מהפכת רישום הפטנטים על תוכנות מחשב בישראל – כל מה שחשוב לדעת

זכויות יוצרים ורישום פטנטים הוא אחד הדברים המטרידים יותר יזמים חדשים. מאיזה שלב החוק מגן על הסטארטאפ שלכם וכיצד זה עובד?

הפוסט נכתב על ידי עו”ד יואב עציון ממחלקת החברות/היי-טק במשרד APM אשר מלווה חברות פרטיות וציבוריות בעסקאות מסחריות מקומיות ובינלאומיות, וכן קרנות השקעה פרטיות והון סיכון בביצוע עסקאות השקעה בישראל ובחו”ל.

תמונה: flicker cc by Horia Varian

לאחרונה אושרו ברשות הפטנטים הוראות עבודה חדשות בעלות השפעה מרחיקת לכת על היכולת לרשום פטנטים על תוכנות מחשב בישראל. המצב שהיה קיים לפני אישור ההוראות הקשה מאד על רישום פטנטים על תוכנות מחשב, וזאת בניגוד למצב המשפטי המקובל בהרבה ממדינות העולם ובראשן ארצות הברית. ההגנה היחידה מתחום הקניין הרוחני בה נאלצו כותבי תוכנה להסתפק הייתה הגנה מתוקף זכויות יוצרים, אשר הינה בעלת היקף הגנתי מצומצם בצורה משמעותית מזו של הגנת הפטנט.

הגנת זכויות היוצרים בארצות הברית

בארצות הברית המעבר מהגנת זכויות יוצרים להגנת פטנט על תוכנות מחשב התבצע כבר בשנת 1981 (פסק דין Diamond v. Diehr). עד שנה זו הסתכלה מערכת המשפט על תוכנת מחשב בצורה דומה ליצירה ספרותית מוגנת, אשר הנדרש להגנתה בזכויות יוצרים הייתה בעיקר הדרישה למקוריות. משנת 1981 התבססה במספר רב של פסקי דין וגם ברשם הפטנטים בארה”ב (USPTO) גישה המתירה לרשום פטנט על תוכנת מחשב על פי כללים שנקבעו. גישה זו התקבלה אף בישראל בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין United Technologies Corp נגד רשם הפטנטים, בו נקבע כי יש להסתכל על אמצאה כמכלול שלם ומלא, ואין לשלול רישום פטנט כהמצאה רק בגין העובדה שהחידוש בה הינו תוכנת מחשב.

בשלב זה רק אבהיר את ההבדל בין המצאה לאמצאה. המצאה הינה תהליך מחשבתי שמוביל לאמצאה. אמצאה הינה דבר מוגמר ומוגדר כגון מוצר או תהליך. להגדרה וההבדלים המלאים ניתן לקרוא כאן, בויקפדיה.

הגישה השמרנית לפטנטים והביקורת עליה

למרות השינוי בארה”ב ופסיקת בית המשפט בישראל, בשנת 2006 פרסמה רשות הפטנטים הוראות עבודה שמרניות למדי בקשר לבחינת בקשות לפטנטים, אשר היוו צעד אחורה בקשר להגנת פטנט על תוכנת מחשב ובפועל שימשו עילה לדחיית בקשות רישום פטנט על חלק נרחב של תוכנות המחשב, וזאת דווקא בשנים בהן הלך והתבסס מעמדה של מדינת ישראל כאחת המדינות המובילות והחדשניות בעולם בתחום תוכנות מחשב.

גישה זו של רשות הפטנטים זכתה לביקורת רבה בקרב הפועלים בתחום הפטנטים, ולא בכדי. ההגנה מתחום זכויות היוצרים הינה בתחומים רבים נחותה מהגנה שמעניק הפטנט. היתרון העיקרי של הפטנט הינו ההגנה על השיטה או המערכת או הרעיון העומדים בבסיס הפטנט לעומת הגנת זכויות היוצרים אשר מגנה רק על צורת הביטוי של היצירה. דהיינו, על מנת להוכיח הפרת פטנט, אשר נותן הגנת מונופולין לבעליו הרשום, די להראות כי המוצר או המערכת דומים במידה מסוימת או עושים שימוש בפונקציונליות או בשיטה שעומדים מאחורי פטנט מוגן וזאת אף אם אותו מוצר או מערכת פותחו באופן עצמאי. לעומת זאת, לצורך הוכחת זכויות יוצרים יש להראות העתקה בפועל של חלק מהותי (מבחינה כמותית או איכותית) ביצירה. נציין במאמר מוסגר כי ישנם גם מספר יתרונות להגנות שנותנת זכות היוצרים, וזאת מבחינת היקף הזמן (70 שנה לאחר מות היוצר בזכות יוצרים לעומת 20 שנה ממועד הרישום בפטנט) והעובדה שזכות יוצרים, בניגוד לפטנט, לא מחייבת רישום כתנאי להגנה.

flicker, cc by kalexanderson

הגישה החדשה: הגנה על שילובם של כל המרכיבים

הביקורת במהלך השנים האחרונות על גישה זו של רשות הפטנטים הובילה לפרסום ההוראות החדשות אשר מתייחסות בעיקר לתוכנות מחשב. עיקר הניתוח של ההוראות הינו בקשר לדרישה של סעיף 3 לחוק הפטנטים, הקובע כי לצורך רישום הפטנט יש צורך כי האמצאה תהא “בכל תחום טכנולוגי”. על פי ההוראות, על מנת לענות על דרישה זו נדרש כי יתרחש תהליך טכנולוגי “מוחשי”, אשר משמעו ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה מבצעת האמצאה.

ההוראות קובעות במפורש כי תגלית, תיאוריה מדעית, נוסחה מתמטית, הוראות משחק ותהליך מחשבתי כשלעצמם לא יחשבו כהמצאות בתחום הטכנולוגי, אך שילובם יחד עם אמצעים טכניים נוספים ייתכן וייגבש אופי טכנולוגי. לכן, קובעות ההוראות, יש לבחון את האמצאה בכללותה (מבלי להפריד את רכיביה ולהתמקד ברכיב אחד). ההוראות נותנות כללי עזר לבחינת הנושאים האמורים. כלל עזר אחד הינו האם באמצאה יש ביטוי או שינוי בתכונות הפיזיות  על פעולתה הרגילה של מערכת משולבת מחשב. כלל עזר נוסף הינו האם ההמצאה גורמת לכך שהמחשב פועל בצורה חדשה, לרבות שיפור ביצועי המחשב (כגון, מהירות, אמינות, ניצול יעיל של נפח וכד’) או שנוצרו קשרי גומלין חדשים בין רכיבי המחשב. על מנת להסיר ספק, קובעות ההוראות שעל אף שקוד תוכנה יכול להיחשב כיצירה הזוכה להגנת זכויות יוצרים, אין הדבר מונע ממנו הגנת פטנט אם לאותו קוד מחשב יש גם אופי טכנולוגי מוחשי כאמור לעיל.

לסיכום, ההוראות החדשות נותנות בידי מפתחי תוכנה כלי הגנה חדש ורב עוצמה שכמעט ולא היה פתוח בפניהם בעבר במדינת ישראל. מאחר ורישום פטנט בישראל ובעולם כרוך גם בהוצאות לא מבוטלות, יהיה בעתיד על מפתחי תוכנות לשקול בצורה רצינית האם להיעזר גם בהגנת הפטנט לצורך הגנה על תוכנת המחשב שפיתחו וזאת בנוסף לכלים שהיו ברשותם לפני אישור הוראות העבודה החדשות.

* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.


הפוסט נכתב על ידי משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות’


משרד עמית פולק מטלון ושות’ נוסד בשנת 1956 ומהווה אחד המשרדים המובילים בישראל בכל תחומי המשפט המסחרי. המשרד מונה צוות מקצועי ומיומן של מעל ל-70 עורכי דין מקומיים ובינלאומיים. מחלקת ההייטק של המשרד מייצגת, בין היתר, חברות טכנולוגיה מובילות, עשרות רבות של סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, קרנות אקוויטי, אנג’לים וחממות בתחומי התוכנה, חומרה, תקשורת, אינטרנט, מדיה חדשה, בטחון לאומי, קלינטק, מדעי החיים ועוד.

המשרד מלווה את היזמים וחברות ההייטק בפעילותם השוטפת החל משלב הרעיון דרך הקמת החברה, הסכמי מייסדים, הלוואות, הסכמי השקעות, קבלת תמריצים ממקורות ממשלתיים, קניין רוחני, הסכמים מסחריים, מיזוגים ורכישות, עסקאות אסטרטגיות ובינלאומיות ועוד.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

3 Comments on "מהפכת רישום הפטנטים על תוכנות מחשב בישראל – כל מה שחשוב לדעת"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
אור
Guest
“… וזאת דווקא בשנים בהן הלך והתבסס מעמדה של מדינת ישראל כאחת המדינות המובילות והחדשניות בעולם בתחום תוכנות מחשב”. ומה השתנה מאז? כלום. ישראל היא עדיין שיאנית בשוק ההייטק. “… גישה זו של רשות הפטנטים זכתה לביקורת רבה בקרב הפועלים בתחום הפטנטים, ולא בכדי.” זה כי פטנטים לא מעניינים את מי שבאמת מתעסק בתחום (מפתחים ואנשי מחשוב), אלא רק עורכי דין ועוד כאלו ש”פועלים בתחום הפטנטים”. ההוראות החדשות לא יתנו שום כלי לשום מפתח באשר הוא. רק יוסיפו עבודה ובירוקרטיה מיותרת, וכמובן, עוד עבודה לכאלו ש”פועלים בתחום הפטנטים”. הדבר היחיד שיקרה הוא העלאת הרף לכניסה לשוק ההייטק. מוזר שמהביקורת הקשה… Read more »
יזם אינטרנט
Guest

ראשית כל – הייתי מוותר על רישום פטנט בישראל בכלל. השוק קטן מדי כדי להצדיק את העריכה של המסמך.
שנית – ליזם תוכנה, כדאי לשקול טוב מאוד האם כדאי לו ללכת במסלול של רישום פטנט מראש. אני נכוותי מעורך פטנטים שהיה מאוד איטי ולא עמד בלוחות הזמנים, בכל הזמן הזה התוכנה היתה מוכנה ועוכבה עקב האיטיות הזאת.
בדיעבד מה שהייתי צריך לעשות זה לא לרשום פטנט כלל ופשוט להוציא את התוכנה לאוויר העולם. יש בארה”ב מה שנקרא grace period, אפשר לרשום פטנט על האמצאה עד שנה לאחר פרסומה, ללא צורך לרשום אפילו פטנט פרוביזורי לפני כן.

Anonymous
Guest
wpDiscuz

תגיות לכתבה: