כיצד בינה מלאכותית יכולה להציל את כדור הארץ מפני פגיעת מטאור?

כחלק משיתוף הפעולה שלה עם סוכנות החלל האמריקאית נאס”א, אינטל תורמת יכולות בינה מלאכותית, ובשבועות האחרונים קיימה כנס לסיכום תוכנית קיץ של שמונה שבועות בהשתתפות מומחי בינה מלאכותית, מומחי חלל, מדעני נתונים, מהנדסים ואנשי אקדמיה, במטרה ליצור שיתופי פעולה ולהביא לפתרון אתגרים בחקר החלל

מאת רוב קלטון, וולדן קירש

ניטור מטרי מטאוריטים, חיזוי סופות שמש ומציאת מים על הירח – מן הסתם אלה לא הנושאים האופיינים בפגישות העבודה באינטל, אבל אלה בדיוק הנושאים שבהם עוסקת אינטל כחלק משיתוף הפעולה שלה עם סוכנות החלל האמריקאית נאס”א, שבו היא תורמת יכולות בינה מלאכותית.

בשבועות האחרונים קיימה אינטל כנס לסיכום תוכנית קיץ של שמונה שבועות בהשתתפות מומחי בינה מלאכותית, מומחי חלל, מדעני נתונים, מהנדסים ואנשי אקדמיה. האירוע, שהתקיים במעבדת Frontier Development Laboratory – FDL של נאס”א, עסק בשיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לציבורי במטרה להשתמש בבינה מלאכותית לפתרון אתגרים בחקר החלל. אינטל הייתה אחד הגופים שהובילו את התוכנית, והציגה כיצד תחום הבינה המלאכותית יוכל לסייע בחקר נושאים כמו מזג האוויר החללי, משאבים בחלל והגנה על כדור הארץ מפגיעת אסטרואידים גדולים.

מהנדסים מקבוצת מוצרי הבינה המלאכותית של אינטל ומקבוצת התוכנה והשירותים הדריכו את החוקרים והשתמשו בטכנולוגיית הלמידה העמוקה Intel® Nervana™ כדי למפות את הקטבים בירח. פעילות זאת התבצעה כחלק מעבודתו של צוות מחקר במעבדת FDL, העוסק בחיפוש מים וחומרים נדיפים (כמו מימן, פחמן דו-חמצני, חנקן ומתאן) על הירח. נציגי קבוצות של אינטל שיתפו פעולה עם צוות מעבדת Space Resources מלוקסמבורג.

“Intel Nervana היא טכנולוגיה ייחודית המאפשרת לחוקרים ולמדעני נתונים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לפתור כמה מהאתגרים הגדולים ביותר בעולם”, אמר מנהל קבוצת מוצרי הבינה מלאכותית באינטל, נאבין ראו (Rao), “והיא אידיאלית לקידום טיסות בחלל”.

אי אפשר להשתמש ב-Google Earth

לדברי טימותי סיברוק, מרצה למדעי המחשב באוניברסיטת אוקספורד המשתתף בצוות, שיגור לחלל של גלון (כ-3.8 ליטר) עולה 25,000 דולר. מסיבה זו הגיוני למצוא מים על הירח, הן לשימוש האסטרונאוטים של נאס”א ושל משלחות פרטיות והן כדי לייצר דלק להנעת רקטות. הבעיה היא שאין עדיין GPS על הירח. עדיין לא ניתן להפעיל Google Earth ולהתמקד באזורים מסוימים כדי למצוא מים. המחקר למציאת מים יתבסס על טכניקות רשת נוירונים עמוקות (DNN) המסוגלות לסרוק מיליוני תמונות של הירח בחיפוש אחר דפוסי נוף שייתכן שמעידים על הימצאות מים.

מימין לשמאל: איאן גודפלו מגוגל, פט וורדן מ-Breakthrough Labs, נאבין ראו מאינטל, ולאקי גנסקרה מ-Miso משתתפים בפאנל בנושא “בינה מלאכותית בחלל”. ראו אמר “לדעתי אנחנו עדיין לא מבינים לגמרי את סדר הגודל הכלכלי של תחום הבינה המלאכותית”

לדברי שאשי ג’יין מאינטל, אף שקיימות מפות של הירח הן אינן באיכות גבוהה, והקרח בקטבים שרוי בחושך תמידי. ג’יין, המשמש חונך בקבוצת “מים וחומרים נדיפים” ואירגן את האירוע שהתקיים במעבדת FDL, אמר שהקבוצה משתמשת בבינה מלאכותית דוגמת סוגים שונים של DNN, כדי לחשב את עומק המכתשים בכיפות הקרח בקטבי הירח. באופן הזה, נאס”א יכולה לדעת אילו מכתשים יהיו נגישים למשימות שישוגרו לירח. מיקומים ידועים על הקרח בקטבים יוכלו לשמש לאימון מערכות לזיהוי תמונות וטכניקות נוספות להיתוך נתונים.

ג’יין, לבוש בטי-שירט שחורה ועליה הכיתוב “Space Geek”, הוסיף שלמידה עמוקה תשמש לניתוח צילומים חדשים שביצעו חלליות כמו Lunar Reconnaissance Orbiter ו-Lunar Crater Observation Sensing Satellite, במטרה למפות מכתשים, גושים גדולים ומצוקים בכיפות הקרח של הירח. בנוסף, ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי לסרוק כמויות אדירות של צילומים היפרספקטרליים, נתוני מכ”ם ומיליוני אלגוריתמים הנדסיים, ולהפיק מידע שימושי שאולי יוביל לאיתור מים או חומרים נדיפים.

“איתור והפקה של מקורות חומרים נדיפים על הירח הוא צעד חיוני לקראת שיגור בני אדם למאדים, ואף רחוק יותר,” אמר ג’יין, המשמש כמנהל חדשנות בקבוצת SSG.

לבינה המלאכותית יש פוטנציאל צמיחה גבוה

ג’יימס פאר (Parr), מנהל מעבדת FDL של נאס”א, אמר שפנה לאינטל, לגוגל, ל-Nvidia ול-IBM כדי ש”יעזרו בחקר החלל, כיוון שהבינה המלאכותית מסייעת להתמודד עם כמויות גדולות של נתונים, כך שהחוקרים יוכלו ללמוד במהירות ולהתאים את מאפייני המחקר בלי השהיות ארוכות”.

כדי להמחיש את הערך הרב של הבינה המלאכותית לחקר החלל, ציטט פאר את ארתור סי. קלארק שאמר: “פיתוח טכנולוגי משמעותי הוא כמו קסם ולא ניתן להבחין ביניהם”.

במהלך פאנל שהתקיים בנושא “בינה מלאכותית בחלל” אמר ראו שהבינה המלאכותית נמצאת עדיין רק בתחילת דרכה, ושסביר כי היא תתפתח בקצב אקספוננציאלי בדומה לחוק מור. לדברי ראו, אחת ההוכחות לכך היא שרק לפני שנה ראו עוד היה טרוד בניהול חברת סטארטאפ, ושנה אחר כך הוא כבר באינטל שמבצעת הימור אסטרטגי משמעותי על תחום זה. ראו סיכם כי “דעתנו אינה תופסת עדיין את סדר הגודל הכלכלי של תחום הבינה המלאכותית”.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

הגב ראשון!

avatar

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: