פריימסנס הישראלית, היום שאחרי הקינקט

פריימסנס היא אחת הגאוות הישראליות הגדולות ביותר. כעת, לאחר תום הרומן המתוקשר שלה עם מיקרוסופט, מעניין מה יעלה בגורלה. לפי החברה, השמים הם הגבול. תרתי משמע

תמונה: דגם הקינקט השני, הטכנולוגיה של פריימסנס הישראלית בחוץ

תמונה: דגם הקינקט השני, הטכנולוגיה של פריימסנס הישראלית בחוץ

וייז? גט טקסי? בסופו של דבר מדובר בחברות קטנות. הענקית הישראלית האמיתית, זו שסומנה פעמים רבות כהבטחה הנוכחית והבאה של ההיי-טק הישראלי היא חברה שנוסדה על-ידי חמישה צעירים ופועלת ברמת החייל. קוראים לה פריימסנס. סביר להניח ששמעתם עליה, אבל אם לא, בטח שמעתם על המוצר הכי מפורסם בו מותקן השבב שפיתחה – הקינקט של מיקרוסופט.

כן, במקרה שלא ידעתם זאת קודם, הנה ההפתעה הגדולה. חיישן תלת המימד שעומד במרכז האקס-בוקס הוא בכלל פרי פיתוח ישראלי. אבל לפני שאתם נשענים לאחור ונאנחים בגאוות יחידה, כדאי שתדעו שאולי יש צרות בגן עדן.

אל נא תאמר לי שלום

כבר לפני שנה התחילו להשתולל ברשת שמועות לפיהן מיקרוסופט לא עומדת להמשיך את החוזה עם פריימסנס, או במלים אחרות – המוצר הבא בסדרת הקונסולות של הענקית מרדמונד כבר לא יהיה כחול לבן. עם או בלי קשר לשמועות אלה, החברה יצאה במהלך פיטורים אדיר שכלל 50 מבין 190 עובדיה.

את השמועות הללו החלה כתבה בפי.סי מגזין, שכתבה כי מיקרוסופט עומדת לפתח שבב משלה, שיחליף את זה של פריימסנס במכשירי הקינקט. עם זאת, לא רק שלא היה ברור אז אם אכן מדובר בשמועה מבוססת, גם לא היה ברור כמה זמן יקח למיקרוסופט לפתח את השלב המדובר.

שנה עברה, והנה, האקסבוקס החדש יצא לאור, וטכנולוגיית החיישנים שלו כבר לא מבוססת על זו של פריימסנס, אלא על זו של חברה קנדית שרכשה מיקרוסופט, קנסטה שמה. המסקנה עשויה להיות אכזרית, לפחות בכל הנוגע לפריימסנס. החברה, ששברה יחד עם מיקרוסופט את שיא גינס במכירות מוצר בודד (הם ולא האייפון או האייפד), תישאר בתחילת 2014 בלי הלקוח הגדול ביותר שלה.

”קינקט היה הצלחה אדירה, הוא נמצא היום במעל ל-24 מליון בתים“, אמר לגיקטיים טל דגן, סמנכ“ל שיווק ומוצר בפריימסנס. לדבריו, ”המוצר שלנו עשה מהפכה בתחום חוויית המשתמש. אנחנו שמחים שמיקרוסופט המשיכה את המחוייבות שלה לתחום, למרות שהיא בחרה בפתרון פנימי ולא במוצר שלנו. אז נכון, זה לא פריימסנס, אבל זה מראה שמהפכת חיישני תלת המימד עדיין חיה“.

תמונה: דגם הקינקט הראשון, שיתוף הפעולה טרם לשתי החברות

תמונה: דגם הקינקט הראשון, שיתוף הפעולה תרם לשתי החברות

שבע השנים הטובות

את ההיסטוריה של פריימסנס ומיקרוסופט אפשר לתעד אחורה עד לשנת 2006. פריימסנס פנתה זמן לא רב לאחר הקמתה לשלוש ענקיות הגיימינג המובילות: נינטדו, סוני ומיקרוסופט, והציעה את השבב הייחודי עליו היא שוקדת. בסופו של דבר היו אלה אנשיו של גייטס שהרימו את הכפפה, והעסקה גובשה, לא לפני שמיקרוסופט דרשה מהישראלים בלעדיות.

שתי החברות, הענקית האמריקנית ואז עוד הננסית מישראל החלו אז לפתח ממשק בשם Natal, אולי אב הטיפוס של הקינקט – חיישן תלת מימד המאפשר לשלוט על מחשב באמצעות תנועה. כעבור ארבע שנים של עבודה מאומצת, ויחד עם השקתו של האקסבוקס עם הקינקט, התבהרה התמונה, ופריימסנס זכתה לקרדיט המגיע לה, כזו העומדת בבסיס המוצר.

יש לציין כי הקינקט של פריימסנס הוא אחד המוצרים המובילים בשוק, ולא רק בשל החיבור למיקרוסופט – בהשוואה למוצרים מקבילים, הוא פשוט טוב יותר. אותם זמנים היו הימים הטובים ביותר שידעה החברה. מכיוון שלפי ההסכם בינה לבין מיקרוסופט היא קיבלה תשלום לפי הזמנות השבבים שביצעה מיקרוסופט וניתן להעריך שחצתה במהרה את רף ה-200 מיליון דולרים בחודשים שלאחר ההשקה.

ההצלחה הייתה מטאורית. מיקרוסופט הרוויחה. פריימסנס הרוויחה. כולם היו מאושרים. אז למה הרומן הזה נמצא כעת בחודשי החסד האחרונים שלו?

אחת הסיבות לכך עשויה להיות טכנולוגית גרידא. אין ספק שבכוונת מיקרוסופט לשלב את הקינקט בכל דבר שהיא עומדת לעשות בעתיד, החל מטלוויזיות חכמות, דרך המחשב האישי, וכלה בהתקנים ניידים. אבל החיישן של פריימסנס דורש מצלמת תלת-מימד ייחודית, וזה עשוי להיות לא כלכלי עבור ענקית התוכנה. מבחינת מיקרוסופט, כמו בכל חברה אחרת, המטרה היא להוזיל עלויות ייצור ולהגביר הכנסות. מכאן, הם יתורו אחר פתרון שיאפשר שימוש בחומרה זולה יותר, כמו למשל המצלמה שגם ככה נמצאת ברוב המכשירים.

סיבה נוספת, גם היא לכאורה מובנת מאליה, היא שמיקרוסופט רוצה לפתח את מוצריה ”אין-האוס“. בצורה כזו היא מוזילה את העלויות, אבל היא גם אחראית רק לעצמה ולא תלויה בחברה אחרת, מעבר לים. מעבר לכך, לאור הביקורת העצומה שסופגות חברות הטכנולוגיה האמריקניות הגדולות בנוגע להעברת המשרות מארה“ב עצמה אל מדינות אחרות, לא יהיה זה מופרך להניח שמיקרוסופט רוצה להחזיק את העבודה על מוצריה קרוב אליה, ברדמונד, ולהפחית בכך את להבות הביקורת.

נחזור לפריימסנס. ההשקה הגדולה של הקינקט הייתה בנובמבר 2010. לפי השמועה, מיקרוסופט הציעה אז לרכוש את פריימסנס, אך החברה הישראלית השיבה את פניה ריקם. זאת, מכיוון שרצתה לפרוץ לשווקים אחרים. במקביל, שבוע אחד בלבד לפני ההשקה, רכשה מיקרוסופט את קנסטה, ולא רק אותה, אלא גם את אחת המתחרות הישראליות של פריימסנס -3DV.

נכון לרגע זה אנחנו לא יודעים האם הטכנולוגיה של 3DV מעורבת בקינקט החדש, אך מה שבטוח הוא שזו של קנסטה דווקא כן, וזו של פריימסנס דווקא לא. מיקרוסופט כבר לא תייצר יותר קינקט מהדור הישן, זה של פריימסנס, ובכך עשויה להסגר באר הרווחים הגדולה של החברה. מצד שני, נכון, אולי ביצת הזהב הזו כבר לא תטיל יותר מדי ביצים, אבל אל תשכחו שהאקסבוקס החדש ייצא לשוק רק בעוד חצי שנה, כך שסביר להניח שלפחות בשנה וחצי הקרובות מכשירי קינקט ישנים יותר ימשיכו להמכר, ובגדול.

מה הלאה?

לא נכחיש, יש לנו חיבה לפריימסנס, החיבה הזו שמזדחלת בוורידים של כל גיק ישראלי אמיתי כשהוא שומע על חברים שמצליחים (ואותה חיבה שגורמת לנו כעת לבכות את בטר פלייס, אבל זה כבר סיפור אחר). לכן, גם כשמיקרוסופט עומדת להיות מאחורי החברה הישראלית, חשוב לנו לראות מה יקרה איתה הלאה.

”יש לנו את טכנולוגיית תלת המימד המתקדמת ביותר“, הסביר דגן. ”הראנו לפני כמה חודשים את הדור הבא שלנו, ה-Capri, שייעודו הוא להיכנס לעוד ועוד מכשירים צרכניים. הוא קטן מאוד, אפשר להחזיק אותו ביד, והוא יכול לפעול בכל מוצר שקיים כיום, החל מטלוויזיות וכלה בסמארטפונים. בנוסף, הוא יכול להגיע לביצועים מדהימים, עד פי 3 מהמוכר כיום“.

במסגרת ניסיונות ההתפתחות שלה, פנתה פריימסנס גם לתחום המכשור הרובוטי הרפואי, וכעת החיישן שלה עומד במרכז AVA של iRobot, מכשיר העושה שימוש ברשת האלחוטית ובמערכת נתונים הממוקמת בענן, על-מנת לאסוף נתונים רפואיים על המטופל ולבחון את הסימנים החיוניים באמצעות מכשירים רפואיים הכלולים בו, דוגמת סטטוסקופ ואולטרה-סאונד.

עוד הוא הסביר כי מדובר למעשה במשפחת מוצרים המבוססת על שבב חדש בעל יכולות חזקות בהרבה מהשבב הקודם, זה המוכר לנו מהקינקט. בנוסף, יש בו מצלמה חדשה, פרוג‘קטור חדש, ולמעשה מערכת שלמה המבוססת על השבב.

אז לא לבכות את פריימסנס? שאלתי. ”ממש לא“, הוא השיב. ”אפילו נאס“א בחנה את השימוש בחיישנים שלנו על-מנת להעריך משקל של אסטרונאוטים בחלל. מורה בריטי בבית ספר לילדים אוטיסטים שלח לנו מכתב בו הוא מספר שילד שכלל לא תקשר, אמר את מלותיו הראשונות כאשר ביקש שיחזירו אפליקציה המושתתת על הטכנולוגיה שלנו. התכנונים שלנו לעתיד משמעותיים יותר ממה שהיו לפני שנה-שנתיים. אנחנו מלאים ברוח, ועושים דברים מדהימים“.

מה למשל?

”אני אתן לך דוגמא. יש לי ילדה בת 12, ואחת לחודש היא עומדת ליד הקיר ואנחנו מסמנים את הגובה שלה. זה הולך להיעלם בקרוב, מכיוון שבסמארטפון, באמצעות המערכת שלנו, תהיה מצלמת עומק שתאפשר לקבוע את הגובה של הילד באמצעות צילום פשוט. כל המידות יילקחו מייד. מדובר פה במשהו חדש לגמרי. כבר לא מדובר רק במשחקים ובמחוות, מדובר בהבנה אחרת לגמרי של הסביבה“.

נועה זהבי רז

נועה רז, בת 30. חיה באינטרנט מאז 1999, חובבת ג'אדג'טים אך לא יודעת מה עושים איתם, וכותבת, בעיקר על כלום.

הגב

3 תגובות על "פריימסנס הישראלית, היום שאחרי הקינקט"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
עופר
Guest

הייתי מצפה מכתבה רצינית על פריימסנס שתנתח את מצבה ואת סיכויי ההצלחה שלה באופן עצמאי וריאלי, ולא תסתפק בראיון אוהד (על גבול היחצ”נות) עם סמנכ”ל השיווק שלה.

גיק
Guest

הדעה האובייקטיבית שלי על החברה היא ששיא החברה מאחוריה וכעת היא מחפשת אחר לקוחות חדשים ללא הצלחה יתרה…
בדר״כ שלב כזה הוא השלב שמתחיל את ההתדרדרות…
פיטורים המוניים הם אינם נמנעים בעתיד הקרוב וחבל…

אבי
Guest

התכוונת “הדעה הסוביקטיבית שלי”. דעה אוביקטיבית היא לא שלך.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: