OECD: אין חשש למלחמה קיברנטית

במסגרת מחקר שנערך עבור ארגון ה-OECD, החוקרים הגיעו למסקנה שלא צפויה מלחמה קיברנטית עולמית. ברמה המדינית, זה כבר סיפור אחר.

ארגון ה-OECD פרסם מחקר שנערך לאחרונה (קישור PDF למחקר עצמו) וביקש לבדוק את הסכנות למערכת העולמית מפני מלחמה קיברנטית. החוקרים הגיעו למסקנה שלא צפוי שמלחמה קיברנטית תהווה סכנה לשוק עולמי, ברמה הדומה לזעזוע העולמי שהתרחש בשנים האחרונות במערכת הבנקאית העולמית. עוד מצאו החוקרים כי ישנו סיכוי נמוך מאוד שמדינה תתקוף מדינה אחרת במלחמה קיברנטית בלבד, ללא התערבות של כוחות צבא פיזיים.

רקע

החוקרים הם פיטר סאמר מביה”ס לכלכלה של לונדון ואיאן בראון מאוניברסיטת אוקספורד. המחקר שנתבקשו השניים לעשות עבור ארגון ה-OECD היה לחקור את השלכות וההיתכנות של מלחמה קיברנטית ויכולתה של מלחמה שכזו ליצור זעזוע למערכת העולמית. מחקר זה נעשה במקביל למחקרים דומים שנעשו כדי לבדוק את ההשפעה העולמית של מגפות כלל-עולמיות, תפוצה של חומרים מסוכנים ברחבי העולם, זיהום קשה החובק-מדינות, ועוד אסונות אחרים העשויים להשפיע ברמה העולמית.

אחת ממסקנות המחקר היא שלמעט מאוד התרחשויות קיברנטיות יש יכולת ליצור אפקט עולמי. החוקרים מציינים, כי למרות זאת, על ממשלות לדאוג להתכונן מראש לקראת אירועים שכאלה ולפתח יכולות אשר יאפשרו למדינה להשתקם לאחר אירוע שכזה. עצה זו נכונה בין אם האירוע התרחש בכוונה או שלא-בכוונה.

לוחמה משולבת

החוקרים הגיעו למסקנה כי בעתיד הקרוב השימוש המקביל בלוחמה קיברנטית במסגרת מלחמה “רגילה” בין מדינות תהפוך לנפוץ וברור מעליו. ללוחמה קיברנטית יתרונות רבים, וביניהם העלויות הנמוכות לביצוע, עלויות נמוכות בהכשרת כוח-אדם מיומן, היכולת להגן על כוח האדם מהסכנות של שדה הקרב, יכולת ביצוע המהירה של התקפות קיברנטיות, ועוד. כל אלה תומכות בכך שמדינות רבות ישאפו לפתח יכולות תקיפה והגנה קיברנטיות, כמכפיל כוח לעוצמה הצבאית הקיימת שלהן.

ברמה המדינית, החוקרים מכירים בכוחה של מלחמה קיברנטית למוטט ממשלות ומדינות. לכל הפחות, התקפה כזו תאתגר את המערכות הפנים-מדינתיות בשיקום מהנזק של המתקפה הקיברנטית. יכולת זאת הנמצאת כבר היום בטווח היכולת של מדינות מסוימות ואולי גם בידי גורמים אחרים ועל כן ישנה חשיבות רבה בהכנה מוקדמת של מדינות לקראת מתקפה קיברנטית על מערכותיה. במקביל, יש להכין מראש סט כלים אשר יעזרו לממשלות השונות להתמודד עם מתקפות קיברנטיות שהצליחו וגרמו לנזקים.

המחקר כן עושה הפרדה בין המערכות הצבאיות לאזרחיות. החוקרים מציינים כי במדינות רבות, רמות שונות של מערכות המידע הופרטו ונמצאות כיום בידיים פרטיות. יש לזכור כי לחברות פרטיות יש אינטרס להשאת מקסימום רווחים עבור בעלי המניות, בעוד שלחברות שבבעלות המדינה יש אינטרס אחד, והוא האינטרס הציבורי.

לכן, כאשר מתמודדים עם צורך במיגון מערכות מידע בחברות, יש למצוא דרכים לוודא שההנחיות להגנה על החברה ונכסיה מגיעים גם לחברות הפרטיות, ולוודא ולפקח שהן אכן מתקיימות. דוגמא לזה היא שוק החשמל האמריקני, אשר חלק גדול ממנו נמצא בבעלות פרטית היום. לחברות חשמל פרטיות ישנם אינטרסים כלכליים הקודמים לאינטרסים לאומיים, כגון השקעת כספים באבטחת המתקנים, ועוד.

היתכנות

החוקרים מציינים במפורש כי לדעתם, לא צפויה בעתיד מלחמה קיברנטית אמיתית. הם מציינים מגוון סיבות, וביניהן היכולת מראש לזהות חולשות ולהתגונן מפניהן יחד עם האפשרות הקיימת להגן על מתקנים חיוניים מפני וירוסים ורוגלות. לדעת החוקרים, סיבה נוספת שלא תתקיים מלחמה קיברנטית אמיתית היא שכאשר מנהיג מדינה בוחר לפתוח במלחמה כנגד מדינה אחרת, אין סיבה שהוא יגביל את עצמו רק לסוג נשק אחד ובמקרה הזה, הוא לא יגביל עצמו רק למרחב הקיברנטי.

החוקרים עוד מציינים כי במצבים בהם העולם כולו, או מספר מדינות, סובלות מסכנה קיברנטית בטווח הארוך, סביר להניח שסכנה זו תתגמד אל מול האיומים הגלובליים. לדוגמא, באסונות טבע קיימת סכנה פיזית לתשתית התקשורת של המדינה, והתשתית שנשארת תקינה לאחר שנגרם נזק תאלץ להתמודד עם עומס גדול הרבה יותר מהרגיל, דבר שיכול לגרום לקריסתה ולצורך בשיקומה. כמו כן, חלק מההסבר מדוע לא צפויה מלחמה קיברנטית, כפי שעולה מהמחקר, טמון בכך שחלק גדול מהמדינות החברות ב-OECD מסוגלות להתגבר על נזקי מתקפה קיברנטית על מערכות המדינה תוך ימים ספורים, אם לא תוך שעות.

טיפים לממשלות העולם

החוקרים מסכמים במספר טיפים לממשלות העולם, אשר יוכלו לעזור לכל המנהיגים לצמצם את החשיפה של המדינה שלהם לסכנות המלחמה הקיברנטית. כמו כן, הם יוכלו לעזור למדינה להשתקם מהתקפות קיברנטיות שהצליחו נגדה. החוקרים אפילו מתייחסים לאפשרות של יצירת מתג כיבוי לאינטרנט במקרה חירום, כפי שנתדיין בסנאט האמריקני ובמקומות נוספים. לדעתם הצעה זו יכולה לגרום לתוצאות בלתי-צפויות.

A Farewell to Arms

בשנת 1995 פרסם מגאזין WIRED כתבה מאת John Carlin תחת הכותרת “A Farewell to Arms“. הכתבה הציגה תסריט אפשרי בו ממשלה מתמודדת עם מתקפה קיברנטית אשר ממוטטת את המדינה, ומציגה את ההשפעות הצפויות של מתקפה משולבת קיברנטית. הכתבה שלו ממשיכה להביא ציטטות מרחבי העולם, האמיתי, ואת הניתוח שלו עליהם. אחת המסקנות המהירות העולות למי שקורא את הכתבה היא שהמלחמה היא קיברנטית היא דבר אפשרי, ואולי היא מתרחשת או התרחשה כבר. האמת היא שגרסה של המציאות הזאת כבר ראינו לפני מספר שנים, בסרט “מת לחיות 4” (2007), אשר תסריטו נכתב בהשראת הכתבה.

מלחמת העתיד

גם אם לא צפויה בקרוב מלחמה קיברנטית ברמה העולמית, הכלים שבהם ישתמשו הלוחמים הקיברנטיים כבר קיימים, וממשיכים להתפתח. באחד הפרקים של הסדרה “60 דקות” של רשת CBS האמריקנית, הם הדגימו כיצד ניתן, דרך האינטרנט, לגרום לנזקים בעולם האמיתי. הניתוח המוצג בכתבה מציג את הבעייתיות של מלחמות קיברנטיות ברמה המדינית, ואילו נקודות חשובות יש לקחת בחשבון כדי להגן על תשתיות המדינה.

Avatar

נדב דופמן-גור

עו"ד העוסק בתחומי דיני הטכנולוגיה, דיני פרטיות וקניין רוחני. מרצה ומנטור לסטארטאפים, ובעל ניסיון רב-שנים בפיתוח ווב (http://about.me/nadavdg).

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: