חגגתי אקזיט בהקמת חברה חדשה – המסע שלי ו-5 האתגרים שחויתי [אורח]

מבוסס על סיפור אמיתי – לפעמים ההתחלות דווקא כן קלות, אבל אף אחד לא מבטיח שכך זה גם ישאר

קרדיט צלם\תמונה: Oleh Slobodeniuk, Getty Images Israel

מאת אסף פז, מנכ”ל QUALI.FIT

בחברה הקודמת שהקמתי, נהגתי להעביר מצגת לכל עובד ביום הראשון שלו. היו גרסאות שונות של המצגת בהתאם לתפקיד אליו נכנס העובד ובהתאם לתקופה וליעדים שהיו לחברה, אבל השקופית האחרונה במצגת הייתה תמיד אותה שקופית – תמונה של אפרוח שמנסה לעוף ללא הצלחה, ומעליו הכיתוב:

“Do Not Give Up. The Beginning is Always The Hardest”.

לפני שנה וחצי, לאחר 11 שנים שבהן ניהלתי את החברה, החלטתי למכור אותה ולצאת למסע חדש – הקמת סטארטאפ טכנולוגי בתחום ה-HR. כשהודעתי על ההחלטה, קיבלתי מתנה מאחד העובדים שלי בעבר: ספל עם התמונה של האפרוח והציטוט. כשהביא לי אותו, הוא אמר שבתום השבוע הראשון שלו, שהיה אינטנסיבי במיוחד, שקל לפרוש כי פחד שלא יעמוד בעומס ובציפיות. מה שהחזיק אותו הייתה אותה שקופית, שהרגיעה אותו וכאילו אמרה לו: זאת רק ההתחלה. ההתחלה תמיד קשה, ואחר כך יהיה קל יותר.

כתבו כבר אינסוף מאמרים וספרים על כמה זה קשה להתחיל עסק, בטח ובטח כאשר מדובר על סטארטאפ, שבאופן טבעי דורש התעסקות בהמון חזיתות בתקציב מוגבל ובזמנים קצרים. אבל דווקא אצלנו, ההתחלה הייתה קלה ומבטיחה. הלקוח המשלם הראשון שלנו היה גוגל, שהגיע ממש בהתחלה, עוד לפני שהמוצר היה מוכן. אבל רגע – בואו נתחיל מההתחלה.

נולד מפרוייקט צד

כאמור, הכול התחיל לפני שנה וחצי. בעודי מנכ”ל ובעלים של סוכנות דיגיטל עם 40 עובדים, התחלתי עם חבר “פרויקט צד”, משהו כיפי לשעות הלילה. באופן טבעי האנרגיה וההתלהבות היו בשמיים. אין דבר מהנה יותר מלבנות משהו מאפס, להיות בעשייה, ללמוד כל יום המון דברים חדשים ולתכנן את הכול בלי מגבלות.

בחודשים הראשונים ראינו את ההתקדמות המהירה וההספק מדי יום. התעסקנו רק עם דברים שהזיזו את המחט, ויצרנו בעצם את הזהות של הסטארטאפ עם בחירת השם, עיצוב הלוגו ודף הנחיתה והעיצוב הראשוני של הממשקים. תחושת הסיפוק המידית בסוף כל יום הייתה אדירה.

התחלנו By the book. עוד לפני שכתבנו שורת קוד אחת, דיברנו עם כמה לקוחות פוטנציאליים, כדי להבין מה חשוב להם. הקשבנו להם ובנינו דמו מעוצב. לאחר מכן, עשינו סבבי משוב חוזרים עם הלקוחות הפוטנציאליים על הדמו ומהר מאוד, תוך פחות מ-3 חודשים מהיום שיצאנו לדרך ועוד לפני שסיימנו את המוצר, כבר סגרנו חוזה עם Google כלקוח משלם. אחריהם הגיעו לקוחות מוכרים אחרים כמו LivePerson, Wix ו-MyHeritage.

בסיום 3 החודשים הראשונים הרגשנו שיש לנו אינדיקציה מספקת, כדי להפוך את פרויקט הצד ל-Full Time Job. קובי, החבר והשותף הטכנולוגי שלי, עזב משרת ראש צוות ב-Microsoft, ואני כאמור מכרתי את החברה הקודמת שלי למשרד פרסום, שרצה לחזק משמעותית את יכולות הדיגיטל שלו.

ההתחלה הייתה קלה, אפילו קלה מידי. חשבתי שאולי שאולי זה בגלל שיש לנו כל מה שצריך: מוצר טכנולוגי מעניין, לקוחות שרוצים אותו ומוכנים לשלם עליו, ניסיון קודם בהקמה ובמכירת חברה ואפילו את מספר הקסם 8200 ברקורד הצבאי, אבל היה לי ברור שזה ישתנה מתישהו…

תחושת הבטן שלי התגלתה כנכונה, וככל שעבר הזמן צצו הקשיים. אנחנו מצדנו מצאנו את הדרך להתמודד איתם ולשמור על מגמת ההצלחה.

קרדיט צלם\תמונה: Jordan Siemens, Getty Images Israel

קושי #1: המעבר לשגרה

בניגוד לחודשים הראשונים, במהלכם מדי יום העלנו גרסה חדשה שכוללת פיצ’ר מרכזי וקיבלנו מלקוחות פידבק שלא שמענו בעבר, העבודה הפכה לרפטטיבית ולאטית יותר.

כדי להתמודד עם זה, החלטנו לקיים האקתון פעם בשבועיים על פיצ’ר שמסכימים עליו באותו הבוקר ושנחשב לפיצ’ר “מזיז מחט”. כל זאת למרות שהוא בכלל לא נמצא בתכנית הפיתוח לחודש הקרוב, ובשאיפה לתכנן ולסגור אותו תוך 24 שעות.

קביעת הפיצ’ר מתבצעת לאחר בדיקה של המטריקות וצווארי הבקבוק שהיו בשבועיים האחרונים. אנו מנסים לנתח איפה נוכל לשפר את כמות הנתונים הגדולה ביותר (ליוזרים הרבים ביותר), ועושים הצבעה זריזה לגבי מה יהיה הפרויקט ולא פחות חשוב – לגבי מה האוכל שנזמין.

קושי #2: המשפחה מתגעגעת

מאוד קל לשקוע במשימות בעבודה. יש תקופות עומס שבהן שעות העבודה מגיעות גם ל-18 שעות ביום, אבל צריך לזכור שלגוף יש את המגבלות וסף הסבלנות שלו – וכך גם למשפחה ולחברים.

כדי לשמור על האיזון ולא לפספס, הבנתי שיש דברים שצריך “לברזל” ביומן. כך, בין פגישה עם משקיע לפגישה עם לקוח, קבעתי שעה שבועית לארוחת צהריים ולזמן איכות עם אשתי, שהיא במקרה גם האימא של בתי ושל בני שבדרך. תהיו בטוחים שזה עושה לנו רק טוב. גם סגרתי ימים בשבוע, בהם אני חוזר הביתה לפני ששוקעת השמש. זה אפשרי! (במיוחד אם בסוף היום, שכולם הולכים לישון, משלימים עוד שעתיים שקטות מול המחשב).

עוד טיפ קטן: כדי שגם הראש יגיע הביתה ולא רק הגוף, החלטתי לבטל את הנוטפיקציות של המיילים, ועברתי לשיטת “321Zero” לניהול המייל – מומלץ! רוצו לחפש בגוגל.

קושי #3: להחליף אנושי באוטומטי

ב-POC ביצענו באופן ידני המון פעולות, שהתכוונו להחליף לאחר מכן באמצעות אוטומציה ובינה מלאכותית ולבצע אותם מהר יותר מול המשתמשים. כשהתחלנו להחליף חלק מהתהליכים והאינטרקציות הידניות מול המשתמשים בפעולות אוטומטיות, חווינו ירידה באחוזי ההקלקה וה-Engagment. כשדיברנו איתם גילינו שאחד מהדברים שגרמו להם לאהוב כל כך את המערכת היה הטאץ’ האישי והאנושי.

כדי לפתור את זה, החלטנו להשקיע המון במדידה של המיקרוקופי וכלל הניסוחים שיש במערכת. גילינו שככל שאנחנו מדברים עם המשתמשים בשפה פשוטה יותר, כמו שמדברים בני אדם, אז הם מגיבים יותר. בנוסף לכך, הוספנו כל מיני “ביצי פסחא” מצחיקות, למקרים שבהם המשתמשים עושים פעולות מוזרות במערכת (לדוגמה, אם משתמש מזין משכורת של $1,000,000 עוברת ציפור ושואלת אותו אם הוא עף על עצמו), וגילינו שהם אוהבים את זה ומשתפים בקבוצות שונות בפייסבוק כשהם נתקלים בהן.

קושי #4: להמשיך לצמוח

כשיצאנו לדרך השתמשתי בכל המשאבים האישיים שהיו לי: קשרים אישיים שלי עם לקוחות פוטנציאליים, מובילי דעת קהל בתעשייה, רעיונות שיווק ו-GrowthHacking שישבו אצלי בראש בתקופה שלפני היציאה לדרך. בחודשים הראשונים קצב הגדילה היה בקורלציה לתחזיות ולבשלות המוצר, אך ככל שעברו החודשים המוצר עצמו והתכנונים ממשיכים לרוץ קדימה, בעוד שהמטריקות בפועל אטיות יותר.

אצלנו זה היה מהותי. בתחילת הדרך התחלנו כ-Marketplace, שמחבר בין מועמדים למעסיקים. המוצר לא יכל לספק את ה-Value המרכזי שלו, אם לא היה איזון נכון בין היצע לביקוש של מועמדים ומשרות.

אחרי 7 חודשים ניסינו לחשוב מחוץ לקופסה ולראות “איך אפשר להגדיל בצורה משמעותית את כמות המועמדים והמשרות”. הפתרון הגיע כפיבוט משמעותי במודל העסקי שלנו, שאפשר לנו להגדיל באלפי אחוזים את כמות המועמדים והמעסיקים כבר בחודש הראשון. איך? החלטנו לספק את הטכנולוגיה שלנו לחברות השמה – אלו הרי גם ככה יושבות על דאטה אדיר של מועמדים ומעסיקים.

מהרגע שעשינו את השינוי, הרווחנו את היכולת להתמקד בטכנולוגיה שלנו וגם את האפשרות ללמוד הרבה יותר מהר איך לשפר את המערכת.

קושי #5: להישאר מעודכנים

לפני שיצאנו לדרך עשינו עבודת מחקר די רצינית על השוק, המוצרים והמתחרים. מהרגע שהחלטנו ללכת על זה, התרכזנו בעיקר במוצר שלנו ובשיווק. כשחבר, שלא בא מהתחום, סיפר לי שקרא על שינוי משמעותי במוצר של אחד המתחרים, הבנתי שנרדמנו בשמירה.

הפתרון היה פשוט: Google Alerts על שמות המתחרים וביטויים שקשורים לתחום. בנוסף לכך, הגדרנו תיוג אוטומטי במייל שירכז את כל ההתראות, עליהן אנו עוברים פעם ביום-יומיים במרוכז.

המונח “התחלה” הוא יחסי כמובן. אני מניח שעבור חלקכם, השלב שבו אנחנו נמצאים והקשיים שהצגתי הם עדיין בגדר חבלי לידה. אני מאחל לעצמי שבעוד כמה שנים אצחק על המאמר הזה, אבל עד אז אני מבטיח להמשיך לספר על הקשיים שבדרך – הקטנים והגדולים.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

7 Comments on "חגגתי אקזיט בהקמת חברה חדשה – המסע שלי ו-5 האתגרים שחויתי [אורח]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
מוטי
Guest

גבר!!

שמרית
Guest

אסף יא נקניק

Abc
Guest

אחלה כתבה

דורון
Guest

בהצלחה בהמשך!

דורון
Guest

בהצלחה בהמשך

עברית?
Guest

“במיוחד אם בסוף היום, שכולם הולכים לישון”?

סטארטפיסיט
Guest

בתור מנכ”ל של סטארטאפ בן שנתיים – אני לגמרי מזדהה עם המסלול והקשיים שאתה מתאר. כתבת יפה ומדוייק.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: