מחקר: היזמים הישראלים לא ממש סופרים את הדירקטוריון שלהם

מנכ”לים ש”מחלטרים” בלי לעדכן את הבורד, וטו על סבבי גיוס והסתרת נתונים כדי לשפר מטריקות – מחקר חדש מגלה יחסים בעייתיים בדירקטוריונים של סטארטאפים ישראלים

מקור: Unsplash

היחסים בין יזמים לבין הדירקטוריון שלהם הם יחסים עדינים במיוחד, וכאלה שחשוב מאוד שיתקיימו על הצד הטוב ביותר כדי שסטארטאפ יצליח להתקדם. אחרי הכל, מצד אחד עומדים האנשים שמקדישים כל רגע מהיממה כדי לקדם את הבייבי שלהם, ומצד שני מגיעים אנשים זרים לרוב – שמוכנים להשקיע ולממן את ההרפתקה. מחקר חדש בחן את היחסים הללו בין היזמים הישראלים למשקיעים שלהם, והוא מתאר תמונה מורכבת על האופן שבו מתנהלים שני הצדדים ביום-יום.

רוב המנכ”לים מסתירים חדשות רעות

המחקר החדש שנערך בקרב כ-300 סטארטאפים ומשקיעים ישראלים (220 יזמים השתתפו בסקר ו-90 משקיעים) בחן את מערכות היחסים בין היזמים לחברי הבורד שלהם ואת האופן שבו מתנהלים שני הצדדים. על פי המחקר, 61% מהמנכ”לים העידו כי הם אינם שקופים לחלוטין עם חברי הדירקטוריון שלהם. כך למשל, בניסיון להראות שהם שולטים במצב – הם מעכבים דיווח על חדשות רעות. סימן נוסף לחוסר השקיפות הוא שמרבית המנכ”לים מהססים לבקש עזרה מהדירקטוריון, ורואים בכך סימן לחולשה.

לגיקטיים נודע כי במקרה אחד מנכ”ל הפר באופן בוטה את החלטת הדירקטוריון שלו בנוגע לאחוז האופציות שהבטיח לעובד בכיר שרצה לגייס. למרות שהדירקטוריון אישר לו הקצאה של חצי אחוז, העניק המנכ”ל כפול מכך – חצי עם ההעסקה והחצי השני לאחר סבב הגיוס הבא, מבלי לעדכן את הדירקטוריון על כך.

צעד בעייתי נוסף במערכת היחסים הוא ניסיון לשפץ את המציאות. מהמחקר עולה כי מנכ”לים רבים לא מדווחים לבורד שלהם מיד כשלקוח קיים בוחר שלא לחדש את החוזה שלו לרבעון הבא. במקום זאת, הם מחכים לפגישה שלאחר מכן כדי לעשות זאת – כדי לשפר את מספרי הנטישה של הלקוחות. מנכ”לים ישראלים אחרים “מחלטרים” בתור יועצים לסטארטאפים צעירים בתמורה לאופציות – אך במקביל לא מעדכנים את דירקטוריון החברה שבראשה הם עומדים על תפקידם החדש.

לא מנצלים את היכולות של הבורד

מנגד, נראה שמנכ”לים ויזמים רבים מסתכלים על המשקיעים בעיקר כארנק, ופחות כמי שיכול לסייע בניהול השוטף של הסטארטאפ. על פי המחקר, 81% מהמשקיעים סיפרו שהציעו לחברות הפורטפוליו שלהם עזרה עם משימות שונות, אבל רק 30% מהמנכ”לים הרגישו בנוח גם לעשות זאת.

חברי הדירקטוריון שהשתתפו במחקר גם הביעו חוסר שביעות רצון מכך מתכיפות העדכונים של היזמים והמנכ”לים – כשרק 30 אחוז מהחברות הקפידו על פגישות חודשיות אישיות ועדכוני התקדמות מסודרים.

מהמחקר עולה כי הדרישה הזו הפכה להיות מטרד משמעותי עבור מנכ”ל ישראלי שזכה להשקעה בסבב A מקרן אמריקאית. כך יוצא מצב שהמנכ”ל מצא את עצמו עסוק בדיווחים ובעדכונים של הבורד. הם כל הזמן רצו מידע ועדכונים על התקדמות, כשהוא מרגיש שחלק ניכר מהזמן שלו הלך על עדכון חברי הדירקטוריון על פני ניהול החברה.

מרעננים? רוצים להשתדרג? מרעננים? רוצים להשתדרג? עשרות משרות שוות מחכות לכם עכשיו ב-Riskified

רק בכשליש מהחברות יש אישה בבורד

עוד עולה מהמחקר של פלטפורמת שיתוף המידע והשקיפות באקוסיסטם הישראלי – Startup Snapshot, כי חיסרון משמעותי של גל הכסף הגדול שנכנס לאקוסיסטם הוא העובדה שמנכ”לים מתקשים לנהל את ציפיות הדירקטוריונים שלהם. כיום, בלא מעט מהמקרים בורד כזה כולל גם קרנות גדולות כבר בשלב מוקדם, דבר שכמעט לא היה בעבר. לא במפתיע, סיפרו כ-28% מהמנכ”לים והיזמים כי הדירקטוריון הטיל וטו על החלטות שלהם. בנוסף, יותר משליש מהיזמים והמנכ”לים דיווחו כי יש להם חבר “קשה” בדירקטוריון, כשבקרב סטארטאפים, שגייסו יותר מ-10 מיליון דולר, אחוז החברות שדיוווחו על חבר “קשה” בבורד זינק ל-43%.

עוד נודע לנו כי התופעה של הטלת וטו על סבבי גיוס מצד משקיעים היא לא דבר נדיר. סיפור שהגיע אלינו מגולל מצב שבו סטאטראפ שגייס זה עתה 15 מיליון דולר לרוב יחכה בין שנה לשנה וחצי עד התחלת סבב נוסף. במקרה הזה הסטארטאפ קיבל הצעה לגיוס הון רב שכלל גם רכיב סקנדרי עבור היזמים, בהערכת שווי נמוכה מזו שהייתה צפויה לו אם היה מחכה שנה וחצי עד לסבב הגיוס – וחברי הבורד הטילו וטו על הגיוס.

מהמחקר עולה תמונה מדאיגה גם בנוגע לייצוג של נשים בדירקטוריונים של סטארטאפים ישראלים, כשרק בכשליש מהחברות כיהנו נשים בדירקטוריון. במחקר תמכו גם סמסונג Next, אינטל איגנייט, לאומיטק ומשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות’.

אושרי אלקסלסי

Your Friendly Neighborhood Geek. יש לכם סיפור טכנולוגי? דברו איתי: Oshry@geektime.co.il

הגב

11 תגובות על "מחקר: היזמים הישראלים לא ממש סופרים את הדירקטוריון שלהם"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יוני
Guest

כי יזמים ישראלים לא יודעים לנהל חברות.
הם אולי (אולי) יודעים לפקד על צוותים בצבא, אבל לנהל? אין להם מושג.

ד\'\'ר בוב
Guest

תוסיף על זה שכולם פה חאפרים וסמוך על סמוך אני הכי טוב במה שאני עושה, חסרי ביצים שמנסים להגן לעצמם על התחת…

אדי גלנצן
Guest

זה הרבה יותר מורכב.
הקרנות מעוניינות שהיזם לא ידע, כי כך יותר קל להם לעשות סיבוב מהיר ולמקסם את הרווח שלהם.
יש יזמים שלא יודעים, ויש יזמים שיודעים טוב מאוד. צק פוינט זה דוגמא טובה.

אסף
Guest

האינטרסים של יזמים ואלו של קרנות שרוצות לדלל להם את הצורה שונים,
הקרנות רוצות לשלוט או לעשות סיבוב מהיר, והרבה פעמים אנשים שלא יצרו דבר בחיים שלהם באים להגיד לך איך לעשות ומה… ואז נוצר המצב שהן רוצות להניק יותר משהעגל רוצה לינוק, ככה מתחיל גם מעגל אגו לא בריא.

אדי גלנצן
Guest

אתה צודק מאוד. הרושם שלי שהקרנות מספרות סיפור שיש להם ערך בידע מעבר לכסף. אבל בפועל הם לא נותנות את הערך והרבה פעמים הורסים. במובן שיש מעט קרנות מצויינות.

ממש מדאיג
Guest

“מהמחקר עולה תמונה מדאיגה גם בנוגע לייצוג של נשים בדירקטוריונים של סטארטאפים ישראלים, כשרק בכשליש מהחברות כיהנו נשים בדירקטוריון.”
חיפשתם איך לדחוף את זה כממצא מעניין שקשור לדינמיקה בין מנהלים ומשקיעים, לא מצאתם, אז סתם הכנסתם את זה במשפט האחרון יחד עם שאר מה שחייבים לכתוב – הקרדיטים. כמובן זה קיבל כותרת משנה כאילו זה נושא שלם בפני עצמו, וניסוח של “עולה תמונה מדאיגה”.
וואלה – סמכו עליי – אין לכם מה לדאוג. תנשמו, תרגעו.
אם זה משהו שאתם משום מה רוצים לשנות – תפעלו עבור זה. אבל זו לא סיבה לדאגה.
סתם דוחפים מילים ומנסחים בדרמטיות.

קליקל
Guest

“סמכו עליי – אין לכם מה לדאוג” -> פה חשדתי.
ישראליות קלאסית, בול מה שמדברים עליו בכתבה.

אדי גלנצן
Guest

לא רק בישראל.

חחחח
Guest

מישהו באמת מופתע? זו תמצית הישראבלוף, המהות שלנו ממש.

פולי
Guest

הקרנות מחליטות איזה סוג של יזם הם רוצות לראות בהובלה של החברה. יש מספיק יזמים מכל הסוגים. זה הסוג שהן אוהבות.
הבורד לא בא לעזור לך אלא רק לשמוע שהכל בסדר. אין תסריט שבו אתה מדווח שמיקרוסופט לא יהיו לקוח שלך והבורד יציע משהו מעבר ללעשות שיחת טלפון למישהו. מה שיקרה ברוב המקרים זה שהבורד ימצא הזדמנות לעשות סוף סוף משהו מעניין וקצת לדרוך עליך

אייל
Guest

כתבת כל מה שיש במחקר, חוץ מאת הדבר הכי חשוב: מי עשה/תה את המחקר הזה? לפי איזו שיטות / כלים? איפה הוא פורסם? ומי מעומד מאחוריו מבחינה מקצועית?

wpDiscuz

תגיות לכתבה: