שבועיים עם הלפטופ הכי מיוחד שמיקרוסופט הוציאה

ה-Surface Laptop Studio של מיקרוסופט הוא לפטופ. אבל הוא גם טאבלט, ועוד משהו באמצע. אז למי הוא מיועד, מה הוא יודע לעשות והאם אפשר להריץ עליו משחקים או קובץ פוטושופ כבד במיוחד? בדקנו

צילום: גיקטיים

לרוב, עולם המחשבים עובד בתבניות די ברורות. יש לכם לפטופים, שנראים כמו לפטופים; יש לכם מחשבים שולחניים, שנראים כמו מחשבים שולחניים; ויש לכם טאבלטים, שנראים – ובכן – כמו טאבלטים. אז נכון, מדי פעם אנחנו נתקלים בתצורות מקוריות כמו לפטופ עם 2 מסכים או לפטופ מתקפל, אבל לרוב? עולם כמנהגו נוהג.

לפני 5 שנים, יצא לי להתנסות ב-Surface Studio, מחשב ה-All-In-One הראשון של מיקרוסופט, שניסה קצת לשבור את המוסכמות האלו עם מסך מגע ותצורה מתקפלת שעוברת ממחשב שולחני לטאבלט ענק, ובהחלט השאיר טעם לעוד. והטעם לעוד הזה הגיע בשבועות האחרונים, כשקיבלתי לבדיקה את Microsoft Laptop Studio, הלפטופ הייחודי של מיקרוסופט, שזמין עכשיו לרכישה בישראל. אז עברתי לעבוד, לשחק ולצייר עליו, כדי לראות מה הוא מציע, למי הוא מתאים והאם הוא שווה את תג המחיר הלא נמוך שלו. 

מלפטופ ועד טאבלט ומה שבאמצע

כמובן שהדבר הכי מעניין והכי ייחודי ב-Laptop Studio, הוא האפשרות לעבוד איתו ב-3 תצורות או מצבים שונים. אז יש לנו את מצב הלפטופ, בדומה לכמעט כל לפטופ אחר. אין חדשות מרעישות כאן, והמסך ניתן לפתיחה עד לזווית של 145 מעלות.  

צילום: גיקטיים

המצב השני, שמיקרוסופט מכנה Stage (והופיע בעבר במכשירי קונספט דוגמת ה-Concept D של Acer) נועד להצגה של תוכן על גבי המסך, כשאתם לא צריכים את המקלדת. כאן נכנסים לפעולה הציר, שנמצא בגב המסך וחוצה אותו למעשה לשניים; והמגנטים רבי העוצמה שנמצאים איפשהו בין הטראק-פד למקלדת; וביחד הם מאבטחים את המסך, כך שהוא יציב למדי בזווית של 130 מעלות, ואתם יכולים לגעת בו, לצייר עליו עם הסטיילוס, ולראות וידאו או מצגות בצורה נוחה. אגב, ברגע שאתם עוברים למצב האוהל הזה, ואתם מכסים למעשה את המקלדת, ווינדוס תקפיץ לכם אוטומטית את המקלדת הוירטואלית והנוחה שלה, שכוללת, כך מתברר, גם אמוג'ים וגיפים. מה אתם יודעים.

צילום: גיקטיים

המצב השלישי, שגם הוא מתחיל בנגיעה בציר, משטח למעשה את המסך ומעביר אתכם למצב טאבלט. כאן, המקלדת והטראק-פד מוסתרים לגמרי על ידי מסך המגע של הלפטופ, וביחד עם מצב הטאבלט המובנה של Windows 11, אתם מקבלים למעשה טאבלט ענק ושמנמן בגודל 14.4 אינץ'.

מצב טאבלט. צילום: גיקטיים

לא לפטופ רגיל

נראה לי שאין זווית אחת שבה ה-Surface Laptop נראה כמו לפטופ רגיל. במבט מלמעלה, כשהלפטופ סגור, ממש מתחת ללוגו מיקרוסופט המבריק נמצא את הציר, שאחראי על הקסם של שינויי המצבים; מלמטה, נראה פשוט משטח חלק ומינימליסטי, ללא פתחי האיוורור המוכרים מלפטופים רבים, אלא פסי גומי להגבהה, שמסתירים מתחתיהם ברגים (מיקרוסופט לא מקלה את החיים על המשדרגים) – ועוד הפתעה קטנה בדמות איזור איחסון העט שמשחק כאן תפקיד חשוב מאוד. מהצדדים, וכאן שוב זה נהיה מעניין, זה נראה ממש כאילו מישהו לקח טאבלט והלחים אליו לפטופ. 

צילום: גיקטיים

בכל מקרה בצדדים נוכל לראות את פתחי האיוורור של ה-CPU וה-GPU, וכאן גם נגלה את אחד מהחסרונות של המחשב – החיבורים: 2 חיבורי USB-C מצד אחד, וחיבור חשמל ו-3.5 מ"מ לאוזניות מהצד השני. עכשיו, לזכותה של מיקרוסופט ייאמר שמדובר ב-USB-C בתקן Thunderbolt 4, כך שתוכלו תיאורטית ליהנות מקצב של עד 40Gbps; ואמנם יש כאן חיבור חשמל ייעודי, אבל 2 חיבורי ה-USB-C פנויים נטו לעבודה במקום שאחד ילך על חשמל.

צילום: גיקטיים

אבל עדיין לא ברור לי מאיפה נובעת הקמצנות הזו. מקום הרי לא חסר, אז מדוע לא לזרוק חריץ לכרטיס SD לצלמים או עוד חיבור USB-C לכל מקרה שלא יהיה? נחמה קטנה מגיעה בדמות חיבור USB-A שמיועד להטענה (לא לדאטה) של הטלפון למשל שנמצא במטען. ובמחלקת ה"למה מיקרוסופט למה" – אני מוסיף גם את ההתעקשות של מיקרוסופט לחיבור הקנייני של ה-Surface, ולא מעבר ל-USB-C. נו, טוב, לפחות הוא מזכיר את ה-Magsafe האהוב של אפל עם מגנטים חזקים, והוא סימטרי, כלומר אין צד נכון או לא נכון. 

צילום: גיקטיים

הלפטופ מעוצב בקווים מעוגלים ונעימים, שזה נחמד לקווי המתאר שלו, אבל מסיבה לא ברורה, מיקרוסופט התאימה גם את הפנל של המסך ועשתה מה שמעצבי ווב היו מכניםborder-radius:30px כלומר היא פשוט קיצצה פיקסלים בכל פינות המסך, כדי להתאים את המסך הפנימי לשולי המסך החיצוני, וזה מטופש. ממש מטופש. כלומר, אני יודע שאני מתקטנן כאן על כמה עשרות פיקסלים, אבל בחייאת, מיקרוסופט עשתה אפל – ואפילו לא טרחה להתאים את הממשק לזה, כך שאם הסמן שלכם יעבור במשולש ברמודה הזה? הוא ייעלם. כלומר, הוא כן יהיה שם, פשוט לא תראו אותו. וזה מהחברה שאחראית על מערכת ההפעלה וממשק ה-UI, כן?

אחי, איפה הסמן שלי?

מה שאי אפשר לקחת ממיקרוסופט זה איכות הבנייה והגימור של הלפטופ. המארז עשוי מסגסוגת אלומיניום ומגנזיום עם גימור מט, שמרגיש מצוין למגע, ולא מושך טביעות אצבע. הלפטופ אמנם קצת כבד – 1.75 ק"ג – אבל איכשהו זה לא באמת מפריע בשימוש אמיתי. גם הציר עצמו מרגיש עמיד למדי, למרות התפקיד התובעני למדי. עם זאת, דיסקליימר קטן – הוא עמיד בתנאי שימוש רגילים שלא כוללים ילדים במשוואה, מה שעלול ויסתיים בתיקון יקר מאוד בהתחשב בעובדה שמדובר במכשיר שגם מיועד לצפיה במדיה. חוץ מזה, המקום היחיד שאני קצת נע באי-נוחות בכסא זה גב המסך הפנימי, שעשוי ממשהו שנראה כמו קרטון שחור קשיח. אמנם זה לא צד שחשוף יותר מדי, בטח לא בשימוש שוטף, אבל הוא נמצא שם, ולטעמי מיקרוסופט היתה יכולה להחליף אותו בחומר קצת יותר מוקשח שעמיד בלחות, גם אם המחיר היה מתבטא בעוד כמה גרמים למשקל. עוד דבר שלא אהבתי כל-כך זה המסגרת השחורה והשמנמנה של המסך (ומיקרוסופט הרי הצליחה כבר להיפטר ממנה ב-Surface Pro 8).

בין כל הפרימיום – משהו שנראה מחנות סטוק. צילום: גיקטיים

אתם הולכים לאהוב את המקלדת ומשטח המגע  

צילום: גיקטיים

הקלדתי כבר בלא מעט מקלדות לפטופ, אבל המקלדת של ה-Surface Laptop Studio היא אחת מהנוחות ביותר שהקלדתי עליהן: המרווח בין המקשים מצוין, הגודל שלהם אופטימלי, התחושה של הלחיצה מעולה, הדיוק של ההקלדה, וגם הפידבק של ההקשה – בול. היי, אפילו את צליל ההקלדה אהבתי. למעשה, באירועים בהם השתתפתי, כשהיו דוברים והייתי צריך לתמלל בזריזות טקסטים שנאמרו, גיליתי שקצב ההקלדה שלי עלה משמעותית וגם אחוז הטייפוז ירד.

המקשים כוללים תאורה – ובעזרת כפתור ייעודי תוכלו לשלוט ב-3 רמות תאורה שונות – והדבר היחיד שלא אהבתי במקלדת היה המיקום של כפתור ההדלקה והכיבוי, שמשום מה הוא לא הכי קיצוני, אלא מקש אחד ליד. אבל אולי זה רק אני. חוץ מזה, מקלדת מעולה, שמתלווה למשטח מגע מעולה.

אז הטראק-פד, או TouchPad, כמו שמיקרוסופט מכנה אותו, של ה-Surface גדול והוא מגיע ללא חלקים נעים, כלומר, אין לכם ממש קפיצים למטה או כפתורים לחיצים, בדומה לטראק-פד של המקבוקים בשנים האחרונות. הנגיעה בו מדוייקת והוא כולל מנגנון הפטי שבעצם ״מקליק עליכם״, כך שתוכלו לבחור האם אתם רוצים 'פידבק' בדמות רטט קל עם כל נגיעה או לא. למעשה, ב-Windows 11 תוכלו ממש לבחור את עוצמת הנגיעה הדרושה.

תצוגה מצוינת

באמירים, היבואנים של מוצרי Surface לארץ, מסבירים לי שהקהל העיקרי שרוכש את את ה-Surface Laptop Studio הוא קהל היוצרים. עכשיו לא משנה אם זה מעצבים, עורכים, צלמים, מאיירים, יוטיוברים או כל משתמש אחר, המשותף לכולם הוא שהם צריכים מסך מעולה. אם אתם לא מדלוורים במסך – אף יוצר לא יתקרב למוצר. כאן, שמחתי לגלות שמיקרוסופט סיפקה את הסחורה.

התצוגה כוללת מסך ברזולוציית 2400×1600 פיקסלים עם צפיפות פיקסלים של 201ppi ויחס של 3:2 הקבוע של הסדרה. אני אמנם תמיד אעדיף יחס מסך 16:9 או 16:10, שמקל עלי עבודה עם 2 חלונות במקביל, אבל אני זורם. למרות שלא מדובר בתצוגת OLED, התצוגה פשוט נהדרת והיא תומכת ב-Dolby Vision עם בהירות מצוינת, צבעים חדים ורוויים – אבל לא יותר מדי – ותצוגה נאה של שחורים וניגודיות מוצלחת (1500:1). מעל לכל המסך תומך בקצב ריענון של 120Hz – ממש כמו האייפד פרו למשל. התוצאה – אנימציות חלקות, גלילה נעימה לעיניים במסמכים ואתרים, וכמובן שידרוג של חוויית המשחקים – במשחקים תומכים כמובן.

גם בצפייה יותר קז'ואלית בנטפליקס או יוטיוב למשל, התצוגה מצוינת – מינוס כמובן טביעות האצבע על המסך, תופעת לוואי מובנת של מסך מגע, וברק. כן, המסך הזה מחזיר השתקפויות כמו מראה, וזה עלול להקשות על מי שנמצא בחדרים מוארים מאוד.

ואם אנחנו מדברים על נגיעות במסך – מסך המגע של הסרפייס תומך ב-10 נקודות מגע בו זמנית, מה שאומר שתוכלו להשתמש במחוות שונות. לשמחתי ממש לאחרונה שידרגה מיקרוסופט את כל מערכת המחוות של Windows 11 (כרגע רק למשתמשי ה-Insider), ועכשיו ניתן להשתמש בהרבה יותר מחוות לפעולות שונות כמו סווייפ עם 3 אצבעות למעבר בין אפליקציות פתוחות, סווייפ 3 אצבעות למטה להקטנת כל האפליקציות, פתיחת מסך הווידג'טים על ידי סווייפים מצדי המסך ועוד – ממש אנדרואיד ב-PC. 

עט מצוין. חבל שלא תקבלו אותו

גרוגו במצב טאבלט. צילום: גיקטיים

אז אמרנו שהמאפיין הכי ייחודי של ה-Surface Laptop Studio הוא מצבי העבודה שונים והעבודה עם העט. עכשיו בניגוד למחשבי ה-Surface האחרים, המסך לא יכול להתנתק כאן, ולכן, גם כשעבדתי איתו במצב טאבלט, הוא לא הרגיש כמו טאבלט רגיל, אלא כמו טאבלט כבד ומאסיבי מדי, אז קחו את זה בחשבון. העבודה עם העט, כלומר ה-Surface Slim Pen 2, מצד שני, היא חוויה מצוינת, וכמעט ולא נתקלתי בלאגים בזמן עבודה עם העט באפליקציות איור שונות או בפוטושופ. כלומר, מרגע שתניחו את העט על המסך הוא יתחיל לצייר ועם 4096 דרגות שונות של לחץ, הוא בהחלט יספק את רוב המשתמשים ודי מרגיש רספונסיבי.

ה-Surface Slim Pen 2 כולל חוד דק במיוחד ומנגנון הפטי, שתוכלו להפעיל בהגדרות של Windows. התוצאה היא רטט חלש אבל מספיק מורגש, בכל נגיעה שלכם במסך. הפיצ'ר הזה נתן לי הרגשה שכתבתי וציירתי על משטח פיזי של ממש, ולא מסך זכוכית קפסטיבי. גם העט עצמו, למרות שהוא דק ולא מעוגל, נוח למגע ולתפעול לעבודה קז׳ואלית – אם כי הזמן המקסימלי שעבדתי איתו ברצף היה כחצי שעה, אז אם אתם עובדים ברצף שעות – קחו זאת בחשבון. העט החדש מגיע עם 2 כפתורים פיזיים נחמדים, כשהכפתור שבקצה משמש גם כ"מחק" וגם כפתור להפעלת אפליקציות. הכפתור הצדדי מאפשר הפעלת פונקציות שונות. 

ה-Surface Latpop Studio לא צריך את העט הזה כדי לפעול כמובן, אבל הוא תוכנן במיוחד עבור העט הזה. כך למשל בחלקו הקדמי והתחתון הטמיעו המהנדסים של מיקרוסופט מגנט חזק למדי, שמחזיק אותו היטב במקום, כך שלא תשכחו אותו אף פעם. גם כשנשאתי אותו כך בתיק, הוא מעולם לא נפל או אבד. בזמן שהוא מאוחסן שם אגב הוא גם נטען אלחוטית. כמו שצריך.

העבודה עם העט במצב ה-Stage (נו, האוהל) מצוינת, והמסך יציב לגמרי בזמן ציור או כתיבה. אם לעומת זאת תנסו לעבוד עם העט (או עם האצבע) במצב לפטופ רגיל, תגלו שהמסך לא הכי יציב. שזה בסדר בתור תחליף לעכבר, אבל לא מומלץ לאיור וציור. עם זאת, חשוב לזכור את המגרעת הגדולה ביותר של העט: למרות התכנון הייעודי והשילוב המוצלח למדי, העט אינו מגיע עם הלפטופ, ואם תרצו אותו, תאלצו להיפרד מ-600 ש"ח נוספים – בצעד מאוד אפל-י.

ביצועים מצוינים… אבל לא לגיימינג כמובן

המחשב שאנחנו קיבלנו לסקירה כולל מעבד Core i5 מרובע ליבות של אינטל דור 11 מסדרת H35, כלומר המעבדים החזקים ביותר שאינטל מייעדת למחשבים דקים, שהם לא מחשבי גיימינג, ולכן הוא גם מגיע עם GPU מובנה מסדרת Iris Xe. המפרט כלל גם 16GB של RAM מסוג LPDDR4 ו-SSD בנפח 512GB. למחשב יש גם גרסה מתקדמת יותר עם מעבד  i7 וכרטיס מסך ייעודי GeForce RTX 3050 Ti  ו-4GB זיכרון GDDR6 אבל אותה לא בדקנו. 

עכשיו מסריקה זריזה של המפרט, אתם יכולים כבר להבין, שלא מדובר כאן בריג גיימינג או כריית קריפטו. וזה בסדר. אני פחות מתלהב מהבנצ'מרקים, ואם אתם ממש מתעניינים, הסטאפ שלי השיג תוצאות של 15412 במבחן ה-OpenCL של Geekbench ו-1164 במבחן ליבה יחידה (ו-1267 ב-Cinebench) ו-5033 במבחן ריבוי הליבות (ו-5167 ב-Cinebench). אבל אותי יותר עניינו הביצועים בפועל. איך הוא מתמודד עם משימות של יומיום? אמ;לק: מצוין, תודה ששאלתם.

צילום: גיקטיים

כך למשל הגלישה בכרום, עם 10 טאבים פתוחים זמנית, היא רספונסיבית ומהירה – וכן, חירפתי את נפשי ונכנסתי לוואלה ו-ynet בלי אדבלוק. הסרפייס לפטופ סטודיו לא מצמץ, כשברקע אגב רצו בזמן הבדיקה פוטושופ, אדובי פרסקו ואפליקציית הנייטיב של טלגרם. גם בפוטושופ – פתחתי ללא בעיות מיוחדות קובץ PSD עם 10 שכבות, ששוקל 480 מגהבייט, ולא נתקלתי בגמגומים בזמן שיישמתי אפקטים שונים, ציירתי או הוספתי שכבות וטקסט. שמירה של הקובץ ארכה מספר שניות. 

עכשיו, כן, אם אתם בונים על הלפטופ הזה לגיימינג או עבודות רינדור מורכבות בתלת מימד, אז לא. זה לא הלפטופ בשבילכם. אבל בשביל הספורט, בדקתי גם איך הוא בגיימינג. אז נכנסתי לנעלי הלארה קרופט שלי, ושיחקתי ב-Rise of the Tomb Raider הותיק והטוב. התחלתי אופטימי ובחרתי ברמת הגרפיקה והביצועים High. המשחק היה לגמרי 'שחיק', כלומר זה לא שנתקלתי בגמגומים כלשהם, אבל קצב הפריימים המקסימלי עמד על 20fps עם ירידות בסצנות תובעניות למדי כמו סופת השלגים בהתחלה והתאוששות בהמשך; כשעברתי למצב Medium כבר גירדתי את ה-30fps ובמצב Low, כבר חציתי את הרף והמשחק רץ חלק הרבה יותר. אז כן, באופן לא מפתיע, לא מדובר במכונת גיימינג ואני אפילו לא חולם להריץ על הלפטופ את Cyberpunk 2077 או RDR2 ולהשוות, אבל אם מדי פעם בא לכם לילד שלכם לשחק בפורטנייט או מיינקראפט? אין שום בעיה. במקרים כאלו, אגב, תתחילו להרגיש את פיזור החום ופתחי האיוורור יתחילו לפלוט חום החוצה בצורה יעילה למדי. 

כמו בכל מחשב Surface, גם כאן מסתתרים עוד 2 בונוסים שמשתמשי Windows יעריכו. קודם כל, מחשב שתוכנן על ידי אותה חברה שמפתחת גם את מערכת ההפעלה שלו, כך שלפחות תיאורטית, הכל אמור פשוט לעבוד. תיאורטית, כי לא מצאתי פיצ'רים מיוחדים למחשב הזה, כמו למשל אייקון שמקפיץ מקלדת כשאתם במצב "אוהל"; עוד פיצ'רים לעט וכו. ודבר שני שמשתמשי ווינדוס יעריכו הוא החוויה של להוציא לפטופ חדש מהקופסה, להזין פרטי חשבון מיקרוסופט או Windows, ופשוט להתחיל לעבוד. נסו את זה עם הלפטופים של לנובו, דל או HP, שמרגע ההדלקה ועד תחילת העבודה עוברת איזה חצי שעה של הסרת Crapware, הצעות שיווקיות, אפליקציה שמנדנדת לכם להירשם וכל האנטי-וירוסים שדוחפות לנו ה-OEMיות השונות.

איך הקול?

אחד הסעיפים שבמשך שנים היה מוזנח אצל היצרניות (היי אפל) והן אצל סוקרים היתה המצלמה. אבל אז הגיעו המגפה וה-WFH, ועבודה היברידית עם הרבה זום, מיט וסלאק, ופתאום לכולם חשוב איך המצלמה. אז כאן אפשר לסמן V, כי הלפטופ מגיע עם מצלמת 1080p טובה שמספקת וידאו חד וברור. המצלמה תומכת בפיצ'ר ה-Windows Hello, ועובדת מצוין בזיהוי פנים וכניסה ל-Windows ללא הקלדת סיסמה. המקומות היחידים בהם היא התקשתה בזיהוי הפנים – היו בזמן חושך ובזמן עטיית מסכה – תרחישים שאפשר לסלוח להם בקלות. למצלמה מצטרפים 2 מיקרופונים ייעודיים, כך שגם איכות הקול מספקת. ואם אנחנו בענייני סאונד – אני אמנם 99 אחוז מהזמן עם אוזניות, אבל הסאונד הפתיע לטובה בניקיון ובעוצמה שלו, בזמן האזנה למוסיקה או פודקאסטים, רק אל תחפשו בס. זה לא. 

זמן סוללה

זמן הסוללה המוצהר של ה-Surface Laptop Studio (גרסת ה-i5) היא 19 שעות, אבל אני לצערי לא התקרבתי לנתון היפה הזה. בשימוש רגיל, ב-50 אחוז בהירות מסך, שימוש שכולל גלישה באתרים, ספוטפיי ברקע וצפייה בוידאו – הצלחתי לסחוט כ-10.5 שעות. עם זאת, כשהורדתי את קצב הריענון מסך ל-60Hz, ראיתי מייד השפעה לטובה על זמן הסוללה, אבל אני מודה שלא טרחתי לבדוק את זה לעומק מסיבה פשוטה: אתם לא קונים לפטופ יקר עם מסך 120Hz, כדי להריץ אותו על 60Hz. בכל מקרה, זמן הטעינה מ-0 ל-100 אחוז עומד על כשעתיים וחצי והיא נעשית כאמור עם החיבור הקנייני, דמוי המגסייף של מיקרוסופט.

ליוצרים ולמעריצי מיקרוסופט

צילום: גיקטיים

מאז ומעולם, התגובה הפופולרית ביותר שקיבלתי, בכל פעם שהתלהבתי מלפטופ של מיקרוסופט, היתה משהו בסגנון "מה? במחיר הזה אני קונה כבר מקבוק". אז כן, בעולם מושלם, מעריצי אפל היו מסתובבים עם המקבוקים שלהם, ואנשי Windows היו מסתובבים עם ה-Surface שלהם. אחרי הכל ה-Surface Laptop Studio הוא מחשב מצוין, שנראה ובנוי היטב, עם חומרה ותוכנה טובות, שעובדות היטב ביחד ומבטיחות וחיי סוללה וביצועים טובים.

אבל אנחנו לא בעולם מושלם, והן בגלל המחיר (הוא עולה הרבה יותר מהמקבוק פרו M1 למשל והרבה יותר ממחשבי Windows עם מפרט דומה) והן בגלל התצורה, הלפטופ המוביל של מיקרוסופט מתאים לקהל יעד מצומצם הרבה יותר. הקהל הזה מורכב בעיקר מיוצרים, מעצבים, צלמים, מאיירים ומפתחים, שלא רוצים או לא יכולים לחיות בגן הסגור של אפל, ופחות רגישים לעניין המחיר. כל השאר יתקשו להצדיק הוצאה של כמעט 8,000 ש"ח, כשבמחצית מהסכום הזה, הם יוכלו ליהנות מלפטופ מסורתי ומשעמם אולי אבל עם מפרט דומה.

מיקרוסופט סרפס לפטופ סטודיו Microsoft Surface Laptop Studio 14.4 – מיובא לישראל על ידי אמירים הפצה – ומחירו עומד על 7,749 ש"ח. מחיר Microsoft Surface Slim Pen 2 הוא 599 ש"ח.

עוד סיפורים כאלו מחכים לכם עכשיו עוד סיפורים כאלו מחכים לכם עכשיו בערוץ העדכונים הרשמי של גיקטיים

יניב אביטל

עורך אתר גיקטיים. יש לכם רעיון לכתבה? טיפ סודי? הדלפה? מחכה לכם ב[email protected]

הגב

5 תגובות על "שבועיים עם הלפטופ הכי מיוחד שמיקרוסופט הוציאה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
תמוס עמם
Guest

נראה מאוד "מקבוקי"

fb_amirweiss
Guest

במשקל כזה כבר עדיף מתחרה 2-in-1

עודד
Guest
וואו אחת הכתבות הכי יסודיות שקראתי על מחשב נייד. ממש הייתה לי ההרגשה שאני השתמשתי בו שבועיים. מאוד אהבתי את ההכנסה של מונחים תכנים והשואות קצרות בלי לסטות מהנושא כנל פירוט בבדיקת הבנצ' רק היה חסר הציון הסופי שלהם לתשומת לבכם. יוצא לנובו עם מסך כפול, [מסך קטן] במקלדת…צריך להיות מעניין. רעיון אחד שתמיד מסקרן אותי זה השירות תיקונים. מיקרוסופט לא ממש ידוע בזה בגלל זה נמנעתי מלקנות מוצרים שלהם למעט ה win phone מאחר שאני חי בחול ומסתובב אני רוכש מוצרים שלהם דרך האתר הראשי ולא חנויות מממכר אז עניין השירות הוא יותר רציני כי אין לך חנות לזרוק… Read more »
יייי
Guest

מה? במחיר הזה אני קונה כבר מקבוק

דני
Guest

כתבה מעמיקה ומעניינת. העט באמת מצוין.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: