למה קרנות בינלאומיות לא משקיעות בסטארטאפים ישראליים בשלבים מוקדמים ומה ניתן לעשות?

משבר אפשרי בגיוסי הסיד שולח חברות סטארטאפ ישראליות לחפש כסף בחו”ל. אבל רוב המשקיעים הזרים לא ישקיעו בחברות ישראליות בשלבים מוקדמים. מה הסיבות ומה תוכלו לעשות?

מקור: Unsplash

מאת: אביחי מיכאלי

הגידול בהשקעות בתחום ההון סיכון בישראל, למרות משבר הקורונה מספר סיפור אחד ברור. יש הון והרבה, והאמירה “הון ללא סיכון” נכונה כיום יותר מתמיד. ניתן לראות גיוסי ענק בחברות ישראליות בשלבי הצמיחה, אבל התעלמות כמעט מוחלטת מחברות סטארטאפ בשלבים ראשוניים שלהם (Early Stage). על פי IVC, גם הגיוסים שבוצעו בשלב הסיד היו בסכומים זניחים יחסית של 150 אלף דולר. נשאלת השאלה – לכמה זמן סכום גיוס כזה יכול להחזיק חברה? ומה היא בכלל יכולה להשיג בעזרתו?

בצר להן חלק מחברות הסטארטאפ הצעירות פונות לקבלת מענקים מהמדינה (הרשות לחדשנות), מרביתן שלא יקבלו מענק (לפחות לא סכום משמעותי) יפנו לשווקים בינלאומיים לנסות את מזלן בגיוס ההון שם.

גם ללא משבר הקורונה מרבית הכסף שזורם לחברות ישראליות מגיע ממשקיעים זרים (מעל ל 80%), אז נראה הגיוני שגישה ישירה למשקיעים זרים תתקבל בברכה, אז זהו. שלא ממש. חברות ישראליות בשלבים ראשוניים וללא גיוס חיצוני ראשון, פוגשות מציאות קצת יותר מורכבת.

הזרים ישראלו למה לא הצלחתם לגייס בישראל

שוחחתי עם עשרות רבות של משקיעים זרים, כדי להבין את הסיבות המרכזיות להשקעה בחברות early stage ישראליות. מהשיחות עולות מספר סיבות ופתרון אפשרי.

  1. מרבית המשקיעים הזרים, שיודעים לבצע גם השקעות סיד, טוענים “בישראל יש כסף רב להשקעות (מקום שני אחרי ארה”ב), כך שאם הסטארטאפ שניגש אלינו לא הצליח לגייס ממשקיע חיצוני בישראל לחברה שלו (לא כולל מענקי מדינה), אז כנראה הוא לא באמת ראוי להשקעה”.  חשוב לציין שאותם משקיעים לא מתכוונים לכל משקיע חיצוני ראשון, אלא משקיע מוכר או סדרתי, כזה שכבר השקיע בכמה חברות, וכאמור כספי מדינה לא נחשבים בעיניהם כהשקעה חיצונית בכלל.
  2. בהשקעות מרחוק – היות והמשקיעים לא נמצאים בישראל, הם מעדיפים לא פעם רק להשתתף בסבב ולא להוביל אותו, ורק בתנאי שזה לא סבב הגיוס הראשון באותה חברה.
  3. כחלק מניהול הסיכונים של משקיע ללא משרדים בישראל, הוא יבצע בדיקת נאותות גם על משקיעי החברה הראשונים, ולא רק על היזמים והסטארטאפ. הוא מוודא שהסכום שהם מתבקשים להשקיע, אינו חלק מהשקעת FFF ראשונית. או כמו שאחד מהם אמר לי “לא סביר שמשקיע אנג’ל מוכר, או ‘מיקרו פאנד’ השקיעו בחברה מסוימת, רק כדי לסייע לה להונות אותנו”
  4. סירוב היזמים להעביר את החברה וה-IP שלהם למדינה אחרת – משקיעים זרים התעקשו על מעבר למדינה באיחוד האירופי למשל, משום שהם יכולים ככה לקבל מענקים מהמדינה, וכלל ההשקעה מוכרת להם תחת “חוק האנג’לים” המקומי כהוצאה. כששאלתי אם זה תנאי השקעה אצלם הם ענו “כאשר קיים משקיע קודם נוסף אנחנו גמישים, ומוכנים שיפתחו רק משרד מכירות, אבל אם סטארטאפ מבקש מאיתנו להיות משקיע ראשון שלו, זה יצטרך להיות לפי התנאים האידאליים עבורנו”

