קורונה? הסטארטאפים הישראליים גייסו 900 מיליון דולר בחודש אחד

המשבר החמור ביותר שידע העולם ב-100 שנים האחרונות לא עוצר את הסטארטאפים הישראליים שמצליחים לגייס השקעות למרות, ולעיתים בזכות המשבר

על אף ההקלות בסגר, משבר הקורונה עדיין לא קרוב להיות מאחורינו, ורבים תוהים אם הרע ביותר כבר מאחורינו או שאולי הבעיות האמיתיות כבר בדרך. בצל אי הוודאות הזו, הסטארטאפים הישראליים הודיעו החודש על לא מעט גיוסי הון חדשים. אם בחודש מרץ בו החל המשבר, גייסו הסטארטאפים הישראליים כ-612 מיליון דולר, בחודש אפריל, שיאו של ההסגר, החגים וההגבלות השונות, הסטארטאפים הישראליים הודיעו על היקף גיוסים מרשים של 902.55 מיליון דולר.

זוהי עלייה משמעותית של יותר מ-50% בסך כל הגיוסים בהשוואה לחודש אפריל 2019, וכל זאת בלב ליבו של אחד המשברים הקשים ביותר שידע העולם ב-100 שנים האחרונות. מעל לכולם בלטו המגה גיוסים של BioCatch ו-VAST Data, אך גם בניכוי שלהם, הסטארטאפים הישראליים נמצאים בנקודה טובה יותר מזו שהם היו בה בשנה שעברה, ואפילו בחודש שעבר.

רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? ללוח מיתוג המעסיק גיקטיים אינסיידר לחצו כאן >

שוחחנו לא מעט עם משקיעים ויזמים במהלך החודש האחרון, ונראה כי הדעות חלוקות לגבי התזמון. חלקם טוענים כי המגיפה דווקא זירזה את ההשקעה, אך הדעה הרווחת היא כי העסקאות נסגרו כבר לפני המשבר ורק פורסמו במהלכו. כך או כך, הזנב הארוך של הגיוסים צפוי להסתיים בחודש הבא, ואז גם נוכל להתחיל לראות האם אכן מדובר במשבר של ממש, או שאולי האקוסיסטם הישראלי – לפחות החברות החזקות והחיוניות שבו – יכולים למגפה העולמית. רק הזמן יגיד. בינתיים, הנה כל הגיוסים הישראליים שעשו את החודש.


גם אתם גייסתם? יש לכם סטארטאפ מעניין? אנחנו רוצים לשמוע


גיוסים:

Tabit גייסה 35 מיליון דולר: “אנחנו הרובין הוד של המסעדות”

Tabit פיתחה פלטפורמה לניהול רציף של כל היבטי האירוח והלוגיסטיקה של המסעדה. בין היתר מאפשר המוצר של החברה לנהל את כח העבודה של המסעדה; את המטבח; הקופה הרושמת; אתר ההזמנות; עמדת אירוח; ניהול תורים; ניהול והפקת תובנות מהפעילות העסקית; ומשוב מהסועדים. לאחרונה גם נכנסה החברה לתחום ניהול משלוחי האוכל – תחום שמזוהה בשנה האחרונה עם וולט, הענקית הפינית, ששליחיה כחולי המדים ממלאים את רחובות תל אביב והמרכז. עם זאת, החברה לא מפעילה אפליקציה משלה להזמנות או מביאה את השליחים כמו וולט, אלא מציעה מוצר שדומה לזה של חברת Bringg הישראלית גם כן.

Cyolo גייסה 4.2 מיליון דולר

הפיתוח של סיולו מנסה לצמצם את מרחב האיומים וסיכוני אבטחת המידע (Attack surface) לנכסי המידע והמשאבים הקריטיים של הארגון. הדבר חשוב בעיקר בתקופה כמו זו שאנחנו נמצאים בה עכשיו, שבה עבודה מכל מקום היא מראה שכיח והמשתמשים, המערכות ומשאבי המחשוב הארגוניים פזורים על פני רשתות ופלטפורמות מרובות. ארגונים צריכים קישוריות מאובטחת גמישה וטובה יותר כדי להגיב טוב יותר ולאפשר המשכיות עסקית. הפלטפורמה מתבססת על בקרה של פעילות המשתמש וניתוח סיכונים בזמן אמת, תוך מתן שקיפות ויכולת לאכוף מדיניות גישה שמותאמת לצרכים המשתנים של הארגון ולרמת הסיכון העדכנית. מנהל המערכת יכול תוך זמן קצר לאפשר גישה לכל אפליקציה או משאב על פי זהות משתמש, זהות המכשיר, זמן, מיקום ורמת סיכון.

AgroScout גייסה 3 מיליון דולר

הפיתוח של AgroScout משלב אלגוריתמים של בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת, שמעבדים מידע חיצוני שנאסף באמצעות רחפנים, לווינים וטלפונים ניידים – לצורך זיהוי וניטור מזיקים, מחלות ובעיות אגרונומיות אחרות שיש לחקלאי, באופן מדויק ואוטונומי. הפיתוח מאפשר לצמצם באופן דרסטי את כמות הכימיקלים שיידרשו לטפל במחלות, להפחית בחומרי ההדברה ולעמוד בתקני הרגולציה הגוברת ובדרישת הצרכנים למזון שגדל בשיטות ידידותיות לסביבה.

Glassbox הישראלית גייסה 40 מיליון דולר

המוצר של Glassbox מקליט למעשה את כל הפעולות שמבצעים משתמשים באפליקציה או באתר של החברה, והופך את המידע הזה לתובנות. כך ניתן לראות מדוע משתמשים מסויימים לא משלימים רכישה ואחרים כן; אילו אלמנטים באתר או באפליקציה יוצרים המרה ואילו לא; בנוסף, ניתן לשחזר “מסע לקוח” בצורה ויזואלית כדי לבדוק בעיות נקודתיות של משתמשים מסויימים. המערכת מציגה תובנות אוטומטיות, שעל פי החברה, מסייעות ללקוחותיה להגדיל תשואה, לשפר את חווית הלקוח, לזהות ולפתור קשיי ביצוע ולקצר מתן תמיכה במוקדי שירות לקוחות.

למרות ואולי בעזרת משבר הקורונה: Bringg גייסה עוד 30 מיליון דולר

המערכת של Bringg מתממשקת אל מול מערכות ה-CRM של הארגון, מערכות ניהול המלאי שלו, מערכות הסחר האלקטרוני ומערכת השליחויות הקניינית שלו או של חברת השליחויות שלו. כך למעשה נהנים הלקוחות מממשק אחד ששולט בכל שלבי השילוח – החל מאיתור המלאי, דרך איתור והפעלת השליח הפנוי וכלה בתיאום השליחות ועדכון הלקוח בזמן אמת על מיקום המשלוח. המערכת פועלת בענן במודל SaaS.

Cato Networks של שלמה קרמר גייסה 77 מיליון דולר

פתרונות הענן שקאטו מציעה כוללים מספר יתרונות מרכזיים בהם הפחתה במספר מוצרי האבטחה הנדרשים לארגונים וחסכון בהוצאות רכישה, פריסה, שדרוג ובהתאמה שלהם; צמצום בעלויות קישוריות על ידי הורדה משמעותית של תעבורת אינטרנט על-גבי רשת התקשורת הארגונית; גישה ישירה לענן מכל מקום ללא כל צורך במספר רב של מוצרי אבטחה ייעודית במתקני הארגון; אכיפת מדיניות אבטחה אחידה עבור כלל האתרים, משתמשים ניידים, והתשתיות הפיזיות ובענן, ללא צורך בריבוי פתרונות נקודתיים ואבטחה דינמית ועדכנית מבוססת על פלטפורמה שלא דורשת את מעורבות הלקוח.

CyberMDX גייס 20 מיליון דולר

הטכנולוגיה של CyberMDX מאפשרת זיהוי ולמידה של המכשור הרפואי והנכסים הקריטיים ברשת באופן אוטומטי והגנה עליו ללא התערבות או התקנה במכשור עצמו, זאת באמצעות שילוב של Deep Packet Inspection ו-AI. המוצר של החברה מאפשר זיהוי וניטור אוטומטי של כלל המכשירים והנכסים הקריטיים ברשתות הקליניות של בתי החולים, ואינו מתערב או מפריע לעבודתם השוטפת.

בנוסף, מספרים בחברה כי בזכות המוצר שלה, ניתן לקבל תמונת מצב ואנליטיקות על השימושיות של מכונות הנשמה, אינפוזיות והתקנים אחרים ובהתאם לקבל החלטות מושכלות לגבי הקצאת משאבים יעילה יותר, תיכנון נכון יותר של רכש וביצוע תחזוקה מותאמת.

Tyto Care גייסה 50 מיליון דולר בלב המשבר

המכשיר שפיתחה Tyto Care מאפשר לאבחן דלקות אוזניים, גרון, ריאות, גירויים בעור, בעיות בלב ובמערכת העיכול מכל מקום. בעצם מדובר בפתרון המפגיש בין רופא וחולה באופן דיגיטלי, וכך מזרז את הטיפול במצבים בהם לא ניתן לתאם פגישה פנים מול פנים או שפשוט מעדיפים להימנע ממנה (בין היתר כדי לא להידבק במחלות נוספות בחדר המיון). ניתן לבצע את הבדיקות בעזרת הדרכה מקוונת של רופא בזמן אמת, או לבצע אותן באופן עצמאי ולהעביר את הממצאים לרופא. לאחר שהחברה החלה לשתף פעולה עם שירותי בריאות כללית, אנחנו אגב התנסינו בו, והנה מה שחשבנו עליו.

הסטארטאפ הישראלי Tonkean גייס 24 מיליון דולר

הפיתוח של Tonkean (טונקין) מאפשר לחברות וארגונים לייעל תהליכים באמצעות הטמעת אוטומציה לתהליכים ומשימות שלרוב מתבצעים באופן ידני – כמו למשל מילוי דוח נוכחות באופן יומיומי – ללא כתיבת קוד או הסתמכות על מפתחים.

הפלטפורמה מאפשרת לצוותי תפעול לייצר רובוטי תוכנה, בצורה פשוטה ובלי כתיבת קוד, ואלו מטפלים בצורה אוטומטית במעבר מידע בין מערכות שונות, מעקב ותיאום של משימות ואישורים עם אנשים, יצירת דוחות ומשימות ידניות דומות. המערכת של החברה מתממשקת עם שורה של שירותי רשת שונים בהם Harvest, GitHub, GitLab, Basecamp, Trello, Asana, Zendesk, Monday.com, Facebook וכן G Suite של גוגל, והיא פועלת בעזרת ממשק Drag And Drop פשוט.

Dynamo גייסה 2.5 מיליון דולר

דינאמו רוצים שהעובדה שהילדים שלכם כל היום בטלפון תפריע לכם קצת פחות. מרגע ההתקנה, בכל פעם שהילד פותח את הטלפון שלו, הוא חווה אינטראקציה “חיובית” כתנאי לפתיחת המכשיר. האינטראקציה הזו יכולה להיות שאלת ידע בתחומים שהוגדרו מראש כמו מתמטיקה, גיאוגרפיה, מוסיקה, שפה זרה או אפילו סתם פריטי טריוויה מעניינים. אם ההורים לא מסתפקים באלפי השאלות שכבר קיימות במאגר, הם יכולים גם להכין “חבילות” משל עצמם, ואפילו לשתף אותן עם משתמשים. על פי החברה, מדי יום נכתבות עשרות חבילות כאלו על ידי הורים מכל העולם.

האפליקציה מורכבת מ-2 יישומים: אחד המיועד להורים, ומשמש לניהול ולקבלת מידע, והשני – מותקן במכשיר הילדים. אפליקציית ההורים מאפשרת להם לקבוע את השאלות וכן לקבל מידע על התקדמות הילד בנושאים השונים.

SafeBreach גייסה 19 מיליון דולר כדי לדמות מתקפות של האקרים על חברות

המוצר של SafeBreach מתבסס על מה שהחברה מכנה Hackers’ Playbook, מאגר שכולל כ-12 אלף מתודות וטכניקות פריצה המעודכנות באופן שוטף על ידי צוות חוקרי המעבדה, לצד שיטות התיקון ועצירת המתקפות. מדובר בזינוק של 100 אחוז בהשוואה למספר השיטות שתועדו בשנה שעברה. אותם תרחישים מדומים מהווים בעצם ׳תרגול׳ למצב קריטי, ומבוססים על מחדלי אבטחת מידע אמיתיים שהתרחשו בעולם. בשנה האחרונה כמות הסימולציות שהתבצעו בפלטפורמה שלה הגיע ל-1.5 מיליארד סימולציות בחודש.

Comcast השקיעה ב-Joganu הישראלית במסגרת גיוס של 18 מיליון דולר

המוצר של Juganu (ג׳וגאנו) מאפשר לחבר בין גופי התאורה במרחב הציבורי במטרה ליצור רישות תקשורתי רחב-פס על גריד אלחוטי, המשמש כתשתית לתקשורת. כלומר, ללא צורך ברכיבי תקשורת אופטית הכרוכה בהנחת תשתית פיזית יקרה כפי שנהוג כיום. עלות הקמת תשתית תקשורת ותאורה המבוססת על הפתרון שלה יכולה לחסוך, על פי החברה, כ-90% מעלות הפתרון המיושם כיום בעולם.

מגה-גיוס באמצע הקורונה: BioCatch גייסה 145 מיליון דולר

הדרך של BioCatch להתמודד עם איומי הסייבר היא באמצעות התמקדות בהתנהגות המשתמש והתוקף במקום להוסיף שכבות אבטחה נוספות בנקודת הקצה. הטכנולוגיה שלה אוספת ומנתחת למעלה מ-2,000 פרמטרים מהם היא מפיקה פרופיל של התנהגות המשתמש ומודלים לסוגים שונים של התנהגות מורשית וזדונית, פעילות רובוטית, הנדסה חברתית (גניבת זהות – פישינג, וכו’) ואיומי סייבר אחרים. כך למשל, המערכת עוקבת אחרי אחיזת המשתמש במכשיר, גודל היד שלו, האם הוא ימני או שמאלי וקואורדניציית עין-יד על מנת לאמת את זהותו.

VAST Data גייסה 100 מיליון דולר

לא בכל יום נכנס סטארטאפ ישראלי למועדון חדי הקרן עם הערכת שווי של 1.2 מיליארד דולר. אבל המקרה נדיר עוד יותר כאשר מדובר בסטארטאפ בן 4, שמשלים סבב גיוס הון גדול בעיצומו של אחד מהמשברים הגדולים ביותר של העשורים האחרונים. פלטפורמת האחסון של VAST Data היא הראשונה שמבוססת כולה על טהרת הפלאש – הטכנולוגיה ששולטת למעשה בכל איחסון הנתונים לשוק הפרטי. הטכנולוגיה של החברה הופכת את תשתית הפלאש לנגישה יותר עבור כל סוגי הנתונים, ומייתרת את הצורך בדיסק הקשיח ואת ניהול אחסון המידע בשכבות כנהוג היום.

אינטל וסמסונג משתתפות בהשקעה של 35 מיליון דולר ב-Anodot הישראלית

Anodot מאפשרת זיהוי אוטומטי של אירועים עסקיים חריגים ושליחת התרעה למקבלי ההחלטות בטווח של דקות בודדות, במקום מספר ימים או שבועות. המערכת של החברה מאפשרת העברת מידע אנליטי בזמן אמת במטרה לנטר, לדווח ולהמחיש ויזואלית אירועים חריגים, תוך כדי התרחשותם. המערכת יכולה בין היתר לנטר מדדים עסקיים לרבות הכנסות ועלויות, שותפים וחוויית לקוח.

המערכת יכולה למשל, באמצעות מעקב, ניטור וניתוח, לזהות חריגות בנתונים ולהתריע בזמן לפני שמכשיר שובק חיים; המערכת יכולה גם לבצע מעקב אחר ההמרות והבנה של התנהגות המשתמשים באתר על מנת להגדיל את מידת המעורבות והנאמנות שלהם.

הסטארטאפ הישראלי Bridgecrew נחשף עם גיוס של 18 מיליון דולר

מוצרי אבטחה לענן מציפים כיום בעיות, חולשות ובעיות בהגדרות. אולם הבעיות האלו מתגלגלות בסופו של דבר לצוותי הפיתוח שצריכים למצוא להן פתרון. כך למשל נוצרים פקקים עם אלפי טיקטים ב-JIRA, כולל בעיות אבטחה קריטיות שהמהנדסים, אנשי ה-DevOps ואנשי האבטחה פשוט לא מצליחים לפתור. הפלטפורמה של Bridgecrew כוללת מספר גדול של אוטומציות לכל הבעיות המרכזיות, שמאפשרות לכל מהנדס לפתור אותן בלחיצת כפתור. בין היתר יכולות האוטומציות של החברה לפתור סוגיות כמו היעדר הצפנה, משאב בענן שנשאר פומבי וחשוף לגופים מחוץ לארגון, בעיות בהרשאות של משתמשים ועוד.

Autofleet גייסה 7.5 דולר

Autofleet מציעה מערכת מבוססת AI לניהול ואירגון של ציי רכבים של חברות השכרת רכבים, חברות רכבים שיתופיים, מפעילי תחבורה ציבורית וכמו כן יצרני רכב. בעזרת המערכת, מנהל צי יכול לחזות את הביקוש, לשנע את הרכבים מבעוד מועד, לתמחר את השירותים שלו באופן דינמי, ולהשתמש באלגוריתמים של החברה כדי לנהל את הצי ולדאוג שהרכבים תמיד ישארו במסגרת פעילה כלשהי, כדי שהם ימשיכו להכניס כסף עבור החברה.

כך למשל, חברות רכב יכולות להתחבר לשירותי Ride-Share דוגמאת אובר וליפט או אפילו שירותי משלוחים, ולשדך רכבים לנהגים ולקוחות כדי ליהנות ממקור הכנסה חדש, במקום שהרכבים יעמדו מחוסרי פעילות במגרשי החברה. בנוסף, Autofleet מאפשרת שימוש בסימולטור שיכול לסייע בתכנון הצי והשינויים שלו, מבלי להעלות או להוריד רכב אחד מהכביש.

אם אין ביצים תאכלו חגבים: Hargol גייסה 3 מיליון דולר

חברת Hargol Foodtech (לשעבר “סטייק צרצר”) זיהתה את היכולת לגדל ולהפיק חלבון מחרקים כפתרון למחסור המסתמן בעולם לחלבון מהחי. יותר מ-2.5 מיליארד אנשים כבר אוכלים כיום חרקים ברחבי העולם כחלק מהתזונה הרגילה שלהם, והחרק הפופולרי ביותר הוא משפחת החגבים. החגבים נחשבים לבעלי הרכב תזונתי מצוין שכולל 70 אחוזים חלבון מלא ו-10 אחוזים ליפידים (אומגה 3 ואומגה 6), ויטמינים ומינרליים. אך כאמור כיום המקור הכמעט יחיד הוא איסוף בטבע, והחגבים זמינים לעונה קצרה בלבד של 6-4 שבועות בשנה ואוכלוסייתם נפגעת בשל שינויי אקלים ושימוש גובר בחומרי הדברה.

Pileus גייסה מיליון דולר

פילאוס מפתחת מערכת שמשתמשת באלגוריתמי ML ו-AI כדי ללמוד את התנהגות המשתמש, לספק תחזיות מדויקות להוצאות בענן וזיהוי אנומאליות בשימוש על מנת להתריע בזמן כשיש עלויות לא צפויות. המערכת מסוגלת להציג גם Clusters של קוברנטיס, מה שיכול לאפשר לחברות לשמור על בקרה תקציבית גם אם הן משתמשות בקוברנטיס. עתה מודיעה החברה כי השלימה סבב Seed בהיקף של מיליון דולר ממשקיע פרטי.

במהלך השימוש המערכת מציגה באופן יומיומי תובנות שונות בהתאם להרגלי השימוש של המשתמשים, ומציגה להם אפשרויות שיעזרו להם להישאר במסגרת התקציבית או אפילו לחסוך בכסף. כיום המערכת תומכת ב-AWS אך תתמוך בהמשך גם ב-Google Cloud ו-Azure של מיקרוסופט.

MyndYou גייסה 4 מיליון דולר

המערכת שפיתחה MyndYou מתבססת על 3 חלקים: אפליקציה שבודקת מדדים פיזיים וקוגנטיביים שונים אצל החולה כמו קול, תנועה ומיקום; אלגוריתם שפיתחה החברה, שמנתח את המדדים הללו ומאתר שינויים או התדרדרות במצב החולה; ולבסוף, מערכת התראה ומידע למשפחה, שמעדכנת את הקרובים של החולה על מצבו ועל שינויים ברמת התפקוד שלו – אם אלו התרחשו. המערכת מאפשרת למטפלים בקשישים לשוחח עם המטופלים, כאשר ברקע השיחה מנותחת על ידי האפליקציה שיכולה לזהות שינויים במצב המטופל.

מייסד NSO גייס 7.5 מיליון דולר ל-Orchestra

עמרי לביא, אחד ממייסדי NSO, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, שמסרבת לרדת מהכותרות בשנים האחרונות, ייסד לפני כ-3 שנים את חברת Orchestra. אורקסטרה היא חברת סייבר – הפעם לא התקפי – שמפתחת מערכת שמאחדת מוצרי סייבר מסורתיים מחברות שונות, לצד טכנולוגיות סייבר חדשות מספקים שונים, לכדי מערכת אחת אחידה ושקופה. המערכת של החברה מאפשרת למשתמשים לקבל מידע ותובנות ומאפשרת שליטה בהגדרות השונות ממקום אחד. המערכת גם לוקחת החלטות בצורה אוטומטית ומסוגלת להפסיק ולהפעיל מוצרי אבטחה שונים – על פי הצורך.

Arti גייסה 4 מיליון דולר

הפלטפורמה של Arti מבוססת על תוכנה בלבד, בלי שום צורך ברכישת ציוד מתקדם, כיוון שכל העיבוד הכרוך בשילוב אלמנטי AR בוידאו מתבצע בענן בלבד. כל שצריך כדי להפעילה הוא חיבור לרשת, ומצלמה. את האלמנטים הגרפיים שאתם רוצים שיופיעו במהלך השידור עליכם להכין מראש במערכת, שמאפשרת לכם גם ליצור אותם, ולאחר מכן ניתן פשוט לזמן אותם אל תוך הוידאו בלחיצת כפתור מהסמארטפון או אפילו שלט מצגות, כך שכפי שזכאי-אור מסביר, גם אדם אחד יכול ליצור שידור וידאו עשיר יחסית מבלי להיעזר בצוות שלם או ציוד יוקרתי.

SOSense גייסה מיליון דולר

החיישן של SOSense אשר מותקן על גבי קירות הבריכה ועליו רשמה החברה פטנט, משתמש בטכנולוגיה אקוסטית ולומד את הדפוסים של הבריכה, כך שאם יש רובוטים מנקים, משאבות רועשות, מסננים למינהם וכדומה, החיישן ידע להבדיל בינהם לבין בני האדם בבריכה. לאחר מכן הוא משווה את הדפוסים למאגר המידע של החברה, ויכול לזהות מקרים של מצוקה או טביעה. בשיחה עם גיקטיים מסביר עופר ורפל, מנכ”ל SOSense ולוחם שייטת במיל’, כי האלגוריתם יכול לזהות שלבים מוקדמים יחסית בטביעה, לפני כניסת מים לריאות וכאשר יש לטובע עוד כ-2-3 דקות להצלה בטרם עשוי לחול נזק מוחי בלתי הפיך, או חס וחלילה מוות.

הסטארטאפ הישראלי Granulate נחשף עם גיוס של 12 מיליון דולר

המוצר של Granulate מותקן על השרתים של חברות ובענן, ומתאים את מערכת ההפעלה בצורה ייעודית והטובה ביותר לאפליקציה של הלקוח על ידי למידה של דפוסי השימוש במשאבים (Resource Usage Patterns) ואת דפוסי זרימת המידע (Dataflow Patterns) של האפליקציה ברמת מערכת ההפעלה. המערכת מנתחת את מנגנוני מערכת ההפעלה (CPU Scheduling, Oversubscribed Locks, Memory, Network and Disk Access Patterns) ומזהה צווארי בקבוק ואפשרויות לתיעדוף (Contended Resources, bottlenecks and prioritization opportunities) ובזמן אמת מבצעת החלטות תיעדוף ותזמון לגבי המנגנונים הללו בצורה הטובה ביותר לצרכי האפליקציה וכך מתאפשרים שיפורי ביצועים והורדת עלויות משמעותיים.

Gauzy גייסה 10 מיליון דולר

טכנולוגיית ה-light control glass של גאוזי, המשלבת מוצקים מרחפים בנוזל וקריסטל נוזלי, מאפשרת לכם לשלוט בכמות האור אשר נכנסת דרך כל אחד מחלונות ושמשות הרכב, עד 99.5%, ממש כמו שאתם שולטים על הטמפרטורה עם המזגן. בין אם אתם רוצים שלא להסתנוור, או בין אם אתם רוצים קצת פרטיות בפקק, הטכנולוגיה של Gauzy יכולה פשוט להכהות את החלונות ברגע. לטענת החברה, השליטה על כמות האור הנכנסת לא משפיעה על חשיפת הנוף בסביבת הרכב.

שימוש נוסף ומעט יותר משונה בטכנולוגיה מאפשר להקרין תכנים על גבי החלון. מלבד פרסומות מעיקות, ניתן לדמיין את הטכנולוגיה משולבת על גבי שמשות אוטובוסים שיוכלו להקרין את מספר הקו והתחנות הבאות, לדוגמה.

InnovoPro גייסה 15 מיליון דרך ל”סופר-חומוס” שלה

InnovoPro הצליחה להפוך לחברה הראשונה בעולם אשר הצליחה להפיק גרגרי חומוס שמכילים 70% חלבון, וזאת במקום 20% חלבון בגרגירים הסטנדרטיים בשוק. לדברי החברה, החלבון מיוצר בתהליך טבעי, תוך חיסכון של משאבי אנרגיה ומים. התהליך, לדברי החברה, מוביל להפרדת גרגרי החומוס למרכיביהם, ובסופו של התהליך המוגן על ידי פטנט, מתקבלת אבקת חלבון מרוכזת.

השימושים בחומוס של InnovoPro ממש לא עוצרים בצלחת הניגוב או בסנדוויץ’ שלכם, אלא משמשת כתחליף בשר וחלב בשלל מוצרים כמו גלידה, מיונז, חלבים, חטיפי אנרגיה, עוגיות, קציצות, נקניקיות ועוד. החברה עובדת עם שותפות בישראל, ארצות הברית ובאירופה, והפיתוח שלה כבר נמצא במוצרים רבים נטולי חלב, בשר או ביצים.

Renovai גייסה 550 אלף דולר

מעצב הפנים הוירטואלי של Renovai אמור לסייע לכם בכל השלבים של עיצוב הבית: מהתכנון האדריכלי של החלל בהתאם לגודלו, חלונות, דלתות ועד לעיצוב החלל ובחירת הרהיטים על פי הטעם, הדרישות והצרכים שלכם. בסוף התהליך, הלקוח מקבל תמונה פוטו-ריאליסטית והדמייה תלת מימדית בה הוא יכול לבצע התאמות אחרונות, ולבסוף כמובן להזמין מיד את הפריטים.

בשלב הראשון הלקוח ממלא שאלון דינמי כדי להבין את טעם ודרישות הלקוח. בשלב השני, החברה משתמשת במנוע שפיתחה כדי להבין את גודל החלל ואת האילוצים שלו (חלונות, דלתות, מעברים וחשמל), כדי להבין איך למקם את הפריטים בצורה אופטימלית. כדי לעשות זאת, החברה משתמש בלמידת מכונה, ומזינה עשרות אלפי תוכניות דירה וחוקים אדריכליים שונים.

XRHealth גייסה 7 מיליון דולר

מטופלים הזקוקים לטיפול שיקומי לרוב מקבלים תרגולים די משעממים ורפטטיביים, אבל המערכת של XRHealth (לשעבר VRPhysio ו-VRHealth) משתמשת ביכולות VR כדי להפוך אותן לקצת יותר מעניינות ואולי אפילו כיפיות. מאחר שהתרגולים משתמשים ברכיבים שיכולים לעקוב אחרי תנועות הגוף של המטופל, מידע מכל טיפול נשלח לרופאים שיכולים לעקוב אחרי ההתקדמות של המטופלים בזמן אמת. מוצרי החברה, שאושרו על ידי ה-FDA, כבר נמצאים בשימוש במספר בבתי חולים ברחבי הארץ דוגמת סורוקה ותל השומר וברחבי ארה”ב, והם משמשים לטיפול ולמחקר במגוון רחב של דיסציפלינות ושימושים רפואיים, ביניהם שיקום קוגניטיבי אחרי שבץ, טיפול פיזיותרפי לנפגעי צוואר וכתף, ניהול כאב להפחתת השימוש במשככי כאבים ועוד.

V-CHECK גייסה 500 אלף דולר

V-CHECK פיתחה פלטפורמת תשלומים דיגיטליים שמאפשרת שליחה וקבלה של צ’קים דיגיטליים אשר מועברים ישירות לחשבון הבנק. ניתן להכין בפלטפורמה צ’קים לאישור בקליק, להגדיר תשלומים לפירעון מידי או עתידי, להגדיר האם הצ’ק הוא למוטב אחד או מספר מוטבים, להסב צ’קים ועוד. בחברה טוענים כי שימוש במערכת יכול להוסיף לחסכון של עד 70% בעלויות בהשוואה לתפעול של צ’קים סטנדרטיים מנייר.

בנוסף למערכת הזו, שיכולה לחסוך גם לעסקים וגם לאנשים פרטיים את הצורך בעבודה עם צ’קים מיושנים ומציקים, פיתחה החברה מערכת חכמה שמנהלת את תהליך הגבייה של עסקים. המערכת מסוגלת ללמוד ולזהות את המוקדים הבעייתים אשר מובילים לעיכוב בתשלומים, ולאחר מכן מפעילה לחץ באמצעי תקשורת שונים כמו הודעות SMS, מיילים וכדומה, כדי לגבות את הכסף מהחייבים על פי התנאים שהוסכמו. זאת במקום לחפש את החייבים במיילים או טלפונים.

חברת Corsight AI גייסה 5 מיליון דולר כדי לזהות פנים – גם עם מסכות

המערכת של Corsight AI מאפשרת זיהוי פנים של יחידים בתוך ריכוזי אוכלוסייה, תוך כדי התמודדות עם כיסויי פנים ותחפושות, קשיי תאורה, זיהוי מרחוק, זוויות מאתגרות ועוד. בין היתר החברה מציעה גם מערכת לזיהוי פנים בזמן אמת ממידע הנקלט במצלמות וידאו, ברמות דיוק גבוהות ביותר הנותנת מענה גם לאתגרים סביבתיים משמעותיים. לרבות אתגרי מגפת הקורונה, שרבים מאזרחי העולם מסתובבים בתקופה זו עם כיסוי פנים חלקי. הדבר מקשה על ממשלות וארגונים לזהות את האוכלוסייה על בסיס תווי פנים חלקיים. החברה פיתחה יכולת זיהוי פנים גם שהן מוסתרות מאחורי מסכת אף ופה, משקפי מגן ומשקף פלסטי המכסים את הפנים בו זמנית. כמקובל אצל צוותים רפואיים המטפלים בחולי קורונה.

env0 גייסה 3.3 מיליון דולר

הפלטפורמה של env0 מאפשרת ניהול ענן בארכיטקטורת Infrastructure-as-Code, אשר מתחברת לשירותים של Azure, AWS ו-Google Cloud, ומאפשרת לצוותי הפיתוח לנהל את תשתיות הענן וסביבות העבודה בסוג של “שירות עצמי” ללא תלות באנשי ה-DevOps. בשיחה עם גיקטיים מסביר אוהד מייזליש, מנכ”ל ומייסד שותף של env0 כי צוותי ה-DevOps יכולים להגדיר מראש פרויקטים, Templates והרשאות למפתחים באירגון, “ומשם והלאה אין צורך לפנות אליהם ולפתוח להם טיקטים כדי להקצות משאבים בענן בצורה מאובטחת, מנוהלת ויעילה כלכלית”.

סטארטאפ הלמידה מרחוק Class.Me גייס 1.5 מיליון דולר

בעזרת הפלטפורמה של Class.Me, יכולים התלמידים להציג שאלות בצ’אט משותף ולקבל תשובות מהמורה או מתלמידים אחרים. התלמידים והמורה מקבלים התראות על נושאים חדשים שעלו לדיון בקבוצה ועל תשובות לשאלות שהתקבלו, לראות בצורה מרוכזת את כל השאלות שנשאלו בעבר והדיונים שהתקיימו עליהן, כדי להימנע מלחזור עליהן. השאלה יכולה להיות מלווה בצילום רלוונטי מתוך דפי העבודה. המערכת מודדת את יכולות התלמידים וקצב התקדמותם, כדי לספק תובנות מדויקות על התקדמות התלמידים ומי שזקוקים לתשומת לב פרטנית.

עם זאת, בניגוד למוצרים שמשמשים רק לתקשורת כמו זום או וואטסאפ, המערכת מודדת את יכולות התלמידים וקצב התקדמותם, כדי לספק תובנות מדויקות על התקדמות התלמידים ומי שזקוקים לתשומת לב פרטנית. בנוסף, היא מאפשרת לראות בצורה מרוכזת את כל השאלות שנשאלו בעבר והדיונים שהתקיימו עליהן, כדי להימנע מלחזור עליהן. המערכת מותאמת לעבודה עם ילדים, ולכן היא חוסמת כברירת מחדל מילים פוגעניות ותמונות לא ראויות, כדי להבטיח שאי יהיה אפשר לנצל את הסתרת הזהות למטרות לא ראויות ולשמור על סביבת לימוד בטוחה.

Codota גייסה 12 מיליון דולר

השלמה אוטומטית של קוד אינה דבר חדש וניתן למצוא אותה בלא מעט מוצרים. אבל קודוטה פיתחה מערכת, שמנתחת לדבריה מיליוני מאגרי קוד, ומחקה את האופן שבו בני אדם מבינים קוד מחשב. התוצאה היא מערכת השלמה אוטומטית מבוססת AI שמאפשרת לכם שלא לכתוב את כל שורת הקוד, אלא מציעה לכם הצעות להשלמה על בסיס עבודות אחרות ועל בסיס דפוסי העבודה שלכם. בלחיצת כפתור על Class או Method ניתן גם לקבל דוגמאות קוד על בסיס ההקשר שהתחלתם לכתוב מבלי לעזוב את סביבת העבודה שלכם, ואולי לקחת השראה מעבודות בדוקות אחרות.

enVerid גייסה 20 מיליון דולר

החברה מפתחת מערכת מודולים לניקוי אוויר ברמה המולקולריתאשר מסירים את החלקיקים הלא רצויים. המערכת מבוססת על פולימרים אורגניים שהחברה ייצרה. המערכת עצמה, לטענת החברה, היא קטנה יחסית ומכסה שטח פנים גדול, כאשר יש צורך להחליף את הפולימרים אחת לשנה בלבד. החברה טוענת כי היא יכולה לחסוך 30% בתצרוכת האנרגיה וכי מחיר היחידות שלה נמוך משמעותית בהשוואה למערכות טיהור אוויר אחרות.

Secret Double Octopus גייסה 15 מיליון דולר

Secret Double Octopus פיתחה מוצר נטול סיסמאות לוודא זהויות ולהגן על מידע ארגוני בכל הסביבות כולל AWS, G Suite, Salesforce, WordPress, Box, HubSpot, SAP ו-Office 365. הטכנולוגיה של החברה רוצה למנוע מהתקפות סייבר לאסוף מידע היכול להביא לשבירת הצפנה, כמו גם מניעת התקפות מסוגי man-in-the-middle, מניפולציות PKI, גניבת מפתחות וחולשות של certificates authorities. באמצעות Octopus Authenticator, המוצר של החברה, מתאפשרת שליחת מידע דרך מספר ערוצי תקשורת, כאשר כל פיסת מידע אינה מכילה מספיק נתונים לשחזור אף חלק של המקור. עם זאת, בעזרתן ניתן להרכיב את המידע המלא לאחר הגעתן למקבל הנתונים.

הטכנולוגיה של החברה מבוססת על אלגוריתם שנקרא ‘שיתוף סוד’ (Secret Sharing), אשר פותח כבר לפני עשרות שנים במטרה להגן על קודי שיגור של נשק גרעיני (על פי מקורות זרים). מאחר ואלגוריתם זה הוכח כבלתי ניתן לפריצה ללא תלות בכמות כוח החישוב המוקצה לפריצתו – לפחות שעד שנצפה בפריצה דרך קוואנטית זו או אחרת – הוא נחשב משמעותית יותר בטוח מהצפנות מבוססות מפתח פומבי (PKI), אשר ניתנות לפריצה באמצעים חישוביים, כמו גם פגיעות לחישוב קוונטי. בפועל, ברגע שמשתמש רוצה להיכנס למערכת כלשהי הוא מקבל התראה בסמארטפון שלו ונדרש לאשר באמצעי ביומטרי שהוא אכן המשתמש.

Cheetah עשתה פיבוט וגייסה 36 מיליון דולר בלב הקורונה

במקור, הציע הסטארטאפ Cheetah (צ’יטה) שירות למסעדנים בארצות הברית. במקום להתקשר לעשרות ספקים שונים, לקבל הזמנות במועדים שונים ולעשות אינספור טלפונים בשבוע, הפלטפורמה של החברה איפשרה להם להיכנס לאפליקציה פשוטה עם מחירים ברורים, ופשוט להצטייד בכל המצרכים והמוצרים שהמסעדה צריכה. מזמינים עד חצות בלי להתמקח עם הספק, ומקבלים משלוח ביום שאחרי. אבל אז הגיעה הקורונה וסגרה את המסעדות. לכאורה, מדובר במכת מוות עבור סטארטאפ שמתבסס על המסעדות, אולם ב-Cheetah הצליחו לבצע פיבוט חכם.

כשהמסעדות סגורות, לצ’יטה יש עדיין ספקים ומלאי של מזון ומצרכים שיכולים להגיע ללקוחות, אז במקום מסעדות, צ’יטה פיתחה את Cheetah For Me, שירות לצרכנים פרטיים. הלקוחות מורידים את האפליקציה, בוחרים מלמעלה מ-3,000 מוצרים שונים את המוצר שהם צריכים, וניגשים לאסוף את המוצרים מנקודת האיסוף של החברה באיזור המפרץ של סן פרנסיסקו ביום שלמחרת. בנקודות האיסוף יש רק להציג את ההזמנה – בלי לצאת מהרכב – והמוצרים יועמסו ישירות לתא המטען של הרכב.

Scopio גייסה 16 מיליון דולר למיקרוסקופ הדיגיטלי שלה

סקופיו מפתחת מיקרוסקופ אלקטרוני שיכול להגדיל פי 100, ולהעביר סריקה של משטחים שונים לרשת של מפענחי בדיקות. כך, יכולים נותני שירותים רפואיים שונים ליהנות מיכולות פיענוח ומהירות כאילו שהמעבדה נמצאת ממש לידם. בנוסף למכשיר עצמו, המערכת של החברה מסייעת לגורמים השונים במערכת הבדיקה והאיבחון לקבל החלטות מבוססות תובנות AI שהמערכת מפיקה. המערכת נמצאת בשימוש של מוסדות רפואיים, וטרינרים, מכוני מחקר אוניברסיטאיים ובתעשיית הפרמקולוגיה הבינלאומית והיא זכתה לאחרונה בתקן CE האירופאי.

Otonomo גייסה 46 מיליון דולר

הטכנולוגיה של otonomo מאפשרת ליצרניות רכב להפוך את נתוני הנסיעה של הנהגים השונים למידע שניתן לעשות לו מוניטיזציה. כלומר, יצרניות הרכבים יכולות לשתף בצורה מאובטחת ואנונימית את המידע שנאסף עם ספקי יישומים, כדי שאלו יוכלו להציע את שירותיהם לנהגים. הטכנולוגיה של otonomo מציעה פתרון מבוסס ענן שרוצה לחבר באופן חלק ואמין מיליוני רכבים למאות שירותים ואפליקציות, תוך כדי יצירת אקוסיסטם חדש של נתונים. המערכת של החברה יכולה לאסוף ולהעביר מאות פרמטרים של הרכב – שכוללים בין היתר נתוני מהירות, מיקום, תאוצה, בלימות, מהירות פנייה, תקלות, רמת דלק, קילומטרז’ ועוד. בנוסף להעברת נתונים גולמיים – המערכת יכולה לתת תובנות מהמידע שנאסף.

Zero Energy גייסה 5.3 מיליון דולר

המערכת של החברה יכול להתאים את עצמה לכל סוגי תשתיות המיזוג והיצרנים ובכך היא נותנת פתרון גם למערכות מיושנות ובזבזניות, שכורעות תחת העומס של שינויי האקלים. בפעולתה המערכת מייצרת פרופיל אקלים לכל חדר נשלט, שכולל משתנים רבים: טמפרטורה, לחות, נוכחות בחדר, חלונות פתוחים, חום שנאגר בקירות, תחזית מזג אוויר, תעריפי שימוש בחשמל, יכולות ומצב מערכת המיזוג עצמה וכמובן, נטיות והעדפות המשתמש. בעתיד מקווה החברה שלכל משתמש תהיה “חתימת אקלים אישית” שתלווה אותו לביתו ולבניינים אחרים. החברה הגישה בקשה לרישום פטנט על הפיתוחים השונים שמאפשרים לה לבצע אופטימיזציה לכל מערכת בנפרד, וכן להימנע משיאי צריכת אנרגיה של הבניין כולו כיחידה; ויתרון נוסף של המערכת הוא שניתן להתקין את המערכת בתוך כ-20 דקות.

סמסונג ו-GE משקיעות 52 מיליון דולר ב-Nexar הישראלית

עד כה, Nexar עסקה בעיקר ביצירת רשת תקשורת בין רכבים בעזרת סמארטפונים, מצלמות רכב וחיישנים, וסיפוק התרעות בזמן אמת על מנת למנוע התנגשויות בין כלי רכב, רוכבי אופניים והולכי רגל. המערכת החדשה שנחשפה על ידי Nexar נקראת Virtual Camera, והיא משתמשת בצילומים של משתמשי המערכת (בין אם הם משתמשים באפליקציה או במצלמות הרכב של החברה) ומציגה אותם בממשק דמוי Street View של גוגל, רק כזה שמתעדכן בזמן אמת.

בחברה טוענים כי היא מאפשרת לסייע לרשויות במאבק בנגיף הקורונה, בעיקר בהבנה של מה קורה בעיר בזמן אמת. כך למשל, בחברה טוענים כי הרשות יכולה לנטר את העומסים בכניסות לבתי החולים, לזהות התקהלויות בעייתיות בפארקים השונים, לעקוב אחרי עבודות בכביש, עומסים בתחנות אוטובוסים ובעיקר לספק ראות במקומות בעיר בהם אין פריסה איכותית מספיק של מצלמות נייחות


אקזיטים:

אקזיט באמצע הקורונה: ApiFix נמכרה ב-67 מיליון דולר

עסקאות נסגרות גם מרחוק וגם בזמני משבר. היום (ה’) הודיע הסטארטאפ הישראלי ApiFix, שפיתח שתל חכם המיועד לטיפול בילדים ובמתבגרים אשר סובלים מעקמת, כי יירכש על ידי Orthopediatrics האמריקאית תמורת כ-67 מיליון דולר.

השתל של ApiFix מאפשר למנתחים לקבע את החוליות תוך שימוש ב-2 ברגים בלבד. אותו שתל חכם מתחבר אל לב העיקום המרכזי של עמוד השדרה בפרוצדורה זעיר-פולשנית, כאשר זמן הניתוח מתקצר מ-5-6 שעות לכשעה בלבד. לאחרי ההליך, המטופל עובר פיזיותרפיה במהלכה מתבצע תיקון הדרגתי לאורך מספר חודשים. במהלך הטיפול הפיזיותרפי, השתל “זוכר” ומקבע כל תיקון שמושג במהלך הטיפול.

מעכשיו גיקטיים גם בטלגרם מעכשיו גיקטיים גם בטלגרם להצטרפות לערוץ הטלגרם שלנו לחץ כאן

 

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

7 תגובות על "קורונה? הסטארטאפים הישראליים גייסו 900 מיליון דולר בחודש אחד"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
דור שי
Guest

אוטופליט autofleet חברה מזעזעת, יחס גרוע למתכנתים ולמרואינים. להתרחק!!!

ירון
Guest

אגלה לכם סוד.. כשסטארטאפ משלים גיוס, הוא ממתין עם ההכרזה לתזמון אסטרטגי. כתבה על גיוס היא כלי יח”צ לגיוס עובדים, לקוחות או משקיעים. יכולה להגיע גם שנה אחרי גיוס.

אולי, רק אולי, יכול להיות שכל ההכרזות מהחודש האחרון הן לא מקריות…

דנה
Guest

זה לא ברור שהכל נסגר לפני ורק מפורסם כרגע?

משה
Guest

נכנסתי רק כדי להגיד שלדעתי מגזין טכ׳ צריך להתעסק בטכ׳.
התעסקות כל-כך עמוקה בגיוסים קשורה יותר למגזינים כלכליים…
אבל זו דעתי (העניה, הרפה והמרוּקנת)
¯/_(ツ)_¯

אבי
Guest

שים לב שרוב הטקסט בכתבה מתעסק בפן הטכנולוגי של החברות, ולא נכנס כלל לפרטי הסכמי הגיוס.
לדעתי זו דרך מצויינת לחשוף חברות אלו, ובנוסף לתת לקוראים תמונה של התחומים הטכנולוגים ה’חמים’ בימינו.

עמיר ההיטקיסט
Guest

ואו אז כנראה שאני רק חולם על זה שכל הבעולם במדברים על המשבר הכי גדול מאז שנת 1930. לפי מה שאני רואה כאן אז המצב הוא דבש, כולן כאן עם רגל אחת לפני האקזיט. ישראל עולה כשכל העולם שוקע (:

משועמם
Guest

פשוט תעשייה של מאחזי עניים. סכום זניח גוייס בימי הקורונה, זה הכל תיזמוני הודעות או השלמת עסקאות קודמות. לסגור סיבוב לוקח 3-6 חודשים. בואו נראה איך יראו מאי ויוני.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: