לא רק שכר: בעמק הסיליקון נלחמים על סמל סטטוס חדש

לא בתים גדולים, לא רכבים יוקרתיים ולא שעונים מזהב – סמל הסטטוס שעובדי חברות טכנולוגיה נאבקים עליו הוא כתובת מייל פרטית

מקור: Pixabay

מאת: יאיר מור, NEXTER

“רגע, יאיר נקודה מה?” – את השאלה הזו שמעתי בטלפון מאות, אם לא אלפי, פעמים מאז שיש לי כתובות מייל ארגוניות עם שמי האמיתי (בניגוד לכתובות המייל שהיו לי כאדם פרטי ושנראו יותר כמו IloveCATS@themail.com). גם אהוד קינן צריך לאיית את השם שלו לא פעם (איך ה-י’ מתבטאת בכתיב האנגלי של השם?) – ותארו לכם כמה זמן בחייו בזבז העורך דרור גלוברמן על איות שמו בטלפון.

מסתבר שהבעיה הזו היא יותר מסתם אי נוחות. לפי כתבה שפורסמה בסוף השבוע בוול-סטריט ג’ורנל, בעמק הסיליקון ממש נאבקים על כתובות מייל קצרות עם שם פרטי בלבד, כדי לחסוך את הצורך לזכור ולאיית את שם המשפחה.

כך, למשל, מסופר בכתבה על פיטר סאבו, שעובד בסטארטאפ בשם Mammoth Media. כשהגיע לחברה היא עוד היתה בחיתוליה, וישבה באינקובטור, שם כתובת המייל peter@science-inc.com היתה שייכת לפיטר פאם, מאנשי האינקובטור. הוא ניסה לשכנע את כל מי שהיה מוכן להקשיב לקרוא לפיטר סאבו בשם משפחתו, כדי שלא יהיה ספק שיש רק פיטר אחד שיכול להיות בעל הכתובת עם השם הזה.

כששמע סאבו שהחברה עוזבת את האינקובטור ועוברת לכתובות מייל עצמאיות משלה, הוא מיהר לבוסים ודרש קודם כל לא העלאה בשכר – אלא את כתובת המייל peter@mammoth.la. “כשחברות גדלות, אם אתה יכול להיות הפיטר המקורי – זה באמת נותן לך זכות להתרברב. זה אדיר”, הוא אמר לעיתון.

פאם עצמו סיפר לעיתון כי התפיסה לפיה בכיר בחברה בוודאי זכה לכתובת מייל עם שמו הפרטי בלבד סיבכה אותו בתקרית לא נעימה: הוא ניסה פעם לפנות לאימראן חאן מ-Snap, וקיבל בתגובה: “האימראן הלא נכון”. מסתבר שלמרות שמדובר בשם פחות מפוץ בתעשייה ובאדם בעל תפקיד בכיר, אימראן אחר, מנהל ההנדסה בחברה, הקדים את חאן בשנה.

ג’וש וולטר, שתכנן מערכות מיילים עסקיות במשך 8 שנים, אמר לעיתון כי בעיית השמות החופפים במיילים מתחיל כבר כאשר לחברה יש 25-50 עובדים, משום שיש הרבה שמות נפוצים מאוד בתעשייה.

בחברה בה הוא עובד כרגע, מתוך 40 עובדים יש כבר 3 בשם מאט, ועוד 5 שמות פרטיים ששייכים לשני עובדים. לכן, הוא שוקל כעת לשנות את כל מבנה כתובות המייל בחברה לאות ראשונה של השם הפרטי ואחריה שם המשפחה – אך חושש שגם זה לא יספיק אם החברה תמשיך לגדול, ולכן חושב גם על האפשרות לדרוש מיילים עם שמות מלאים.

אדם, אדם, אדם, אדם, אדם, אדם, אדם ואדם בארוחת צהריים

כשאדם ביין הגיע לעבוד כמנהל מוצר בטוויטר, המייל עם השם אדם@טוויטר כבר שויך למהנדס פשוט שהיה מראשוני העובדים בחברה. בכירי החברה חששו שמיילים לביין יגיעו בטעות לעובד הזוטר – אך למרות זאת החליטו לא “להחרים” לו את הכתובת הנחשקת. ביין טוען שהוא דווקא שמח להשתמש בשמו המלא בכתובת המייל, כי חשש שכתובת מייל קצרה וקלה לניחוש תביא אליו אלפי מיילים של לקוחות שמבקשים בקשות טפשיות.

אבל אדם ביין לא היה הראשון שיכול היה לצפות לקבל את הכתובת אדם@טוויטר. אדם קיני, לשעבר ראש מחלקת הניתוח בחברה, נזכר שתוך שנתיים היו בחברה 8 אנשים בשם אדם. כל כך הרבה מיילים שיועדו להם הגיעו לאדם (סטיגידיש) הלא נכון, עד שהם החלו להיפגש לארוחות צהריים כדי לדבר על כך.

אדם שארפ, מנהל החדשות, אומר: “מכיוון ששלי היו בדרך כלל אנשי ממשל במשבר, האחרים שמחו שזה לא בשבילם”.

מקרה קיצוני במיוחד הוא זה של קייטי ג’נסן, בכירה בסטארטאפ AppLovin. לפני מספר שנים היא קיבלה לעבודה מתמחה בשם קייטי ג’נסן. למרות שגם השם הפרטי וגם שם המשפחה שלהן נכתבים באנגלית מעט אחרת, היא התעקשה להקצות למתמחה כתובת מייל עם השם המלא – קייטלין ג’נסן, כדי ליצור בידול בולט. למרות זאת, היא מספרת שקרה מספר פעמים שמיילים שיועדו לאחת מהן הגיעו לשנייה, אם כי לדבריה הכתובות השונות אכן מנעו את רוב הטעויות. היום, אגב, מועסקת המתמחה לשעבר בחברה באופן קבוע, ובדרך כלל המיילים מגיעים כל אחד לקייטי ג’נסן הנכונה – אלא שהמכבסה שמעסיקה החברה דווקא מתקשה להבדיל בין השמות, וכבר מספר פעמים החזירה בגדים השייכים לביתה של הבוסית לעובדת שלה.

הכתבה פורסמה במקור ב-NEXTER

לקריאה נוספת:

הצמיד ש”קורא את המחשבות שלנו”

בינה מלאכותית מסבירה למה צרפת לא תנצח במונדיאל