למה הטכנולוגיה המתקדמת של הסטארטאפ ניישן לא חודרת את חומות הכלא?

זה כבר ברור שגם אדם שחירותו נשללה זכאי לזכויות כאלה ואחרות, אך נראה כי רק במדינות מפותחות מסוימות כבר פותחו מערכות טכנולוגיות שמאפשרות לאסירים לשמור על קשר עם יקיריהם ועוזרות לשמור על זכויות האדם. ומה בישראל?

 Image Source/ Getty Images Israel

צלם/תמונה: Image Source/ Getty Images Israel

מאת עו”ד סתיו סער

“כותלי בית הסוהר אינם חור שחור נורמטיבי, שמעבר לחומותיו אין זכויות ואין מגן. נהפוך הוא, האסיר, אשר לו כמובן חובות התנהגות במאסר, נתון במשמורתה של המדינה, והיא נושאת לגביו באחריות מוגברת”

כך כתב לפני זמן לא רב כבוד השופט אליקים רובינשטיין בפסק דין מאלף, שגם חתם את כהונתו רבת השנים כשופט בית המשפט העליון. אך הוא לא היחיד שמתח ביקורת על הגורמים השונים האחראים לתנאי כליאתם של אסירים בישראל, ובראשם המשרד לביטחון פנים ושירות בתי הסוהר. גם אם חלקה מוצדקת וחלקה פחות, נדמה כי שורר מעין קונצנזוס באשר לכך שמרתפי כליאה תחובים ואפלים, המשמשים היום בעיקר אטרקציה לתיירים במדינות שונות, הם נחלת העבר. החשיכה הקודרת, שלשלאות הברזל החלודות וצווחות הישועה של הכלואים נותרו אפוא מאחורי שורה איתנה של כללים חוקתיים בעלי מעמד-על, וכיום הנחת המוצא היא שגם פגיעה בחירותו של אדם צריכה להיעשות בדרך תכליתית וראויה.

בהתאם, גם אם הקצב אינו מהיר ומספק, עוברות זכויות האסיר תמורות ושדרוגים שונים מעת לעת. לא מדובר בפועל יוצא של מחווה או רצון טוב, וודאי לא של חסד – נהפוך הוא; ההתפתחות ההדרגתית של זכויות האסיר היא חלק בלתי נפרד מתהליך רחב של התפתחות חברתית ותפיסתית, המגלם תובנה ברורה שגם לסנקציות שלטוניות ולענישה מוחשית יש דרך נאותה לביצוע. לכך מצטרפות תובנות חיים נוספות: הצורך לייצר שגרת חיים שקטה ובטוחה בבתי המאסר; העובדה שכליאה ללא שיקום מסתמנת כבלתי יעילה; והמסקנה בעלת ההיבט השיקומי לפיה ניתוקו של אסיר מהיכולת לשמור על קשר רציף עם משפחתו ומכריו, וכן עם מגוון שלם של אנשי מקצוע המעורבים בחייו, עשויה להמיט עליו אסון שהיקפו רחב ומשמעותי יותר משלילת החירות שלה נדון או קנס כספי שאותו הוא חייב לשלם.

אורח החיים המודרני הביא לחיינו שינויים רבים, אך נדמה כי הבולט והמשמעותי שבהם נעוץ בהתפתחות יכולת התקשורת. תוך שנים ספורות, כהרף עין בקנה מידה היסטורי, חלה קפיצת מדרגה משמעותית: משימוש בטלפון קווי – לתקשורת סלולרית ואינטרנטית, המתבצעת באמצעות אפליקציות מובילות ורשתות חברתיות. אך ההתפתחות הטכנולוגית המואצת הזו לא הצליחה לחדור מבעד לחומות הבצורות ולבידוק הביטחוני הקפדני של מתקני הכליאה בישראל, ונדמה כי אין לכך כל סיבה של ממש. מכאן עולה השאלה האם אסיר בימינו, שבאמתחתו זכויות מוצקות, שזכאי במקרים רבים לצאת לחופשות בחיק יקיריו, למנות מזון מדודות ומחושבות על ידי תזונאים מקצועיים ולהשתלבות במערך החינוך ובחוגי העשרה – צריך להיאבק על מקומו בתור לשימוש במכשיר טלפון קווי כדי לשמור על קשר עם קרוביו ויועציו השונים? הפרקטיקה העולמית בנושא מלמדת שלא כך הדבר.

 Roberto Machado Noa/ Getty Images Israel

צלם/תמונה: Roberto Machado Noa/ Getty Images Israel

מערכות מפוקחות לשליחת מיילים

במדינות מפותחות רבות השכילו להבין שעל מנת לאפשר לאסיר לממש את זכויותיו בצורה אפקטיבית ובהתאם למציאות החיים מחוץ לכותלי בתי המאסר, יש לבצע התאמות למצב הנוכחי. בארה”ב למשל נוסדה בשנת 2008 מערכת Corrlinks, המספקת שירותי דואר אלקטרוני לאסירים השוהים במתקני הכליאה. המערכת מציבה אמנם לא מעט מגבלות: ההודעות הנשלחות באמצעותה מנוטרות כולן לפי שיקול דעת רשות בתי הסוהר ולא ניתן לצרף אליהן קבצים, ואסירים שהורשעו בעבירה שנעשתה באמצעות מחשב אינם מורשים לעשות בה שימוש – ועדיין מדובר בערוץ תקשורת מודרני המסייע לאסירים לשמור על קשר רציף ויעיל עם יקיריהם ואנשי המקצוע המלווים אותם, מה שנתפס כיום כאלמנטרי עבור כל מי שחירותו לא הוגבלה בענישה פלילית.

באירופה נוהגים כמו בארה”ב. בכל מתקני הכליאה בהולנד ובמתקנים רבים ברחבי אנגליה, סקוטלנד, אירלנד וויילס משתמשים אסירים במערכת דואר אלקטרוני דומה, ששמה Emates, וכך גם באוסטרליה. מערכת זו, שהשימוש בה החל סביב שנת 2013, מאפשרת לאסירים לשמור על קשר עם יקיריהם באמצעות דואר אלקטרוני, ואף מתירה לצרף קבצים בכפוף למגבלות תוכן מסוימות.

מערכות אלה פותחו בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע העוסקים בשיקום, ומתבססות על הנחת מוצא לפיה לקשר רציף ויעיל עם משפחה אוהבת ומעגל חברתי תומך יש השפעה ישירה על תהליכי השיקום ופוטנציאל ההצלחה שלהם. במקביל, ניתן בהחלט להתרשם מכך שהמערכת נועדה גם כדי להקל על אלה שאינם כלואים ומבקשים לשמור על קשר עם אסירים.

ועכשיו לשאלת מיליון הדולר: האם כלל הציבור נדרש לשאת בעלויות הכרוכות במערכות הללו, המשמשות אסירים כלואים? ממש לא. השימוש במערכות Corrlinks ו-Emates כרוך בתשלום (בדרך כלל מדובר בסנטים בודדים), בהתאם לקריטריונים שונים.

ניתן אם כן להיווכח כי במגוון מדינות מפותחות נהוג, ואף מקובל, לאפשר לאסירים לשמור על קשר עם העולם שמחוץ לחומות באמצעות דואר אלקטרוני. לצד זאת, ניתן אף להתרשם מראשיתה של מגמה בקשר לשימוש מוגבל ברשת האינטרנט במתקני כליאה מסוימים, בשלב זה בעיקר לטובת רכישת חינוך ושימוש במאגרי מידע משפטיים. מנגד, הדבר אינו אפשרי ואף אינו נמצא בעתיד הקרוב עבור אסירים הכלואים דווקא בשטחה של מדינה שזכתה בכינוי “סטארטאפ ניישן”. מי אם כך ירים את הכפפה?

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

3 תגובות על "למה הטכנולוגיה המתקדמת של הסטארטאפ ניישן לא חודרת את חומות הכלא?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
שמואל ברגר
Guest

הבעיה היא כמובן פשוטה. בעוד שברוב תחומי החיים יש מערכת של ספק שירות ולקוח שירות, בתי הכלא אינם כאלה. ספק השירות לא מקבל כסף מלקוח השירות אלא מהמדינה המבולבלת שלא יודעת מה היא בדיוק רוצה ולמה היא מצופה ומגיבה רק ללחץ ציבורי.
ואם אין לחץ ציבורי, אין שום סיבה שמשהו ישתנה.

רוני
Guest

לא יודע.. אם הייתי אסיר, הייתי מעדיף לדבר בטלפון ציבורי ולא להתכתב במיילים. החלופה הזאת גרועה יותר. כן, היא “מגניבה” יותר, אבל מה יותר טוב מלדבר שיחה שוטפת?

שם כלשהו
Guest

להזכירכם, מדובר בפושעים, בית כלא הוא לא קייטנה, ברור שהתנאים שם הם לא אותם תנאים שמקבל כל אזרח זה בדיוק הרעיון….
וכמובן שיש בעיה נוספת, אל תשכחו שבבתי הכלא יושבים אנשי משפחות פשע ואסירים בטחוניים, ואלה אנשים שאם יהיה להם ערוץ תקשורת חופשי ימשיכו בפעילות הלא חוקית שלהם סמים, חיסולים, טרור ועוד…
ונניח ואפילו נסנן למי לתת את הפרבילגיה, הרי ברור שאלה שלא קיבלו את הערוץ תקשורת ינצלו את אלה שכן

wpDiscuz

תגיות לכתבה: