”התפיסה שיזמים ישראלים לא יכולים לבנות חברות גדולות כבר השתנתה”

משה ליכטמן, שותף בקרן IGP, מספר מה הוא מחפש ביזמים, האם אין סתירה בין צ’קים שהוא נותן לחברות בשלב ה-Pre-Seed וחברות בצמיחה, ומה הסיכוי שיהיו כאן חברות גדולות מאוד. עכשיו בפרק החדש של ‘עוד פודקאסט לסטארטאפים’

“גם במדינה כמו ישראל, בתעשיית ההייטק, חוק המספרים הגדולים יכול לעבוד. יש לנו בערך 7,000 חברות הייטק וסטארטאפים, ועוד 1,000-1,500 סטארטאפים חדשים שנוצרים מדי שנה. גם אם ניקח חצי אחוז מהכמות הזו, ונניח שאלו יהיו השורדים – זה מספיק כדי לייצר לנו כמות מכובדת של ‘צ’ק פוינטים ואמדוקסים’ עתידיים”.

משה ליכטמן חי על המתח הזה שבין סטארטאפים לחברות ענק. למעשה, זהו בדיוק מודל ההשקעות הייחודי שלו. מחד, הוא שותף בקרן Israel Growth Partners (יחד עם חיים שני, מנכ”ל האוצר לשעבר) שהשקיעה כסף בחברות צומחות או שעשו אקזיט כמו Optimove, Panaya ו-LiveU. ומצד שני, משקיע השקעות קטנות של מאות אלפי דולרים כאנג’ל, “בחברות שכוללות בדרך כלל שני יזמים, רעיון חמוד ומצגת”.

לקחנו אותו לשיחה בעוד פודקאסט לסטארטאפים, כדי לשוחח על ה”מתח” (לכאורה) בין שתי הקטגוריות, והאבחנות שלו על תעשיית ההייטק הישראלית. “ההייטק הוא סוג של בועה בישראל, יש פערים משמעותיים בין עובדי הייטק לבין ישראלים שלא מעורבים בתעשייה”, אומר ליכטמן בריאיון. “מצד שני, ברור לגמריי שכאשר צומחת לנו חברת טכנולוגיה בישראל, האימפקט שלה על החברה והכלכלה הוא הרבה מעבר לכמה מאות עובדים שהיא מעסיקה”.

לדברי ליכטמן, זה מה שהוביל את חיים שני ואותו להקים את IGP מלכתחילה. “זה חלק מההתבגרות של התעשייה הישראלית”, הוא אומר. “המערכת האקולוגית כאן השתנתה, ויש יותר ביטחון שחברה מישראל יכולה לבנות לעצמה עסק גדול מחוץ לגבולות המדינה. הקרנות נכנסו ואיפשרו את המשאבים הפיננסיים. בארה”ב ראינו תשתית כזו כבר בשנות ה-80, אבל אני חושב שבישראל אנו מתקרבים לשם מאד – ולמעשה נמצאים בקדמת העולם בכל מה שקשור ליכולת לבנות חברות גדולות”.

ליכטמן מוכר לרבים בהייטק הישראלי לאור מספר תפקידים שעשה בחברת מיקרוסופט – בין היתר כסגן נשיא החברה. בתפקידו האחרון משנת 2006 עד פרישתו ב-2011 ניהל את מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל, מה שאפשר לו לעבוד עם יזמים, ולהתחיל להשקיע.

לצד הובלת השקעות בחברות צמיחה גדולות, דוגמת השקעה של 110 מיליון דולר בסלברייט ו-52 מיליון אירו בחברת טכנולוגיית הנדל”ן הגרמנית, מקמקלר, ליכטמן מחלק גם כיום צ’קים קטנים – וביחס לעסקה ממוצעת של IGP, מדובר בשיקים קטנים מאד: השקעות אנג’ל. “הרציונל מבחינתי הוא לגדל את הדור הבא של המנהיגים והמנכ”לים בתעשיית ההייטק”, הוא מבהיר. “מבחינתי במובן הזה השילוב בין השקעות פול-טיים בחברות צמיחה, לצד השקעות האנג’ל, עושה היגיון”.

לצד השקעות ביזמים סדרתיים שמכרו חברה (“או שתיים ולפעמים שלוש”, מחדד ליכטמן), משקיע ליכטמן כסף מההון האישי שלו בשלבים בסטארטאפים בשלביהם הראשונים: “מדובר בדרך כלל בחברות בשלב Pre-Seed, לרב שני יזמים או יזמות חמודים – אפשר להגיד חמודים, כן? – ומצגת. זה מאפשר לי להחזיק את המקל בשתי קצוותיו, ולקבל פרספקטיבה ייחודית על מה שקורה בתעשייה”, הוא מסביר.

– ומה הסיכוי שיהיו כאן חברות גדולות מאד?

ליכטמן: “אני חושב שהתפיסה שיזמים ישראלים לא יכולים לבנות חברות גדולות, משתנה וכבר השתנתה. כשאתה עובד עם יזמים שזה לא הרודאו הראשון שלהם, והם כבר הבטיחו את עתידם עם דירה בתל אביב או חשבון חיסכון בינוני ומעלה – יש שאלה אחרת שעולה: והיא מה אתה רוצה לעשות בחיים שלך, חוץ מכסף? רוב היזמים בשלב הזה, יגידו שהם רוצים לעשות אימפקט – להוביל שינוי ולבנות משהו שיתרום פה, גם ברמת המאקרו”.

– ביחס לארה”ב, כמות היזמים שבנו כאן חברות ענק, קטנה יחסית. ממי היזמים שלנו יכולים ללמוד על איך לבנות חברות גדולות?

ליכטמן: “יש כיום מספיק יזמים ישראלים שעשו את זה, ואפשר להתייעץ איתם. וגם – אין שום בעיה להתייעץ עם קולגות אמריקניות. אני חושב שהתבגרנו, ויזמים ישראלים לא פונים רק לקליקה המקומית. אני באופן אישי מאוד מאוד מעודד את היזמים שלי לצאת מהמנטליות הישראלית, ואוהב לחבר אותם למאות אנשים שאני מכיר או השקעתי בהם – כי אני לא רוצה שייכשלו, ועדיף שיילמדו מהטעויות שמנכ”לים אחרים כבר עשו”.

למה הלמידה הזו כה חשובה? ליכטמן מבהיר: “חלון ההזדמנות כדי שסטארטאפ יצליח הולך ומצטמצם. פעם היה אפשר לצמוח עם החברה שלך על פני עשור או שניים, כיום – אם תוך חמש שנים אתה לא כובש את השוק שלך, מישהו אחר יהיה שם במקומך”.

– ובכל זאת, הגיוסים הגדולים הללו לא מייצרים בועת שווי?

ליכטמן: “חוויתי בועה או שתיים בחיי וראיתי חברות בלי הכנסות או משתמשים שמגייסות כסף בסכומים גבוהים. כיום יש קשר מספרי בין ההכנסות והרווחים לשווי החברות, גם אם יש סיטואציות בהן הקשר הזה הוא חלש מדי לטעמו. אני בכל מקרה תמיד מסתכל על ה-Unit Economics, קרי לוודא שכשהחברה צומחת במאקרו היא עדיין מרוויחה או מסוגלת להרוויח במיקרו”.

– ומה לגבי ההשקעות בשלבים מוקדמים, איך זה עובד אצלך?

ליכטמן: “אני אוהב להיפגש עם חבר’ה שרק סיימו שירות צבאי ועובדים על משהו. אוהב לעזור לחבר’ה הצעירים לפרוש כנפיים. כשאני רואה צוות עם רעיון בוסרי, חלק מהכיף זה לעזור להם להפוך אותו למשהו משמעותי. לראות מישהו כמו אור עופר (מייסד סימילרווב – ע.פ.) מהיום הראשון בונה חברת ענק, זה כיף לא נורמלי”

ליכטמן מספר כי הוא רואה בערך 1,000 סטארטאפים בשנה, ומשקיע ב-6 עד 7 מהם. “נעשה שתיים או שלוש השקעות צמיחה, ואת השאר אעשה בחברות בשלבים מוקדמים”, הוא מבהיר. “אנחנו משקיעים בסיבוב הראשון סביב המיליון-מיליון וחצי דולר, ולכן מכן נשתתף גם בסיבובי המשך. חשוב לי מאד לראות טכנולוגיה עמוקה ושיהיה צוות יזמי מאוזן, כזה שמכיל גם כישורים טכנולוגיים וגם הבנה אסטרטגית”.

– אתה משקיע גם בחברות צמיחה וגם בצוותים עם רעיון. מה ראית שמשותף לכל המנכ”לים המוצלחים שהשקעת בהם?

ליכטמן (מחייך): “כולם תותחים”.

עוד פודקאסט לסטארטאפים

"עוד פודקאסט" הוא הפודקאסט המוביל בישראל לסטארטאפיסטים ולמתעניינים ביזמות. אנו מארחים דמויות מובילות בתעשייה – יזמים סדרתיים, משקיעי הון-סיכון ואנשי מקצוע מובילים - בכדי לאפשר לכל מי שמקים סטארטאפ או חושב להקים אחד, לשמוע את סיפורם וללמוד מהם. הפודקאסט נעשה בשיתוף פעולה עם גיקטיים. הפודקאסט הינו בתמיכת מערכת גיקטיים ו-Google for Startups. את "עוד פודקאסט" מנחים תומי בר-אב, מייסד תחום Supertools (עוזרים לאנשים וחברות להפוך לעל-אנושיים של סביבת העבודה המודרנית), וגיא קצוביץ', מייסד-שותף ב-Fusion LA (תוכנית האצה לסטארטאפים ישראלים בלוס אנג'לס).

הגב

רוצה להיות הראשון להגיב?

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: