זה כנראה המשחק הראשון שיגרום לכם להתבאס ממש שאין לכם פלייסטיישן 5

היום (ו’) מושק רשמית המשחק Ratchet & Clank: Rift Apart, ולמרות החזות הילדותית לכאורה, המשחק מנצל בצורה הטובה ביותר את כל מה שהופך את PlayStation 5 לקונסולת הדור הבא

מאז שהפלייסטיישן 5 הושק בנובמבר האחרון, הוא אולי הפך לאחד המוצרים הנחשקים והמבוקשים ביותר בשוק, אבל קשה לומר שמעבר ל-FOMO הייתה הצדקה אמיתית לרכישה שלו. משחקי דגל המשיכו לצאת לפלייסטיישן 4 ולמעט Returnal (שממש לא מתאים לכולם), לא באמת היה משחק שפותח במיוחד עבור הקונסולה החדשה, ומכאן גם לא באמת היו מספיק משחקים שניצלו את החומרה של הפלייסטיישן 5 כמו שצריך. אבל את Ratchet & Clank: Rift Apart הוא משחק אקסקלוסיבי אמיתי לפלייסטיישן 5, והוא הכותר האמיתי הראשון שמנצל את כל היכולות החדשות של הקונסולה ביחד. תנו לי להוכיח לכם.

ראצ’ט וקלאנק החדש הוא אולי משחק המשך לסדרת המשחקים שהפכה לדי מזוהה עם פלייסטיישן, אבל הוא מאוד ידידותי גם למי שלא מכיר את הדמויות. המשחק נפתח במצעד ענק לשני הגיבורים שהצילו שוב את העולם, עד שדוקטור נפריוס מניח את ידיו על ההמצאה החדשה של קלאנק: רובה שיכול לפתוח שערים למימדים אחרים. נפריוס בורח ליקום שבו הוא סופסוף השליט הרשע שהוא תמיד רצה להיות, ראצ’ט מופרד מקלאנק, שחובר ללומבאקס אחרת בשם ריבט (Rivet). וכל זה קורה על רקע קריסה של היקומים המקבילים האחד לתוך השני.

מרגע הפיצול הזה אתם תוכלו לשחק בתור ראצ’ט (שכמובן חומר לרובוטית בשם קיט מיקום מקביל, עם סיפור רקע מעניין מאוד), ובתור ריבט, שבעצם מתפצלים לפלנטות שונות כדי להרכיב מחדש את המכשיר, להביס את נפריוס ולהשיב את הסדר ליקומים המקבילים. באופן קצת מוזר ומשעשע, העלילה של יקומים מקבילים משחקת תפקיד די חשוב בהדגשת היכולות של הפלייסטיישן 5, אבל נגיע גם לזה.

גרפיקה: בום בום ועוד קצת בום

אל תתנו לחזות המשעשעת והידידותית לכל המשפחה לבלבל אתכם, ראצ’ט וקלאנק החדש הוא משחק פשוט יפהפה. אפילו בשניות הראשונות של המשחק אתם תרגישו מיד כאילו אתם פשוט צופים בסרט אנימציה תלת-מימדי של דרימוורקס. כל שלב פשוט עמוס בפרטים מדהימים, עם ארט שבאמת שמט לי את הלסת כמה וכמה פעמים: מכוניות מעופפות בעיר עתידנית, רובוטים ענקיים בשממה ודרקונים מעופפים מעל ביצה קטלנית הם רק חלק מהאלמנטים המטורפים שמאכלסים כל שלב ושלב במשחק הזה.

בניגוד לחטא של לא מעט משחקים שמציגים שלבים עמוסים בפרטים, בפלנטות של Rift Apart אתם תמצאו לא מעט עוברי אורח שינוסו במהלך קרבות או פשוט ימשיכו לעבוד להם ברקע שאתם חולפים על פניהם. הפלנטות האלו מרגישות חיות וכאילו באמת קפצתם לאמצע התרחשות כלשהי, ולא לעוד פלנטה ריקה מחיים.

בכל יקום יהיו לכם סוג-של-אויבים-חדשים עם עיצובים מיוחדים, ולכל הדמויות בין אם הן הדמויות הראשיות, אויבים או סתם עוברי אורח, יש אנימציה מרהיבה ומאוד קצבית שנותנת את התחושה הזאת של משחק שמנסה להיות סרט מצויר חי, ולא משחק שמנסה להיות עוד משחק. אבל המקום שבו היכולות הגרפיות של הפלייסטיישן 5 באמת הפתיעו אותי טמון באקשן.

יש לא מעט סצינות מאוד “אנצ’רטדיות” (מלשון Uncharted) שבהן יש כמות אקשן סוחף אדירה על גבי המסך. אתם תחליקו על מסילות, תוך כדי שהשלב מתמוטט סביבכם ויצורים משמידים לכם חלקים מהמסילה ואתם קופצים ממש ברגע האחרון רק כדי לעוף שוב דרך אלמנטים קורסים או בלתי אפשריים, וכל זה בלי שהקונסולה משהקת ולו לשניה. גם בקטעי היריות הכי עמוסים בעשרות אויבים, פיצוצים, אפקטים, אנימציות, רובים שונים, רעשים וכל זאת על הרקעים הגם ככה עמוסים בפרטים ותוך כדי שאני עף ברחבי השלב, לא הרגשתי שירדתי לרגע בקצב הפריימים. יש פה לא מעט רגעים מדהימים שפשוט לא האמנתי שאפשריים בעולם הגיימינג, וכל זה בזמן שהקונסולה שקטה שקטה.

Rift Apart מסוגל לרוץ ב-3 מצבים: 30 פריימים לשניה עם תמיכה ב-4K וכל אפקטי התאורה; 60 פריימים לשניה עם Raytracing אבל עם איכות גרפית פחות גבוהה; ו-60 פריימים לשניה בלי Raytracing אבל עם רזולוציה יותר גבוהה. אני כן מקווה ש-Rift Apart הוא רק יריית הפתיחה מבחינת השילוב בין קצב פרימיים ל-4K ואפקטים, כך שבעתיד אולי נראה ניצול אפילו טוב יותר של החומרה.

מהירות: לקפוץ בין שלב לשלב בשניה

בדרך כלל אנשים מאוד מתמקדים בגרפיקה של משחקים במעבר בין הדורות, אבל הקונסוות החדשות מנסות להפוך לחולץ הפקקים של מסכי הטעינה המעיקים, ו-Rift Apart הוא דוגמה נהדרת לכך. כשאתם תחזרו לחללית שלכם בסוף כל שלב (שמתפקד על תקן סוג של עולם פתוח בפני עצמו עם כמה משימות צד), אתם תוכלו לבחור לאיזו פלנטה לטוס עכשיו, ואחרי אנימציה של שניות בודדות שבה תראו את החללית שלכם טסה אל הפלנטה, וזהו. אתם בפנים. בלי מסכי טעינה עם טיפים, בלי שאתם יכולים או צריכים ללכת להביא משהו לנשנש בינתיים.

גם בתוך השלבים עצמם, אין באמת מסכי טעינה, וסצינות מעבר פשוט מופיעות מיד וכשהן מסתיימות אין מסך שחור או שום רגע לנשום, ומיד אתם בחזרה באקשן. נתקלתי במספר בודד בהחלט של רגעי מסך שחור, וגם הם עדיין לא הפריעו לתחושת הזרימה של המשחק, שתורמת עוד יותר לתחושה של סרט אנימציה שאתם אלה ששולטים בו.

זוכרים את היקומים המקבילים שעוטפים את עלילת המשחק? אז הם משחקים תפקיד חשוב גם בהדגמה הזאת. מדי פעם אתם תיתקלו סתם ככה, באמצע פינה של שלב, בשער ליקום מקביל. בלחיצת כפתור ואנימציה של חצי שניה, השער הזה פשוט יאפשר לכם לקפוץ למיני שלב אחר לגמרי. כל זה שוב בלי מסכי טעינה גלויים, ואתם פשוט יכולים להכנס אליו ולצאת בחזרה ליקום שבו הייתם כאילו זו הייתה סתם דלת באמצע השלב. יש גם כמה קרבות בוסים מעניינים במיוחד, שבמהלכם אתם תעופו בין יקומים שונים לגמרי, וכל זה בין רגע.

ישנם גם כמה שלבים שבמהלכם אתם תגיעו לקריסטלים שברגע שאתם פוגעים בהם, כל השלב סביבכם משתנה ליקום מקביל, וגם כאן הכל קורה באותו רגע, וזה פשוט מרשים. גם קטעי האקשן הסוחפים שדיברתי עליהם קודם לפעמים מקבלים טוויסט עם יקומים מקבילים. זה מרגיש כאילו היוצרים של Rift Apart ניסו להבין קודם כל מה הם יכולים לעשות טכנית עם הפלייסטיישן 5, ורק אחר כך בנו את העלילה סביבה ואת האלמנטים השונים, ולכן התוצאה הסופית כל כך מחמיאה לשני הצדדים.

השלט, הו השלט

הפיצ’ר שאיכשהו תפס אותי הכי לא מוכן בפלייסטיישן 5, והצליח להדהים אותי כגיק טכנולוגיה יותר מאשר כל טרה-פלופ ו-SSD, הוא שלט ה-DualSense. מלבד Astro’s Playroom שמגיע בחינם עם הקונסולה, Rift Apart הוא ה-משחק שאתם תרצו להושיב מולו מישהו שלא חווה עדיין את השלט הזה רק כדי לראות את הפרצוף שלו.

המנוע ההפטי (הרטט-המשודרג) של השלט בשילוב הרמקול הפנימי שלו יאפשרו לכם להרגיש כמעט כל דבר שהדמות שלכם מרגישה, בין אם זה תחושה של צעדים, הקלדות על מקלדת ואפילו את החומרים השונים שתיתקלו בהם. באחד הרגעים הבאמת יותר מרשימים שקורים כבר בתחילת המשחק, התבקשתי למצוא מועדון לילה על פי הסאונד שלו, כשברקע שמעתי באסים עוצמתיים. הטוויסט האמיתי הגיע בכך שיכולתי להרגיש את הבאסים הללו ממש בידיים שלי, כאילו הייתי לידו. ככל שהתקרבתי אל המועדון, כך הסאונד מהטלוויזיה התגבר, אבל איתו גם הבאסים שבידיים שלי. אתם חייבים להרגיש את זה כדי להבין את זה, אבל מדובר בהדגמה הטובה ביותר עבור השלט עד כה.

שמחתי לגלות שגם הטריגרים האדפטיביים קיבלו טיפול הולם ב-Rift Apart. מלבד השימוש הצפוי בפידבקים שמאפשרים לכם להרגיש את ההדק קופץ באצבעות שלכם כשאתם יורים (ובמשחק הזה אתם 30% מהזמן קופצים בין דברים ובשאר ה-70% פשוט יורים והרבה), Rift Apart מנצל את היכולת הטכנית של ההדק בדומה ל-Returnal. במקום שכפתורי ההדק יהיו עם יכולת בודדה, יש להם עכשיו מעין שלב אמצע שאתם ממש יכולים להרגיש. אם תסחטו את ההדק רק לשלב ההתנגדות הראשון, תוכלו למשל לכוון את הרימון שלכם או לשלוף את המגן, אבל אם תסחטו אותו עד הסוף, תוכלו מיד לירות או להשתמש ביכולת אחרת של הנשק. זה נשמע פשוט, אבל טכנית, המנגנון התנגדות הזה מייצר פשוט עוד כפתורים, ועם כל הכבוד, זה כבר גובל בגאונות.

“אני עוד רגע מסיים את השלב! אפילו הפלייסטיישן אומר!”

באחד הפיצ’רים הלא מרגשים, אבל השימושיים יותר שהם אפילו לא חלק מהמשחק, נהנתי לגלות עד כמה התמיכה של Rift Apart בכרטיסיות של פלייסטיישן טובה. מכירים את זה שאתם נכנסים לסשן משחק, ולפתע המציאות דופקת בדלת ואתם צריכים ללכת להכין ארוחת ערב, לצאת לאנשהו או פשוט להפסיק לשחק כי ביקשו מכם? אז במקום לשקר ולהגיד “נראה לי שזה הסוף של השלב ועוד דקה אני מסיים”, פשוט לחצתי על כפור הפלייסטיישן וקיבלתי כרטיסיות שלא רק איפשרו לי לקפוץ בלחיצת כפתור למשימות מסוימות או אתגרים, אלא גם הראו לי מה משך הזמן המשוער שיקח לי להשלים את המשימה שאני נמצא בה כרגע, או הראה לי מה משך הזמן המשוער שיקח לי להשלים את השלב הבא. זה פיצ’ר קטן אבל שימושי שעובד היטב.

גם הסאונד של Rift Apart הוא פשוט פנטסטי, וחוץ מפסקול סינמטי מצוין, אפקטים נהדרים, דיבוב מוצלח למדי (אם כי לא מוקפד ב-100%) ומיקס סאונד מהמצוינים שיצא לי לחוות שהוא סוג של דובדבן על הקצפת של משחק מעולה. אם כל זה לא מספיק, הוא גם תומך בפיצ’ר הסאונד התלת מימדי של הפלייסטיישן 5 שתוכלו לחוות עם אוזניות. אמנם אין ברשותי את האוזניות הייעודיות של סוני, אבל הפיצ’ר עבד גם עם ה-XM3 שברשותי, ונשמע לא רע בכלל.

אני בדקתי את המשחק מספר שבועות לפני היציאה שלו לשוק, ויצא לי אחת לכמה שלבים להתקל בבאג חוזר שבמסגרתו חשבתי שחיסלתי את כל גלי האויבים שהגיעו, אבל ההתרחשות לא התקדמה כאילו אני עדיין בלב קרב. רק אחרי דקות של חיפושים ברחבי זירת הקרב, מצאתי פתאום איזה אויב שנתקע לו בפינה ואפילו לא מנסה לתקוף אותי, ורק אחרי שחיסלתי אותו המשחק המשיך בשלו.

לפי Insomniac, מפתחת המשחק, בצמוד להשקה (שמתרחשת ממש היום, 11.6) צפוי לצאת פאץ’ “Day-One” שאמור לתקן כל מיני באגים, ואני מקווה שהבאג הזה יפתר. חוץ מהבאג הספציפי הזה, החוויה הייתה חלקה ומרשימה למדי, בטח בהתחשב בעדויות של המפתחים שטוענים שבשום שלב של הפיתוח הסטודיו לא דרש מהם לעשות “Crunch”, כלומר לעבוד שעות נוספות מרובות כדי להספיק לעמוד ביעדים, בטח בימי עבודה מהבית. שומעת, CD Projekt Red? לא צריך להתעלל לכאורה במפתחים שלך כדי לייצר משחק מעולה שעובד היטב.

כל אחד ימצא משהו לאהוב

Ratchet & Clank: Rift Apart הוא מסוג המשחקים שלא משנה מי אתם, סביר להניח שהוא בשבילכם, ואם במקרה יש לכם ילדים בבית, זה מסוג המשחקים הנדירים שלא מזלזל באינטיליגנציה של המבוגרים, תוך כדי שהוא גם לא מכיל גסויות או אלימות גרפית מיותרת (כלומר, חוץ מיריות). ממש כמו סרט אנימציה טוב, גם Rift Apart יהיה מספק ומהנה לילדים, ילדים בנפשם ומבוגרים שלא מחפשים רק תוכן אלים ו-Goreי.

נכון, Rift Apart הוא פלטפורמר-Shooter יחסית פשוט שלא לוקח את הנוסחה ליותר מדי מקומות חדשים, אבל עם ההישענות שלו על התוכנה והחומרה של הפלייסטיישן 5, הוא הופך את החוויה לחלקה ומרשימה מתמיד. הוא מנצל פחות או יותר כל פיצ’ר ידוע של הקונסולה החדשה, ומציג לכם חוויה מוכרת, אבל בקנה מידה שסביר להניח שעוד לא חוויתם.

אם זה מה שסטודיו של סוני מסוגל להפיק על קונסולה שהיא רק בת חצי שנה, כשהוא לא עסוק בלפתח גם על חומרה חדשה וגם על חומרה ישנה, אני לא יכול לחכות לראות מה עוד סטודיואים יצליחו לעשות על הקונסולה הזאת כשהם ילמדו לנצל אותה עד הסוף כמו שהם עשו עם הפלייסטיישן 4. איזה כיף להיות גיימר.

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

5 תגובות על "זה כנראה המשחק הראשון שיגרום לכם להתבאס ממש שאין לכם פלייסטיישן 5"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
משה
Guest

ביקורת משובחת, קניתי לילדים את הקודם ובסוף חרתי עליו.
אולי זה יקרה שוב….

רואי
Guest
אם סוני היו פריים היו נותנים גם לבעלי ה ps4 גישה לשלט החדש, זה ממש מרגיז שצריך בשביל שלט משודרג להחליף קונסולה שעובדת [וניחא אם זה היה שווה אבל כמו שכותב הכתבה ציין חייבים להתפשר מבחינה גרפית בצורה כזו או אחרת. ] לקונסולה כמעט ואין מלאי יציב ברחבי העולם ותופעת הספסרות הגיעה לממדים שספק נראו כמותם [וייתכן לצערי שזו רק ההתחלה.] באופן אירוני משהו השלט של הפלייסטיישן 5 עובד דווקא על הפלייסטיישן 3[ בלי כל הפ’יצרים החדשים אבל לבעלי ps3 זה כנראה יהיה שדרוג שלט מצווין!. המחירים בחנויות רחוקים מאוד ממחירי היבואן הרשמי ומעטים ברי מזל זכו לקנות במחיר הזה… Read more »
אחד
Guest

לא מבין למה אומרים שאין מלאי PS5. כבר עכשיו אפשר לקנות אמנם לא ב1900 אבל ב 2500 – אז שימו עוד 500 שקל אם זה כזה מרגש אתכם. 500 שקל זה לפעמים מחיר של ארוחה שיום אחרי זה אתם יודעים מאיפה היא יוצאת ולאן. תשוו את זה לשנים של הנאה שתקבלו פה

רואי
Guest

ב 500 ש”ח אני יכול למלא 2 עגלות מלאות טוב בשופרסל. בתור אחד שמחשב כל שקל שיוצא מהכיס[ולצערי יש חשבונות שעולים יותר ושלא ניתן לוותר עליהם] זה מאוד קריטי.

שם
Guest

2500?? אין בפחות מ3000
וגם זה לגרסת הדיגיטל עם שלט אחד
כבר עדיף לקנות אקסבוקס שהוא כמעט אותו דבר וכן עולה 2000

wpDiscuz

תגיות לכתבה: