ירידה חדה בגיוסי ההון של הסטארטאפים הישראליים במאי

רבים הזהירו כי התוצאות הכלכליות של משבר הקורונה יגיעו רק חודשים לאחר ההתפרצות, והחודש הזה הוא הסממן הראשון שמוכיח שיתכן והם צודקים

מבחינה בריאותית, ישראל אולי כבר אחרי משבר הקורונה, אבל בכל מה שקשור לגיוסי הון בסטארטאפים ישראליים, ייתכן כי המשבר עוד לא מאחורנו. אחרי שבחודש שעבר, תקופת השיא של המגבלות והחגים, הכריזו הסטארטאפים הישראלים על גיוסים בגובה 902.55 מיליון דולר, משקיעים ויזמים רבים עימם דיברנו טענו כי ההאטה תורגש רק לאחר כמה חודשים, כאשר “הזנב הארוך” של הגיוסים יסתיים. לפחות על פי נתוני הגיוסים של מאי, יש סיכוי לא רע שהם צדקו.

בחודש מאי 2020 דיווחו הסטארטאפים הישראליים על גיוסים בהיקף של 361.1 מיליון דולר. זוהי ירידה של 60% בהשוואה לחודש שעבר, וירידה של 20% בהשוואה לחודש מאי 2019, אז גייסו הסטארטאפים הישראליים 457 מיליון דולר.

במקביל לגיוסים, ראינו גם 5 אקזיטים של חברות ישראליות, כאשר במסגרתם ענקיות כמו מיקרוסופט, VMware ומאסטרקארד רכשו חברות כחול לבן, ואפילו ראינו אקזיט “כחול לבן” במסגרתו חברה ישראלית רכשה חברה ישראלית אחרת, כשכל התהליך מתנהל בזום בלב המשבר.

רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? ללוח מיתוג המעסיק גיקטיים אינסיידר לחצו כאן >


גם אתם גייסתם? יש לכם סטארטאפ מעניין? אנחנו רוצים לשמוע


גיוסים:

ZeitGold גייסה 29.5 מיליון דולר

בשנה האחרונה השיקה ZeitGold פלטפורמה שמחברת בין רואי החשבון לבעלי העסקים הקטנים: במקום לאסוף חשבוניות, תלושי שכר, קבלות והררי ניירת נוספים, כל שבעל העסק צריך לעשות הוא לסרוק אותם עם האפליקציה של ZeitGold. האפליקציה מנתחת את המסמכים ויודעת לשייך אותם לתנועות בחשבון הבנק, ולהעביר את כל המידע ליועץ המס. היועץ יכול להשתמש בתוכנה של ZeitGold לצורכי אוטומציה גם בצד שלו ולבצע את רוב משימות “ניהול הספרים” (Book keeping) בצורה מהירה ואוטומטית.

בסוף השנה – החברה גם יכולה לסייע בהגשת דו״חות המס השנתיים, מהמשימות הקשות ביותר עבור בעל עסק. החברה טוענת כי שימוש בשירותים שלה יכול לחסוך כ-10 שעות מבעל העסק מדי שבוע, ולאפשר לו להתמקד במה שחשוב. עוד טוענת החברה כי מנגנון הבינה המלאכותית שלה הצליח לעקוף את רמת הדיוק של נציגים אנושיים בצורה עקבית

Orca גייסה 20 מיליון דולר

עם מהפכת הענן, יותר ויותר ארגונים מעבירים את התשתיות שלהם לפלטפורמות ענן, אך כלי אבטחת המידע שעמדו עד כה לרשות הארגון כבר לא רלוונטים ולא מסוגלים לספק נראות מלאה של תשתיות הענן, מה שמוביל להיערכות פחות ממיטבית כנגד איומים שונים. על פי אורקה, ארגונים מצליחים להגיע לנראות של כ-50% מהשרתים שלהם, מה שמותיר כמעט מחצית מתשתיות החברה חשופות.

המערכת של אורקה מבוססת על טכנולוגיה בשם SideScanning שפותחה על ידי החברה ונמצאת בהליכי רישום פטנט, והיא מאפשרת הטמעה מלאה ומיידית ללא שימוש ב-Agents, הרשאות כתיבה או הטמעות מותאמות לכל שרת. לאחר ההטמעה החד פעמית, באורקה טוענים כי הארגון יכול להשיג נראות מלאה ועמוקה. בכך, ניתן לחשוף חולשות, סיסמאות חלשות, תוכנות זדוניות, למצוא שרתים שנפרצו וטעויות בתהליכי הקונפיגורציות שעלולים להוביל לפירצות שונות ועוד.

GigaSpaces גייסה 12 מיליון דולר

הפיתוח של GigaSpaces מאפשר לאירגונים ליישם את מודלי לימוד-המכונה שלהם תוך הפקת תובנות מהמידע שברשותם בזמן אמת, ועל בסיסן לפעול מיידית תוך זמן קצר הנמוך משנייה. בחברה מתגאים ביכולת לבצע את תהליך ניתוח המידע תוך כדי הפעלת היישום העסקי (כשהמידע “חם”), ללא איבוד זמן. זאת לעומת פתרונות מתחרים, שבהם יש צורך לשנע דאטה בין מערכות אופרטיביות ואנליטיות שונות, דבר הפוגע משמעותית בקצב הניתוח והפעולה.

ermetic גייסה 10 מיליון דולר

ארמטיק פיתחה פלטפורמה אשר מסוגלת לזהות באופן אוטומטי את כל זהויות המשתמשים והיישומים בענן, מנתחת את כללי המדיניות, התפקידים וההרשאות של כל הגורמים, ובעצם בונה תמונה של סביבת הענן. זאת כדי לשפר אותה ולבצע בה את השינויים הנדרשים להגנה: הבנה של אילו הרשאות צריך לבטל, בניית מדיניות לטיפול ותיקון סיכוני גישה, ניתוח פעילות שוטף והתראה על ניסיונות לגניבת מידע או שינוי הרשאות לא תקין ועוד. בנוסף, המערכת של ארמטיק ממליצה על קונפיגורציות והרשאות עבור צוות ה-DevOps, במקום שאלו יצטרכו לטפל ב-2,500 קונפיגורציות שונות של הרשאות.

Hub Security נחשפה וגייסה 5 מיליון דולר

Hub Security פיתחה מוצר אבטחה פיזי סטנדרטי וגם מוצר אבטחה קומפקטי (MiniHSM) – מעין ארנק דיגיטלי קריפטוגרפי אם תרצו – שמאפשר שכבת תקשורת מאובטחת מ-HSM ל-HSM שפותחה באופן ייעודי לארגוני ענן, בנקאות, בריאות וממשל, עם אבטחה ברמה שהחברה מגדירה “מדינתית וצבאית”. על פי נתוני החברה, ארכיטקטורת ה-HSM שלה, משלבת שיטות אבטחת סייבר צבאיות ברמה 4 של תקן FIPS140-2 האמריקאי – הרמה הגבוהה ביותר של מוצרי אבטחה קריפטוגרפיים בשוק האזרחי. המוצר של החברה פותח וייוצר במשרדי החברה בישראל.

השילוב בין החומרה והתוכנה של Hub Security כולל מנועי חוקים וארכיטקטורה ייחודית לחתימה פנימית מאובטחת ותהליכי אישור מורכבים, פיירוול ומערכת למידת מכונה שערוכה, על פי החברה, לטפל במתקפות סייבר שונות.

Nanofabrica גייסה 4 מיליון דולר

במקום להשתמש במדפסות תלת מימד כדי להדפיס חלקים יחסים פשוטים ובכמות איטית, המדפסות של Nanofabrica מיועדות לתעשיית הייצור המדויק, בנפח ייצור גבוה וברזולוציה של עד 1 מיקרון. לשם השוואה, עובי של קור עכביש הנראה לעין עומד בממוצע על בין 3-8 מיקרון, שהוא כעשירית מעובי שערת אדם. בכך, ננופבריקה יכולה להעביר את עולם מדפסות התלת מימד מעולם המייקרים החובבים ומעצבים תעשייתיים, לעולם של ציוד רפואי, אלקטרוניקה, רובוטיקה, מוליכים למחצה ורכיבים זעירים נוספים.

בחברה מסבירים כי תחום התבניות המוזרקות מתאים במיוחד עבור הפיתוח: “אנחנו מציעים ללקוחות קיצור דרמטי של זמן ההמתנה הארוך המקובל היום בשוק כאשר הטכנולוגיה שלנו מאפשרת להדפיס ולקבל תבנית תוך שעה לערך, ומיד להזריק את החומר ממנו מיוצר החלק הסופי. זאת לעומת תהליכי הדפסה שאורכים מספר שבועות ואף חודשים”. כך לדברי אייל שלף, שותף-מייסד וה-CTO של ננופבריקה. “היצרנים מבינים את החשיבות של ייצור מקומי ומיידי, המאפשר להם לשמור על ‘עסקים כרגיל’ ללא תלות בספקים מרוחקים, בסין למשל”.

Nanit גייסה 21 מיליון דולר

המוניטור של נניט הוא מוניטור מבוסס מצלמה באיכות HD, המאפשר צפייה בתינוק בכל רגע ובכל מקום. עד כאן לא מדובר במשהו שלא תמצאו במוניטורים פשוטים בחנויות, אבל המוניטור של נניט משלב טכנולוגיות ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה כדי למדוד את מחזורי השינה של התינוק, ולזהות “נקודות ציון” במהלך השינה.

החברה ניתחה כבר יותר מ-86 מיליון שעות שינה, כך שהיא יכולה לרשום מתי התינוק נרדם בעצמו, מתי הוא מתעורר, לעקוב אחרי מחזורי השינה שלו ועוד. לאחר המדידות, המערכת מסוגלת לספק תובנות שאמורות לסייע בהקניית הרגלי שינה בריאים יותר, שיסייעו גם לתינוק לישון טוב יותר – ובעקבותיו, גם להורים.

בין היתר מקבלים ההורים מידע מקיף הכולל תקציר של עיקרי השינה, מעקב מדדים בחדר במהלך זמן השינה, עצות לייעול השינה, מעקב וניתוח נשימות התינוק ועוד. בנוסף, כדי לשפר את איכות השינה, המערכת של נניט מאפשרת שליטה מרחוק במערכות תאורה וסאונד בחדר השינה כמו גם יכולת לתקשר עם התינוק לשיפור איכות השינה.

Alike גייסה 5 מיליון דולר

Alike נוסדה על ידי אמנון בר לב, נשיא צ’ק פוינט לשעבר; פרופ’ ורדה שלו, מייסדת מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות; ואוהד צדוק, מומחה בהנדספת אלגוריתמיקה. החברה פועלת במתכוכנת Stealth ולא חושפת פרטים רבים אודות הפיתוח שלה, אך בשיחה עם גיקטיים מסביר בר לב כי המערכת של החברה משלימה את פעולת הרופא ומבצעת פעולות ניתוח והשוואה לאוכלוסיות דומות, תוך שימוש ב-Big Data רפואי. ביחד, המרכיבים הללו אמורים להפוך את התיק הרפואי המורכב והלא ברור שלכם, לכזה שגם אתם מסוגלים להבין. “המטופל מקבל תובנות לניהול בריאותו שלו”.

LawGeex גייסה 20 מיליון דולר

הפתרון אותו פיתחה LawGeex מאפשר קריאה וניתוח אוטומטי מבוסס בינה מלאכותית של הסכמים, ותוך זמן קצר המשתמש מקבל הסבר בשפה פשוטה וברורה בנוגע לסוגיות בעייתיות במסמך, לרבות סעיפים לא סטנדרטיים או סעיפים חסרים. בתחילת דרכה, החברה פנתה אל הקהל הרחב ואפשרה לכל אחד לבדוק חוזי שכירות, עבודה או השקעה, אך כעת החברה מתמקדת בשוק העסקי בו היא מציעה את שירותיה למחלקות משפטיות של ארגונים בינוניים וגדולים.

בשיחה עם גיקטיים טוען נורי בכור, מנכ”ל ומייסד שותף ב-LawGeeks כי במהלך השנים האחרונות יכולות הניתוח והבדיקה של המערכת מתקרבות לקו ה-100% דיוק. “לשם השוואה מבדיקה שערכנו ממוצע הדיוק של עו”ד מקצועי עומד על 84%. הבינה מלאכותית אף מתקנת את החוזה על בסיס המדיניות המוגדרת של החברה במערכת. בדיוק כפי שהיה עושה עורך הדין בחברה”. כיום, המערכת מסוגלת לנתח גם הסכמי מכר ושירותים, וכמו כן לבסס את הניתוח על פי תבניות החוזים הקיימות של היארגון. עוד מסביר בכור כי כדי להשתמש במערכת, לא צריך להטמיע אותה: “מספיק שהם יודעים להשתמש באי מייל על מנת שיוכלו לעבוד עם לוגיקס”.

Semperis גייסה 40 מיליון דולר

המערכת של Semperis יכולה לנטר באופן רציף את תשתיות האקטיב דירקטורי (Active Directory) של הארגונים, לזהות חולשות אבטחה, ליירט התקפות סייבר בעיצומן, ולהגיב במהירות לפריצות ולשגיאות תפעוליות. בנוסף, יכולה המערכת לזהות שינויים קיצוניים בהרשאות הגישה למערכת, לסייע בשחזור במקרה של אסונות Active Directory (ומניעה של הדבקה מחדש בנוזקה לאחר שחזור המידע), מה שמאפשר לצמצם את זמן ההתאוששות של האירגון במקרה של תקיפה או אסון. על פי נתוני החברה, המוצרים שלה מגנים על כ-40,000,000 זהויות מהתקפות סייבר.

accessiBe גייסה 12 מיליון דולר

המערכת של accessiBe (אקססיבי) מסוגלת לסרוק אתרים, ולהבין אותם לעומק כדי להתאים אותם לקו הסטנדרטי והבינלאומי לנגישות. בשיחה עם גיקטיים מסביר שיר אקרלינג, שותף מייסד ומנכ”ל accessiBe, כיצד זה קורה בפועל: “המערכת סורקת כל אתר שהיא פועלת בו ומנתחת איך גולשים ללא מוגבלות משתמשים בו. היא מבינה מה לחיץ, מה משתנה במעבר עכבר, מה קורה אחרי פעולות מסויימות וכו’. היא עושה את זה בשביל לפענח איך בנוי האתר”.

לאחר הניתוח, אקרלינג מסביר כי המערכת מקבלת החלטות באופן אוטונומי לחלוטין ומבצעת שינויים בהתנהגות ובקוד של האתר: “כאשר גולש עיוור עם קורא מסך, או גולש עם מגבלה מוטורית, נכנסים לגלוש באתר של לקוח”. בכך, המשתמשים בפלטפורמה מגנים על עצמם מתביעות יקרות שניתנות למניעה, חושפים את עצמם לקהל חדש, עוזרים לשיוויון בשימוש ברשת וכל זאת מבלי שהם עצמם יצטרכו לבצע שינויים נרחבים באתר כדי להנגיש אותו. “זה ניצחון עבור כולם”, טוען אקרלינג.

Shopic גייסה 7.6 מיליון דולר

המערכת של Shopic (שופיק) מתבססת על אלגוריתמים מתחום הבינה המלאכותית (AI) והראייה הממוחשבת (Computer Vision), ויודעת לזהות בצורה מדוייקת את המוצרים שהקונים בחנויות מכניסים או מוציאים מעגלות הקניות שלהם. בנוסף, מאפשרת המערכת לקמעונאים לתקשר עם הלקוחות שלהם בזמן הקניה בחנות באופן שמותאם אישית לכל לקוח, וללמוד טוב יותר איך הלקוחות קונים ואיך החנות מתנהלת.

בשיחה עם גיקטיים סיפר ערן קרביץ, שותף-מייסד וה-CTO של החברה, כי הרווח הנקי בעולם קמעונאות המזון נמוך מאוד ועומד על אחוזים בודדים, ומתבסס על נפח עסקאות גבוה, לכן כל שיפור בתהליך הקניה והתנהלות החנות גורם לייעול אשר מורגש היטב ברווחים. הפיתוחים של החברה יכולים להיות מיושמים בעזרת אפליקציה, סורק ברקודים וכן מערכת לניתוח רכישות ומניעת גניבות מעגלת הקניות.

Xsight Labs גייסה 50 מיליון דולר

עם השקעות ב-1,582 חברות סטארטאפ שונות ו-692 אקזיטים על החגורה, אינטל קפיטל, זרוע ההשקעות של ענקית השבבים, נחשבת לאחת מהקרנות התאגידיות הגדולות והדומיננטיות בעולם בכלל ובישראל בפרט. הקרן הודיעה על ההשקעות החדשות שלה ב-11 חברות סטארטאפ ברחבי העולם ובהן Xsight Labs הישראלית, שהוקמה ב-2017 על ידי יוצאי מלאנוקס ואיזי-צ’יפ, ומתנהלת עדיין במתכונת חשאית.

בהודעה שפרסמה אינטל קפיטל היא כותבת שהשקיעה ב-Xsight Labs הישראלית, שמפתחת טכנולוגיה חדשנית “כדי להאיץ את העבודה בסביבות ענן ודאטה-סנטרים במשימות תובעניות כמו AI”. על פי אינטל, החברה הישראלית, שפועלת מקריית גת אחראית על ארכיטקטורה של ערכת שבבים חדשה שנועדה לאפשר “צמיחה, ביצועים ויעילות”. כרגע, נמצאת החברה במצב Stealth (חשאי), כך שמעבר לזה אין פירוט.

Immunai גייסה 20 מיליון דולר

הסטארטאפ Immunai (אימיוניאיי) מפתח את מה שהוא מכנה “פלטפורמה מבוססת ביולוגיה חישובית”, וזאת כדי למפות את מערכת החיסון של מטופלים. בשיחה עם גיקטיים מסביר נועם סולומון, מנכ”ל החברה, כי מערכת החיסון היא מערכת ומרכבת להפליא, והחברה מנסה להבין את המנגנונים שלה, כדי לאפשר הבנה של מהו הטיפול המיטבי עבור חולי סרטן מבין הטיפולים הקיימים. באמצעות מיפוי והבנה של המערכת החיסונית, ניתן להבין את סיכויי ההצלחה של טיפול עבור חולה ספציפי, וסולומון אף טוען כי הפיתוח יאפשר לרופאים להאיץ ניסויים קליניים עבור תרופות ואישור רגולטורי, ואולי אפילו לעזור בפיתוח טיפולים רפואיים חדשניים.

בדיקות ריצוף DNA, אשר מרצפות את הקוד הגנטי הקבוע בתאים, קיימות כבר זמן מה, אך סולומון טוען כי הטכנולוגיה של Immunai שונה לחלוטין: “אימיונאיי מרצפת את מולקולות ה-RNA בתאים, ובכך מאפשרת לראות מה קורה תחת מכסה המנוע ולזהות מה מקולקל וכיצד ניתן אולי לתקן”. סולומון מוסיף כי החברה משתמשת בטכנולוגיית ריצוף RNA חד-תאי, מה שבעצם מאפשר לבחון כל תא ותא בנפרד.

“הרזולוציה שמתקבלת מאפשרת לזהות את הפרופיל החיסוני של המטופל באופן דינאמי, לבחון שינויים, תגובות לטיפולים וכדומה”. לאחר הסריקה, המערכת של אימיוניאיי משתמשת ברשת נוירונים אשר מנרמלת את המידע הביולוגי שנאסף. וכשסולומון אומר “מידע”, הוא מתכוון לכך שמכל בדיקת דם המערכת מסוגלת להפיק טרהבייט של מידע.

Pico גייסה 3 מיליון דולר

Pico (פיקו) הישראלית מספקת תוכנה כשירות (SaaS) למותגי ספורט ובידור להגדלת מעורבות האוהדים, הצופים והעוקבים. פיקו פועלת ליצירת קשר ישיר עם אוהדי הקבוצות, כשאלו מתומרצים בדרכים שונות – החל מפרסום שמם במהלך משחק ועד זכייה בפרסים. תוך כדי התהליך מבקשת המערכת של Pico מידע מסוים מהאוהדים, לדוגמה כתובת מייל או טלפון, הנשמרים בפרופיל שלו – הנבנה לאורך זמן במערכת. ב-Pico משתמשים במידע הזה, שנאסף בהתאם לבקשות הקבוצות השונות, כדי לפנות אליו עם תוכן ומוצרים של הקבוצה שמעניינת אותו. הפנייה יכולה להיות באופן אורגני בערוץ שבו האוהד היה פעיל או בקמפיינים ממומנים.

למרות שכמעט חודשיים שלמים עברו מאז משחק הספורט המרכזי האחרון, בחברה טוענים כי רוב האוהדים של הקבוצות כלל לא היו בחייהם באיצטדיון, ורוב הפעילות שלהם נמצאת בשנים האחרונות בערוצי הדיגיטל.

במהלך תקופת הקורונה הציעה פיקו מספר פתרונות לקבוצות: מאחר שחווית האוהדים נפגעה לאור ביטולי המשחקים, פיקו מאפשרת לקבוצות להמשיך לתקשר איתם גם במהלך המשבר; לאור ביטולי המשחקים, גם ההסכמים עם המפרסמים נפגעו, ופיקו מאפשרת לקבוצות לייצר פעילויות של נותני החסות בערוצי הדיגיטל של הקבוצות; לבסוף, בפיקו מסבירים כי למרות שאין מכירת כרטיסים שמייצרת מידע עבור הקבוצות, הפלטפורמה שלה מאפשרת לקבוצות להתחיל לייצר מאגר אוהדים על בסיס ערוצי הדיגיטל, “כדי שבמשברים עתידיים הם לא ייפגעו קשה כל כך מתנודות”.

Regulus Cyber גייסה 4 מיליון דולר

מתקפות GPS Spoofing הן מתקפות קלות יחסית לביצוע אשר יכולות לדמות אות לווין לגיטימי ולגרום לשיבושים רבים, ובמקרה קיצוני אף להפנות רכב אוטונומי מהמסלול ולגרום לתאונה. במקור, Regulus Cyber פיתחה מוצר חומרתי אשר מגן בפועל על מערכות GPS על ידי הבחנה בין אותות לגיטימיים המגיעים מלוויינים, לעומת אותות המגיעים ממקורות לא לגיטימיים – כמו תוקפים למשל.

למעשה, לפני שנה, חוקרים של רגולוס עצמה הצליחו להוריד מהכביש רכב Tesla Model 3 בטכניקה זהה. במסגרת ניסוי שנערך באירופה, הצליחו החוקרים הישראלים לגרום ל-Navigate on Autopilot, מערכת הניווט הפנימית של הטסלה, להאט בצורה פתאומית ולחשוב שהיא נמצאת בצומת, למרות שהרכב היה מרוחק משם, מה שגרם למכונית לנסות לעצור באמצע כביש מהיר ולנסות לפנות פנייה במקום אסור.

Source Defense גייסה 10.5 מיליון דולר

אתרים גדולים ורבים עושים שימוש בכלי JavaScript של ספקי שירות אחרים לצרכים שונים. אותם כלים אשר זוכים לגישה לאתר, מהווים חולשה שאותה תוקפים רבים מנצלים כדי להשיג נתונים רבים כמו מידע על תשלומים או נתונים עסקיים רגישים. הבעיה הזו עשויה אף לגרום לאתרים רבים שלא לעמוד בתקנות הפרטיות המחמירות כמו ה-GDPR. חברות שרוצות להימנע מפירצת האבטחה הזאת נאלצות לוותר על הוספת כלים חיצוניים, או שהן מוסיפות את אותם תוספים פריצים שיכולים לפגוע בהם.

באמצעת פיקוח על הרשאות וגישה, הפלטפורמה של Source Defense מסוגלת למנוע מתקפות מבוססות JavaScript צד-שלישי בזמן אמת. הפתרון של החברה פועל ברקע כל העת, ואוכף מדיניות אבטחה על אותם תוספים, כדי למנוע את ניצול החולשות הללו. אין צורך בתהליך הטמעה סבוך ומיוחד כדי להטמיע את המערכת של החברה, וכל מה שצריך לעשות הוא להעתיק את הקוד לאתר, ובאמצעות מנגנון הגדרה אוטומטית המערכת תתחיל לאכוף את מדיניות האבטחה על התוספים, מבלי שהלקוח צריך להתערב בתהליך.

Aqua Security גייסה 30 מיליון דולר

בשנים האחרונות ניתן לראות מעבר לשימוש רב בקונטיינרים ובארכיטקטורת Serverless, כלומר מעבר לטכנולוגיות ענן מתקדמות. אבל אותן טכנולוגיות זקוקות גם להגנות ראויות ולאפשרויות לזיהוי מתקפות שמתרחשות מחוץ לסביבת החברה. הפלטפורמה של Aqua Security מאפשרת לחברות וארגונים לקבל שקיפות מלאה על פעילות הקונטיינרים ולזהות ולמנוע פעילויות חשודות. בכך היא יכולה לסייע לארגונים להעביר את היישומים שלהן לסביבות Production בצורה מאובטחת.

Deel גייסה 14 מיליון דולר

המערכת של Deel מיועדת לחברות ולארגונים אשר מעסיקים עובדים או נעזרים בספקים בכמה וכמה מדינות, ומנסה להפוך את תהליך ההעסקה, החוזים והתשלומים לאוטומטי ופשוט במערכת אחת. המעסיק יכול לבחור האם הוא רוצה להעביר לעובדים שלו כסף באמצעות אשראי, העברות בנקאיות, PayPal או מערכות ACH, בעוד העובדים יכולים לבחור האם הם רוצים למשוך את הכסף ישירות לחשבון הבנק או לחשבון ה-PayPal שלהם. המעסיק יכול פשוט לשלם את כל התשלומים הממתינים בלחיצה אחת, או אפילו ליצור תשלומים מבוססי הישגים, אם מדובר באנשי מכירות לדוגמה.

אם העסק פועל בארצות הברית, ניתן גם לאסוף את כל המידע הנדרש ולמלא בצורה אוטומטית את טופסי המסים המעיקים. בכל פעם שהמעסיק משתמש במערכת של Deel כדי לייצר חוזה, המידע הרלוונטי מועבר אל מערכת הטפסים, ובסוף השנה ניתן לשגר את טופסי ה-1099 לרשות המסים האמריקאית דרך Deel.

Greeneye גייסה 7 מיליון דולר

Greeneye פיתחה מערכת אשר מסוגלת לזהות באמצעות מצלמה בזמן אמת את העשבים, ולו הקטנים ביותר, ולרסס רק אותם, במקום את כל השדה. בשיחה עם גיקטיים מסביר נדב בוכר, מנכ”ל גרינאיי, כי בפועל, רק ב-10-15% משטח השדה גדלים עשבים, מה שאומר שבעזרת שימוש במערכת ניתן ליירט את העשבים ולרסס רק אותם, ולחסוך כך עד 90% מהיקף השימוש בחומרי ההדברה נגד העשבים. “המערכת שלנו יכולה לזהות ולרסס עשב בקוטר של 1 סנטימטרים”, טוען בוכר. מאחר שהמערכת מאפשרת ריסוס רק של העשבים, ולא של היבול כולו, החקלאי יכול גם לעבור לחומרי הדברה אפקטיביים יותר מבלי להשפיע על שאר היבול.

בנוסף לחיסכון בעלויות, החקלאי גם מקבל תובנות מהמערכת שמראה לו היכן רוססו חומרי ההדברה, ואפילו נתונים נוספים כמו מחלות, מזיקים ומצב הקרקע, כך שהחקלאי יכול להפוך את השדה שלו לשדה חכם ולקבל החלטות יותר מושכלות.

Fundbox גייסה 20 מיליון דולר

המערכת של פאנדבוקס אמורה לפתור את בעיית ה’שוטף פלוס’ שכולנו מכירים: מצד אחד, יש את הקונה, שרוצה ליהנות מתנאי תשלום שנוחים לו, אבל מצד שני יש את המוכר שרוצה לקבל את הכסף עבור שירותיו באותו הרגע, ונאלץ להתמודד עם תשלומים מאוחרים גמישים וסוג של אי וודאות בנוגע לעתיד הכלכלי שלו, מה שלא מאפשר לו להתפתח בהכרח.

המערכת של פאנדבוקס מאפשרת למוכר (B2B) לקבל תשלום מיידי כנגד חשבונית, תוך כדי מתן תנאי תשלום גמישים לקונה, בדיוק כמו התשלומים בכרטיס האשראי. בין היתר נעזרת החברה במערכת חיזוי מדויקת שיודעת לתת למוכר אישור מהיר על התשלום ותנאיו. לחברה יש כ-200 אלף לקוחות בארה”ב, שמשלמים עבור השירות עמלה.

כמו לא מעט חברות סטארטאפ ישראליות, גם חברת הפינטק Fundbox (פאנדבוקס) נאלצה לבצע התאמות שונות למשבר הקורונה ופיטרה לפני כשבועיים כ-15 אחוז מכח האדם שלה וקיצצה בשכר ההנהלה. אבל באופן מפתיע, הודיעה החברה על הגיוס האמור.

D-ID גייסה 13.5 מיליון דולר

המערכת של D-ID אשר מבוססת בינה מלאכותית מסוגלת לבצע שינויים קטנים בקובצי התמונות וליצור אותם מחדש. מדובר בשינויים שהעין האנושית לא בהכרח מסוגלת לזהות, אבל כאלו שמשבשים את אלגוריתמי זיהוי התמונה. מצד אחד, זה מגן על המשתמשים מפני גניבת מידע, גניבות זהות ומעקב לא חוקי. מצד שני, העובדה שהתמונות והסרטונים כעת “מוצפנים”, מאפשרת לחברות שצריכות להיענות לרגולציות קשות להתחיל להשתמש בתכנים הללו לצורך אנליטיקות ואפליקציות אחרות, ואפילו לאחסן תמונות של משתמשים מבלי שאלו יכולים לשמש לזיהוי במקרה של דליפה.

Saturas גייסה 3 מיליון דולר

חברת Saturas (סאטורס) מפתחת חיישן זעיר למדידת פוטנציאל המים בגזע, שיכול לסייע לשימוש אופטימאלי במים להשקיה ולקבלת יבול איכותי במטעים ובכרמים. השימוש בחיישן מונע את השקיית היתר ואת בזבוז המים, ומונע גם מצב של עקת מים – בגלל השקיית חסר ופגיעה בעצים ובפירות. החיישן הזעיר מוטמע בגזע העץ ובאמצעות מערכת תקשורת הוא מספק מידע מדויק להשקיה מותאמת לצרכים. חוץ מהטכנולוגיה, היו צריכים בחברה להתגבר על אתגר נוסף: בדיוק כמו בהשתלות אצל בני אדם, גם בעץ קיימת לעיתים תגובה של דחייה של גוף זר כמו חיישן, ולכן נעשה שימוש בחומרים ייחודיים.

מהרגע שהוא מותקן, מתחיל החיישן לשדר את הנתונים שהוא משיג לטאבלט או לסמארטפון של המגדל, שיכול להתאים את ההשקיה למצב בפועל ולא להסתמך על אומדנים או הערכות. אגב, בזכות השונות הנמוכה יחסית בין העצים, ניתן להתקין חיישן אחד בלבד על כל 10 דונם של מטעים.

רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? ללוח מיתוג המעסיק גיקטיים אינסיידר לחצו כאן >

אקזיטים:

אקזיט כחול לבן בשיחת זום: Namogoo רכשה את Personali הישראלית

בלב אחד המשברים הגדולים ביותר של 100 השנים האחרונות, הצליחה נמוגו, שמסייעת לאתרי קניות מקוונים לשמור על הקונים הפוטנציאליים, לרכוש את Personali (לשעבר Netotiate).

Personali, שנוסדה ב-2011 על ידי אמיר פרחי, נועם יעבץ וקרן צימרמן, פיתחה מערכת אשר מנתחת את ההתנהגות של לקוחות באתרי קניות מקוונים, מחשבת את הסיכויים שהוא ייטה לכיוון רכישה, קובעת אילו תמריצים יגרמו לו לבצע את הרכישה, ומטרגטת לקוחות ספציפיים. כך, אם המערכת מבינה למשל שרוכש אחד עשוי להשתכנע ולרכוש את המוצר אם הוא רק יקבל הטבה ייחודית עם הנחה קלה או משלוח חינם, היא תציע לו אותה במיוחד בתקווה שהפעם הוא יבצע את ההמרה המיוחלת.

בשיחה עם גיקטיים חשף חמי כץ, מנכ”ל ומייסד Namogoo, כי בניגוד לחלק מהגיוסים והאקזיטים המדווחים במהלך תקופת הקורונה, הרכישה הזאת נעשתה כולה במהלך המשבר: “עם תחילת המשבר העולמי, ערכנו בחברה התאמה עסקית וחשיבה על זיהוי הזדמנויות בהתאם למצב בעולם וערכנו התאמה של המוצר והשירותים שלנו לעולם החדש פוסט קורונה”.

מיקרוסופט רוכשת את CyberX תמורת 170 מיליון דולר

מיקרוסופט תרכוש את הסטארטאפ הישראלי CyberX, המפתח מערכת הגנה למערכות בקרה תעשייתיות (IIoT). זאת לאחר שרק לפני חודשים ספורים הודיעה החברה על אינטגרציה אל מול Azure Security Center, פלטפורמת ההגנה על סביבות IoT של מיקרוסופט. על פי ההערכות סכום העיסקה מוערך בכ-170 מיליון דולר, מכפיל של יותר מפי 3 על סך ההשקעות בחברה שעמד על כ-48 מיליון דולר.

הפלטפורמה של CyberX (סייבר-איקס) מסוגלת לספק תוך פחות משעה תובנות המאפשרות לצוותי אבטחה של רשתות תעשייתיות לאתר, לעצור, לחזות ובעיקר למנוע איומים על תשתיות קריטיות. איומים שעשויים לגרום לנזק כלכלי, ולעיתים אפילו פיזי, שעלולים להשבית פעילות תשתיות חשובות מאוד. הפתרון מנטר את הרשת בצורה לא פולשנית וללא רכיבי קצה, אלא באמצעות אנליזת M2M ואלגוריתמים המנתחים את תעבורת הרשת. בכך, אין התערבות של הפלטפורמה בפעילות הרשת התעשייתית עצמה.

HYPR נרכשה על ידי Julius Works

המערכת של HYPR מאפשרת לחברות לחפש משפיענים על פי מילות חיפוש, האשטאגים ונושאים, ולסנן אותם על פי ההעדפות שלהם כמו מין, מיקום, גיל ומאפיינים דמוגרפיים אחרים, כל זאת כדי למצוא את המשפיענים המתאימים ביותר עבור הקמפיין של החברה. האלגוריתם שהחברה פיתחה מאפשר מיפוי וסיווג אוטומטי של המשפיענים ברחבי הרשת, וניתוח של הקהלים שלהם. לאחר שחברה מוצאת את המשפיענים המתאימים לה, המערכת מאפשרת ניהול של הקמפיין דרכה, משלב הפניה, למשא ומתן מול המשפיען ועד לשלב הביצוע עצמו והערכות של ביצועי הקמפיין אצל כל משפיען.

בשיחה עם גיקטיים חשף גיא תמיר, CTO ב-HYPR, כי הרכישה היא רכישה מלאה, במזומן ובמניות: “שתי החברות מתאחדות ליצירת יישות חזקה ומשמעותית בתחום ה-Influencer Marketing… במקום להילחם זה בזה על עסקאות ענק, החלטנו לכבוש את השוק ביחד”. לטענת תמיר, הייפר הייתה חברה רווחית עוד בטרם הרכישה, ושתי החברות ייצרו כעת הכנסיות שנתיות של מעל ל-10 מיליון דולר.

Octarine נרכשה על ידי VMware

Octarine הישראלית פיתחה פלטפורמת אבטחה לאפליקציות בסביבת קוברנטיס, המפשטת סביבות DevSecOps ומאפשרת לסביבות ענן טבעיות להיות מאובטחות באופן פנימי, משלב הפיתוח ועד ההרצה.

השילוב של פלטפורמת האבטחה של Octarine לקוברנטיס יאפשר ל-VMware לבלום מתקפות במספר דרכים: מתן נראות מלאה לסביבות ענן טבעיות באופן שיאפשר ללקוחות לזהות ולצמצם את הסיכונים הנובעים מחולשות וממתקפות, מתן אפשרות ללקוחות ליצור ולהחיל מדיניות מבוססת תכנים שתגן על הפרטיות והשלמות של מידע רגיש שהרגולציה חלה עליו, שילוב במחזור הפיתוח יכולות ניתוח ובקרה על גורמי הסיכון לאפליקציות לפני שהן נפרסות ועוברות לייצור ועוד.

Cytegic נרכשה על ידי מאסטרקארד

יש לא מעט פתרונות סייבר בשוק ההייטק הישראלי ככלל, וכאלו שמספקים תובנות לחברה בפרט. עם זאת, חלק מבעלי התפקידים וקובעי ההחלטות בחברה, ובינהם המנכ”לים וחברי הדירקטוריון, לא בהכרח מסוגלים להבין את חלק מהתובנות ואין להם את הידע המאפשר קבלת החלטות נכונות. המערכת של Cytegic, מסוגלת להפיק תובנות עבור אותם גורמים, כך שהם יוכלו לקבל החלטה מושכלת, ולהבין עד כמה האירגון שלהם חסין או לא למתקפות סייבר.

על פי מאסטרקארד, Cytegic תשולב באופן מלא בשירותי הסייבר של החברה לצד מערכות אחרות כמו Cyber Quant ו-RiskRecon. על פי הודעת החברה, חלק מהעובדים בחברה הנרכשת ימשיכו במאסטרקארד: “יכולות ניהול והערכות סיכוני הסייבר של החברה – וצוות הטאלנטים הטכנולוגי החזק שלהם – יעשיר את היכולות שלנו ויאפשר לנו לעזור ללקוחותינו לזהות, לכמת ולנהל איומי סייבר בזירה שהופכת לקשה יותר ויותר”. עוד מסבירה מאסטרקארד כי המוצר של החברה הנרכשת משולב כבר ב-Cyber Quant, שמוצע בימים אלו ללקוחותיה.

מעכשיו גיקטיים גם בטלגרם מעכשיו גיקטיים גם בטלגרם להצטרפות לערוץ הטלגרם שלנו לחץ כאן

 

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

2 תגובות על "ירידה חדה בגיוסי ההון של הסטארטאפים הישראליים במאי"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
הגולש הכסוף
Guest

יהיה בסדר, לקחת אויר ולתת לגל לחלוף.

אני
Guest

מעניין מה יהיה בחודש יוני

wpDiscuz

תגיות לכתבה: