אנשים קונים אמנות במיליוני דולרים ולא יכולים לעשות איתה כמעט שום דבר

בשנה האחרונה שברו ה-NFT שיאים, ואנשים שילמו עשרות מיליוני דולרים על יצירות אמנות, memeים אינטרנטיים ואפילו ציוצים בטוויטר. אבל למרות הסכומים הגבוהים, הם לא באמת מקנים לרוכש יותר מדי זכויות. אז מה כן?

שווה 69 מיליון דולר? היצירה של Beeple. מקור: עמוד הטוויטר של Christie’s

מאת: עו”ד מיכל לוצאטו

אם נתקלתם לאחרונה בצירוף האותיות NFT ולא הייתם בטוחים מה זה אומר – אתם לא לבד. ה-NFT נמצא איתנו כבר משנת 2017, אבל רק בחודשים האחרונים הוא תפס תאוצה משמעותית, והחל להופיע בכותרות בצמוד לגיפים של חתולים ועסקאות בגובה של עשרות מיליוני דולרים. כך למשל, אמן הרשת מייק וינקלמן, שמוכר בכינוי Beeple, מכר NFT של יצירה דיגיטלית בשם Everydays – The First 5000 Days תמורת 69 מיליון דולר. בכך הוא הפך אגב לאחד משלושת האמנים היקרים ביותר החיים כיום. דוגמה אחרת, סרטון וידיאו עם הטבעה של שחקן הכדורסל לברון ג’יימס נמכר כ-NFT תמורת 208 אלף דולר, והרשימה היא ארוכה. אבל, לא מדובר ברכישת יצירת אמנות רגילה, ויש כמה הבדלים מהותיים.

אז על מה כל המהומה?

NFT (ראשי תיבות של Non-Fungible Token) הוא אסימון דיגיטלי חסר-תחליף המבוסס על טכנולוגיית בלוקצ’יין, בדומה למטבעות מבוזרים אחרים דוגמת ביטקוין, אבל בניגוד להם, ה-NFT אינו ניתן להחלפה, כלומר כל NFT הוא ייחודי. 

השימוש העיקרי של ה-NFT הינו כשיטה לסימון יצירות דיגיטליות, בעיקר בעולם האמנות, עקב יכולתו להוכיח מקוריות של יצירה ובעלות עליה. NFT יכול לייצג “מקור” אחד לאחד, בדומה ליצירת אמנות ייחודית, אבל יכול גם לייצג עותק מבין מספר עותקים קבוע בסדרה מוגבלת. כלומר, ה-NFT הוא למעשה המקביל הדיגיטלי של תעודת מקוריות (certificate of authenticity), המגולמת בטכנולוגיית בלוקצ’יין. בדומה לעולם האמנות הפיזי, ככל שליצירה יש פחות עותקים, כך ערכם עולה. ואכן, בחודשים האחרונים אנו עדים לעסקאות חסרות תקדים בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים, כל זאת עבור קובץ דיגיטלי מקורי. 

בנוסף, NFT משמש גם לסימון נכסים דיגיטליים שצוברים שחקנים במשחקי רשת (עליהם אין למפתח שליטה), בהם ניתן לסחור בשווקים חיצוניים.

הייחודיות של NFT היא בכך שהטכנולוגיה מאפשרת לזהות בזמן אמת מי הבעלים של הנכס ואת היסטוריית העסקאות, אבל מעבר להיותו אסימון חסר-תחליף, ה-NFT הוא למעשה “חוזה חכם”. כלומר, הוא מכיל בתוכו הוראות ספציפיות אשר מתממשות עם הרכישה באופן אוטומטי, כמו למשל  תמלוגים.

כך לדוגמה אמן אשר מכר את יצירתו ב-20,000 דולר וקבע הוראה כי הוא זכאי לתמלוגים בגובה של 10% מסכום כל מכירה עתידית, יהיה זכאי לקבלת רווחים באופן אוטומטי בכל פעם שיצירתו נמכרת. אם לאחר שלוש שנים יצירתו תימכר בסכום של 2,000,000 דולר, האמן יקבל באופן אוטומטי 200,000 דולר! בדומה לכך, אמן יכול להחליט כי בכל פעם שיצירתו מושמעת הוא יהיה זכאי לתגמול של דולר אחד.

המשמעות היא לא פחות מפורצת דרך.

האמן אינו צריך עוד להסתמך על צדדים שלישיים ומתווכים, כגון סוכנים, גופי פיקוח דוגמת אקו”ם או חברות מדיה, על מנת לקבל את גמולו, ויותר מכך – הוא אינו צריך להתחלק איתם ברווחים. בנוסף, הוא אינו נדרש לשכור יועצים משפטיים ולפעול באופן אקטיבי לשם אכיפת זכויותיו בהקשר זה, היות והכסף מועבר באופן אוטומטי לחשבונו.

יתרון נוסף הגלום ב-NFT הוא היכולת לזהות נכסים מקוריים אל מול מזויפים, דבר אשר מעניק ודאות בעסקאות המערבות נכסי קניין רוחני מסוג זה.

טוב מדי בכדי להיות אמיתי?

כמו עם כל טכנולוגיה חדשה שדוהרת אל חיינו על סוס לבן ונוצץ ומבטיחה לנו חיים מאושרים, קיימת סכנה שנסתנוור מההבטחות ונהיה עיוורים לחסרונות, ובדרך נעשה לא מעט טעויות. לכן, חשוב מאוד להבין מה באמת מקנה לנו NFT, ואולי חשוב מכך – מה הוא לא מקנה לנו.

כדי להבין NFT צריך להבין זכויות יוצרים

רבים נוטים לחשוב שהבעלות על NFT כמוה כבעלות על זכויות היוצרים ביצירה, אך למעשה מדובר בשני דברים שונים לחלוטין, ועל מנת להבינם ראשית יש להבין מה המשמעות של זכויות יוצרים. 

בעוד שדיני הקניין הרוחני יכולים להשתנות ממדינה למדינה, הרי שקיימת סטנדרטיזציה מסוימת ב-179 המדינות החתומות על אמנת ברן הבין-לאומית (לרבות ישראל), ועל כן מרבית המדינות מגדירות זכויות יוצרים באופן דומה.

זכות יוצרים ביצירה היא למעשה זכות בלעדית לעשות ביצירה (או בחלק מהותי ממנה) פעולות מסוימות, כגון: העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, עשיית יצירה נגזרת ועוד.

כאשר אדם רוכש NFT הוא אינו רוכש את הבעלות בזכויות היוצרים, אלא רק בעלות בנכס הדיגיטלי הספציפי. נמחיש זאת באמצעות הדוגמה הבאה: בדומה ל”עולם האמיתי”, כאשר אדם רוכש יצירה פיזית, כמו למשל ציור, הוא אינו רוכש את זכויות היוצרים ביצירה, והוא אינו יכול למשל לשכפל את הציור שרכש או למנוע מאחרים לעשות זאת. כל מה שיש בידו זו בעלות ספציפית ביצירה פיזית, כאשר ה-NFT מהווה חותמת של היותה היצירה מקורית. הרוכש יכול להציג את היצירה בביתו/במשרדו וכדומה, או להחליט למכור אותה או להעניק אותה כמתנה, אך לא הרבה מעבר לכך, אלא אם צוין אחרת במסגרת תנאי הרכישה של ה-NFT. 

היצירה Morons של בנקסי

אחד המקרים הידועים שעלו לכותרות בהקשר זה היה המקרה שבו הרוכשים של הציור המקורי “מטומטמים” של אמן הרחוב הידוע בכינויו “בנקסי”, החליטו להטביע (“mint”) את היצירה כ-NFT ואז לשרוף אותה על מנת להעלות את הערך של ה-NFT. 

לא רק שפעולת ההטבעה הינה הפרה של זכות היוצרים, שכן לשמה נדרש ליצור קובץ דיגיטלי אותו מעלים לבלוקצ’יין (כלומר העתק), אלא שגם ניתן לטעון שפעולת השריפה של היצירה מהווה הפרה של הזכות המוסרית של היוצר שלא יוטל פגם ביצירתו.   

כך מי שרוכש NFT של צילום למשל, אינו יכול להדפיס עותקים של הצילום ולמכור אותם (אלא אם צוין מפורשות כי מותר לו). יתרה מזאת, רוכש ה-NFT אינו יכול למנוע מאחרים מלהעלות את היצירה לרשת או למכור אותה בעצמם, בין אם הם עושים זאת בדרך חוקית ובין אם לאו. כל מה שביכולתו לעשות זה להתפאר בכך שיש בבעלותו NFT חתום על-ידי האמן, ולהחזיק אצבעות שערכו יעלה, ואם ירצה יוכל למכור אותו בעתיד.

המשמעות היא שאם הבעלים של נכס ה-NFT עושה פעולות מפרות ביצירה הוא עלול לחשוף את עצמו לתביעה בגין הפרת זכות יוצרים.

הדבר היפה בעולם זכויות היוצרים הוא שלמרות שלאורך השנים השינויים הטכנולוגיים מחייבים את המחוקק לבצע תיקונים ושינויים בחקיקה, ההיגיון הפנימי נשמר – נקודת המוצא היא שיצירה מקורית (מהסוגים המוכרים בחוק) זכאית להגנה. כמובן שזוהי הפשטה של חקיקה מפורטת ביותר שכוללת בתוכה גם סייגים ושניתן להתנות עליה בהסכמות בין הצדדים, אך הרעיון הבסיסי הוא שכאשר אדם עושה שימוש ביצירתו של אחר עליו לפעול מתוך כבוד לזכויות היוצר, ולא מתוך ההנחה “שילמתי אז זה שלי”.

בעולם שבו אנשים משלמים עבור NFT סכומי עתק, גוברת הנטייה לחשוב כי רכשנו את מלוא הזכויות ביצירה, אבל זה בהחלט לא מחויב המציאות ודורש בדיקה פרטנית בכל מקרה.  

 טכנולוגיה חדשה, בעיות חדשות

מעבר לכך, טכנולוגיית הבלוקצ’יין עצמה אינה חסינה מפני הפרות וזיופים, וכבר היום יש לא מעט אמנים מתוסכלים שיצירותיהם נלקחו ללא רשות והוטבעו כ-NFT. 

נוסיף על כך את העובדה שעדיין מדובר בשוק ללא רגולציה מסודרת, בו קיימים שירותי בלוקצ’יין מתחרים המתיימרים כל אחד לספק תיעוד אמין לגבי הייחודיות של NFT נתון. הסיטואציה דומה למצב האבסורדי שבו במדינה אחת ישנם שני שירותים מתחרים לרישום מקרקעין, כאשר כל אחד טוען שהוא בעל היכולת להוכיח ולתעד בעלות ספציפית בחלקת אדמה.

עבור תעשייה שנסמכת על יכולתה להוכיח ייחודיות של נכס דיגיטלי, מדובר בסוגיה קריטית שיכולה להשליך על הלגיטימיות שלה ועל המשך קיומה.

עד כה, השחקנים העיקריים בתעשיית ה-NFT מכירים זה בזה, אך זה לא מנע הסתננות של חנויות אשר מכרו אסימונים של יצירות מזויפות, או כאלה אשר חיקו באופן ברור שמות של חנויות NFT מוכרות וידועות על מנת לנצל את המוניטין הטוב שצברו.

בעיה נוספת ומוכרת של שוק ה-NFT הוא המחיר הסביבתי של תהליך כריית המטבעות הוירטואליים. לפי הערכות, המחיר הסביבתי של הנפקת NFT בודד הינו פליטה של 200 ק”ג פחמן לאטמוספירה, ולפי חוקרים באוניברסיטת קיימברידג’, כריית ביטקוין צורכת יותר חשמל ממדינות כמו שבדיה וארגנטינה. 

הסיבה לכך היא שתהליך יצירת ה-NFT נעשה בדרך של פתרון חידות קריפטוגרפיות, דבר הדורש ביצוע של פעולות חישוביות מורכבות מאוד, בדרך של ניסוי וטעיה על-ידי חילול מהיר של מספרים גבוהים עד מציאת הפתרון הנכון (תהליך הידוע כ-“כרייה”), זאת במטרה להגביל הצפה של השוק במטבעות חדשים, למנוע זיופים ולהבטיח שקיפות. ככל שיש יותר מטבעות כך הליך הכרייה הולך ונהיה מורכב יותר, והמחיר כאמור, כבד מאוד. 

אז למה לשלם כל כך הרבה?

אנשים רבים שואלים את עצמם מדוע עסקאות NFT מגיעות לסכומים אסטרונומיים, בייחוד לאור העובדה שלהבדיל מיצירות אמנות פיזיות אשר באמת יכולות להיות ‘One of a kind’, באופן עקרוני יצירת אמנות דיגיטלית ניתנת לשכפול באופן מוחלט.

מדוע רוכשי NFT מוכנים לשלם מיליוני דולרים עבור הזכות להיות הבעלים של יצירה דיגיטלית מקורית שלרוב אינה ייחודית, ואשר פעמים רבות כבר נמצאת במרחב האינטרנטי בצורה כזו או אחרת?

היות ועדיין מדובר בשוק ספקולטיבי בו לא ניתן לצפות מראש את הערך העתידי הצפוי של NFT, התשובה נחלקת לשניים: הסוג הראשון של האנשים שבוחרים לרכוש NFT רואים זאת כהשקעה, בדומה לרוכשי מטבעות מבוזרים אחרים. הסוג השני עושה זאת פשוט כי הוא יכול. בדומה למותגי אופנה יוקרתיים, אשר מתמחרים חולצות טי-שירט פשוטות באלפי דולרים, ה-NFT הפך לסמל סטטוס.

מה העתיד צופן?

אין ספק שכמו כל טכנולוגיה חדשה, שוק ה-NFT יוצר אתגרים משפטיים, מסחריים ואפילו סביבתיים, בייחוד לאור אופיו הבין-לאומי. כל יום מתפרסמים מאמרי דעה או כתבות של בעלי דעה אשר בטוחים ש-NFT מבשר את העתיד, או לחילופין שזו בועה שתתפוצץ לכולנו בפנים, אבל האמת היא שעדיין מוקדם מידי לדעת. 

למרות זאת, אי אפשר להתווכח עם העובדה ש-NFT, בדומה למטבעות מבוזרים, שווה כמה שאנשים מוכנים לשלם עבורו, והיום הוא יכול להיות שווה הרבה מאוד כסף.

עבור האמנים, ה-NFT יכול להוות בשורה של ממש, הן בפן הכלכלי אשר מאפשר להם לקבל תמלוגים (מעסקאות בגובה שבעבר רק היו יכולים לדמיין) באופן ישיר ואוטומטי ללא הצורך במתווכחים, והן בפן המשפטי, אשר בהינתן הרגולציה המתאימה יכול להפוך עסקאות קניין רוחני לוודאיות וברורות יותר מבחינת היכולת להוכיח את תנאי הרישיון שניתנו ליצירה ואת האותנטיות שלה. במידה וה-NFT כאן כדי להישאר אין ספק שאנו נדרש לחשיבה, חקיקה ורגולציה מחודשות, אבל עד אז עלינו לפעול במסגרת הרגולציות והחוקים הקיימים, ולכן חשוב לפעול גם במרחב הדיגיטלי בהגינות, תוך שמירה על זכויות היוצרים.

הכותבת היא שותפה-מנהלת בלוצאטו – משרד עורכי דין מקבוצת לוצאטו וצלמת ויוצרת בעצמה

 

כתבת אורחת

הגב

4 תגובות על "אנשים קונים אמנות במיליוני דולרים ולא יכולים לעשות איתה כמעט שום דבר"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יאיר
Guest

תודה על המידע! חשוב מאוד!

בוב
Guest

הייפ משונה ומיותר, היה פופלרי לכמה ימים בפברואר מרץ וזהו – תבדקו מס’ עסקאות ותדירות חיפוש בגוגל.
כמו הספינר עליו השלום.
ביי שלום.

מיכל
Guest

נכון שאתה כותב דברים שנשמעים הגיוניים, אבל תחשוב שלפני 10 שנים היית כותב באופן דומה לאחר כתבה שמציגה את הביטקוין “מי יקנה את הדבר הווירטואלי הזה פחחחח זה עולה 1 סנט שזה כנראה 1 סנט יותר מדי”.
מה אתה אומר על האידיוטים שקנו ביטקוין ב-1 סנט לפני 10 שנים? אידיוטים אבל באלפיון העליון עם מגה יאכטה.

בצל כחול
Guest

לא הבנתי את הקטע של תשלום תמלוגים אוטמטי….
זה אומר שאם קניתי יצירה ואני רוצה לשמשתמש בה (נגיד שיר שאני רוצה להשמיע), איך בדיוק ישולמו תמלוגים בכל פעם שהשיר מושמע?
אני צריך “לשים כרטיס” (או המקביל של הפעולה הזאת בעולם הביטקוין) כדי להשמיע את השיר?

wpDiscuz

תגיות לכתבה: