”הבעיה המרכזית היא ההיכרות של המפתח עם הקוד של החברה”

הסטארטאפ הישראלי Swimm מפתח מערכת תיעוד שעובדת על קוד רץ, ואמורה להפוך את מלאכת התיעוד לקצת פחות סיוטית עבור צוות הפיתוח. שוחחנו עם אורן טולדנו, שותף-מייסד בחברה, על הבעיה והפתרון, איך הגיעו למשקיעים הראשונים ועל הכח שעובר למפתחות ולמפתחים. פרק חדש של ”עוד פודקאסט לסטארטאפים”

צילום מסך

אחד התחומים שצמח בשנים האחרונות באקוסיסטם העולמי וגם במקומי הוא תחום הכלים, השירותים והתוכנות שמיועדים למפתחות ולמפתחים. אחת הנציגות של התחום הזה בישראל היא חברת Swimm, שמפתחת מערכת תיעוד שעובדת על קוד רץ, ואמורה להפוך את מלאכת התיעוד לקצת פחות סיוטית עבור צוות הפיתוח. ב”עוד פודקאסט לסטארטאפים” דיברנו עם אורן טולדנו, שותף-מייסד בחברה.

טולדנו עלה לבד מצרפת קצת לפני גיל 18, למד באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן התגייס ליחידת 8200 ושירת בה במגוון תפקידים במשך כשמונה שנים. כשהשתחרר, ניהל את משלחת הסוכנות היהודית בצרפת, שעודדה עלייה. יחד עם חבר מהיחידה הקים את ITC, Israel Tech Challenge, ארגון שמעודד יהודים לעלות לארץ, ללמוד בישראל ולעבוד בהייטק. לפני כשנתיים הקים טולדנו יחד עם שותפים את סווים. “הביטחון בשותף והיכולת להתרגש ולהיות חלש, הבחירה של כל אחד מאתנו בצוות מתוך כבוד והערכה מלווה אותנו”.

מה Swimm עושה?

“הכשרנו בפרויקט המון טכנולוגים מוכשרים וראינו שקשה להם להיכנס לחברה קיימת כג’וניורים. רצינו להבין למה תהליך האון בורדינג לוקח 3-9 חודשים, זיהינו שהבעיה המרכזית היא ההכרות של המפתח עם הקוד של החברה.” אומר טולדנו, “השם של החברה מתייחס לכך שאנחנו רוצים שאנשים לא יטבעו, אלא ישחו בקוד. אנחנו מנסים לייצר סדר בעולם הקוד בעזרת כלי דוקומנטציה חכם המאפשר עיגון בין התיאור לקוד עצמו, החיבור בין השניים מאפשר מעקב אחר הקוד.” למעשה, כל מאגר קוד הוא ייחודי ודינאמי, דבר המקשה על מפתחים להתמצא בו. שיתוף ידע על קוד החברה הוא הבסיס לעבודת הפיתוח, אך חברות רבות מתקשות בשימור ידע והעברתו. סווים הוקמה בסוף 2019 על ידי תום אחי-דרור, מפקד תלפיות לשעבר; אורן טולדנו, לשעבר מייסד ומנכ״ל ITC, חברה להכשרת סייבר ודאטה-סיינס; גלעד נבות ממייסדי IM Creator; ועומר רוזנבוים, סגן מפקד קורס אר״ם לשעבר ומייסד Check Point Security Academy. מאז הקמתה, גייסה החברה 33.3 מיליון דולרים.

במה אתה ממליץ להתמקד בשלבים הראשונים של החברה?

“צריך להיות די חזקים די הרעיון, הבעיה ולפחות תחילת הפתרון. אנחנו למשל לא רצינו להגיע עם פתרון מובנה מידי כדי לקבל פידבק מהלקוחות, לא תמיד זה מובן אצל משקיעים וצריך להבין את זה גם” אומר טולדנו ומוסיף, “אחרי תהליך גיבוש ארוך הגענו לשלב גיוס הכספים, עשינו זאת דרך אנג’לים מהתעשייה שהכרנו והפרה-סיד גדל מהר יחסית והוביל לגיוס הסיד.”

סבבי הסיד בשוק הולכים וגדלים, הרבה יזמים רוצים לגייס ישר סיד. אתה מביא גישה הפוכה.
“גייסנו לפני הטירוף שאנחנו חווים היום בשוק, היינו צריכים להביא התחלה של משהו וזה היה חשוב לנו גם עבור הביטחון שלנו כיזמים. המסלול הזה הוביל לסבב סיד משמעותי יותר, במסגרתו היה מוצר ראשוני שכבר היה בפיילוט בקרב לקוחות” מסביר טולדנו.


”איך בא לי לתעד” אמר אף מפתח אף פעם, אז סטארטאפ ישראלי עושה משהו בנדון


איך הגעתם ללקוחות הראשונים?

“שילוב של נטוורק של יוצאי יחידות טכנולוגיות בעמדות שמאפשרות להם להכניס מוצר כמו שלנו לחברה”, אומר טולדנו, “וגם בוגרי ITC שעבדו בחברות אמריקאיות שבדרך כלל יותר קשה להגיע אליהן. הנטוורק היהודי-ישראלי היה קשוב ונגענו בנושא שמעסיק את המנהלים באותן חברות. ההתחלה היא בדיוק השלב שבו מחפשים את ‘עדת המאמינים’, כאלו שחוו את הבעיה שאתה מנסה לפתור והם מבינים מיד מדוע המוצר חשוב. יש כאלו שצריכים יותר נתונים ופחות מוכנים לספוג את התקלות, אליהם מגיעים בשלב השני.”

טולדנו. מקור: Swimm

איזה שיווק עשיתם?

“כמו המוצר, גם המותג צריך להיות בחוץ כבר בהתחלה ולהתחכך בשטח כדי שנבין טוב יותר מה הוא, ככה ברגע שהחברה מוכנה לצאת עם המוצר היא מוכנה גם עם המסרים שהיא רוצה להעביר”.

יותר ויותר כוח עובר למפתחים, איך אתה רואה את המקום שלכם בסביבה הזו?

“המפתחים בהחלט קובעים היום הרבה טרנדים בארגון ויחד עם התבגרות עולם הפיתוח עולה הצורך בכלים חדשים, לכן יש הזדמנות. כלל החברות בשוק הופכות לחברות תוכנה ושיטת העבודה בשוק הזה היא של Bottom up, לכן צריך להתחיל לעבוד עם קהילת המפתחים בצורה מתוחכמת יותר” אומר טולדנו, “אתה צריך אנשים טכנולוגיים שיודעים לדבר עם מפתחים ולכן אנו שמים על כך דגש. כמו עם המוצר, גם עם קהילה צריך להתחיל עם האנשים הראשונים שמאמינים במוצר. הקבוצה היא עניינית לחלוטין ונועדה להקשבה לצרכי הקהל, השלב הבא הוא להפוך אותה למנוע צמיחה”.

מה האתגרים הקרובים עבור סווים?

“אנחנו צריכים למצוא את הטאלנטים הנכונים ולבנות את הארגון מבחינת תשתית והתפתחות העובדים שלנו. אנחנו מאמינים שזו הדרך לייצר את הסביבה שמאפשרת חשיבה ואת הפתרון הטוב ביותר עבור הבעיה שלשמה התכנסנו”.

הפרק המלא מחכה לכם כאן:

עוד פודקאסט לסטארטאפים

"עוד פודקאסט" הוא הפודקאסט המוביל בישראל לסטארטאפיסטים ולמתעניינים ביזמות. אנו מארחים דמויות מובילות בתעשייה – יזמים סדרתיים, משקיעי הון-סיכון ואנשי מקצוע מובילים - בכדי לאפשר לכל מי שמקים סטארטאפ או חושב להקים אחד, לשמוע את סיפורם וללמוד מהם. הפודקאסט נעשה בשיתוף פעולה עם גיקטיים. הפודקאסט הינו בתמיכת מערכת גיקטיים ו-Google for Startups. את "עוד פודקאסט" מנחים תומי בר-אב, מייסד תחום Supertools (עוזרים לאנשים וחברות להפוך לעל-אנושיים של סביבת העבודה המודרנית), וגיא קצוביץ', מייסד-שותף ב-Fusion LA (תוכנית האצה לסטארטאפים ישראלים בלוס אנג'לס).

הגב

7 תגובות על "”הבעיה המרכזית היא ההיכרות של המפתח עם הקוד של החברה”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יוחנן
Guest

לא חושב שדברים כאלו נחוצים בפרוייקטים של בערך חצי מיליון שורות קוד.
מפתח סביר אמור לדעת דיי טוב את כל הקוד כנראה אחרי חודש וחצי עבודה…
אולי לאנטרפרייס יכול ליהיות יעיל, לא יותר מזה.

ריי
Guest

גם פרוייקט של עשרים שורות קוד יכול להיות לא מובן אחרי חודש וחצי, הכל תלוי ברמת הקוד.
התגובה שלך מעידה שאתה לא בתחום כנראה.

יוחנן
Guest

קוד צריך ליהיות מובן. אבל גם אם הוא לא מובן מפתח סביר צריך להבין אותו. גם אם הוא מתפרס על פני חצי מיליון או מיליון שורות קוד.
זה דיי מדד בסיסי המפריד בין מפתח סביר או מפתח בינוני מינוס.

ריי
Guest

לא. המדד למפתח טוב הוא לא באיזו קלות הוא מצליח לפענח קודבייס ברמת זבל. זה תירוץ של מפתחים ברמה נמוכה לכתוב קוד שאף אחד לא יכול להבין. מפתח טוב כותב קוד קריא ומתועד כי הוא מבין שאנשים אחרים ייקראו אותו. לא הייתי רוצה לעבוד איתך באותו צוות.

נילס
Guest

כתבה על הפיכת קוד למובן, בלי שום דוגמה או רפרנס? לא רציני

נילס
Guest

ואם זה הצילום מסך למעלה
אז, וול, זה אומלל

מאיר
Guest

לא סתם קוראים לשפות תכנות – שפות
מי שלא מבין את השפה שיחפש מקצוע אחר

wpDiscuz

תגיות לכתבה: