אנחנו לא חיים באשליות – פוסט תגובה ל-Sarah Lacey [דעה]

שרה לייסי מ-PandoDaily חושבת שעצם העובדה שוויז נמכרה לגוגל לא אומרת שישראל יודעת לעשות Consumer. אבי שניידר מסביר לה מדוע היא טועה.

מקור: יח"צ, עיבוד תמונה

מקור: יח”צ, עיבוד תמונה

“תמיד הייתי בעד ישראל, אני פשוט לא מאמינה שאשליות יכולות לבנות אקו-סיסטם”

אוי, לא…

שרה לייסי (Sarah Lacy) מ-PandoDaily הוציאה לנו את הרוח מהמפרשים. במאמר שכותרתו “מדוע ישראל צריכה לשקול מחדש את התלהבות היתר מ-Waze”, לייסי יוצאת נגד האמונה הישראלית שעסקת וויז-גוגל עשויה להיות נושאת הבשורה לעידן חדש של חברות אינטרנט ישראליות גדולות, מוכוונות Consumer. “עסקה של מיליארד דולר פעם בעשור לא מוכיחה שישראל יכולה לעשות מוצרי Consumer”.

רגע… רגע!

אני רוצה להבהיר כאן משהו, אף אחד בישראל לא טוען כי ישראל הולכת להיות האימפריה הבאה של מוצרי ה-Consumer, אנו טוענים כי עסקת וויז-גוגל מוכיחה כי חברת Consumer ישראלית מצליחה היא משימה אפשרית, ועכשיו מדובר בעובדה המגובה על ידי מיליארד דולר.

את לא חושבת שאנחנו מסוגלים לעשות את זה?

סתם עבור הרעיון, נניח שאנשים מאמינים פה שאנחנו יכולים לקחת את העניין הצרכני כהתמחות חדשה. שרה, אולי הסיבה שהישראלים לא עשו רעש במגזר הצרכני היא שאף אחד לא אמר לנו “אתם לא יכולים” בקול רם מספיק. הישראלים תמיד מביאים חדשנות כתוצאה משני כוחות מניעים עיקריים – האחד הוא צורך (צבא קטן, אויבים רבים וכו’) והשני נולד מתוך רצון מולד ומכריע להוכיח כי כל האנשים שאומרים לנו “אתם לא יכולים”, טועים.

זה מזכיר לי סצנה מ”רוקי 4″, בו אדריאן צועקת לרוקי ממרומי המדרגות “You Can’t Win” וכל מה שהיא גורמת לו לעשות לאחר מכן זה לקפוץ לתוך הלמבורגיני שלו לסיבוב בעיר, עם מוטיבציית יתר לנצח את המתאגרף הרוסי (סצנה קלאסית). לייסי, יכול מאוד להיות שאת האדריאן של תעשיית הטכנולוגיה בישראל.

עכשיו, אני יודע כמה את אוהבת שהדברים “מגובים בעובדות”, נכון? אז בואי נעשה קצת סדר בעובדות: ראשית, Waze היא לא ההצלחה היחידה של ישראל בתחום ה-Consumer. בישראל ישנן שפע של חברת אינטרנטיות מוכוונות Consumer שרק מחכות לעלות מהספסל: Fiverr, Magisto, Farmigo, Viber וכו’ – כולן מוערכות ביותר מ-100 מיליון דולרים. על כל אחת מהחברות הללו ניתן להגיד שיש סיכוי כלשהו שפתאום תגיע ענקית טכנולוגית, תוסיף כמה אפסים לשולחן ותספק עוד טרף לכלי התקשורת שיתווכחו האם מדובר בעיסקה טובה יותר מזו של וויז-גוגל, או גרועה יותר.

בישראל יש הרבה יותר מ-Consumer

“סיכוי כלשהו”, נשמע די בטוח, לא? ובכן, ברוכים הבאים לעולם עסקאות מיליארד הדולרים. האם מישהו חזה אי פעם את עסקת טאמבלר-יאהו? בפעם האחרונה שבדקתי, אף אחד מהם לא היה ישראלי. בכל פעם שיזמים מייסדים חברת סטארטאפ עם חלום על מיליארד דולרים, הם לוקחים סיכון גדול, ולא ממש אכפת לי באיזה סוג של דרכון הם מחזיקים.

חוץ מזה, להגיד שלישראל יש רק הצלחה אחת בתחום ה-Consumer לאחר עשר שנים של ניסיונות, כאילו כל המדינה עבדה בקדחתנות על שום דבר מלבד השוק הצרכני עד שהגיעה Waze – זה פשוט מטעה. אם אנחנו הולכים לשים את כל התוצר הטכנולוגי שנעשה בישראל במשך העשור האחרון, נעשה את זה בצורה הוגנת ונזכיר גם את כל חברות הביוטק, IT, אבטחת מידע והתעשייה הצבאית בהן ישראל באמת התמקדה עד לנקודה הזו – לא על ה-Consumer.

shutterstock_135906239

עכשיו, בטח תטעני שהחברות הישראליות האטו את הקצב ולא עומדות בציפיות מאז ימי הזוהר של סוף שנות ה-90. אם את מתכוונת לכך שפחות משקיעים זורקים כמויות מחרידות של מזומנים על חברות ללא מודל עסקי אחר מלבד העובדה שהם הבעלים של שם דומיין ב-GoDaddy, אז אני אהיה חייב להסכים איתך. אך בהתבסס על הטענה הזו, מי בדיוק לא עומד בציפיות?

הזכרת כיצד ההצלחה של גרופון משיקגו לא הכתירה את העיר ממרכז ארצות הברית בתור ה-Hub הטכנולוגי הבא או על מלכת ה-Consumer העולמית. בהתבסס על אותה הרוח, אני מניח כי את מאמינה שישראל צריכה לווסת את הציפיות שלה מעצמה בהתאם. אני מודה, גם בישראל וגם בשיקגו אדם שנושא עליו נשק לא נחשב למחזה נדיר, אך זוהי בערך ההשוואה היחידה שאני יכול לעשות בין שני המקומות הללו. אגב, בדו”ח שפורסם לאחרונה על ידי הפורום הכלכלי העולמי אודות התחרותיות הגלובאלית, ישראל ממוקמת בקטגוריית החדשנות במקום השמיני – ממש מאחורי ארצות הברית, למרות שההבדל בין כמות המשאבים בבעלות שתי המדינות – עצום.

מספרים זה לא הכל בחיים

הבנתי, שרה, את אוהבת מספרים, ואנשים שאוהבים מספרים אוהבים עובדות, נתונים וקווי מגמה סטטיסטיים, ולאחר מכן לכתוב מאמרים המתבססים על העובדות הללו. הבעיה היא שהישראלים אוהבים חדשנות, אוהבים את החסר תקדים ואת הבלתי צפוי. אוהבי-המספרים אמרו לנו בהתחלה שאנחנו לא יכולים לייצר ענקיות טכנולוגיה מכל סוג בישראל, אז יצרנו את Checkpoint. עכשיו את אומרת לנו שאנחנו לא יכולים לייצר חברות אינטרנט מוכוונות Consumer, אז לכי, אדריאן, ותצרחי מהחלק העליון של המדרגות “You Can’t Win”.

הפוסט נכתב במקור על ידי אבי שניידר ותורגם מאנגלית על ידי אבישי בסה.

קרדיט תמונה: Shutterstock

אבי שניידר

כתב ועורך ראשי ב-Geektime.com, מחבר הספר "How To Fight For Your Goals: Social Combat Theory", ובעל הבלוג SocialCombatMedia.wordpress. מייסד Cluboom.com ולשעבר כתב בכיר בחברת בלונד 2.0. שניידר הוא יהודי דתי, בעל, אב, אמן לחימה, סופר, דובר - Jack of all trades and a master of jack (אבל הוא עובד על זה).

הגב

2 תגובות על "אנחנו לא חיים באשליות – פוסט תגובה ל-Sarah Lacey [דעה]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יאיר יונה
Guest

בתכלס, הפוסט שלה עקר לחלוטין כי הוא מתעסק בלנפץ הייפ שנבנה אך ורק על ידי כתבות מזווית של 180 מעלות, שמדברות איך ישראל נהייתה מעצמת סטארטאפ. זה היה רק עניין של זמן עד שהייפ שנבנה ונבנה ונבנה, מתישהו יצמיח מישהו שמשוכנע שהוא צווח ‘המלך הוא עירום’.

רם
Guest

ישראלים צריכים לדעת במה הם חזקים.

עד לפני כמה שנים לא הצלחנו בהייטק הישראלי לייצר שום הצלחה במכירה ללקוח הסופי בסכום של פחות מ 20 אלף דולר. הסיבה היתה נעוצה בערוצי השיווק ללקוח הסופי – ישראלים פשוט לא היו מספיק טובים בלמכור ללקוח הסופי בארצות הברית.

זה הולך ומשתנה, וזה גם מה שמאפשר לחברות ישראליות להתחיל למכור למשתמשי קצה.

במקביל, אנחנו קצת נסחפים עם עצמנו, ויותר מידי משקיעים במוצרי consumer ופחות מידי בטכנולוגיה עמוקה. לדעתי זה קצת חבל כי אנחנו גם מאבדים את היתרון הטכנולוגי שלנו.

wpDiscuz

תגיות לכתבה:

נותרו עוד
00
ימים
:
00
שעות
:
00
דקות
:
00
שניות
לכנס המפתחים הגדול בישראל