“גיוס טקטי” כשלב ראשון בסולם

ישנן עוד מספר סיבות לסירוב של משקיעים זרים להשקיע בחברות ישראליות בשלב הסיד, אבל בכל השיחות עולה פתרון אחד, שיכול למקסם את היכולת לגייס הון ישירות ממשקיעים זרים. הפתרון הוא לבצע “גיוס טקטי”. כלומר, לוודא שיש לכם משקיע ראשון חיצוני בחברה (שאינו בן משפחה או חבר) זה יכול להיות צעד טקטי שיפתח לכם עולם חדש של אפשרויות השקעה בעתיד.

נשמע צעד פשוט וטריוויאלי, לא כן? אז זהו שלא. יזמים רבים לא מוכנים להתפשר על שווי החברה כדי להכניס את המשקיע הראשון. זה לא רק עניין של אגו, אבל מניסיוני, אגו זה לפחות 51% מהעניין. ויש לזה לא מעט סיבות אובייקטיביות, יזמים רבים עובדים לא מעט שנים, ללא תמורה כמעט בכלל, וכשמגיע משקיע, שמוכן להשקיע לפי שווי נמוך, הם שואלים את עצמם אם היו מתחילים את הדרך אם היו חושבים שזה השווי. חלקם מעדיפים להמשיך ללא גיוס ולהשביח את החברה, מתוך הבנה שזה יגדיל את השווי. עם זאת, הנתונים סותרים את כיוון המחשבה הזה. קחו למשל את נתוני ההשקעות ברבעון שלישי 2020. עובדתית יש ירידה של 80 אחוזים בהשקעות סיד, וסכום ההשקעה הממוצע לשלבים אלו הוא 150 אלף דולר. אם היזמים ימתינו, סכום ההשקעה יעלה? וגם אם כן, בכמה? נגיד שב-10 אחוז או 20 אחוז. זה שווה את ההמתנה?

הכנסת משקיע חיצוני ראשון לחברה, לא רק תזרים כסף כלשהו לחברה, אלא גם דם חדש, עוד גורם שיש לו אינטרס שתצליחו לגייס עוד הון בהמשך, וכפי שטענתי כאן, אם מדובר במשקיע סדרתי – זה גם יכול לפתוח לכם את היכולת שהגיוס הבא יגיע ממשקיעים זרים.

משקיע שכבר כן מסכים להשקיע בכם, למרות הסיכון המוחשי להשקיע בתקופת הקורונה, חייב לקבל פרמיה בהתאם. אז נכון, תחת הקורונה ההחלטות שאתם נדרשים להן אינן אידיאליות, אבל מה עדיף? לסגור את החברה? הקרבת פיון בדמות של שווי נמוך יותר, יכולה להשתלם בטווח הארוך. ובכל מקרה, בתקופה הנוכחית גם לאתר שותף שיוציא כסף וינסה לסייע לכם לשרוד, זאת משימה לא פשוטה.

רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? ללוח מיתוג המעסיק גיקטיים אינסיידר לחצו כאן >

הכותב הינו מאתר חדשנות ישראלית ולמשקיעים וחברות בינלאומיות

 

 

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

1 תגובה על "למה קרנות בינלאומיות לא משקיעות בסטארטאפים ישראליים בשלבים מוקדמים ומה ניתן לעשות?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אני
Guest

ההשקעות הגדולות של 100 מיליון דולר ומעלה הם בחברות שהמטה המרכזי שלהם מחוץ לישראל לכן הם לא ישראליות אלא אמריקאיות ברובם זה שהמייסדים ישראלים לא אומר כלום רק איפה נמצא המטה המרכזי אני יניח שלפחות חצי מההשקעות שמחשיבים ישראליות הם לא

wpDiscuz

תגיות לכתבה: