ראיון העבודה ששבר אותי [טור אורח אנונימי]

עם ניסיון של למעלה מ-10 שנים בתחום אני שוב מוצאת את עצמי מחפשת עבודה. זה הסיפור שלי וזה ראיון העבודה ששבר אותי

מאת מהנדסת תוכנה ותיקה

לפני שבוע זה קרה. ראיון העבודה ששבר אותי. מצאתי את עצמי עם הבעה ספק נזופה ספק המומה בחדר ישיבות ומולי אחד המייסדים של סטארטאפ שהפך לסיפור הצלחה. אני מסתכלת עליו והוא לא מפסיק לבקר אותי, לא את הקוד שכתבתי, אותי. ואני לא יכולה לענות כי הוא בכלל לא מדבר אליי, הוא מדבר לעצמו, או שאולי רוטן זאת מילה קצת יותר נאמנה למקור, אם אני באמת מנסה לתאר לכם את הסיטואציה.

רציתי להגיד לו שזה בסדר, אני אלמד אותו לתקשר והוא ילמד אותי לדבר ב-bits & bytes אבל אני די בטוחה שזה לא היה נגמר בחיוך ובכלל מי רוצה חיוך בראיון עבודה?

בסרט שאני חיה בו, בדרך החוצה תהיה לי הארה. כזאת שתהפוך אותי ליזמת מאחורי הסטארטאפ המבטיח הבא ואז יום אחד נפגש ואני אגיד לו: Remember me? Big mistake. Huge mistake. טוב, לא באמת. אבל הראיון כן גרם לי לחשוב. הבנתי שיש לי משהו יותר מעניין להציע מעוד רעיון לסטארטאפ. רוצה לאפשר רגע למחשבה.

אז לפני שאני זורקת אתכם לעולם תוכן נשי עם רפרנסים לקומדיות רומנטיות בשילוב עם וידוי כנה על זה שאני וטרילוגיית מלחמת הכוכבים מעולם לא נפגשו. מי אני ואיך הגעתי לפה?

לא נינג׳ה ולא Expert

אני מפתחת תוכנה. לא נינג’ה לא expert ובאופן כללי לא עפה על עצמי עם מילים. התחלתי אי שם ב-2005, משרה עם המון buzz words כמו drivers, R&D, real time, embedded. התחלתי את הקריירה כבת היחידה בצוות, בחדר ישיבות וכמובן במעלית. עם השנים עברתי לתחומים קצת יותר “נשיים” בעולמות התוכנה ועדיין הסטטיסטיקה לא השתפרה בהרבה.

היה יתרון מסוים בלהיות בת בתפקידי כניסה. הייתי חמודה ולא מאיימת. נכון, משכתי הרבה תשומת לב, ישיבות עדכון עם ה-VP התחילו לפעמים עם: “מה את מחייכת? את חושבת שאנחנו משחקים פה? שמישהו יעביר לה דף ועט”. אז כן, אני מהעידן שבו עוד כתבו על דפים בישיבות, זה השתנה. ההתייחסות אליי כשונה לא. אותו מנהל בכיר, נכנס לחדר ישיבות עם עשרה גברים שנראים ומדברים אותו דבר ואחת שמיד קופצת לעין: אני.

תגידו שאין הבדל, אני לא פה להתווכח, אני רק רוצה לנצל את התכונה הכל כך נשית שלי, ורבליות יתר, כדי לתת לכם הצצה, קודם כל לעולם שלנו, עולם ההייטק, וכן, גם איך זה נראה כשעוברים בו עם שמלה.
אז בואו נחזור לאותו ראיון. חברה גדולה שכולנו מכירים. עברתי ראיון ראשון מוצלח ומשעשע בו זמנית. לאחריו זומנתי לראיון המשך עם אחד המייסדים. וואו חשבתי לעצמי, איך זה בכלל הגיוני? נציגת חברת ההשמה לא ידעה לתת לי פרטים, אף אחד שעבר דרכה לא הגיע לשלב הזה מסתבר. אז הגעתי לראיון עם המון כבוד לאדם מולי ומפה זה רק התדרדר. שלב תיאור החברה הסתכם בכמה משפטים שהרי כבר התראיינתי אליהם בעבר ואני כבר צריכה לדעת. הוא הסביר שחשוב לו לשמור על צביון החברה. רציתי להגיד משהו שיביע הערכה אבל כבר פה התברר לי שזה ראיון מסוג שונה… פחות דיאלוג, פחות שאלות ותשובות ויותר תחושה של זהירות, מ”כית טירונות מולך, תדברי בהינתן הרשות ורק אם פנו אלייך. תוך דקות ספורות הגענו לשלב השאלות. בעודו עומד עם הגב אליי ומתאר את הבעיה שעלי לפתור, עשיתי את הטעות הראשונה. ניסיתי להשחיל משפט תיאום ציפיות לגבי הרקע המקצועי שלי. התשובה הגיעה עוד לפני שסיימתי את המשפט. לא מעניין אותי מה עשית עד היום! קיבלת רשימת נושאים ללמוד ואת צריכה לדעת לענות.

״מה את כן יודעת?״

מאיפה אני מתחילה בכלל? לא חיפשתי תירוצים חשבתי לעצמי בשקט והתכווצתי בכיסא. אה כן ורשימת הנושאים לראיון? רשימת קורסים של תואר ראשון במדעי המחשב. בקטנה.

מהר מאוד אתגרתי אותו שוב כשלא זכרתי פקודה כלשהיא. מה את כן יודעת? הוא שאל בייאוש וכשהתעקש לקבל תשובה זה קרה. אני אחפש בגוגל אמרתי… אז אתם מבינים עכשיו איך מצאתי את עצמי יושבת נזופה מול אדם שאני לא ממש מכירה? מקבלת הטפה על זה שלא הכל בחיים זה גוגל. לקחתי נשימה עמוקה והעזתי לעצור אותו. קצת כמו ילדה קטנה אמרתי את המקבילה הבוגרת ל “זה לא נעים לי”. הוא שמע אותי.

הראיון כן נגמר בחיוך, אבל שלי. חיוך שמנסה להסתיר צחוק. התשובה לשאלה האחרונה הייתה stack overflow אבל איך אני עונה לו, לאותו אחד שהכעסתי עם גוגל כתשובה? תשובות שעוברות בין האתרים שמלווים אותנו כמפתחים.

זה היה עוד ראיון לתפקיד שמתאים רק ל”טובים ביותר של עולם התוכנה”. עוד ראיון שבו המראיין באמת האמין בסיסמה הזאת. ובסופו של יום עוד מראיין שהיה צריך לומר: אני מגייס את הטובים ביותר מבין אלה שנראים, חושבים ומדברים כמוני.

התרשמתי מהמראיין. האמנתי לו. האמנתי בכוונות הטובות שלו. ועדיין יצאתי משם והיה לי ברור שאנחנו עושים משהו לא נכון. לא בגלל שלא עברתי את הראיון. בגלל שלא היה לי סיכוי לעבור אותו מלכתחילה. זה לא היה הראיון ההזוי ביותר שלקחתי בו חלק, אפילו לא קרוב, אבל הוא בהחלט היה הכי מתסכל.
היצע מטורף של עבודות ומנגד לא פחות מחפשי עבודה ובינם מעט נקודות השקה. יכול להיות שהמגייסים בארץ סובלים מסינדרום הרווק התל אביבי? זה שמצהיר שוב ושוב שהוא באמת מחפש אהבה אבל כשמציצים במסמכי הדרישות מגלים שהוא בכלל מחפש את המקבילה האנושית של חד קרן. ואני כמתראיינת, לגמרי מייצגת את הרווקה התל אביבית, יש לי הרבה להציע וכן, גם אני מחפשת שידוך אבל, וזה אבל גדול, עייפתי מהמשחק. החלטתי להתראיין והפעם מבלי ללבוש את חליפת הגיקים שלי, בלי להסתיר את האישיות שלי ואת העובדה שאני מביאה לשולחן הרבה יותר מיכולות קידוד. רואה את חוסר האמון בעיניים של המראיין שמתקשה להבין איך אני קשורה ולמה אני מנסה לקחת קרדיט על דברים שברור הרי שלא יכולתי לעשות לבד. חוסר אמון מהסוג שהיה מופנה לבחורה צעירה שהייתה מקבלת אתכם במוסך או לאדם מבוגר שהיה מציע לי עזרה בחנות בגדים. בחוויה שלי, מראיין שמבקר אותי מיד בהתחלה, משדר בשפת הגוף והטונציה חוסר שביעות רצון, גורם לי לסגת. דמיינו דייט שבתחילתו הבחור ממלמל לעצמו: בתמונה היא נראתה אחרת.. ומה היא לובשת? מה היא חשבה לעצמה? איך אתם חושבים שהדייט יתקדם? אני אצליח להרגיש בנוח ולהציג את עצמי באופן משכנע? ברור שלא. אז למה הציפייה שונה בראיון עבודה.

קיים הבדל משמעותי עבורי בין סבב הראיונות הנוכחי לקודמיו, והוא נמצא בזוג המשקפיים המפוקחות שאני מרכיבה כיום. יושבת בראיון, מנסה להחליט אם לקפל את עצמי למידה המדויקת שבה יוכלו לעכל אותי או לחילופין, לעצור את המשחק עכשיו, לתת משוב למראיין ואז כמובן לעזור לו לנסח את מייל הדחייה שאני אקבל מיד ביציאה.

מחקרים ומאמרים נכתבו בשבחי ה-Diversity. ידוע שסביבת עבודה מגוונת משפרת תפוקה והשורה התחתונה מתעבה. אז איך עושים את זה? אולי נתחיל בזה שתניחו בצד את כל מה שהחלטתם עליי, כן, נו הקטע הזה שברור שאני פשוט לא טובה מספיק ואם הצלחתם אתם מוזמנים להתלוות אלי בדרך למשרה הבאה.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

45 Comments on "ראיון העבודה ששבר אותי [טור אורח אנונימי]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
משה צ\'יקפוקה
Guest
משה צ\'יקפוקה

בואי אלינו! http://grnh.se/1es5jx1
פה לא תקבלי יחס כזה.

אחד
Guest

מניסיון אישי, גם אצלכם יש דעות קדומות.

שגב
Guest

למשה, בטאבולה ראיין אותי ראש צוות שבבירור בקיא פחות ממני בחומר, ואפילו פחד לשאול אותי שאלות טכנית.
קיבלתי תשובה שלילית, “לא מספיק חזק”.
אם זו רמת ראשי הצוותים שלכם, לא רוצה לעבוד אצליכם.

משתמש אובונטו
Guest
משתמש אובונטו

לא יודע אם מה שכתבת אמיתי או לא. אני מכיר המוווון נשים מתכנתות באינספור חברות ויש אפילו אפליה מתקנת כולל חברות שהצהירו בראיון שיש להן העדפה לקלוט נשים וגם הציעו תנאים משופרים (למשל שכר גבוה מזה שהמועמדת ביקשה!). גם אני העסקתי נשים כמובן ללא הבדל.

אבל אחד גדול:
אם מגיעה אישה לראיון טכני ומגלה חוסר מקצועיות היא לא תזכה להנחות. גם גבר לא יזכה להנחות אבל אישה לא מקצועית מוציאה את הסקסיזם השובנסטי בתת מודע שאומר משהו כמו “הבלונדינית יודעת לחפור שעה על שטויות אבל לא מסוגלת להדפיס עץ בינארי”.

בהצלחה

הילה
Guest

נשמע עצוב… אבל כנראה שבמילא לא הייתי רוצה לעבוד בחברה כל כך תל אביבית, וכנראה שגם את לא.

Dana
Guest

לצערי גם אני ניתקלתי בראיון שבו מהראיין חשב שאני כל כך סתומה, הוא ליווה אותי למעלית והסביר לי איך ללחוץ על הכפתור. למדתי מזה המון. שאפילו שהוא נמצא בנעלי המראיין יש גבולות שאני לא מוכנה שיחצו ולגמרי לגטימי שאקום באמצע כי לא יהיה לי נעים בהמשך לעבוד בחברה כזאת. אני מתעקשת להתראיין אל מול הראש צוות שעתיד להיות כדי לדעת מראש איך הדינמיקה מבחינתי

מראיין
Guest

מחפשים אנשים שיודעים לחשוב, לבוש לא מעניין, מראה לא מעניין,מין לא מעניין, כל עוד אתם לבושים, נראים סביר(חולצה בלי כתמים) ולא מסריחים מזיעה הכל טוב. חאלס עם ההתקרבנות. וכן יש מראינים שמחפשים כפילים מושלמים של עצמם, אבל זאת זכותם. עובד באחת החברות תוכנה/חומרה הגדולות ביותר בארץ.

אגו
Guest

שחצן נפוח. ביום שלא תעבוד שם יותר מעניין אם תהפוך לבנאדם.

blabla
Guest

ספר לי עוד כגבר למה אין אפליה לנשים כי לא חווית את זה אישית

שריונר
Guest

אתה טרול. לא מאמין למה שכתבת. לא בטוח מה יותר גרוע, אם אתה הבנאדם שתיארת או שאתה טרול טיפש

פיזיקאי
Guest

אתה חושב שאתה יודע לחשוב? בוא נראה אותך עובר קורס בתורת שדות קוונטים. אני אוכל לעשות ממך מטעמים ולהוציא אותך סתום בלחץ. אדיוט מי שהפקיד אצלך כוח להחליט.

מפתח תוכנה
Guest

יודעים לחשוב? אידיוט.
אנשים כמוך מן הסתם יושבים על הכיסא מהרגע שמגיעים למשרד ולא יודעים יחסי אנוש מהו, קמים לאכול עם עצמם בתוך המשרד 14 דק’ על השעון (כי זה מפריע לך לחשוב) וחוזרים לפתח בלי טיפת יחסי אנוש.

נכון, עולם ההייטק צריך גם אנשים מהסוג הזה. החנונים האמיתיים.
אבל להגיד שזה האידיאל? אוויליות.

מפתח
Guest

מסכים עם מה שאתה אומר, צריך לדעת לחשוב. התקרבנות זה להסיר אחריות מעצמך. לא מבין מה כולם נפתחו עליך האמת.

מרואיין
Guest

כתבה מעולה שמדגישה בין היתר נושא מעיק בתחום בארץ: דפוסי הסטנדרטים במקומות העבודה הם תובעניים ופוסלים את הפן האישי של המרואיין. זה מדכא את אישיות העובדים וממש לא מחובר אל דור ה-Y המדובר כל כך.

someone
Guest

לצערי זה לא רק נשים, גם מבוגרים. ראיינתי באחת החברות בעבר, בחור נהדר שנושק ל50. המלצתי לקבל אותו. לא היה אפילו שיחה של דקה, זה היה לא.
הפסד שלהם.

someone
Guest

שלא לדבר על נשים מבוגרות. אני חייב להגיד שלא קיבלתי אף פעם קו״ח של מישהי מעל ל-40 ואני יכול להגיד שבחברה מיתולוגית אחת עבדתי עם קבוצת נשים בגילאים 40+ שפשוט היו נהדרות ומדהימות. חבל. הפסד עצום.

אלי
Guest

מראיין אדיוט. אבל היית אמורה להתגבר על זה אחרי דקה וחצי בערך. עודף ורבליות שמלווה בעודף אמוציונליות ואי יכולת להתקדם ולסנן מה חשוב באמת הן תכונות פחות טובות.

רעות
Guest

ורבליות סטנדרטית, רגישות אנושית מינימלית ואי-אטימות למרכיב האנושי בסביבת העבודה הן תכונות הכרחיות למקום עבודה שמעסיק בני אדם ולא רובוטים. התגובה שלך היא דוגמא נהדרת לשוביניזם קומפלט עם חוסר מודעות עצמית. הנכות שלך היא לא הסטנדרט האנושי אלא משהו לטפל בו

עופר
Guest

להרבה יש בעיית אספרגר!
כתבת מאוד יפה וזה לא בגלל שאת אישה אלא בגלל שהמראיין מרוכז בעצמו.

wale
Guest

מה שמצחיק הוא שלאורך המאמר שלך (בפרט, בפיסקה האחרונה) את משתמשת במגדר שלך כיתרון לקבלה לעבודה. שזה די עצוב לטעמי (גם אחרי הטיעון של ה-Diversity)

בהצלחה

תומר
Guest

אם את 10 שנים מתכנתת ועדיין לא התקדמת לראש צוות אז המצב שלך גרוע, סליחה אבל כמעט אף אחד לא רוצה להעסיק אנשים מבוגרים עם 10 שנות ניסיון.
לא מרוע לב.

מתן
Guest

“אם את 10 שנים מתכנתת ועדיין לא התקדמת לראש צוות”

איזה הסקת מסקנות מוזרה…
לא כולם רוצים להיות ראש צוות.
וגם לא לכולם יש מקום.. הרי מדובר על פירמידה..

החשיבה שלך לא משהו..

אחד שמכיר
Guest

פששש איזו מסקנה … זאת אומרת, הצוות האידאלי מורכב מראש צוות בן 35 ובל השאר צערים ממנו? מה התחום שאתה עובד בו?

SonOfNone
Guest

תגובה של ילד עם 3 שנים נסיון ובטוח שהוא מלך העולם.
להיות 10 שנים מתכנת זה המינימום. רוב האנשים בכלל לא רוצים “להתקדם” לתפקיד ניהולי בגלל הכאב הראש הכרוך בזה(כן, יש אנשים שלא נוהגים עם האגו, לך תבין)
ואם מה שאתה אומר נכון אז היום היו לנו בתעשיה יותר ראשי צוותים מאנשי צוות.
לוגיקה זה חזק אצלך כן? תזכיר לי איפה אתה עובד?

תומר
Guest

אם אתה מחפש ראש קטן, אז לך תעבוד בפיצריה.
זה כמו להגיד לקצין בצבא אל תתקדם תישאר אותו דבר כל השירות.

אאא
Guest

אחי, אתה ממש עדיין ילד שלא ראה כמעט כלום, עדיך שתשתוק באמת.

עידן
Guest

ראשית זה אמ;לק.
שנית, אני גם מתקשה בלעקוב אחרי אנשים שמדברים במשפטים אין סופיים.
שלישית, כבר בשלב מוקדם היית צריכה לשלוח אותו לענג את עצמו אנלית…
בהצלחה בתפקיד הבא.

lior g
Guest

כל מראיין שחצן יכול להפוך בקלות למרואיין, ובאמת שזאת לא בעיה למצוא שאלות שכמעט אף אחד לא יודע זוכר, כי חלק גדול מהשאלות האלה, לא באמת משקפות את העבודה היומ-יומית

אופה
Guest

ואו איזה חפירה

מממ
Guest

אני הרבה שנים במקצוע.
הייתי מרואיין וגם מראיין.
לכל אחד יש את הראיון הזה שאתה יוצא בו קטן ומושפל.
ממשיכים הלאה.

זיוית
Guest

מוזמנת להצטרף אליי . אני פאונדרית אישה יחד איתי עוד 2 גברים . הרימי טל אם מעניין אותך לשמוע עוד
050-3352126

rumplestillskin
Guest

פאונדרית של מה?
האם של –
http://dmatcher.com/contact.html

כי הטלפון שלך מופיע בראש העמוד.

רוני
Guest

אהבתי

מישהו
Guest

אני לא בטוח שמה שחווית מייצג את מה שקורה בהיי טק. פה הגעת להתראיין אצל אחד המייסדים. מה לעשות , המייסדים מעצם מעמדם לא עוברים תהליך מיון. לפעמים מדובר באנשים גסי רוח שפשוט לא יודעים להתנהג. אולי זה לטובה שלא תצטרכי לעבוד איתו.

אחד
Guest

לצערי, גם כגבר אני יכול להעיד שזה מייצג לא מעט. לא מעט בכלל. וכמובן שלא מעט מהמאפיינים הבעייתיים שהיא תיארה פה מופנים גם כלפי מרואיינים גברים. יש רכיבים מאוד לא טובים בתרבות ההייטק הישראלית (כמובן יש גם הרבה מאוד שכן טובים), ורובם לא טובים במיוחד לנשים.

Zivit
Guest

כן .

אנונימי
Guest

אני במקומך כבר הייתי חותך אחרי המשפט – “לא מעניין אותי מה עשית עד היום! ”
ראיון עבודה זה שלב דו צדדי של הכרות
אם המראיין לא גורם לי להרגיש בנוח עוד בקבלה לעבודה אז מה יהיה בהמשך?
ואמרת שזה עוד אחד המייסדים. גם אני לא תותח או נינג’ה אבל יודע לעשות את העבודה שלי ואם הגעתי לראיון ולא נעים לי, אני אומר בגלוי, לא נעים לי תודה רבה. להתראות.
אני עובד איפה שנעים וכיף לי לעבוד.. אחרת לא שווה את ההשקעה/זמן/עצבים/וכד’
לשאול שאלות ולהשפיל כולנו יודעים אבל כאנשים בוגרים אנחנו מבינים שזה לא לרמה שלנו. שואלים שאלה אם המרואיין לא יודע, ממשיכים אלאה.

אנונימי 2
Guest
אני כל כך מסכים עם מה שאמרת בשנת 2002 ההי טק קרס ויחד איתו החברה שבה עבדתי, הלכתי לעבוד בחברה של 40 עובדים, מהנדס תוכנה (תואר ראשון בהצטיינות מאחת האוינברסיטאות בארץ עם 3 שנות נסיון). זאת העבודה היחידה שמצאתי. בראיון הבנתי שזאת חברה שרודה במתכנתים. באמת כך היה – מנהל הפיתוח דוגם אותך כל 5 דקות למה לא התקדמת עם הבאג, צעק עלי שעה שאני חי בארץ ולא יודע את ההבדל בין ריבית נומינלית וריבית ריאלית. צעק עלי עוד שעה למה אני כל הזמן באינטרנט כשכל מה שעשיתי זה לבדוק שהמשכורת נכנסה. ברגע הראשון שמצאתי עבודה אחרת פשוט ברחתי משם.… Read more »
המתראיין
Guest
לא הבנתי איך המגדר שלך רלוונטי למשהו? משום מה השתמע לי מהכתבה כאילו הוא כן. גם אני אחרי 10 שנים נסיון עושה חזרה על ״רשימת קוריסם מתואר ראשון״, כמו מבני נתונים, מה לעשות שאני לא ממש קוויקסורט או האשטייבל ביום יום. זה המשחק וצריך להתכונן אליו. ממליץ על הספר: Cracking the Coding Interview אני בא בתקווה שאחרי 10 שנים ישאלו אותי שאלות יותר מהותיות, אבל צריך להיות מוכן גם למקרה שלא. ולא, ״אני אגגל״ זה לא ממש תשובה טובה כשמבקשים לממש משהו. אני בא לראיון במטרה אחת – לקבל חוזה. אחרי שאקבל חוזה אני אכנס לשלב של בחינת כל ההצעות… Read more »
שדגכגשד
Guest

נפלת על יוצא צבא כנראה. יש גם כאלו.. לא ביג דיל

Yafit
Guest
את הכתיבה מאוד אהבתי ועם התוכן אני מסכימה מאוד, אולי בגלל שאני מכירה הניסיון לעטוף את הכל בקלילות וצחוק עברו לי פחות טוב בגרון- כי זה די נוראי שזה ככה וזה די עצוב ומגוחך עד מאוד שהכיל הניסיון והחיבור למי שאתה עובד לרעתך בראיון הייטקסטי סטנדרטי, בכל מצב כותבת יקרה ומהממת שקוף שעברת ״ דבר או שתיים״ בחיים שגרמו לך בין היתר מאוד להתחבר לעצמך , למי שאת ומה שאת ובלי שום כוונה להתנצל על עצם היותך וזה באמת קצת יותר מידי בשביל רוב העולם להכיל אנשים שממש מחוברים ומכירים את עצמם- גם מחוץ לעולם ההי טק! ככה או ככה… Read more »
שלמה
Guest

כתבה עם הרבה אומץ…
לפעמים ההפליות נעשות בתת מודע שלנו, הגברים בלי כוונה אמיתית. אנחנו פשוט לא שמים לב.
הנסיון שלה הוא לעורר בנו מודעות ולא בהכרח לנזוף.
יישר כוח !

יובל פרץ
Guest
למה הסיפור הזה לא באמת מפתיע ? כי אתר ההתרחשות הזה הוא חתך-מאפיין של החברה הישראלית, וזה אומר שהליך קבלת עובדים לחברה, כל חברה שהיא (לא רק בהייטק) הוא עלילה סבוכה של אינטריגות אישיות, שבה האדם הנחות יותר בכל מידרג הוא כלי-משחק (שניתן תמיד להקריב אותו) בומשתמשים נחותים פחות ממנו במידרג, תוך שגם הם משמשים כלי-משחק ראויים להקרבה, באינטריגות של השכבות מעליהם, וכן הלאה. “אם יש לך קשרים, אז אתה לא צריך פרוטקציה” – יורם ארידור 1983 אינטריגות ? מדובר על מצג של משחק סכום אפס מדומה, שבו חושבים אלה המתככים אחד כנגד השני, שהם-עצמם בשר-תותחים לדרג מעליהם, תוך שכל… Read more »
עמית
Guest

יש בכל העניין הזה גם ייתרון….
ביום שתרצי דוקטורט- הוא כבר מוכן אצלך בראש:
“תהליכי מיון וקליטת עובדים בהיי טק כראי ליחסי אנוש בחברה הישראלית”
בהצלחה…:))))
וזה יהיה דוקטורט…… גם משעשע גם עצוב

אני
Guest

אצלי היה משהו הזוי לא פחות, המרואיין ביקש לראיין אותי כמנהל שמשיק למספר מחלקות בחברה על מנת לקבל מושג האם יהיה לו “קל” לעבוד אצלינו. הזוי, אבל המנהל שלי כל כך רצה את אותו מפתח “תותח” שהוא הסכים לזה.
מיותר לציין שהמפתח אחרי שנה כבר לא עבד אצלינו… לא בגללי. אני נחמד לכולם :-)

wpDiscuz

תגיות לכתבה: