בדקתי את Poco F2 Pro וגיליתי שכמו בסרטים, ההמשך לא משתווה למקור

לפני שנתיים פוקופון הצליחה להפתיע עם מכשיר זול ומפרט חזק. עכשיו חוזרת פוקו עם דגם ה-F2 פרו. לקחנו אותו לבדיקה

צילום: גיקטיים

שנת 2018 הייתה שנה סוערת למדי בשוק הסלולר, אחרי השקת האייפון X, והמעבר של מכשירי הדגל אל מעבר לקווי ה-1,000, הלסתות של חובבי האנדרואיד נשמטו כששיאומי הציגה את הפוקופון הראשון שהציע מפרט של מכשיר דגל, במחיר של כשליש ממכשירי הדגל האחרים. שנתיים אחרי שטרפה את עולם המובייל, פוקופון יצאה לסוג של דרך עצמאית משיאומי, והשיקה סופסוף את ה-Poco F2 Pro, מכשיר הדגל החדש שלה שגם הפעם אמור להבטיח לכם מכשיר עם מפרט עוצמתי, ובמחיר מפתיע. אבל איכשהו, למרות שמדובר במכשיר מעולה, יש כאן משהו שהתפספס בדרך.

מסך משובח שלא היה מבייש שום מכשיר דגל, חוץ מכאלו שיצאו השנה

הפעם פוקו הפתיעה עם מסך AMOLED בגודל 6.67 אינץ’ שלמען האמת נראה נהדר. הוא מגיע “רק” ל-500 ניטים, אבל לא הייתה לי בעיה לקרוא שום תוכן עליו גם ביום שמש בהיר, ובאמת שתענוג לראות עליו כל תוכן עם הצבעוניות הדי מדוייקת שלו. בניגוד לפוקו הקודם, עבור ה-F2 פרו נבחרה מצלמת סלפי נשלפת, כמו שראינו כבר ב-Mi 9t Pro המצוין, מה שמאפשר לו להציג תצוגה מלאה מקצה-לקצה בלי שום פשרות בדרך (מלבד החשש הכללי שלי מעוד רכיב מכני בסמארטפון).

צילום: גיקטיים

עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבפוקו רצו לתת לנו חוויה של מכשיר דגל של שנת 2020, ובכל זאת בחרו לוותר על הטרנד החם והמוצדק ביותר של מכשירי הדגל של השנה, קצב ריענון גבוה יותר. בניגוד לסמסונג, וואן פלוס, אסוס ואפילו שיאומי עצמה, הפוקו F2 פרו מגיע עם מסך בקצב ריענון של 60 הרץ ולא 90 או 120 הרץ. בפועל, זה אומר שמכשירים עם חומרה פחות חזקה ייראו יותר מהירים עם אנימציות חלקות יותר, פשוט כי קצב הריענון הגבוה שלהם גורם לכל אנימציה ותנועה במסך להיראות חלקה.

הפעם, חיישן טביעות האצבע יחכה לכם מתחת למסך, וכמו כל חיישן טביעות אצבע שנמצא מתחת למסך בשנים האחרונות, הוא רק בסדר. הוא לא מהיר ומדויק כמו החיישנים הפיזיים שנמצאים בגב המכשיר, ועל זיהוי פנים מאובטח באמת אין כאן על מה לדבר. במקרה הזה למשל מדובר בפיצ’ר שלטעמי עדיין לא בשל כדי שנוכל להגדיר אותו כמצרך חובה במכשיר דגל.

אוכל בלי מלח כל מה שתזרקו עליו, ואפילו לא מתחמם

מתחת לכל זה נמצאת החומרה שהופכת את ה-Poco F2 Pro למכשיר דגל אמיתי: מעבד Snapdragon 865 של קוואלקום עם תמיכה ב-5G (טכנולוגיה שכמובן רחוקה שנות אור מישראל עדיין), נפח איחסון של 128 או 256 גיגה-בייט UFS 3.1, ואז מגיע טוויסט משונה. הגירסה הרגילה שאני בדקתי מגיעה עם 6GB זיכרון RAM ממסוג LPDDR4, בעוד הגירסה המנופחת יותר מגיעה עם זיכרון של 8GB, אבל מסוג LPDDR5. החלטה מוזרה שדי לא מקובלת בעולם המובייל כשמדובר באותו דגם, רק עם נפח איחסון ונפח זיכרון שונה.

כל המפרט הזה מאפשר לפוקו F2 פרו להמשיך להציג חווית שימוש חלקה מאוד כשהוא אוכל בלי מלח כמעט כל מה שאני מעמיס עליו. הייתי בטוח שאני עומד לקרוע לפוקו F2 את הצורה כשהחלטתי לצלם איתו סרטון רצוף של 43 דקות. משימה שלרוב תגרום לכל מכשיר להתחמם מעבר לגבולות הטעם הטוב, אבל הפוקו החדש שמר על טמפרטורה סבירה לכל הדעות כמעט בכל מצב, ומעולם לא הרגשתי שהוא התחמם כמו הפיקסל הקבוע שלי או כל מכשיר אחר שהשתמשתי בו השנה. זאת הודות למערך קירור שמיועד בעיקר לגיימרים, אבל מורגש לטעמי גם בשימוש יומיומי.

צילום: גיקטיים

מה שעוד הרשים אותי בצורה יוצאת דופן, הוא הסוללה של המכשיר. בימי בדיקות של מכשירים חדשים, אני נוטה לנתק את הסמארטפון מטעינה בתחילת היום, ולחבר אותם בחזרה בקצה גבול היכולת האפשרית. עם הפוקו F2 פרו, שמצויד בסוללת 4,700mAh, לא חשבתי בשום שלב לחבר אותו למטען באמצע היום. גם כשסחטתי אותו משעות הבוקר המוקדמות ועד הלילה המאוחר ככל האפשר, הגעתי לסביבות ה-40% עם הרבה מעבר ל-4.5 שעות השימוש שהן בדרך כלל סממן של סוללה טובה. גם בימים עמוסים בשימוש באפליקציית מפות, מוזיקה בבלוטות’, צילומים ארוכים ומשחק עם הסמארטפון, פשוט לא הגעתי למצב שבו אני חושש שלא תישאר לי סוללה להמשך היום. פשוט חיי סוללה מצוינים.

מה שכן מבאס במכשיר, הוא היעדר התמיכה בטעינה אלחוטית. השנה היא שנת 2020, ואם אנחנו מנסים להרכיב מכשיר דגל “מושלם” על הנייר, אולי הגיע הזמן שלא להתפשר על פיצ’ר שנמצא כבר בכל מכשיר דגל. גם היעדר העמידות למים די ביאס אותי, כיוון שאני מאמין שאם אתם כבר רוכשים מכשיר במחיר סביר ומעלה (ונעסוק במחיר שלו עוד רגע), מגיע לכם שקט נפשי גם מכוסות מים אקראיות או גשם זלעפות. אבל אני יודע שאלו לא דיל-ברייקרים עבור כולם, ולכן החשיבות של שני הפיצ’רים האלו היא גדולה רק ככל שהם פשוט קריטיים לאורח החיים שלכם.


במהלך תקופת הבדיקה נתקלתי מעט בעיות של קישוריות נתונים עם הפוקופון F2 פרו. לעיתים קרובות, כשהייתי יוצא מטווח רשת WiFi, המכשיר היה מסרב להתחבר במשך דקות ארוכות לרשת הנתונים הסלולרית, ולעיתים גם תוך כדי למשל נהיגה הבחנתי שתקשורת הנתונים נפלה לעיתים. לרוב, הדלקה וכיבוי של מצב טיסה היו מובילים לפתרון מהיר של הבעיה, ולעיתים היא נפתרה מעצמה. לאחר כשבועיים של שימוש, הבעיה הזאת כמעט ולא נצפתה. אני השתמשתי בסים של הוט מובייל, בו אני משתמש גם במכשיר הפרטי שלי, ולא נתקל בבעיות דומות. מהמילטון, יבואנית שיאומי ופוקופון בישראל, נמסר כי בעיה דומה לשלי לא נצפתה בשום מקרה אחר.


הרמקול של הפוקו F2 פרו מגיע לעוצמות מרשימות, אבל הצלילים שלו לרוב צורמים ולא נעימים להאזנה בווליום מלא, מה גם שאין כאן רמקול עליון, כך שאתם יכולים בקלות לחסום אותו עם היד באמצע צפייה במצב אנכי.

אם תרשו לי לרגע, אני אשמח להביע מחאה נגד מנגנון הרטט ששיאומי (וכיוצא בזאת, גם פוקו) בוחרת בו: רק אחרי שאתם עוזבים מכשיר עם מנגנון רטט טוב, אתם מבינים כמה הוא חשוב, והרטט של הפוקו F2 פרו הוא כל כך רועש, שלא אחת התבקשתי על ידי מי שיושב בשולחן לידי “להחליש” אותו. כאן ה”הכי חזק” הוא לא באמת יתרון.

צילום: גיקטיים

מה שכן נשאר מהפוקו הקודם, שאני כל כך שמח שנשאר גם ב-F2 פרו, הוא יציאת האוזניות וה-IR Blaster. זה כל כך כיף לקבל מכשיר כל כך עוצמתי, שהוא גם כל כך גמיש. אלה הם שני פיצ’רים שכמעט ונכחדו מכל המכשירים, וכאן חובבי האנדרואיד מקבלים את האפשרות להשתמש בהם, אם הם רק רוצים.

מערך צילום אחורי טוב, אם אתם לא מחפשים הרבה מעבר

מה שבדרך כלל מפריד בין מכשירי Mid-Range למכשירי High-End, נותר בדרך כלל בעיקרו במערך הצילום. הפעם הלכו בפוקו על מערך מרובע עם עדשה ראשית בעלת חיישן 64MP, עדשה סופר רחבה ב-13MP, עדשת “טלמאקרו” עם 5MP וחיישן עומק של 2MP. באופן לא מפתיע, גם הפעם מדובר במערך טוב, אבל לא מצוין. בתנאי תאורה טובים התמונות יוצאות די צבעוניות ונראות טוב על המסך המרשים, אבל ככל שנכנסים לפרטים רואים יותר מריחות, טשטושים והחלקות. עם זאת, אני מודה שדי נהניתי להשתמש בעדשת הטלמאקרו, שאיפשרה לי לצלם עצמים ממש מקרוב. אתם זקוקים ללא מעט אור כדי לקבל תוצאות טובות, אבל כשהן יוצאות טוב, הן מספקות למדי. לרוב ענק של האנשים, מערך הצילום הזה יהיה הרבה יותר ממספיק טוב ודי גמיש בזכות כמות העדשות.

למרות שפוקופון “עזבה” את שיאומי ויצאה לדרך עצמאית, היא משתמשת ב-MIUI, ממשק המשתמש של שיאומי. אם אתם רגילים אליו, ואין לכם בעיה איתו, לא תהיה לכם בעיה גם הפעם כיוון שמדובר בדיוק באותו ממשק. אם אתם רגילים כמוני לאנדרואיד נקי ולממשקים קצת יותר מסודרים כמו Oxygen של OnePlus ואפילו סמסונג, אתם פחות תתחברו. הממשק מצועצע, עם הרבה תתי תפריטים מסובכים, צלילים מעצבנים ואפילו פרסומות בתוך חלק מהתיקיות המובנות. בדקות הראשונות לשימוש שלי במכשיר הסרתי ממנו אפליקציות ומשחקים מיותרים שהותקנו עליו מבעוד מועד במשקל כולל של יותר מחצי גיגה-בייט (!). המכשיר אולי משדר פרימיום, אבל התוכנה משדרת הכי זול שיש.

מכשיר מעולה שיצא בתזמון לא טוב

צילום: גיקטיים

ממספר השבועות שביליתי איתו, הרגשתי שהפוקופון F2 פרו הולך לאיבוד בתוך ים של מכשירים מרשימים במחירים לא רעים בכלל, בעיקר לאור העובדה שהוא איבד את הקילר פיצ’ר העיקרי שלו: מפרט חזק במחיר הוגן. הפוקופון הראשון הושק בישראל במחיר של 1,800 שקלים, והפוקופון F2 פרו מקבל זינוק משמעותי במחיר. הוא אמנם זול בהשוואה למכשירי הדגל היקרים, אבל המחיר שלו כבר לא כל כך נוצץ בהשוואה לאלטרנטיבות הקיימות בשוק.

הפוקופון F2 פרו מתומחר בישראל בכ-2,500 שקלים לגירסה הבסיסית שלו שכוללת 128 גיגה נפח אחסון ו-6 גיגה זיכרון RAM. אפל מציעה את ה-iPhone SE החדש ב-400 דולר בחו”ל או 2,000 שקלים בישראל. עם עמידות למים, עם טעינה אלחוטית ועם האקוסיסטם המוצלח של אפל. תוספת לא כל כך גדולה כבר תאפשר לכם לרכוש את ה-OnePlus 8 החדש שמגיע עם חוויית אנדרואיד הרבה, אבל הרבה יותר טובה, יותר זיכרון RAM ומסך שתומך בקצב ריענון טוב יותר. גם ה-Mi 10 החדש, התחרות מהבית, היא רכישה יותר מעניינת עם נפח אחסון גדול ומהיר יותר, ותמיכה בטעינה אלחוטית.

שלא תבינו אותי לא נכון, ה-Poco F2 Pro הוא סמארטפון מעולה בלי פשרות ענקיות. אבל במקום מסוים, הוא לא מדבר בדיוק באותה שפה של הפוקו F1.. כל הקונספט שהפך את הפוקו הראשון לסוג של אגדה בעולם של חובבי אנדרואיד היה טמון באפשרות לקבל את המקסימום האפשרי עבור מחיר כמעט לא הגיוני. אבל בשוק שבו יש כל כך הרבה חלופות עם מפרטים דומים ומחירים דומים, אני לא בטוח מה פוקו ניסתה לעשות עם ה-F2 פרו, ולמה אנחנו צריכים גם אותו. ה-Poco F2 Pro פשוט לא מצליח לשחזר ההפתעה והקסם שהביא איתו ה-Poco F1, והוא פשוט עוד סמארטפון טוב במחיר סביר.

הורידו עכשיו את אפליקציית גיקטיים, ותישארו מעודכנים הורידו עכשיו את אפליקציית גיקטיים, ותישארו מעודכנים להורדת אפליקציית גיקטיים לאייפון ולאנדרואיד לחצו כאן

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

1 תגובה על "בדקתי את Poco F2 Pro וגיליתי שכמו בסרטים, ההמשך לא משתווה למקור"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
פוקי
Guest

כרגע עם פוקו 1 מנסה להשתדרג כמו שרשום בכתבה עושה רושם שהמחיר פה משחק לטובת מכשיר אחר טוב יותר חבל

wpDiscuz

תגיות לכתבה: