מציאות, בדיון וספרות בפייסבוק

הוצאת ספרים אמריקאית פתחה עמוד מעריצים בפייסבוק עבור דמות בדיונית מסדרת ספרים חדשה. איך בעצם יכול להיכתב ספר בפייסבוק? למה לכתוב ספר בפייסבוק? ולמי זה טוב?

הוצאת הספרים האמריקאית Slate הציגה לאחרונה סדרת ספרים חדשה לבני נוער – My Darklyng. הסדרה החדשה עוסקת באחד הנושאים האהובים ביותר על בני נוער בשנה-שנתיים האחרונות – ערפדים. ייחודה של יצירת הספרות החדשה טמון בעיקר בשיטת הכתיבה שבה נקטו שתי הסופרות. הסיפורים שהן כותבות מתרחשים לא רק בין דפי הספר אלא גם בפייסבוק ובטוויטר.

ספר בפיייסבוק, איך?

כולם כבר יודעים שסופרים, ובמיוחד אלו שכותבים על פנטזיה ו/או מדע בדיוני, עורכים מחקר ברשת. אורסון סקוט קארד למשל, מתחזק קהילת קוראים/מעריצים/מבקרים קבועה. גם ניל גיימן ידוע בפעילותו האינטרנטית: הוא כותב בלוג באופן קבוע ומפעיל חשבון טוויטר (שבעזרתו הוא אפילו כתב סיפור).

אבל פעילותן של לורן מק’לין ולאורה מוסר חורגת ממחקר פשוט. כחלק אינטגרלי מעבודת הכתיבה הן יצרו עבור הדמות הראשית עמוד מעריצים בפייסבוק, שהוא כמובן, בדוי. להשלמת תחושת האמינות של העולם הווירטואלי של הדמות הבדיונית הם יצרו גם שני חשבונות טוויטר מזויפים – לחברה הכי טובה של הגיבורה ולסופרת הנערצת עליה (שכותבת גם היא, איך לא, על ערפדים).

ספר בפייסבוק, למה?

ממבט ראשון זה נראה כמו עוד טריק שיווקי פשוט. אחרי הכל קהל היעד של הסדרה נמצא בהמוניו בפייסבוק בפרט וברשתות החברתיות בכלל. הכתבה באתר ההוצאה מתארת כיצד תמונות מסתוריות אשר התפרסמו בעמוד הפייסבוק המזויף התגלו כרמזים מקדימים להתרחשויות ספרותיות עתידיות – גימיק פרסומי ידוע ומוכר. בנוסף, עמודי הפייסבוק וחשבונות הטוויטר מאפשרים לקוראים לשוחח עם הסופרות, לשאול אותן שאלות באופן ישיר ולנתח ביחד איתן את הסיפורים וההתרחשויות. אין ספק שפעילות הכותבות במדיה החברתית יכולה לסייע להצלחת סדרת הספרים ולהגביר את אהדת בני הנוער אליה.

אך מתחת לפני השטח השיווקיים מסתתרת (אולי) אמירה נוספת. אמירה המתייחסת לחיבור הרגשי בין דמויות בדיוניות ובין בני אדם ולאשליה הטכנולוגית. העמוד של נטלי פולק הוא אמנם מזויף, אבל הוא מעניק לדמות הספרותית מימדים נוספים,שאינם קיימים בדרך כלל בתוך עולם הספרות.

נהוג לחשוב כי ספר טוב הוא ספר שבו הקורא מתעניין במעשיה ומרגיש אמפתיה כלפיה. סופר שלא יצליח ליצור  סביבת סיפור אמינה ודמויות שעמן ניתן להזדהות, ברמה זו או אחרת, עלול להיכשל. הוספת מימד וירטואלי לסיפור משנה את הנחת היסוד הזאת. הרבה יותר קל לנו להזדהות עם דמות שיש לה פנים, שמתייעצת איתנו מה ללבוש ליום הראשון של הלימודים, שמשמיעה לנו שירים ומראה לנו היכן היא גרה.

ספר בפייסבוק, למי זה טוב?

קודם כל, כנראה שבאמת לבני נוער. כל שנה עולות הטענות שבני נוער קוראים פחות ופחות. ספרים וירטואליים, או ספרים שתופסים מקום גם בעולם הווירטואלי, מחברים את בני הנוער חזרה אל המדיום הזה. שנית, כנראה שזה באמת טוב גם להוצאות הספרים שצריכות למצוא את הדרך הנכונה לשלב בין הטכנולוגיה לספרים.

שימוש נבון במדיה החברתית יכול לסייע בגישור הפער בין הקורא לבין הטקסט. כך ניתן להעשיר את הספר ולהעמיק את החיבור הרגשי של הקורא לדמויות הכתובות. עם זאת, שימוש מוגזם, לא זהיר ושיווקי נטו, עלול לרדד את המסרים של הספר, להסיט את המיקוד מהסיפור אל הדמות ולשנות לחלוטין את מטרתו הראשונית של הכותב. הייתי שמחה לראות ניסיונות נוספים (וחכמים) בתחום, כאלו שייקחו בחשבון את האינטליגנציה של הקורא. ומי יודע, אולי זה הצעד הראשון בדרך לדמויות ספרותיות שיכולות לחשוב לבד.

עדי לשם

כותבת על ובתוך רשתות חברתיות, נהנית מגאדג'טים חדשים וממשחקי מחשב קלאסיים. עוסקת בתכנון אסטרטגיית דיגיטל במחלקת הפלנינג של JWT_DIGITAL, וזאת אחרי 4 שנים של ניהול תוכן באתרי אינטרנט מסחריים ושיווק דיגיטלי של מותג מתחום ההשכלה הגבוהה. בעלת תואר ראשון בניהול ומדעי המדינה של האוניברסיטה הפתוחה.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: