כך תיכננו הנאצים להפציץ כל עיר בעולם תוך פחות משעה
כלי טיס שהיה בפיתוח עבור חיל האוויר הגרמני ייועד להמריא בעזרת רקטות, להיכנס לאטמוספירה ולהפציץ כל עיר בעולם תוך שעה. אז מה עלה בגורלו?
מקור: צילום מסך מתוך סרטון
מדי פעם אנחנו שומעים על עוד טכנולוגיה בעלת פוטנציאל הרג הרסני, שהיתה בפיתוח על ידי המהנדסים הרבים שעבדו עבור הממשל הנאצי. למרות המטרות המפלצתיות, כאשר מביטים בגילויים האלו בפריזמה הטכנולוגית, אין ספק שהמהנדסים גילו יצירתיות רבה בנסיונות שלהם לייצר את הטכנולוגיה וכלי הנשק, שישנו את כללי המשחק ויטו את תוצאות המלחמה בבנות הברית. היסטוריונית החלל הקנדית איימי טייטל חושפת את דבר קיומו של המפציץ החללי של סאנגר, כלי טיס מאוייש שהיה יכול, לדבריה, להשמיד כל עיר בעולם תוך פחות משעה.
תוך שעה לכל מקום בעולם
מהנדס הטילים האוסטרי יוגן סאנגר תכנן קונספט לכלי טיס מהפכני, שמשוגר על ידי טילים, אולם מוטס ומונחה על ידי טייס שנמצא עליו. מעין חצי מטוס-חצי טיל או סוג של מעבורת חלל, אם תרצו. הרעיון של סאנגר היה תמים לחלוטין: כלי טיס להעברת אנשים או משא, שיוכל לצאת מהאטמוספירה, ליהנות מטיסה ללא התנגדות ולכן גם במהירויות שיא, ולנחות על מסלול נחיתה ביעד. אולם, בעוד שבמולדתו אוסטריה לא זכה סאנגר לאוזן קשבת, הגנרלים בלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, שמחו לאמץ את ההמצאה והעבירו למדען מימון לשם כך לאורך כל מלחמת העולם השנייה. מטרתם, כמובן, היתה שונה לחלוטין. התכנון שלהם היה כלי טיס שיוכל להטיל פצצה תוך חצי שעה מהשיגור, בכל מקום בעולם, בעיקר בארצות הברית.
התכנון של סאנגר היה לייצר כלי טיס בעל גוף ארוך עם מוטת כנפיים קצרה (מה שמזכיר טיל יותר ממטוס) ותחתית שטוחה. כלי הטיס היה מיועד להיות משוגר ממשגר ייעודי בעזרת מערך של רקטות V2, שיביאו אותו למהירות גבוהה מספיק להמריא. באוויר, יתניע הטייס את הטילים של כלי הטיס עצמו, מה שיוביל אותו לנסוק עד לסטרטוספירה (שכבת האטמוספירה הנמצאת בגובה של בין 8-17 ק”מ מעל כדור הארץ). בשכבת הסטרטוספירה ישתמש הטייס במבנה הגוף האווירודינמי של המטוס (בייחוד התחתית השטוחה) כדי לשלוט בו ולהטיסו במהירות אל עבר היעד, ושימוש ביכולות הדאייה שלו. אז יוכל הטייס לשחרר את ראש הנפץ, במיקום שנקבע מראש, כאשר לאחר מספר גיחות כאלו, יוכל כלי טיס שכזה להשמיד עיר שלמה. לאחר ההפצצה, תיכננו הגרמנים שהטייס ינווט למסלול נחיתה שנבחר מראש, כשהנחיתה תוכננה להתבצע בעזרת כני נסע, שיגבירו את החיכוך עם הנחיתה – בדיוק כמו כמעט כל מטוס אחר. בגלל בעיות טכניות רבות הקשורות להנעה של כלי הטיס, הוחלט לבסוף להפסיק את הפרויקט וכך יכלו תושבי ארצות הברית, גם אם לא ידעו על כך בשעתו, לנשום לרווחה.
סאנגר לא התייאש וניסה לקדם את הרעיון גם בעידן שלאחר המלחמה, אולם המאמצים לא נשאו פרי. עם עליית המתח בין רוסיה לארצות הברית, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, רצה סטאלין לצרף לארסנל שלו את כלי הטיס של סאנגר והורה לחטוף אותו, אולם תוכנית זו לא צלחה, בעיקר משום שהמדען נדד ממדינה למדינה.
ההיסטוריונית איימי טייטל על כלי הטיס שהיה יכול לשנות את כללי המשחק במלחמת העולם השנייה:
יניב אביטל
עורך אתר גיקטיים. יש לכם רעיון לכתבה? טיפ סודי? הדלפה? מחכה לכם ב-yaneev@geektime.co.il
הגב
8 תגובות על "כך תיכננו הנאצים להפציץ כל עיר בעולם תוך פחות משעה"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
להשמיד עיר שלמה? נסחפנו קצת, המטוס הזה לכל היותר יכול להוריד פצצה אחת.
כמה עצוב שמי שמחזיק מעצמו מבין ו”מדען” כמו Hetz Ben Hamu מתבטא בעלגות כמו: ” אני יאמר כאן”.
ולמאמר עצמו- הגיון הוא לא הצד החזק שלו, בובע מייסעס.
חברים,
התהיות שלכם לגבי היקף הנזק שיכול לגרום כלי הטיס מובנות לגמרי.
אבל ההערכה המדוברת היא של הגברת טייטל, שהיא היסטוריונית של טיסות חלל ובעלת בלוג ב-Popular Science. כפי שמצויין במפורש בכתבה, טייטל מדברת על גיחות מרובות שבעזרתן ניתן יהיה להשמיד עיר שלמה, לא בפעם אחת. אם כי סטאלין, כששאף להוסיף את כלי הנשק הזה לארסנל שלו, אולי פינטז על חימוש בראש נפץ גרעיני, בעל פוטנציאל הרס בהיקפים שונים לגמרי.
אם בכל זאת אתם חולקים עליה, אתם יכולים לפנות אליה במייל
ולשתף פה את התגובה.
היא הבנה עמוקה בכל מושאי הכתבה. הגזמות ילדותיות ושגיאות מהותיות.
***אי- הבנה
GO HYDRA!
מגזימים עם המיתוס של “הטכנולוגיה הצבאית הגרמנית.”.
הם נפלו מול בעלות הברית כמעט בכל הפרמטרים.
הטנקים הכי טובים שלהם הפנצר והטייגר היו נחותים מול ה טי 34 הסובייטי.( וגם מהצרפתי)
המטוסים הכי טובים שלהם הפוקה והמסרשמייט היו בנחיתות לעומת הספיטפייר הבריטי או אפילו המוסטנג האמריקאי או הזירו היפני.
פריצות הדרך המשמעותיות והמכריעות היו הראדר הבריטי, מטוסים משופרים לנושאות מטוסים (ארה”ב), והקטיושות הסובייטיות כנשק ארטילרי סטטיסטי קטלני.
הייתרון היחידי של הגרמנים היה אכן במנועים רקטים וזה בגלל ההשקעה במשפחת ה-וי,
מה שאח”כ הביא לתחילת הניסויים במטוסי סילון.
יכול להיות שהגרמנים השקיעו בקונספט הזה, אבל זה ממש לא מובטח שהיה יוצא מזה משהו. כמו שכתבו כאן, בטכנולוגיה שהיתה בידיהם אז, הם היו עדיין רחוקים מאוד ממימוש מוצלח של הישג כזה.
דרך אגב – הצמרת הנאצית היתה בעלת נטיות מיסטיות חזקות, ונטו להשקיע בהרבה מיזמים הזויים…(כן, זה גרעין האמת של “שודדי התיבה האבודה” :-) )