איך עושים עסקים עם מי שאין לו אלוהים?

”אסור להאמין לאף מילה שסיני אומר” הוא משפט ידוע בקרב אנשי עסקים, דיפלומטים ואפילו מטיילים שמגיעים לסין. איך ייתכן שתרבות כה עתיקה, שבה מתן כבוד הוא עניין עקרוני, קיבלה מוניטין כזה שלילי? התשובה נעוצה בהבדלים תרבותיים עמוקים שמעניקים לאמת תפקיד אחר מזה שקיים במערב, ויש לו השפעה רבה על עולם העסקים

 Pool/ Getty Images Israel

צלם/תמונה: Pool/ Getty Images Israel

מאת יאיר אלבין

הרבה ישראלים, ובכלל במערב, לא מהססים להכריז ש”אסור להאמין לאף מילה שסיני אומר לך!”. שמעתי זאת מאנשי עסקים שמבקרים בסין כבר שנים רבות, מדיפלומטים זרים שחיים במדינה תקופה לא מבוטלת וממטיילים שבאו לשבועות ספורים. ההכרזה הגורפת הזו תמוהה בעיניי, שכן מדובר בתרבות עתיקה שבה הכבוד חשוב כל כך, ולכן משונה שהיא יכולה להתבסס, לשרוד ולפרוח כשהיא מבוססת על שקרים. האם הסינים באמת כאלה שקרנים, או שאולי מושג ה”אמת” בתרבות הסינית שונה מהתפיסה שלו בתרבות המערבית? ואם כך, איך זה משפיע על האסטרטגיה שחברה ישראלית צריכה לנקוט בה כשהיא שוקלת להיכנס לשוק הסיני? הבנה טובה יותר של ה”אמת” הסינית תקל על ההתנהלות במדינה, במיוחד לאנשי עסקים ישראלים שיוכלו לדעת טוב יותר למה לצפות כשהם מתמודדים עם התרבות העסקית הסינית.

נתחיל בספוילר: בקרב סינולוגים ישנה הסכמה רחבה על כך שבפילוסופיה הסינית הקלאסית לא קיים מושג שמקביל למושג ה”אמת” המערבי. חלק מההסבר טמון בשתי תיאוריות שהתפתחו במערב ושנותנות לנו בסיס מחשבתי להתייחס למה שאמיתי: האחת היא המושג של אל אחד, נצחי ומושלם; השנייה היא תורת האידאות של אפלטון, לפיה העולם שאנחנו חווים הוא רק בבואה של עולם האידיאות, שהן דגם מושלם שמתאר את מהותו של כל דבר. בשתי הגישות האלה ה”אמת” היא משהו מוחלט וחיצוני לאדם, מושלם מדי כדי שיתקיים בעולם הארצי אבל יש לו קשר והשפעה ישירה עלינו ועל החיים שלנו. יותר מזה, בשתי הגישות נדרש מאיתנו לשאוף להגיע לאמת אחת וקבועה ויש בעינינו ערך בלומר דברים שהם אמת.

החשיבה המערבית מאופיינת בחיפוש אחר סדר אחד בעולם, שיאפשר לשאוף לתאר דברים בצורה אובייקטיבית לחלוטין ולמצוא פתרון לכל בעיה. בגלל שהעולם שלנו אינו באמת קבוע, התפישה המערבית חייבת הייתה להפריד בין המציאות למחשבה והיא נותנת למחשבה עליונות מסוימת על המציאות.

בתרבות הסינית הקלאסית, לעומת זאת, זרמים סינים מרכזיים, ובהם הדאואיזם, הקונפוציוסוניזם והבודהיזם, טענו שמילים ורעיונות אינם מספיקים כדי לתאר את המציאות, ובוודאי שאינם יכולים להתעלות עליה. כך, הפילוסופים הסינים לא עסקו בעולם שמעבר ולא ניסו למצוא משמעות במושגים מופשטים, אלא חיפשו את הדרך הפרגמטית ליצור חברה בריאה ומוסרית, שחיה בהרמוניה ורווחה. הדרך לשם שונה בין חכם סיני אחד לאחר, אבל כולם התייחסו לחשיבות הקשר של האדם עם העולם והטבע, לצורך של האדם להיות שלם עם עצמו ולשאיפה שלו לחיות חיים ראויים. בעקבות זאת, הפילוסופיה הסינית עוסקת בעיקר בדברים שמתרחשים בעולם הזה – ביחסים שבין האדם לחברו, בין האדון לעבדיו ובין הבעל והאישה.

לעשות את הדבר הראוי

מושג הדאו (道 – דרך) הוא מרכזי מאוד במחשבה הסינית הקלאסית ואפשר לראות בו את הדבר הקרוב ביותר ל”אמת” המערבית. הדאו מתאר את הזרימה של הדברים, את התנועה התמידית של העולם המוחשי והשינוי המתמיד שלו; ה”אני” של עכשיו אינו ה”אני” של מחר והתנאים העסקיים של היום לאו דווקא רלוונטיים לתנאים העסקיים של מחר. הכל משתנה. כל הזמן. גם השפה הסינית הקלאסית שופעת במילים שמצביעות על תהליכים ואירועים משתנים, והיא נחשבת מעורפלת, מתחמקת, נוטה להצעות ולא לקביעות ולא מתאימה לביטויים בעלי משמעות אחת קבועה. קשה לראות איך שיח כזה יוצר מושגים של “אמת” ו”שקר”, שכן בעולם תהליכי המציאות תמיד מקדימה את הרעיונות.

VCG/ Getty Images Israel

קונפיוציוס

צלם/תמונה: VCG/ Getty Images Israel

אמנם קשה למצוא בסינית הקלאסית “אמת” במובן של “אמת או שקר”, אבל קיימת בשפה משמעות בסגנון של “ללכת בדרך האמת”. כשהפילוסוף המערבי שאל “מהי האמת?” הפילוסוף הסיני שאל “איפה הדרך ומה תפקידי בה?”, והתשובה הכללית היא תפקידם במשפחה ובמדינה. כלומר, מחפשי הדרך לא ניסו למצוא מהי האמת או לומר אמת, אלא להיות אמיתיים, ללכת בדרך הראויה ולעשות את הדבר הראוי בשביל הבאים אחריהם בדרך.

אנשי עסקים שפועלים בסין מגלים כנראה שבמקרים מסוימים הסינים אומרים את מה שהיו רוצים לשמוע ולא את הדברים כמו שהם. בעינינו זה נתפס כשקר לכל דבר, מה שמסביר את הגישה הרווחת של לא להאמין למה שאומרים הסינים, אבל אפשר גם להסתכל על זה אחרת – מבחינתם, לעשות את הדבר הראוי בדרך זה גם לומר את הדבר הראוי בסיטואציה מסוימת. זה לא תמיד פוגע בערך של אמירת אמת ושל קיום הבטחה, כי במקרים רבים “אמירת הראוי” דורשת “אמירת אמת” במובן המערבי שלה. ואם נהיה כנים, גם בתרבות המערבית שקרים לבנים הם לפעמים הדבר הראוי לעשות, ודאי בעולם העסקי שבו האמת היא עניין יותר גמיש ויש רצון להתחמק ממנה או לייפות אותה. אפשר להגיד שהסינים רק לוקחים את זה אולי כמה צעדים קדימה.

השורשים של התרבות הסינית הקלאסית נעוצים אמנם במאה הרביעית לספירה ומאז השפה והתרבות הסינית התפתחו ונחשפו גם לרעיונות מערביים ואחרים, ועדיין ההשפעה של המסורת הסינית ניכרת בחיי היומיום שם, בדומה למסורות יהודיות שעדיין משפיעות על התרבות והחברה הישראלית. חשוב לציין שלא כל הסינים פועלים באותה הדרך, אך גם כי כדאי לכל אחד שמעוניין להתחיל לעשות עסקים בסין לדעת לצפות להבדל התרבותי הזה ולהתייחס אליו בכבוד הראוי ובזהירות הנדרשת.

סוגיית ה”אמת” היא רק דוגמה לפער התרבותי בין הישראלים לסינים. פער זה הוא אחת הסיבות לכך שסין נחשבת לשוק מאתגר ומורכב לעשות בו עסקים. אבל יש דרכים להתגבר על כך – יותר ויותר חברות ישראליות שפונות לשוק הסיני מנסות כבר בשלב הראשון להתמקד באיתור שותף מקומי שיסייע להן להתמודד, בין היתר, עם הפער התרבותי. האפשרויות הנפוצות הן שילוב של גוף סיני חזק כמשקיע אסטרטגי בחברה או הקמת מיזם משותף (Joint venture). ישנן גם חברות שבוחרות להקים חברה בבעלותן המלאה (WFOE), אך גם אלה לרוב מסתמכות בעיקר על נציגיהן הסינים, או לחלופין על ישראלים שחיים בסין זמן רב.

מה שבטוח הוא שקשה לראות בנוף הסיני חברות שמסתמכות על בסיס פעילות מהארץ ללא נוכחות במדינה. נכון, זה דורש יותר זמן, כסף והמון סבלנות, אבל מי שמעוניין להתרחב לתוך הענק הסיני – כנראה שלא יוכל להתחמק מכך.

 

הכתבה בחסות מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה

יאיר אלבין הוא הנספח הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בדרום-מערב סין. במסגרת תפקידו הוא אחראי על קידום היחסים הכלכליים בין המדינות. יאיר אלבין עומד בראש המשלחת כלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה שנמצאת בצ'נגדו, שמטרתה קידום השקעות בישראל, עידוד יצוא ישראלי לסין טיפוח מיזמים משותפים בין חברות ישראליות וסיניות, וקידום הזדמנויות לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח תעשייתי. למידע נוסף על פעילות מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה.

הגב

9 תגובות על "איך עושים עסקים עם מי שאין לו אלוהים?"

avatar

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
John
Guest

אז הם שקרנים או לא ?

מרדכי
Guest

בקיצור, תמיד אמרו לכם שאסור להאמין לאף מילה של סיני, עכשיו אתם יודעים למה…

דוד
Guest

ממש לא הבנת את הכתבה
הסבר קצר; בחור שרצה להתחתן והיה שקרן מדופלם..אז אף פעם לא הצליח עם בחורות בגלל זה!
ויעץ לו “חכם” אחד מעכשיו רק אמת בלבד אתה מדבר!!!
וכך עשה למשל כשפגש בחורה מכוערת עם אף ארוך וכו’ היה אומר לה וואו כמה… האף שלך ארוך וכמה שאת מכוערת ממש להפליא….
כמובן שגם בדרך הזו לא הלך לו
לא בכל מקום האמת היא האמת האמיתית וראוי להשתמש בה
והאמת שהבחור הזה טעה שוב באמת
ורק החכם יוכל להבין כל זאת
אלו בדיוק הסינים
וזוהי הדרך אשר ילכו בה……

שלומקה לזר
Guest

במסורת שלנו, מושג האמת, מוגדר היטב לא רק בעולם האידאות, אלא גם בחיי היום יום. האפוס המכונן של התרבות המערבית, התנ״ך ובמוקד שלו עשרת הדיברות. מדברות בפירוש לא לשאת עד שקר, לא לרמות במשקולות. נושאים כאלו.

איך העקרונות האלו באים לידי ביטוי בתרבות הסינית? כי זה הבסיס למשא ומתן.

אביב
Guest

בלי קשר לשקרנים או לא. באופן מפתיע כתבה איכותית בגיקטיים שלא מנסה למכור לנו יותר מידי במסווה כמו שאר הכתבות.

Galit
Guest

אני לקראת חתימה על חוזה חדירה לשוק הסיני, ואני מוצאת שהניתוח במאמר זה מרתק. תודה

יותם
Guest

כתוב יפה. אי אפשר להפריד מהמסורת המערבית גם 250 שנים של מהפכה מדעית, ולאחריה של פוזיטיביזם מדעי, שניסה לחלט את האמת כדבר העובד כשהוא לעצמו.

אני לא רובוט
Guest

תיארת בדיוק את התרבות והשפה הפרסית (אירן גובלת בסין)

Ohad the fat
Guest

אסור להאמין גם לאף מילה שהמעכארים של מינהל סחר חוץ אומרים. פקידונים מושחתים שקיבלו ג’ובים בקומבינה אינם יותר טובעם מהסינים.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: