופך את הכל וגורם לאית’ן למצוא את עצמו במקום לא ידוע, שמתגלה בסופו של דבר להיות הכפר המדובר שאתם מכירים מכל הסרטונים של המשחק שראיתם עד עכשיו. מלבד העובדה ש-Village קשור ישירות ל-Biohazard (אבל לגמרי יכול להיות משוחק על ידי מי שלא מכיר את הדמויות), אין בניהם המון קווי דמיון. בעוד Biohazard היה בעיקר משחק הישרדותי, Village משלב בו אלמנטים רבים נוספים עליהם נרחיב בהמשך וכן משתמש בהרבה יותר חידות ופעולות שונות שתצטרכו לעשות מלבד להתחמק ולשרוד. יחד עם זאת, בדיוק כפי ש-Biohazard היה הכותר הראשון מזה שנים בסדרה שהציג קו עלילה ביזארי וקיצוני – כך ממשיך אותו Village והולך למקומות רחוקים יותר בכל מה שקשור בעל טבעי.

צילום מסך

ב-Resident Evil: Village אין רק נבל אחד, אלא 4 – מה שנתן לחברה המפתחת את היכולת ליצור משחק יחסית ארוך וגם כזה שמורכב מכמה חלקים שונים זה מזה כאשר כל חלק במשחק מתמקד באחד מתוך אותם נבלים העיקריים שלו, אך גם שונה מהשני ברמת המשחקיות עצמה והנושא העיקרי שבו. כך, Village לא מתמקד רק בז’אנר אחד בלבד של משחקי אימה, ומצליח לסמן וי על כמעט כל סגנון משחק שחובבי ז’אנר האימה יזהו.

חלקים מסוימים במשחק שמים דגש גדול יותר על זומבים, נשקים ומציאת חפצים וחלקים אחרים בו שמים דגש על אימה אמיתית בזירות קטנות, ללא כלי נשק כלל. בצורה הזאת, מצליח Resident Evil לקלוע לכמה סלים במקביל: הוא יהיה משחק האימה שיגרום לכם להיבהל ולצעוק מפחד, אבל גם זה שיהיו בו מספיק חידות מעניינות ושיפורי נשקים שיוסיפו לו עוד נפח ועניין. חלקי המשחק שתעברו כדי להשלים אותו משתנים מהכפר עצמו והבתים הנמצאים בו לטירות ובניינים מסויימים בסביבת הכפר שיהפכו מהר מאוד למבוך מסורבל שתצטרכו להכיר לעומק על מנת לצלוח, הן מבחינת החידות השונות הטמונות בכל אזור והן כדי לגבור על האויבים שלכם.

התמצאות במרחב היא חלק בלתי נפרד ממשחקי Resident Evil ובעיניי זהו אחד הכותרים היותר מפורטים שהיו לסדרה, אם לא המפורט מכולם, ונראה ש-Capcom שמו דגש על הרחבת השטח בו מתנהל המשחק, מה שמתבטא בעיניי כבר מהדרך בה Capcom בחרו לקרוא לכותר הזה ושמו דגש על המיקום בו הוא מתרחש, ולא על כל דבר אחר כמו סתם מספר. אם להיות כנה, אפשר כמעט להגיד ש-Capcom שאבו כאן השראה ממשחקי עולם פתוח, כאשר לא רק שהמפה כאן היא מבין הגדולות שראיתי במשחקי אימה – היא גם מלאה באיסוף חפצים ודברים שתוכלו לעשות במקביל לעלילה הראשית כמו למשל ציד חיות או סוג של משימות צד שעיקרן היא חידה מורכבת יותר מאלו שאתם חייבים לפתור כדי להתקדם במשחק, מציאת אוצרות ועוד.

צילום מסך

זו הפעם הראשונה בסדרה הזו שהמרחב בו אתם נמצאים הוא כל כך מגוון, ומאפשר לכם לעשות הרבה יותר מאשר להתקדם אך ורק בקמפיין ומבלי לבזבז לכם יותר מידי את הזמן, וזה פשוט מעולה. הוספת הנפח הזה למשחק משחקת כאן תפקיד חשוב בהפיכה שלו למשחק שלא שם דגש עיקרי רק על האימה, ובכך משאירה מקום לחובבי הכותרים הפחות אימתיים של הסדרה.

הסיפור של המשחק מסופר בצורה טובה, וכבר ברגעים הראשונים שלו ניתן היה להבחין ש-Capcom שמו דגש על בניית סיפור שיחזיק קמפיין של מינימום 10 שעות. כמות הדמויות שלוקחת חלק פעיל בהנעת העלילה כאן היא גדולה מאוד, ומעבר לנבלים הגדולים של המשחק ישנן דמויות מסתוריות שתפקידן לא יתבהר עד השלבים האחרונים של המשחק עצמו, כך שב-Village יש תמיד מה עוד לגלות ורמת המסתורין נשמרת היטב עד הרגעים האחרונים. בדיוק כמו לדמות הראשית אותה אתם משחקים, גם לכם לא יהיה מושג ירוק מה אתם עושים בכפר הזה או מה גרם לכם להגיע אליו ולמה, גם שעות ארוכות לתוך הקמפיין. כפי שכבר ציינתי, מוטיב האימה ב-Village נמצא כאן במינונים הנכונים ולעומת רוב כותרי הסדרה שבעיניי לא הצליחו להפחיד באמת ורק פלירטטו עם הז’אנר – אתם יכולים להיות בטוחים שהאימה ב-Village היא כזו שבאמת תגרום לכם לפחד, ולא רק להיבהל. מהבחינה הזו, Village מזכיר מאוד את Biohazard אך עדיין לא מגיע למימדי אימה מקפיאי דם כמו למשל ב-Visage המעולה שיצא רק השנה.

מכניקת נשקים ואיסוף חפצים כמו בימים הטובים

מכניקת שיפור הנשקים ואיסוף החפצים ממשיכה את הקו המוצלח והמוכר של הכותרים הטובים בסדרה, וטוב עשו Capcom שבחרו לא לוותר על האלמנט הזה שהפך את הסדרה הזו לכל כך מוצלחת בעיניי. באופן ספציפי, מערכת איסוף החפצים והנשקים כאן כמעט זהה לזו שאתם מכירים מ-Resident Evil 4 כאשר היא כוללת גם מזוודה וגם מערכת שיפור נשקים וקניית חפצים. יחד עם זאת, נראה שהפעם Capcom לחצו על דוושת הגז ובחרו לוותר על כל מה שקשור בניהול ה-Inventory שלכם כך שלא תצטרכו לחשב כמעט אף פעם כמה סלוטים פנויים של חפצים יש לכם, ותתמקדו בעיקר בפתירת חידות, שיפור יכולות הנשקייה שלכם ואיסוף חפצים שיעזור לכם בשלב כזה או אחר במשחק (וכן, עדיין יש לנו כמויות אדירות של מפתחות ומנעולים).

המערכת שזוכה כאן ל-“עדכון גרסא” משמעותי היא מערכת שיפור הנשקים והיכולות שלכם במשחק. את השיפורים הללו תעשו בחנות של ה-Duke, דמות שתלווה אתכם לכל אורך המשחק, תופיע במקומות הזויים לגמרי ותציע לכם מכל הבא ליד (אלמנטים של עולם פתוח כבר אמרתי?), כאשר תוכלו לקנות ולמכור חפצים, להרכיב מאכלים מחיות שתצודו בדרך ובכך להשיג יכולות מיוחדות לאית’ן ועוד. ב-RE כמו ב-RE, תמצאו את עצמכם לא פעם עם תחמושת דלה למדיי בתוך אזור מסוכן ותצטרכו לשקול את הצעדים שלכם כדי לא לבזבז כדורים ולשרוד את הסיטואציה בה אתם נמצאים. זה עובד מעולה, כמו תמיד, ולא מצאתי את עצמי במצבים מורכבים מידי שגרמו לי לתסכול או עצבים כשהצלחתי לחסוך בכדורים ולהתנהל בצורה חכמה בזירות השונות.

צילום מסך

מה שדווקא כן גרם לי לתסכול במשחק, זו הגרפיקה שלו. אם נהיה כנים, Capcom מעולם לא היו חוד החנית בעל הנוגע לאיכות הגרפיקה בעולם הגיימינג ועדיין לא ראיתי משחק אחד שלהם שהדהים אותי או שחשבתי שהוא עומד בסטנדרטים הגבוהים שאנחנו מכירים כיום. Village הוא לא יוצא מן הכלל בעניין הזה, אבל יש בו דווקא הבלחות של גרפיקות מצויינות וזה בדיוק מה שמתסכל בו. ישנם הבדלים גדולים מאוד בין חלקים מסויימים במשחק, לאוו דווקא בסדר כרונולגי, כשזה מגיע לאיכות הגרפיקה. המשחק מתקשה מאוד לייצר תנועתיות אמינה של זומבים במרחב וישנם חלקים שלמים במשחק שמרגישים ממש כאילו החברה המפתחת נקטה בגישת “חפיף, יהיה בסדר, לא ישימו לב” כאשר הגרפיקה מרגישה מיושנת, מצוירת ולא מלוטשת כלל – וישנם חלקים שלמים בהם הגרפיקה מרגישה מציאותית, ועולה בכמה וכמה רמות מעל גרפיקות של כותרים ישנים יותר בסדרה.

בגזרה הזו, Capcom מקבלים עובר בקושי. למרות הריאליזם בכל הקשור למערכת הלחימה והנשקים, האויבים שלכם דיי רפטטיביים וחוזרים על עצמם. כך, תמצאו את עצמכם לא מעט פעמים נלחמים בכמעט אותם זומבים ולפעמים אף תצטרכו להרוג שני זומבים זהים לחלוטין באותו הקרב, מה שיגרום לכם לתהות לא מעט אם הכפר בו אתם נמצאים הוא פשוט של אותה המשפחה או שיש לא מעט זוגות תאומים בו (לכו תדעו מה עושים בכפרים האלה).

בשנה שבה קיבלנו משחק עם 9 מיליון דמויות מאופיינות שונות כמו ב-Watch Dogs: Legion, המינימום שהיה מצופה מ-Capcom בעיניי היה להשקיע עוד קצת באפיון משמעותי יותר של זומבים במשחק, בעיקר לאור העובדה שזה עומד בניגוד מוחלט לאפיון המקורי הן ברמת הגרפיקה והן ברמת התסריט של הנבלים המרכזיים המניעים את העלילה ונחשבים לדמויות עגולות. חלקן הצליחו לייצר אפילו הייפ למשחק לפני יציאתו כמו דמותה של ליידי דמיטרסקו (כן, כן, האישה שגובהה 6 מטר מהסרטונים שראיתם) שהטריפה את הרשת ותהיה להערכתי בהחלט אחת הדמויות האייקוניות של הסדרה גם אחרי שישוחרר המשחק, והיא לא תהיה היחידה.

בחזרה למסלול האימה של הסדרה

צילום מסך

המשחק הוא במידה מסויימת, Resident Evil Village הוא מעין כפר שעשועי אימה (ראיתם מה עשיתי כאן?) במשחק אחד המאגד לתוכו אלמנטים רבים שאנחנו כבר מכירים ממשחקי אימה בשנים האחרונות אבל הוא בהחלט בין היחידים שמצליח לשלב ביניהם בצורה טובה ומהודקת. הוא מהנה מאוד, יש לו סיפור מסגרת, עלילה מספיק מעניינת, חידות ואיסוף חפצים וגם הרבה מאוד רגעים מפחידים באמת שלא רק נשענים על Jumpscares צפויים מראש (למרות שגם אלו עושים כאן לא מעט הופעות אורח). הוא לא לוקח את עצמו ברצינות, ולעיתים תסריט העלילה והדמויות כאן עובר למימדים היתוליים וביזאריים שנראה שנכתבו בכוונה כדי לשעשע ובעיקר להבהיר: באנו לכאן כדי להנות.

בקיצור, זה הכותר שמבחינתי מחזיר את הפרנצ’ייז למסלול ובעיקר למקום בו הוא אמור להיות, לדעתי, בכל מה שקשור למשחקי אימה. אם אתם חדשים בז’אנר האימה, זה בהחלט משחק שווה לבדוק ולו בשל העובדה כי היא לא המוטיב היחידי בו. חובבי הסדרה המושבעים ימצאו כאן את מבוקשם ואפילו יותר, ו-Village יהיה בעיניי בהחלט אחד הכותרים היותר זכורים של הסדרה המצויינת הזו.

פנקו את הטלגרם שלכם עם ערוץ הטכנולוגיה הגדול בארץ פנקו את הטלגרם שלכם עם ערוץ הטכנולוגיה הגדול בארץ הצטרפו לערוץ גיקטיים בטלגרם

עידו אלרון

הגב

רוצה להיות הראשון להגיב?

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: