הסוף לפניסטיל? מדענים בודדו את המולקולה שגורמת לנו לגרד

המחקר החדש גילה את המולקולה שגורמת לעכברים להתגרד. מעבר לכך, הסרתה גרמה להם להפסיק להתגרד. אבל מכיוון שהיא חיונית לעוד כמה דברים, סביר להניח שלא ניפטר מהצרה בקרוב

מקור: ויקיפדיה, cc-by-Ben Mills

מקור: ויקיפדיה, cc-by-Ben Mills

בכל בוקר בקיץ אותו הדבר חוזר על עצמו. אנחנו מתעוררים ומייד מקללים את עצמנו כי שכחנו לסגור את הרשת של החלון. התוצאה ידועה לכולכם. העניין הוא שזה לא הזמזום המעיק שמעצבן אותנו ככה, וגם לא האדמומיות, זה הגירוד הנורא, זה שאי-אפשר להתחמק ממנו, זה שגורם לנו להתעורר משינה, לשפשף את היד לקיר, ובאופן כללי להיות אומללים למדיי.

לכן, תשמחו מאוד לגלות ששני מדענים ממכון הבריאות האמריקני הלאומי ביצעו סוף-סוף את המחקר הנדרש, וגילו את המולקולה שגורמת למוח שלנו להתחיל לגרד במרץ. החדשות המשש טובות? אם נסיר את המולקולות האלה, נספיק לגרד. לתמיד. נכון שזה נראה כמו חלום רטוב?

אל תקפצו משמחה עדיין

שני המדענים המושיעים, סאנטוש מישרה ומארק הון, התחילו את מחקרם בבחינת החומרים שמעבירים אותות עצביים בחוט השדרה, ומעבירים את כל המידע החושי שאנחנו מכירים, החל מכאב וכלה ב – לא עלינו – גירוד. במהלך הבדיקה, שבוצעה על עכברים, הם גילו שישנו חומר אחד מסויים שמשתחרר כאשר מפעילים על העכברים גירויים עצביים ושמו נאטריאורקטיק פוליפפטייד B, או בקיצור – Nppb. אבל זו לא חכמה גדולה, פשוט מאוד לגלות איזה חומר משתחרר מתי, והמדע שלנו כבר הרבה יותר מתוחכם מזה. אז מה שעשו השניים הוא ”לייצר“ עכברים מהונדסים גנטית, שלא מסוגלים לייצר את ה-Nppb המדובר.

כעת, עם העכברים החדשים, יכלו המדענים להמשיך לשחק בגירויים. ראשית, הם בדקו שהעכברים המהונדסים מגיבים לגירויים אחרים. הם הגיבו. בדיוק כמו כל עכבר אחר. ואז הם החלו לחשוף אותם לגירויים שהיו גורמים לכל עכבר מן השורה להתחיל להתגרד עד מחר. והעכברים המהונדסים שלנו? שום דבר, אפילו לא זיע. אגב, מדובר במצב הפיך יחסית – כאשר המדענים הזריקו Nppb לעכברי הניסוי הם תיכף ומייד הצליחו להתגרד, כך שלא לעולם חוסן.

השלב הבא – ניסוי קליני בבני אדם

אנחנו כבר יודעים מה תגידו עכשיו: ”זה נחמד, אבל מדובר בעכברים, לא בבני אדם“. אז נכון, ניסוי קליני בבני אדם טרם התבצע במקרה זה, אבל בינינו לבין מיקי מאוס יש הרבה יותר במשותף ממה שחשבתם, בעיקר כשזה מגיע למערכת העצבים. לפני שאתם קובעים תור לחדר הניתוח על-מנת להסיר כל שריד של Nppb מגופכם, כדאי שתדעו שהוא משמעותי לעוד דברים, מלבד הגירוד. בין היתר, הוא חיוני להסדרת הסירקולציה ולחץ הדם, כך שהסרתו מהגוף ככל הנראה תוביל ללא מעט בעיות.

אז לא בטוח שהניסוי האחרון יוביל לפתרון הגירוד. אולי הוא יישאר בתחום המחקרי שגורם לנו להבין למה אנחנו מתגרדים, אולי הוא יוביל לפיתוח תרופות מותאמות או אפילו פתרון רדיקלי יותר. בינתיים, הכינו עצמכם לקיץ, רכשו פניסטיל.

נועה זהבי רז

נועה רז, בת 30. חיה באינטרנט מאז 1999, חובבת ג'אדג'טים אך לא יודעת מה עושים איתם, וכותבת, בעיקר על כלום.

הגב

2 תגובות על "הסוף לפניסטיל? מדענים בודדו את המולקולה שגורמת לנו לגרד"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
עזרא
Guest

ואולי לגירוד עצמו יש תפקיד מסויים? אולי לא רק למלוקולה יש תפקיד מסויים אלא גם לגירוד עצמו יש מטרה כלשהי?

קובלסקי יונל
Guest

ממש מגרד לי באצבעות
להגיב על הכתבה הזו
אבל אני מתאפק

wpDiscuz

תגיות לכתבה: