הדו”ח השנתי של ה-OECD: ישראל חייבת לשפר את מערכות החינוך והתחבורה הציבורית

ב-OECD מבהירים שאי-השוויון בהכנסות והעוני בישראל הם עדיין מהגבוהים מבין מדינות הארגון, אך גם שהכלכלה הישראלית צומחת בקצב יפה. אילו תחומים טעונים שיפור, אילו צוינו לטובה ומהן ההמלצות להעלאת הצמיחה בישראל?

touch- tablet in hands Business man - לא לשימוש גיקטיים!

מאת נציגות ישראל ב-OECD

כמדי שנה מפרסם ה-OECD את אחד מד”וחות הדגל בשם “בדרך לצמיחה” (Going for Growth), ובו מפרטים חוקרי הארגון את מצב הכלכלה במדינות ה-OECD ואת המלצותיהם לרפורמות לשיפור הצמיחה. אז מה חושבים כלכלני ה-OECD על כלכלת ישראל?

מתחילים לראות פירות

הכלכלה הישראלית צומחת בקצב יפה, ובמחצית השנייה של 2016 המשק הישראלי צמח בקצב של 5.2%. תחזית הצמיחה של ה-OECD לישראל בשנת 2017 עומדת על 3.4% ועל 3.3% ב-2018. למרות זאת מציינים כלכלני ה-OECD שהצמיחה הישראלית בשנים האחרונות נסוגה מהקצב הגבוה שאפיין אותה, והם מצביעים על העלייה האיטית בקצב פריון העבודה ועל גידול בשיעור התלות (יחס של האוכלוסייה העובדת למול האוכלוסייה שבפנסיה). כותבי הדוח מציינים שהאוכלוסייה הישראלית היא צעירה ביחס לשאר מדינות המערב, אך תופעת הזדקנות האוכלוסייה מתחילה להשפיע גם עליה.

אי-השוויון בהכנסות והעוני בישראל הם מהגבוהים ב-OECD, אך למעשה לא נרשה בהם עלייה מאז שנת 2008. נראה שיש סימנים ראשונים לירידה קלה במדד הג’יני, וכותבי הדוח מציינים לחיוב את נושא מס ההכנסה השלילי, שהורחב בשנים האחרונות, מאפשר למשפחות עובדות הכנסה גבוהה יותר וכך לצמצם את שיעור העוני הרחב בישראל. בצד הטעון שיפור מציינים כותבי הדוח שמערכת החינוך בישראל צריכה להיות יעילה יותר כדי להצליח לשלב אוכלוסיות מוחלשות בשוק התעסוקה ולייצר צמיחה מכלילה.

יוקר המחיה הוא נושא קריטי נוסף לכלכלה הישראלית, וה-OECD מציין לחיוב את מאמצי הממשלה להגביר את התחרותיות במשק על ידי פתיחת שוק המזון והחקלאות לייבוא ועל ידי הכנסת מתחרים חדשים בבנקים. אך למרות ההתפתחויות האחרונות, ה-OECD ממשיך להדגיש את החשיבות להגברת התחרות במגזרים המוגנים ויצירת רפורמות נוספות בתחום המזון והחקלאות. עוד מצוין בדוח כי תחרות במגזר האנרגיה, ובעיקר בתחום החשמל, תביא לעלייה בפרודוקטיביות ותקטין את הנטל הרגולטורי על עסקים.

ה-OECD מציין שישראל חייבת לפתח מערכת תחבורה עירונית טובה יותר כדי לצמצם את בזבוז הזמן עקב פקקים, וכדי להוריד את זיהום האוויר שעולה לכלכלה הישראלית ב-1.5% תוצר כל שנה. עוד הם מציינים שתחבורה יעילה יותר תועיל להורדת יוקר המחיה, תאפשר לישראלים רבים לחיות באזורים זולים יותר ותעלה את הנגישות לתעסוקה באזורי הפריפריה.

המלצות הארגון לישראל בשנת 2017

Clock on Wooden Floor Against Wall - לא לשימוש גיקטיים!

שיפור מערכת החינוך:

ה-OECD מדגיש שמערכת החינוך בישראל אינה שוויונית ואיכות החינוך, בעיקר בקרב ערבים וחרדים, אינה מגיעה לאיכות החינוך במערכת החינוך הממלכתית, מה שמעלה את ההסתברות שאוכלוסיות אלו ימצאו עבודה בשכר נמוך עקב הכישורים הנמוכים שלהם.

מה נעשה? השקעת משאבים גדולה יותר גרמה להקטנת מספר התלמידים בכיתות במגזר הערבי ב-2015. יחד עם זאת הם מציינים את הקושי של המדינה לחייב לימודי ליבה במגזר החרדי עקב התנגדות האוכלוסיה.

ההמלצות: יש להעלות את ההשקעה התקציבית פר תלמיד, בעיקר בקרב האוכלוסיות המוחלשות, כיוון שהיא נמוכה משמעותית מממוצע ה-OECD. יש להמשיך לבצע רפורמות במערכת החינוך ולהבטיח לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית. בנוסף, על ישראל לפתח מערכת של חינוך מקצועי ענפה יותר.

הקטנת הנטל על עסקים:

לפי ה-OECD, הרגולציה בישראל מכבידה על עשיית עסקים בישראל, בעיקר עקב חסמים גבוהים מדי ליזמים ורישוי עסקי ארוך ומסועף.

מה נעשה? בסוף 2015 ישראל אימצה תכנית להפחתת הנטל הרגולטורי ב-25% עד שנת 2019. מ-2016 כל החוקים החדשים הנוגעים בתחרותיות שייכנסו לספר החוקים, מחויבים בתהליך הערכת השפעת רגולציה (RIA) כדי לבדוק את ההשלכות שלהן על פעילות עסקית.

ההמלצות: לקצר תהליכי רישוי, בעיקר בנושאי הגנת הסביבה. קבלת התכנית על הורדת הנטל הרגולטורי מחייבת כוח אדם מוכשר ומיומן בנושא ויש לדאוג שבכלל משרדי הממשלה יהיו מיודעים לתהליך החדש.

לחזק תחרותיות בשוק המוצרים:

כותבי הדוח מציינים שיש חסמים גבוהים לתחרות בישראל, בעיקר עקב מונופולים בסקטורים מסוימים כגון תחום הבנקאות, כלל תעשיית המזון ובתחום החשמל.

מה נעשה? בתחילת 2016 הרגולציה השתנתה כדי להקל על כניסת מתחרים חדשים בתחום הבנקאות, כולל מוסדות אשראי חוץ בנקאים. חסמים לייבוא בתחום המזון הופחתו וחברות פרטיות יכולות להיכנס לתחום הדואר.

ההמלצות: יש להחליף מכסות בחקלאות, מחירים מפוקחים ומכסים בעזרה ישירה לחקלאים. על ישראל להוריד מכסים נוספים על ידי אימוץ נוהלי הייבוא בתחום המזון של האיחוד האירופי. יש להמשיך לאפשר כניסת מתחרים חדשים בתחום הבנקאות, להגביר תחרות בתחום האנרגיה וליצור מפעיל פרטי בתחום תשתיות החשמל שיתחרה בחברת החשמל.

הגברת ההשתתפות בשוק התעסוקה:

לפי ה-OECD, שירות התעסוקה הישראלי מוגבל ביכולתו להחזיר דורשי עבודה לשוק התעסוקה. עובדי שירות התעסוקה עמוסים מאוד ואפשרויות הכשרה מקצועית זמינים למספר קטן מאוד של דורשי עבודה.

מה נעשה? מס הכנסה שלילי הורחב ב-2015. הרשויות השיקו פרויקט פיילוט בשם “מעגלי תעסוקה”, שמטרתו לקדם את השתלבותם בעבודה של מקבלי הבטחת הכנסה באמצעות ליווי אישי וקבוצתי. התכנית הראתה תוצאות חיוביות ב-2015.

ההמלצות: להרחיב תוכניות תעסוקה ומס הכנסה שלילי. יש לשפר את אכיפת חוקי העבודה בישראל, בעיקר במגזרים בהם עובדים מקבלי שכר נמוך, כולל בקרב ערבי ישראל, חרדים ומהגרי עבודה.

לנתונים נוספים מנציגות ישראל ב-OECD היכנסו 

רוצים לקרוא עוד כתבות מהנציגויות הכלכליות של ישראל בעולם? היכנסו לבלוג מינהל סחר חוץ

המינהל לסחר חוץ

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מביא אליכם את מיטב הכתבות שנכתבו על ידי הנציגות והנציגים הכלכליים שלנו ברחבי העולם.

הגב

הגב ראשון!

avatar

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: