טיפ אחד בלבד לראיון העבודה הבא שלכם

לוח המשרות בהייטק היום עמוס במילה ”מולטי”, אלא שזה בדיוק מה שאתם לא צריכים אם תרצו להתקבל לעבודה

Startup Stock Photos

תמונה: cc-by STARTUP STOCK PHOTOS

כל מחפשי העבודה בהייטק שביניכם נתקלים מדי יום ביומו במילה הטרנדית “מולטי”. היא מופיעה בחלק הראשון בתיאור הדרישות של משרות רבות. מדובר ב”מולטי טסקינג” או ב”מולטי טאלנט”, אדם שיכול לבצע חמש פעולות במקביל או למלא משרה המורכבת מחמישה תפקידים שונים. את המילה “אוני”, שהיא ההיפך הגמור מזה, אתם לא תמצאו לצערי בשום הצעת עבודה בישראל.

חשוב לי לציין שאני בהחלט יכול להבין את המעסיקים ואת מניעיהם. הם הרי רוצים לחסוך זמן, הכשרה ובעיקר כסף – ולגייס למשרה שעל סדר היום את מועמד החלומות שלהם. הם גם משוכנעים שהפער הגדול בין מספר המשרות הפנויות כרגע למספר המובטלים במדינה ישחק לטובתם. והאמת? הם טועים.

יש מעט מאוד אנשים, בטח בקטגוריית חסרי הניסיון, שיודעים לעשות הכל או לפחות “גם וגם וגם”. מי שמאוד יתאמץ יוכל אולי להשיג מיומנות בסיסית בלבד במספר תחומים, רחוק ממה שניתן להגדיר כשליטה מלאה. במוקדם או במאוחר, המעסיקים יפנימו את העניין ויחליטו להתמקד בעיקר. עד אז, חשוב שאתם תבינו את זה ותתנהלו בהתאם.

אין לי ספק שכמעט כולכם שמעתם רבות על לברון ג׳יימס. מי שאני ואינספור אנשים אחרים מחשיבים כשחקן הכדורסל השלם והמגוון ביותר בעולם ב-30 השנים האחרונות לפחות יודע מצוין לקלוע בכל מצב, לשמור על כל שחקן, למסור מכל זווית ולהשתלט על כל כדור. אלא שרק חובבי ה-NBA המושבעים מביניכם שמעו אי פעם על רוברט הורי.

מדובר בשחקן, שכל מה שידע לעשות היה לחכות בסבלנות לכדור מטר או שניים מאחורי קשת השלוש, לקבל את המסירה בשניות האחרונות בדקות הסיום של משחק פלייאוף צמוד – ולקלוע לסל ביעילות מרבית בלי רגע של היסוס. והתוצאה? להורי החדגוני יש שבע (!) אליפויות NBA ולג’יימס הכל יכול, לעומתו, יש שתיים בלבד.

תתמקדו בדבר הזה שאתם יודעים לעשות הכי טוב

בטור הזה אני פונה כמנהל מחלקה בחברת הייטק לאלה מכם, שרוצים לפתח את עצמם עוד ולקדם יותר את סיכוייהם למצוא עבודה לאחר לימודים אקדמיים או מקצועיים. לכל אחד מאיתנו יש יתרון יחסי אחד, משהו שאנחנו עושים באופן טבעי הרבה יותר טוב מרוב האנשים בעולם. כל מה שנדרש מכם זה לזהות את הכישרון הראשוני הזה ולטפח אותו – ואותו בלבד – לרמת שלמות או לפחות שליטה. אם וכאשר תעשו זאת, תשדרגו משמעותית את מצבכם בעולם קר ומנוכר.

ואפרופו המציאות התעסוקתית המאתגרת שלנו בישראל, אני חייב לומר בגילוי לב: כמעט אף מעסיק לא יתעניין בציון שלכם באיזשהו מבחן שניגשתם אליו באוניברסיטה או במכללה. המבחן היחיד שבו תימדדו יהיה מבחן התוצאה, זה שהוכן במיוחד למועמדים על מנת לדמות את סיכויי הצלחתם בתפקיד שהם חפצים בו. לא פעם תמצאו את עצמכם מתמודדים עם מבחן, שפשוט אינכם יכולים לפתור. אלא שאם תפתחו מיומנות גבוהה של חיפוש יעיל באינטרנט, אין דבר שלא תוכלו לדעת ואין שאלה שתכשיל אתכם.

כשתגיעו למבדקי ההתאמה של המשרות הרלוונטיות אליכם, חשוב שתהיו מוכנים ככל האפשר מבעוד מועד. במקביל, עליכם להיות כשירים להתמודד עם הפתעות הלא נודע בזמן אמת. ובשלב הריאיון הפרונטלי, לשם שינוי יהיה ברשותכם כוח רב. תוכלו להסביר למגייסים את קונספט “תפסת מרובה – לא תפסת” ולשכנע אותם: לכם כבר יש את מה שהם באמת צריכים, ואת כל היתר תלמדו בקלות ובמהירות. זכרו: יש המון אנשים שיודעים מעט על הכל, אבל רק קומץ שיודעים הכל על מעט.

יואב מלמד

מייסד ומנהל “משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון”, קהילת חיפוש העבודה הגדולה בפייסבוק בישראל. יזם חברתי שמתמחה בגיוס ובהשמת עובדים, מרצה לסטודנטים ובוגרים על בניית קריירה ומייעץ למועמדים ולארגונים ממגוון תחומים. בעבר עבד במשך 8 שנים בתפקידי שיווק ופרסום ושימש 6 שנים נוספות כתב ועורך ב"מעריב" ו"במחנה".

הגב

12 תגובות על "טיפ אחד בלבד לראיון העבודה הבא שלכם"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אמיתי
Guest

כתבה מצויינת!

חן
Guest

“תוכלו להסביר למגייסים את קונספט “תפסת מרובה – לא תפסת” ולשכנע אותם”

בחיים אל תנסו בראיון עבודה לשכנע את המעביד שהוא טועה!
אתם מראים לעצמכם את הדרך החוצה. ראיון עבודה אינו מקום להתנצחויות גם אם נעשות ברוח טובה.
המעביד מבקש למצוא מישהו שיזרום איתו ושהיה לו נעים איתו.
תזכרו את זה.

dra
Guest
עם כל הכבוד, ראיון עבודה הוא דו סטרי. המעסיק מתראיין אצלי לא פחות משאני מתראיין אצלו. הזהירות הקיצונית שאתה מתאר נכונה רק בשוק בו היצע מקומות העבודה קטן משמעותית מכמות האנשים שנלחמים על המשרות. רק אז זה רציונלי למועמד לקשקש בזנב ולהתנהג בזהירות יתר בראיונות עבודה. בשוק שלנו בו מעסיקים צריכים להתחרות על לבבות של אנשים איכותיים, אני ממליץ למעסיקים להשתחרר מהר מה-Stance המתנשא הזה של ״אתם מראים לעצמכם את הדרך החוצה״ כאילו אם אתה לא תעסיק אותי אני אשב בבית מובטל. גם אנחנו העובדים מבקשים למצוא מישהו שיזרום איתנו ושיהיה לנו נעים איתו ואם מעסיק לא מסוגל לנהל דיון… Read more »
חן
Guest

אני מסכים עם גישתך – למעט ההנחה שבשוק היום יש היצע רחב של מקומות עבודה.

אפשר למדוד זאת על פי זמן ההתאוששות של עובד ושל מעסיק
עובד ממוצע (לא מבריק ולא נפילה) ימצא עבודה בממוצע תוך 3-4 חודשים,
ומעסיק ממוצע ימצא מחליף למשרה (לא משרת ארכיטקט ולא משרת בוגר) תוך שבוע שבועיים.
זה לפי דעתי מראה על כך שזהו כן של של מעסיקים יותר מאשר של עובדים.

גרש
Guest
זה תלוי בסוג המשרה. עפ״י מה שאני ראיתי בחברות שחיפשו מפתח iOS והיו בגישה ש״כבר נמצא מישהו, לא חסר״, לא רק שהיה קשה מאוד לגייס אדם טוב למשרה והחיפוש נמשך שבועות על גבי שבועות, בסוף גם גייסו (פעמיים!) אנשים כסוג של פשרה (כי רצו לקדם את הפרויקטים התקועים) אבל נאלצו בסוף לפטר אותם בגלל שלא היו איכותיים מספיק. רק לאחר הפעלת headhunter מקצועי, קצת חנופה וקוצי מוצי בראיונות עבודה והגבהת השכר בצורה מאוד משמעותית הצליחו לגייס שני תותחים שקידמו את הנושא בצורה טובה ויעילה ובסוף כולם מרוצים, אבל רק שנה אחרי התאריך המתוכנן! שני האנשים שגויסו אפילו לא הספיקו לחפש… Read more »
גרש
Guest

3-4 חודשים?ֿ בממוצע?

אני לא חושב שאני מפתח מי יודע מה (די טוב בכמה נושאים, אבל די משועמם מעולם הפיתוח וקצת חסר מוטיבציה) ואף פעם בחיים שלי לא חיפשתי עבודה יותר משלושה שבועות. בפעמים שחיפשתי באיזור ת״א אפילו לא הייתי צריך לחפש יותר ממספר ימים בודדים.

מאיפה הנתון הזה שעובד (במשק שרלבנטי לגיקטיים) בממוצע יושב בבית 3-4 חודשים?

ניב
Guest

אני לא יודע איזה עולם אתה חי. בהייטק יש הרבה יותר ביקוש מהיצע.
הממוצע עד כמה שידוע לי עומד על שבועיים-שלושה. 3-4 חודשים זה למועמדים בוגרי תואר ראשון בלי ניסיון והם באמת צריכים להתחנן שמישהו ייקח אותם.

אגב המצב בשוק די טוב בתחום הזה – מעסיקים באמת התחילו להבין את מקומם וכל ראיון עבודה שהייתי בו התחיל בלספר “כמה כדאי לך לבוא לעבוד אצלנו”.

צחי
Guest

אני קצת יאתגר את הכתבה.
כבר שנים שהייתרון התחרותי שלי הוא לעשות הרבה התמחויות טוב ברמה של 80% ולוקח לי למצוא עבודה לא הרבה זמן, בדרכ מספר ימים. גם זאת התמחות.
דווקא כדאי שיהיו מגוון התמחויות. בטבע פריט שמתמחה מדי עלול להכחד. צריך שיהיה איזון.
מן הסתם כמות ההתמחויות זה עניין אחר. עדיף לעשות 2-3 התמחויות ב80% מאשר 5 ב50%. לא יזיק אבל 2-3 ב-80% ועוד נלווים -5 ב30-40%.
עבודה בפיתוח תמיד מביאה הפתעות וכמנהל בארגון אתה רוצה שלחלק (בדרך כלל 1-2 בקבוצה) מהעובדים תהיה יכולת לסגור פינות ללא צורך להביא מומחים מבחוץ.

יוחאי
Guest

שטויות!!
הכל שאלה של כסף!! אם למעסיק משתלם להעסיק אותך בשכר נמוך יותר ושתעשה את הכל!
תקבל את העבודה
אם תבקש שכר כמו שמגיע לך באמת המעסיק ימשיך לעובד הבא ברשימה. והרשימה ארוכה

עצה רעה מאוד
Guest

במיוחד למי שלא מעוניין להיות בורג קטן ולבצע פונקציה מצומצמת אחת בארגון זוהי עצה מאוד רעה, ועם הזמן בעבודה שתקבל אתכם לפי רושם מוטעה כזה תרגישו מתוסכלים ולא תרצו להמשיך. עדיף לומר מראש שאתם אוהבים ונוטים לעסוק במגוון של דברים ולא רק בדבר אחד ותמצאו עבודה בארגון שזה מתאים לו ולא להיפך.

צ'ופצ'יקון
Guest
על פניו עצה מצוינת יואב, אבל אני חולק עליך מארבע סיבות: – הדימוי, על פיו מי ששולט בהרבה תחומים בינוני בכולם, העולה מכתיבתך, מיושן בעיני. הדוגמה של לברון היא רק אנקדוטה. בעולם מרובה חידושים של היום, אדם הנתקל בקיר כאשר הוא מעט סוטה מהמסלול הרגיל, הוא מאוד בעייתי. – גם אם נניח שהסיפור על לברון VS. הורי מדויק, הרי שבכדורסל יש מערכת חוקים נוקשה ולכן מצטיין מי שמצליח להשתלט על פרוצדורה מסוימת בתוכה. החיים כמובן אינם כדורסל (אם כי בלי כדורסל אין חיים:)). – עובד מתמקד הוא ברוב המקרים אדם שמתישהו ישתעמם. התפוקה שלו אז תרד והוא יחפש לעזוב. או… Read more »
מולטי
Guest

מה הסרט תבקשו מולטי משכורת.

wpDiscuz

תגיות לכתבה:

נותרו עוד
00
ימים
:
00
שעות
:
00
דקות
:
00
שניות
לכנס המפתחים הגדול בישראל